COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית. המחלה מתאפיינת בחסימה קבועה ומתקדמת של דרכי האוויר על-ידי דלקת, ליחה ועיבוי של דופן הסמפונות.

הגורם להגבלה הכרונית בזרימת האוויר הוא תגובה דלקתית של הסימפונות הנובעת מפגיעת חלקיקים מזיקים או גזים שונים, מרביתם מגיעים מעשן הסיגריות. בישראל 99% מחולי ה-COPD הם מעשנים או מעשנים לשעבר. אצל חולים שלא עישנו מעולם, ייתכן שהגורם הינו גנטי או חשיפה ממושכת בעבודה או בסביבת המגורים לזיהום סביבתי ולחומרים מזיקים.

התסמינים העיקריים של COPD הם שיעול, ליחה וקוצר נשימה קבוע (שאינו חולף בניגוד לאסתמה) שבתחילה מופיע במאמץ אבל בשלבים מתקדמים יכול להופיע במנוחה.

מהי התלקחות?

התלקחות היא החמרה חדה בתסמינים של המחלה. אצל חולי COPD, כמו אצל כל הסובלים ממחלות כרוניות, יש ימים יותר טובים וימים פחות טובים, ולא כל החמרה בתסמינים היא התלקחות. התלקחות בהגדרתה מאופיינת בהחמרה משמעותית של התסמינים שאינה חולפת תוך יום. בזמן התלקחות יש החמרה בקוצר נשימה והכיח עלול להיות מוגלתי וסמיך יותר. לפעמים ההתלקחות מלווה בחום ותסמינים אחרים של מחלה ויראלית.

מה גורם להתלקחויות?

במרבית המקרים התלקחות נגרמת בעקבות דלקת בדרכי הנשימה שמקורה בזיהום ויראלי או חיידקי. התלקחויות עלולות גם להתעורר בעקבות חשיפה לזיהום אוויר גבוה או כתגובה לחומר שנשאף – אבל אלה מהווים גורמים נדירים להתלקחויות.

מה הסכנה בהתלקחויות?

התלקחויות מהוות סכנה לבריאות גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. בהתלקחות קשה בה האדם לא יכול לפנות את הפחמן הדו חמצני (CO2) בדם, הוא עלול למות מכשל נשימתי או ליפול להנשמה מכאנית.

התלקחות גם "מזמינה" את ההתלקחות הבאה – לאחר התלקחות אחת הסיכון להתלקחויות נוספות עולה באופן משמעותי. ההתלקחויות מלוות בפגיעה קשה באיכות החיים ובשימוש במשאבים רפואיים – בעיקר אשפוזים – המעמיסים על מערכת הבריאות. בנוסף, לאחר התלקחות תפקודי הריאות לא תמיד חוזרים למצבם לגמרי, ולכן כל התלקחות בעצם מאיצה את המחלה לתהום.

איך מונעים התלקחויות?

הימנעות מעישון - הדבר המשפיע ביותר על הפרוגנוזה ב-COPD זה הפסקת עישון. חד וחלק - אין חשוב מזה.

חיסונים - מומלץ להתחסן נגד שפעת עונתית ודלקת ריאות.

פעילות גופנית - פעילות גופנית היא חלק חשוב מאוד בטיפול הכולל ב-COPD. כל חולה COPD צריך לעשות פעילות גופנית במסגרת יכולותיו - ושיקום נשימתי זו הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. אין ראיות ישירות לכך שפעילות גופנית מונעת התלקחויות, אך מחקרים הראו כי שיקום נשימתי שבמרכזו פעילות גופנית קשור להפחתה באשפוזים – שהתלקחויות הן גורם מרכזי להן.

תרופות - מרחיבי סימפונות עם פעולה ארוכת טווח – המהווים כיום נדבך מרכזי בטיפול ב-COPD – תורמים להרחבת דרכי האוויר וכך מקלים על הנשימה. התרופות אומנם נועדו לשיפור בתסמינים היומיים, אך מחקרים הראו כי לרובן יש גם השפעה במניעת התלקחויות.

טיפול נוסף המסייע למנוע התלקחויות הוא סטרואידים – תרופות נוגדות דלקת. בעבר היה נהוג לתת לכל חולי ה-COPD סטרואידים בשאיפה בשימוש קבוע כטיפול מניעתי, אך מאחר ויש לסטרואידים הרבה תופעות לוואי, לאחרונה המגמה היא לתת קצת פחות סטרואידים ולא לתת אותם לכולם - אלא רק לחולים שכבר עברו התלקחות אחת.

כמו כן, קיים טיפול באמצעות מעכבי האנזים PDE-4 - הטיפול מיועד באופן ספציפי למניעת התלקחויות והוא מיועד לחולים קשים עם COPD - כאלה שהיו להם התלקחויות ויש להם תפקודי ריאות FEV1 שווה או נמוך מ-50% מהצפוי.

איך מטפלים בהתלקחות?

הטיפול בהתלקחות מבוסס על טיפול בסטרואידים סיסטמיים (הניתנים ככדורים לבליעה). כמו כן, מקובל לתת אנטיביוטיקה אפילו כשאין הוכחה שהגורם לזיהום הוא חיידקי. בנוסף ניתנים מרחיבי סימפונות לטווח קצר וחמצן לפי הצורך.

*הכותב הוא מומחה למחלות ריאה ומנהל השירות ליתר לחץ דם ריאתי בבית החולים בילינסון