מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
  • מה התפקיד של ההורה בתהליך הירידה במשקל של המתבגר?
    מה התפקיד של ההורה בתהליך הירידה במשקל של המתבגר?
  • סרטן השד: השמנה מעלה את הסיכון להישנות המחלה
    סרטן השד: השמנה מעלה את הסיכון להישנות המחלה
  • אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
    אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
  • היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
    היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
  • הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
    הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
  • מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
    מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
  • חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
    חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
  • תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
    תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
  • מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
    מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
  • הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
    הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
  •  לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
     לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
  • מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
    מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
  • השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
    השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
  • פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
    פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
  • ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים
    ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים

חוט שדרה

מנהלי קהילה

תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותPTSD- תסמונת בתר חבלתית בעקבות פגיעה בחוט השדרה

PTSD- תסמונת בתר חבלתית בעקבות פגיעה בחוט השדרה

פגיעה בחוט השדרה היא אירוע טראומתי


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

קודם כל מה זה PTSD-Post Traumatic Stress Disorder? מדובר בהפרעת דחק פוסט טראומתית או תסמונת בתר חבלתית שיכולה להופיע אצל כל אחד, בכל גיל בעקבות איזשהו אירוע שקרה. בדרך כלל מדובר באירוע בעל עוצמה והשפעה גדולה על מצבו הנפשי והפיזי של האדם שמשליך על תיפקודו בכל תחומי החיים. במהלך האירוע הטראומתי האדם נקלע למצוקה או אף ישנו איום ממשי על חייו. תחושה של חוסר אונים או חוסר יכולת להתמודד עם המצב שאליו הוא נקלע גורמים לאדם נזק נפשי שיופיע בהמשך חייו, גם לאחר חלוף הסכנה.

 

המחקר הנוכחי נועד לבחון גורמי סיכון להופעת התסמונת אצל אנשים לאחר פגיעה בחוט השדרה ולבדוק האם ישנו קשר בין חומרת התסמונת לבין גורמים הקשורים באירוע עצמו, גורמים דמוגרפיים או אישיותיים (כגון neuroticism אישיות נוירוטית -נטייה לחוות מצבים רגשיים שליליים כמו חרדה ודיכאון ולהגיב קשות לדחק או alexithymia-קושי בזיהוי והבעת רגשות).

 

נמצא כי גורמי סיכון פוטנציאליים להתפתחות PTSD היו רגשות שליליים ואישיות נוירוטית. משתנים נוספים היו זמן מהפציעה וקושי בהבעת רגשות.

 

המסקנה היא שתסמונת פוסט טראומתית קיימת בשכיחות גבוהה אצל נפגעי חוט שדרה רבים. המחקר מדגיש את הצורך בהעלאת מודעות בקרב אנשי מקצוע וזאת כדי לזהות את התסמונת ולטפל בהקדם. טיפול מהיר ונכון ישפר את מצבו הנפשי של האדם ויאפשר התמודדות טובה יותר עם הפגיעה והשלכותיה.

 

 British Journal of Health Psychology, 2009,Volume 14(3), 541-561

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן