רוב החולים בסרטן המעי הגס נדרשים לעבור ניתוח, שמטרתו להסיר כמה שיותר מהגידול הסרטני, כשהשאיפה היא להסרה מלאה של הגידול, ללא "שאריות", במטרה להפסיק את התהליך הסרטני כולו. מועד הניתוח והיקפו תלויים בדרגת המחלה ובמצב בריאותו הכללי של המטופל.

כשהגידול במעי הגס עדיין מקומי, ניתוח עשוי להוות טיפול יחיד, ואילו כשהגידול מתקדם – הניתוח ישולב לרוב עם טיפול תרופתי, לרבות טיפול תרופתי לאחר הניתוח בתרופות כימותרפיות וביולוגיות. לחולים עם סרטן הרקטום, המתפתח עד 12 ס"מ מפי הטבעת, נהוג לטפל בטרם הניתוח בתרופות - טיפול המכונה 'נאואדג'ובנטי', שמטרתו לצמצם את הניתוח כדי להעלות את סיכויי ההצלחה של הניתוח, וכן הקרנות. טיפולים נאואדג'ובנטים לסרטן שהתפתח בעומק המעי הגס עדיין מצויים בשלבי מחקר ויעילותם צפויה להתברר לקראת תחילת 2018.

במהלך הניתוח, דגימה מהגידול מוצאת מהגוף, לרבות השומן שמסביבה ובלוטות לימפה סמוכות, ומועברת לבדיקה פתולוגית במעבדה לצורך אפיון הגידול ומצב חדירותו - האם חדר את דופן המעי והתפשט לבלוטות הלימפה. אפיון זה חשוב לצורך התאמת טיפול תרופתי לחולים, לרבות אלו המאובחנים עם סרטן המעי הגס הגרורתי וניתן להתאים עבורם טיפול ביולוגי בהתאם להרכב הגנטי של הגידול - ישנן תרופות ביולוגיות המועילות כיום רק לחולים שהגידול שלהם אינו מכיל מוטציה בגנים הקרויים KRAS ו-NRAS.

מעבר לניתוחים לכריתת הגידול הסרטני, חולי סרטן המעי הגס זקוקים לעתים לניתוחים נוספים לצורך הסרת חסימות במעי או הפרעות אחרות של הגידול לתפקוד היומיומי.

לחולים בסרטן המעי הגס, רגע לפני פירוט הניתוחים, יש לזכור כי יש לכם זכות להיות מעורבים ושותפים מלאים בהחלטה על אופי הניתוח, ומומלץ לשאול ולברר פרטים שאינם מובנים, ולהגיע יחד להחלטה הטובה ביותר.

מתי מנתחים בסרטן במעי הגס?

ככלל, ניתן לומר שככל שהגידול קטן יותר ובשלבים שטרם התפשט לרקמות ואיברים אחרים, ניתוח יהווה טיפול ראשון וייתכן שאף היחיד.

בשלב 0 ובחלק מהמקרים בשלב 1 – כשמדובר בפוליפ (גידול קטן) מקומי – ניתן להסיר אותו בשלמותו במהלך קולונוסקופיה, ללא צורך בניתוח שכולל פתיחת בטן.

בשלב 2-1 – בשלב זה הגידול עוד לא התפשט לבלוטות לימפה המהוות חלק מהמערכת החיסונית של הגוף ולא התפשט לאיברים אחרים. כלומר, ניתן להשתלט עליו בניתוח ולהסיר אותו בשלמותו.

בשלב 3 – בשלב זה הגידול התפשט לבלוטות לימפה ו/או לרקמות סמוכות. לכן, בחלק מהמקרים, בעיקר באלו המתקדמים, יהיה צורך להמתין עם הניתוח, שיתבצע לאחר טיפולים תרופתיים שונים, שמטרתם כיווץ הגידול והגרורות והרס תאים סרטניים קטנים שהתפשטו בגוף.

בשלב 4 – בשלב זה בו כבר יש גרורות באיברים אחרים ומרוחקים, ניתוח יהיה ברוב המקרים הטיפול בשלב מתקדם יותר, אם בכלל יתקיים, בשל הקושי להסיר פיזית את הגידול ושלוחותיו הנמצאים באיברים שונים. לחולה בשלב 4 יוצעו בדרך כלל טיפולים תרופתיים, ואם יתבצע ניתוח, ייקבע מראש כי מטרתו היא הסרת חלק מהגידול, או הסרת הפרעה מקומית על מנת להעלות את איכות החיים לצד המחלה.

לדברי פרופ' אוסאמה אבו חתום, סגן מנהל המחלקה לכירורגיה ב' במרכז הרפואי העמק מקבוצת הכללית, "לפי פרוטוקול הטיפול המקובל באירופה, שנהוג גם בישראל, ניתוחים לגידולים סרטניים במעי הגס מבוצעים תוך 30 עד 40 יום מזמן האבחנה, אלא אם הוחלט על מתן טיפול תרופתי קודם לניתוח (נאואדג'ובנטי)".

סוגי הניתוחים לסרטן המעי הגס

פעולות פולשניות שאינן ניתוחים

פוליפקטומי: בשלבים מוקדמים של סרטן מעי הגס, כשהגידול עדיין מקומי – בשלב 0 ובשלב 1 מוקדם – ניתן להסיר פוליפ שיש חשד כי הוא ממאיר במהלך קולונוסקופיה, באמצעות העברת חוט תייל דרך האנדוסקופ המשמש לביצוע הפעולה וחיתוך הפוליפ הממוקם על דופן המעי – תהליך הקרוי בעגה הרפואית 'פוליפקטומי' (Polypectomy), ואינו מוגדר כניתוח. לעתים מבוצע תהליך נרחב יותר של הסרת הפוליפ עם הרקמה הסמוכה לו – טיפול הקרוי 'הסרה מקומית של האזור הנגוע' (Local Excision). טיפולים אלה נחשבים פשוטים ביותר ואינם דורשים הרדמה כללית, אלא טשטוש והרדמה מקומית קצרה בלבד, אינם דורשים אשפוז וכן כרוכים בסיכונים מינימאליים.

(צילום: Shutterstock)

הכנה לניתוח להסרת הגידול: במקרה שהגידול גדול יחסית וחוסם את המעי - מצב שעלול לסכן חיים, נדרשת בטרם הניתוח הכנה פולשנית על ידי התקנת תומכן/סטנט באמצעות קולונוסקופיה. התומכן (סטנט) הוא מעין צינור חלול שלוחץ על דפנות המעי מבפנים, ועל ידי כך מרחיב אותו מעבר לרוחב הגידול. בכך מתאפשרת פתיחת המעי למעבר המזון המעוכל, עד לניתוח עצמו. אם מצב החולה לא מאפשר הכנסת סטנט, יש צורך בניתוח דחוף לתיקון המצב.

קולקטומי

ניתוחים להסרה של גידול סרטני במעי הגס מכונים 'קולקטומי' (Colectomy), כשההסרה מתוכננת באזור שבו נצפה הגידול המתפתח בבדיקות ההדמיה ובקולונוסקופיה. הניתוח מבוצע במטרה לכרות את הגידול הסרטני במלואו, תוך הסרת רקמה בריאה של המעי משני צידי הגידול, רקמת השומן סביב הגידול ובלוטות לימפה סמוכות. לרוב מוסר כשליש עד רבע מהמעי בניתוח ובסופו מחבר המנתח את שני החלקים שנותרו במעי בתהליך הקרוי 'אנאסטומוזיס'.

(צילום: Shutterstock)

אזור ההסרה יכול להיות הצד הימני של המעי, הצד השמאלי של המעי, המעי המפותל והמעי הרוחבי. האזור המוסר תלוי במיקום הגידול במעי ובגודלו. ברוב המקרים, המנתח מסיר גם שוליים נקיים לצורך "מרווח ביטחון", וברוב המקרים מוסר בניתוח גם 'מתלה המעי' – הקרוי בלעז 'מזנטריום' (Mesenterium) המהווה שכבה כפולה המחברת בין הדופן האחורית של המעי לאיברים בחלל הבטן, הכוללת עורק המגיע לאזור, וריד שיוצא ממנו ובלוטות לימפה. כמו כן, ברוב הניתוחים לסרטן המעי הגס מקובל להסיר לפחות 12 בלוטות סמוכות לגידול.

בשפה המקצועית, ניתוח לכריתת המעי הגס הימני קרוי 'המיקולקטומי ימני' –  'Right Hemicolectomy' – וכולל את המעי הגס הימני, החל מהמעי הגס הסופי ועד לאמצע המעי הרוחבי; ניתוח לכריתת המעי הגס השמאלי נקרא 'המיקולקטומי שמאלי' – 'Left Hemicolectomy' – וכולל את המעי הגס השמאלי מאמצע המעי הרוחבי ועד לסוף המעי היורד. כמו כן, ישנם ניתוחים לכריתת ה'סיגמה' – ניתוחי 'סיגיודקטומי' (Sigmiodectomy') לכריתה של החלק מהמעי היורד ועד לרקטום העליון וניתוח לכריתת הרקטום – Anterior Resection, שבו נכרתת גם חלק מהסיגמה ומבוצע חיבור בין המעי היורד או הסיגמה לרקטום התחתון.

ניתוחים גדולים הכוללים כריתה נרחבת של המעי הגס מכונים Sub Total Colectomy, וכוללים את המעי הימני, השמאלי, הרוחבי וחלק מהסיגמה. כמו כן ישנם ניתוחים הכוללים את כריתת כל רכיבי המעי הגס כולל הרקטום ופי הטבעת – הקרויים Total Procto Colectomy, וישנם ניתוחים ממוקדים לפי הטבעת ושרירי הסוגרים - Abdominal Prineal Resection. 

הסרת המעי הגס כולו (Total colectomy) היא מהלך ניתוחי קיצוני שבדרך כלל אין בו צורך, אך לעיתים אין ברירה אלא לבצעו, למשל במקרה של גידול שפגע במעי הגס כולו, וכן לצורך מניעה, בקרב אנשים שיש להם מחלה גנטית משפחתית בשם FAP (פוליפוזיס אדנומטוס משפחתי, Family Adenomatous Polyposis) – הפרעה נדירה המובילה לאדם לפתח אלפי פוליפים בדופן המעי ו/או החלחולת. במצבים אלו, ללא ניתוח להסרה מלאה של המעי הגס, קיים סיכון גבוה ביותר של קרוב ל-100% לפתח את סרטן המעי הגס עוד בגיל צעיר, לרוב לפני גיל ארבעים.

גם במקרה של מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית – לעתים מבוצעת הסרה של המעי הגס, רובו או כולו, למניעת סרטן המעי הגס.

קולסטומי

במקרה שהגידול גרם לחסימת מעי או קרע במעי, חיבור שני חלקי המעי לאחר הסרת הגידול לא יפתור את הבעיה. במקרה זה, הניתוח יסתיים בסטומה זמנית ויבוצע בסופו הליך ניתוחי הקרוי 'קולסטומי' (Colestomy).

סטומה מהווה פתח מלאכותי על העור בדופן הבטן, אליו יחובר קצהו התחתון של המעי הגס שנחתך ולשם למעשה תנותב הצואה, במקום לפי הטבעת. מהצד החיצוני של דופן הבטן תחובר שקית מיוחדת לתוכה נאספת הצואה והחולה מחליף שקיות באופן עצמאי, לפי הצורך. בהכנה לסטומה, החלק התחתון של המעי נסגר ומושאר בתוך הבטן בהליך ניתוחי הקרוי 'קולוסטומי' (Colostomy) ואילו חיבור קצה המעי הדק לסטומה קרוי 'אילאסטומי' (Iliastomy). 

ברוב המקרים בקרב חולי סרטן המעי הגס מותקנת סטומה זמנית (Reversed Stoma) ולאחר ההתאוששות מהניתוח ותקופת הבראה – יבוצע ניתוח נוסף לחיבור הקצוות של המעי שהוסר אחד לשני וביטול הצורך בסטומה.

סטומה - כל הפרטים 

ניתוח מורכב לסרטן גרורתי

אם הגידול הסרטני שלח גרורות למספר נקודות בריאות או בכבד (ולא לאיברים אחרים), ניתן להסיר את הגרורות - בניתוח שהוא מורכב יותר מניתוח הקולקטומי. ניתוח מורכב לסרטן גרורתי מתאפשר רק אם מסירים באותו הזמן את כל הגידול במעי ו/או בחלחולת. הצלחת מהלך ניתוח זה תלויה במידת התפשטות הסרטן: במקרים הקלים יותר ניתוח זה יכול לרפא ממש ובמקרים של גרורות מרובות, הניתוח יכול להאריך חיים. מדובר בניתוח מורכב שאורך מספר שעות ומתבצע על ידי כירורגים בעלי התמחות ייחודית לניתוחים מסוג זה.

קולסטומיה הסטתית

ניתוח 'קולסטומיה הסטתית' הוא ניתוח להתקנת סטומה שמבוצע במצבים של סרטן המעי הגס בשלב מפושט, שאינו מאפשר ניתוח להסרת הגידול כולו, כשהמטופל סובל מחסימת מעיים שמדרדרת את מצב בריאותו ואינה מאפשרת לתת לו טיפולים תרופתיים אחרים למחלה.

במקרה כזה, גם ללא הסרת חלקים מהמעי, תבוצע קולסטומיה הסטתית, במהלכה מבוצע חיתוך של המעי מעל אזור הגידול וחלק זה של המעי מוסט לפתח בעור בדופן המעי (סטומה) דרכו יוצאת הצואה. ניתוח כזה יאפשר למטופל להתאושש, ישפר את איכות חייו ויאפשר לו בחלק מהמקרים להתחיל בטיפולים אחרים למחלה עצמה.

הייפק: ניתוח וכימותרפיה לחלל הבטן

ניתוח הייפק (HIPEC) הוא סוג של ניתוח מורכב לסרטן מפושט הכולל הוצאת גרורות מהבטן (CRS, קיצור של Cytoreductive Surgery) ותהליך של מתן כימותרפיה מחוממת ישירות לתוך הגרורות – הקרוי 'הייפק' (HIPEC, קיצור של Hyperthermic IntraPEritoneal Chemotherapy). שיטה זו המיושמת מזה מספר עשרות שנים לטיפול בסרטן מסוג מזותליומה בטנית וסרטן התוספתן, מבוצעת בשנים האחרונות גם לחולים עם סרטן המעי הגס. ניתוחי הייפק מבוצעים כיום בבתי חולים ספורים בישראל.

במהלך ניתוח זה שעשוי לארוך 4-3 שעות ולעתים אף מעבר לכך, מבוצעת כריתה של כל הגרורות מחלל הבטן, שלעתים דורשת הסרה של איברים בבטן המעורבים בגידול, ובהמשך מבוצעת שטיפה של חלל הבטן עם כימותרפיה מחוממת במינון הגבוה עד פי 20 מהמינון שניתן בכימותרפיה לווריד, למשך שעה עד שעה וחצי, בטמפרטורה של 42-41 מעלות צלזיוס – במטרה להשמיד את כל תאי הסרטן שנותרו בחלל הבטן ואינם נגלים לעין. לאחר תהליך הכימותרפיה מבוצעת סגירה של הבטן והמטופל משוחרר להתאוששות. מחקרים העלו כי ניתוח זה, על אף מורכבותו הגדולה, מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההישרדות (החלמה) בקרב אנשים עם סרטן המעי הגס הגרורתי, בהשוואה לניתוח להסרת הגידול והתאמת כימותרפיה אחריו בשיטה המסורתית.

הניתוח מתאים לכל חולה עם סרטן המעי הגס והחלחולת שאובחן בשלב מתקדם וגרורתי (שלב 4), ובתנאי שהגרורות מוגבלות לחלל הבטן (ולא חדרו למח העצמות, למשל), מצב שניתן לאמוד על ידי צילום CT או PET-CT לחזה/בטן, וכן כשתפקודי הלב, הכבד והכליות תקינים יחסית וללא מחלות נלוות מורכבות. בחלק מהמקרים, לאחר הניתוח מותאם לחולה טיפול תרופתי נוסף ולעתים אין צורך בהתאמת טיפול תרופתי.

שיטות לניתוחי סרטן המעי הגס

ניתוח להסרת גידול סרטני במעי הגס יכול להתבצע בשיטה הפתוחה, תוך פתיחת הבטן, ואילו בשנים האחרונות מבוצעים ניתוחים זעיר פולשניים – בשיטות כירורגיות זעירות המאפשרות כניסה מפתחים קטנים ולעתים אף מחללים טבעיים בלבד, כדי להקטין עד כמה שניתן את החתך הניתוחי, את הסיכון לזיהומים ואת הצלקת הניתוחית.

ניתוח פתוח להסרת גידול במעי הגס 

בניתוח זה, פתיחת דופן הבטן נעשית באמצעות חיתוך והסרת החלק הרלוונטי במעי. המטופל יישאר עם חתך שיותיר צלקת, המתחיל מתחת לעצם החזה (העצם במרכז החזה, המחברת את צידי הצלעות) ומסתיימת באיזור שמתחת לטבור. אפשרות נוספת הוא חתך לכל רוחב הבטן. ההחלטה תלויה במיקום הגידול.

יתרון: הפשטות – השיטה המסורתית והמקובלת מזה עשרות שנים שנצברו לגביה שנות נסיון רב ברפואה. הדברים נגישים יותר למנתח.

חסרון: זמן התאוששות ארוך יחסית וצלקות.

ניתוח לפרוסקופי להסרת גידול במעי הגס 

בניתוחים אלה, המהווים כיום את רוב הניתוחים בישראל להוצאת גידולים סרטניים מהמעי הגס, בדופן הבטן מבוצעים ארבעה חתכים קטנים (ולעיתים חמישה), דרכם מוחדר ציוד רפואי זעיר: הלפרסקופ שהוא צינור דק שמצלמה ותאורה בקצהו, בעזרתו יכול המנתח לראות את כל הנעשה בחלל הבטן, וכן צינורות נוספים זעירים המאפשרים חיתוך והסרת חלקים מהמעי ורקמות סמוכות.

יתרון: בגלל החתכים הקטנים, הטראומה לגוף פחותה יותר, ההתאוששות מהירה יותר וימי האשפוז קצרים יותר.

חסרון: יש צורך ברופא עם ניסיון רב ומיומנות בניתוחים מסוג זה. בגלל החתכים הקטנים, יש צורך בדיוק רב.

מחקר רחב היקף שפורסם ב-2013 בכתב העת Surgical Oncology, בחן נתונים של אלפי מנותחים שתועדו בחמישה מחקרים קליניים מבוקרים. מתוצאות המחקר עולה כי אין הבדלים בין ניתוחים בשיטה הלפרסקופית וניתוחים פתוחים מבחינת שיעורי תמותה, שיעורי השרדות ושיעורי חזרה של המחלה. החוקרים הסיקו כי הניתוחים בטוחים במידה שווה.

ניתוחי נוטס ו-TAMIS

בשנים האחרונות עולה קרנה של שיטה ניתוחית חדשה לגידולים במעי – כשהכניסה למעי והוצאת רקמות הגידול נעשית דרך חללים טבעיים בלבד, ללא צורך בביצוע חתך כלשהו. באמצעות ניתוחים אלה – הקרויים בעגה המקצועית 'ניתוחי נוטס' (NOTES, ראשי תיבות של Natural Orifice Translumenal Endoscopic Surgery), ניתן להסיר גידולים מהרקטום ללא צורך בביצוע חתך כלשהו – בהסרה ישירה דרך פי הטבעת – ניתוח הקרוי בעגה המקצועית TAMIS – קיצור של Trans Anal Minimal Invasive Surgery, במהלכו מוחדרת לפי הטבעת מערכת אופטית ייחודית המאפשרת צפייה של 360 מעלות וכריתה של גידולים במעי, והיא מאפשרת נגישות לגידולים ברקטום שמתפתחים בפי הטבעת ועד ל-15 ס"מ עומק. הפגם שנוצר במעי בעת הסרת הגידול נסגר באמצעות תפרים, ללא צורך בחתך כלשהו.

ניתוחי Tamis מבוצעים בבתי חולים ספורים בישראל ומיועדים בעיקר לגידולים המתפתחים בסמיכות לפי הטבעת ובקרב אנשים עם השמנת יתר.

הכנה לניתוחי סרטן המעי הגס

אבחון. כדי להגיע לניתוח במצב הטוב ביותר נדרש קודם כל אבחון כמה שיותר מדויק של המצב בעזרת בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה.

טיפולים לפני ניתוח. במידה ונדרשו טיפולים לפני הניתוח - כגון ניתוח מקדים להתקנת תומכן לפעילות מעיים תקינה, קולוסטומיה הסטתית או טיפולים כימותרפיים - יש צורך למצות את הטיפולים.

הכנה בימים שלפני הניתוח. נדרשות בדיקות לבחינת מצב הבריאות הכולל של המטופל, ביניהן: ספירת דם, בדיקות לתפקוד הלב, אק"ג, צילום חזה למעשנים ומי שסובל ממחלות כרוניות אחרות ותפקודי קרישת דם.

ריקון המעי. לפני ניתוחים במעי הגס יש צורך לרוקן את המעי לחלוטין בעזרת חומרים משלשלים (בדומה להכנה לקולונוסקופיה).

צום. ביום הניתוח נדרש צום מלא ללא אוכל או שתיה ויש צורך להסיר את שערות ההגוף מאזור הניתוח.

טיפול אנטיביוטי מונע. לפני ניתוחים במעי הגס והרקטום נדרש מתן טיפול אנטיביוטי מונע זיהומים החל משעה לפני ביצוע החתך הניתוחי הראשון ועד 24 שעות לאחר הניתוח, והדבר אף נבחן בשנים האחרונות במסגרת מדדי איכות לבתי החולים הכלליים של משרד הבריאות.

הרדמה. כל הניתוחים לסרטן המעי הגס מבוצעים תחת הרדמה מלאה, כולל ניתוחי קולקטומי המיועדים לחולים בשלבי מחלה מוקדמים.

למידע נוסף על הכנה לניתוח 

סיכונים בניתוחי סרטן המעי הגס

כמו בכל ניתוח, גם בניתוחים לסרטן המעי הגס קיימים סיכונים. ככלל, לפי מחקר מהולנד שפורסם בינואר 2007 בכתב העת World Journal of Surgery, שיעור הסיבוכים, כולל הקלים ביותר, עומד על 36% בקרב המנותחים להסרת גידולים במעי הגס ו-46% בקרב מנותחים להסרת גידולים ברקטום.

סיכונים הקשורים להרדמה: מאחר והניתוחים להסרת גדולים סרטניים במעי כרוכים בהרדמה מלאה, עלולה להתפתח השפעה מזיקה ומסוכנת של חומרי ההרדמה, שעלולים להוביל ללחץ דם נמוך, האטת דופק ונשימה, ובמקרים חריגים להפסקת נשימה.

כמו כן, ישנם סיכונים הכרוכים במשך הניתוח ובמחלות רקע אחרות מהם סובל המטופל העלולים לסכן אותו בזמן הניתוח עצמו. הסיכונים העיקריים בניתוחים להסרת גידולים במעי הגס הם דימומים, זיהומים, קרישי דם ברגליים, אבצס תוך בטני ודליפה מהמעי.

דימום: כל חתך, וודאי חתכים נרחבים במהלך ניתוח, גורם לדימום. במהלך הניתוח, הדימום אמור להיות נשלט בעיקר בזכות זהירות רבה בעת קרבה לכלי דם. אולם, בשיעור נמוך של אחוזים בודדים עלול להיווצר דימום בלתי נשלט, עד לרמה של צורך בעירוי דם. עירוי דם הוא תהליך הכולל סיכונים שונים כגון העברת מחלות, תגובה לא טובה בין מרכיבי הדם של התורם והנתרם עד כדי דחיית העירויי. ניתן לצמצם סיכונים אלו על ידי תרומת דם עצמית בשבועות שלפני הניתוח. מחקר מהולנד משנת 2007 העלה כי שיעור המנותחים לסרטן המעי הגס שמפתחים דימום בלתי נשלט עמד על 3% בקרב מנותחים להסרת גידולים במעי הגס ו-6% בקרב מנותחים להסרת גידולים ברקטום. דימום חמור במיוחד עלול להתרחש בעת נזק לטחול, שמתרחש לפי אומדנים בקרב 0.006% מהמנותחים להסרת גידולים מהמעי הגס.

זיהומים: לאחר הניתוח מקום החיתוך ואזור הפצעים חייב להשאר סטרילי על ידי ניקיון וחיטוי האזור ושטיפת ידיים. זיהום שאינו מגיב לאנטיביטיקה עלול להתפתח ולסכן חיים. מהלכים רבים מבוצעים בבתי החולים על מנת להמנע מזיהומים (בדרך כלל יינתן טיפול אנטיביוטי למניעה). לפי המחקר ההולנדי, שיעור הזיהומים הקלים עומד על 12% מהמנותחים להסרת גידולים במעי הגס והרקטום, וכ-10% נוספים מפתחים זיהומים חמורים יותר שיכולים להימשך לאורך זמן. 5% עד 6% מהמנותחים מפתחים זיהומים בדרכי הנשימה שמובילים לדלקת ריאות. בישראל העלתה בדיקה מדגמית שפורסמה בשנת 2009 שיעור גבוה של זיהומים חמורים בקרב 12% מהחולים שעוברים ניתוחים במעי הגס ובכללם חולי סרטן.

קרישי דם ברגליים: ניתוחים במעי הגס עלולים להוביל להיווצרות קרישי דם ברגליים (DVT) ולסתימת כלי דם, וסיבוך זה מתרחש לפי אומדנים המבוססים על המחקר מהולנד משנת 2007 בקרב 2% עד 3% מהמנותחים. המחקר אף העלה כי מנותחים שמראש סבלו מהפרעה של ורידים ברגליים היו בסיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים בניתוחי הסרת גידולים מהמעי הגס (67%) בהשוואה למנותחים אחרים (30%). סיכון זה חמור במיוחד במידה והחולים אינם זזים כהלכה לאחר הניתוח ונותרים מרותקים למיטותיהם לאורך זמן.

אבצס תוך בטני: התפתחות אבצס תוך בטני מתרחשת באחוזים בודדים לאחר ניתוח להסרת גידול מהמעי הגס ולעתים דורשת טיפול פולשני ייעודי לניקוז האבצס שהתפתח.

ניקוב המעי: ניתוח להסרת גידולים במעי הגס עלול להוביל לסיבוך חריג שמתרחש בפחות מ-1% מהמנותחים המתבטא בניקוב המעי במהלך הניתוח. בפחות מ-0.01% מהמנותחים עלול הניקוב להוביל ליצירת חור במעי – סיבוך שנחשב למסכן חיים, הקרוי בעגה המקצועית 'פרפורציה' (Perforation). סיבוך זה לרוב דורש ביצוע ניתוח מתקן באופן מיידי.

החלמה מניתוח סרטן מעי גס

תזונה. בימים הראשונים שלאחר ניתוח להסרת גידול מהמעי הגס לא ניתן לאכול מזון מוצק. לכן התזונה בימים אלו תינתן באמצעות עירוי לווריד. בהמשך ניתן לאכול מזון רך וקל לעיכול עד לחזרה לתזונה רגילה.

למידע נוסף על תזונה לחולי סרטן המעי הגס>>

תנועה. תזוזה מסייעת בתהליך ההחלמה ולכן הצוות הרפואי יעודד את המנותח להניע את הגוף, בתחילה בעזרת פיזיותרפיה. חוסר תזוזה עלול לעכב את תהליך ההחלמה ולגרום להתפתחות של קרישי דם או בעיות בנשימה ולמצבים אחרים שעלולים לסכן חיים. מעבר לפיזיותרפיה, ניתן להעזר בגרביים מיוחדות ו/או בתרופות להקטנת הסיכון להופעת קרישי דם. אסור בשלב זה לבצע פעילות גופנית מאומצת.

זיהומים. ייתכן ולאחר הניתוח תורכב צינורית בסמוך לפצעי הניתוח במטרה לנקז דם ונוזלים מהאזור, לשמירה על אזור מחוטא.

כאבים ובחילות. לאחר הניתוח רבים מהמטופלים סובלים מכאבים ברמות שונות, בעיקר בזמן ישיבה. הרופא המטפל יתאים את הטיפול הנכון לשיכוך כאבים. גם בחילות הן תופעה מוכרת ומטופלות בדרך כלל באמצעות צינורית המרוקנת נוזלים מהקיבה (נוזלים אלו גורמים לתחושת הבחילה).

שחרור הביתה. ניתוחים לסרטן המעי הגס כרוכים לרוב באשפוז של 5 ימים עד שבוע, לרוב במחלקה פנימית. התפרים מוסרים עד כשבועיים לאחר הניתוח והמשך המעקב והטיפול יתבצע במרפאה האונקולוגית. ההחלמה בבית מניתוחים לסרטן המעי הגס לפני חזרה לעבודה נמשכת לרוב כחודש נוסף.

סיבוכים בהתקנת סטומה. גברים שעברו ניתוחים לחיבור לסטומה עלולים לסבול מבעיות אונות ונשים עלולות להרגיש כאבים בעת קיום יחסי מין. על כל כאב או בעיה אחרת יש לפנות, לשתף ולהתייעץ עם הרופא המטפל. כמו כן ייתכנו שינויים בהרגלי היציאות (מההרגלים שהיו קיימים לפני הניתוח) ובעיות בשליטה בסוגרים. אם תופעות אלו לא עוברות אחרי זמן קצר יש לערב את הרופא המטפל.

מה בעתיד?

בתחום הניתוחים, הניסיון והנתונים הנאספים מצטברים במחקרים קליניים ומאפשרים שיפור מתמיד. כך לדוגמה, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הוכיחו שכאשר מסירים יותר בלוטות לימפה במהלך ניתוחים לסרטן המעי הגס, ולפחות 12 בלוטות – גדלים משמעותית שיעורי ההצלחה של הניתוח.

ניתוחים לפרסקופים, המתבצעים באמצעות מספר חתכים קטנים במקום פתיחה מלאה של כל הבטן במהלך הניתוח, הפכו לנפוצים. תוצאות ניתוחים אלו משתפרות בהתאם.

התחום החדשני ביותר כיום הוא תחום הניתוחים הרובוטיים, וזאת בניתוח הקרוי Robot Assisted Laparoscopic Surgery, המתבצע כאשר המנתח יושב בחדר בקרה ולא בחדר הניתוח, ושולט ברובוט (רובוט 'דה-וינצ'י) עם ארבע זרועות, המבצע את הניתוח עצמו בדיוק מירבי. בדיקת יעילות ניתוח להסרת גידולים מהמעי באמצעות רובוט נמצא עדיין בעיקר בשלב המחקר ואינו מבוצע בשגרה, ובהבדל מהוצאה של גידולים סרטניים מהערמונית - שםיש לרובוט יתרון רב, בהוצאת גידולים מהמעי הגס טרם הוכח כי ניתוח רובוטי כיעיל יותר מניתוח לפרוסקופי.

סייע בהכנת הכתבה פרופ' אוסאמה אבו חתום, סגן מנהל המחלקה לכירורגיה ב' במרכז הרפואי העמק מקבוצת הכללית

עדכון אחרון: יוני 2017