לסריקות MRI ערך רב בזיהוי של סרטן השד, ונשים בסיכון מוגבר לסרטן השד פעמים רבות עוברות סריקות MRI שגרתיות במטרה לאבחן גידולים בשלב מוקדם ככל הניתן.

כעת מחקר חדש מעלה את האפשרות שסריקות MRI עשויות לסייע לחזות למי מהנשים הסיכון הגבוה ביותר לפתח סרטן השד בעתיד הקרוב.

במסגרת המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Radiology חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בחנו סריקות MRI של 487 נשים בנות 18 ומעלה שהיו בסיכון גבוה לסרטן השד - בשל היסטוריה משפחתית, נוכחות של מוטציות גנטיות הקשורות למחלה או גורמי סיכון אחרים - אך ללא היסטוריה של סרטן השד. הנשים עברו סריקות MRI בין שנת 2006 עד סוף שנת 2011. במהלך תקופת המעקב 23 מהן אובחנו עם סרטן השד.

החוקרים בחנו כל קשר בין הסיכון לסרטן לבין מאפיינים בסריקות בהם צפיפות השד והאדרת רקע של רקמת השד (background parenchymal enhancement) או בקיצור BPE – תופעה בה אזורים ברקע רקמת השד נראים לבנים בהדמיה. הסיבה המדויקת להאדרה הזו אינה ברורה, אך מחקרים קודמים העלו את האפשרות שקיים קשר בינה לבין הסיכון לסרטן.

התוצאות הראו שנשים שהציגו רמות מתונות או גבוהות של BPE בסריקות ה-MRI היו בסיכון גבוה פי 9 להיות מאובחנות עם סרטן השד במהלך תקופת המעקב, בהשוואה לאלה ללא BPE או עם רמות מינימליות של BPE. לעומת זאת, ממצא של רקמת שד צפופה ב-MRI לא נמצא קשור לסיכון לסרטן השד בקרב הנבדקות במחקר הנוכחי.

לדברי החוקרים, הממצאים מעלים את האפשרות שלבדיקת MRI פוטנציאל לסייע לרופאים להתאים טוב יותר אסטרטגיות מעקב ומניעה לכל אישה בהתאם לסיכון שלה לסרטן השד לפי מידת ה-BPE. כך לדוגמה ניתן יהיה לקבל החלטות טובות יותר לגבי ביצוע בדיקות MRI תדירות כחלק מבדיקות המעקב לגילוי מוקדם, נטילת טיפול תרופתי מונע כמו הטיפול ההורמונאלי טמוקסיפן ואף ביצוע כריתת שד מונעת.

מדובר במחקר קטן וראשוני ויש לקחת את הממצאים בערבון מוגבל. החוקרים עובדים בימים אלה כדי לתקף את הממצאים בקבוצה גדולה יותר של נשים ומתכננים מחקר נוסף כדי להבין מדוע BPE עשוי לשמש כסמן ביולוגי לסיכון לסרטן השד. תיאוריה אחת היא ש-BPE קשור לסביבה בה לתאים הסרטניים קל יותר לגדול.

מי זכאית ל-MRI? 

בדיקת MRI של השד בטכנולוגיה של הדמיה בתהודה מגנטית לאבחון מוקדם של סרטן השד כלולה בסל הבריאות בישראל החל ממאי 2005 לנשים בקבוצות סיכון על רקע מוטציה גנטית בגילי 70-30 (כולל) אחת לשנה, ולנשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד מתחת לגיל 30 (אם/אחות) כבר החל מגיל 25. קבוצות הסיכון המוגדרות בסל לביצוע הבדיקה הן נשים בסיכון גנטי לסרטן השד, לרבות נשים נשאיות 'המוטציה האשכנזית' (שלוש מוטציות שונות בגנים BRCA1 ו-BRCA2) ונשאיות מוטציות בגנים P53 ו-PTEN המעלות אף הן את הסיכון למחלה; נשים לאחר ייעוץ גנטי שהוגדרו כבעלות סיכון של מעל ל-20% למוטציה לסרטן השד שאינה שכיחה לקבוצה האתנית אליה הן שייכות; וכן כלולה הבדיקה בסל לנשאיות של מוטציות גנטיות לסרטן השד שכבר חלו במחלה – לצורך מעקב אחר השד השני.

יתרונה של בדיקת MRI של השד שהיא נטולת קרינה. בתחילת הבדיקה נהוג להזריק תמיסת צבע לזרוע הנבדקת המסייעת בסימון ממצאים חריגים בשד. הבדיקה עצמה אורכת כ-45-30 דקות תוך הימנעות מתזוזות מצד הנבדקת, כשהצילומים מתקבלים בתלת ממד. לפני הבדיקה יש להסיר מתכות, לרבות תכשיטים (טבעות, עגילים, שרשראות), חגורות ושעונים מאחר והבדיקה עושה שימוש במגנטים חזקים.

במחקר אחר שפורסם בתחילת השנה בכתב העת New England Journal of Medicine חוקרים אמריקאים זיהו סיכון מוגבר לסרטן השד בקרב נשים עם ממצא שכיח בבדיקת ביופסיה של השד. הממצא 'היפרפלזיה אטיפית' (Atypical Hyperplasia) - ממצא שפיר שמשמעותו חלוקה מרובה של תאים - מופיע בקרב עשירית מביופסיות השד עם ממצאים שפירים במדינות המערב.

Radiology, 2015; 142304 DOI: 10.1148/radiol.2015142304