ה-BMI בגיל ההתבגרות יכול לנבא את הסיכון לסוכרת ומחלות לב בגיל מבוגר. גם רמות תקינות של BMI מעידות על סיכון לתחלואה. כך עולה ממחקר ישראלי שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine.

במחקר שעקב במשך 17 שנים אחר למעלה מ-37,000 אנשי קבע בצה"ל, החוקרים מהמרכז הרפואי שיבא, חיל הרפואה, ואוניברסיטת בן-גוריון, בדקו את הקשר בין מדד ה-BMI (מדד מסת הגוף שמסתמך על יחס בין משקל לגובה) בגיל 17, כפי שנמדד בלשכת הגיוס, לבין הופעת סוכרת סוג 2 או מחלת לב בגילאי 25-47.

אנשי הקבע עוברים בדיקות תקופתיות אחת ל-3.5 שנים, מה שאפשר את המעקב הצמוד תוך עדכון מתמיד של גורמי הסיכון השונים למחלות. במהלך שנות המעקב אובחנו בקרב הגברים הצעירים 1,173 מקרים חדשים של סוכרת ו-327 מקרים חדשים של מחלות לב.

לפי הגדרות ארגון הבריאות העולמי, BMI תקין נע בין 19 ל-24.9, משקל עודף מוגדר בין 25 ל-29.9 והשמנת יתר מוגדרת כאשר ה-BMI הוא 30 ומעלה.

לאחר שנלקחו בחשבון גורמי הסיכון האחרים הקשורים לשתי מחלות אלו כמו גיל, פעילות גופנית והיסטוריה משפחתית, החוקרים מצאו כי קיימת עלייה משמעותית בסיכון לסוכרת, החל ממדד מסת גוף בגיל 17 של 23.4. החוקרים מציינים שכ-30% מאוכלוסיית הנערים בגיל זה הינם בעלי מדד מסת גוף שווה או גדול מערך זה. עוד מצאו החוקרים כי בממוצע, על כל עלייה ביחידה אחת של מדד מסת הגוף בגיל 17 עלה הסיכון לסוכרת כבוגר צעיר בכ- 10%.

עלייה משמעותית בסיכון למחלות לב הופיעה החל ממדד מסת גוף הגבוה מ-20.9 בגיל 17 (ערך הנחשב כתקין לחלוטין). כל תוספת של יחידה במדד מסת הגוף הייתה כרוכה ב- 12% תוספת לסיכון למחלת לב. יתרה מזאת, נערים שכמבוגרים היו בעלי משקל גוף תקין היו עדיין בסיכון מוגבר אם מסת גופם הייתה גבוהה מ-21 כאשר הם היו נערים. המשמעות היא שמדד מסת הגוף בגיל 17 ובגיל 30 היוו כל אחד גורם סיכון נפרד מהשני בניבוי מחלת לב מוקדמת.

"המחקר מחזק את ההנחה כי למחלת לב יש "זיכרון" ארוך יותר מאשר לסוכרת" אומרת פרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון "לכן, עלינו לתת עליה את הדעת בשמירה על אורח חיים בריא גם בקרב ילדים ומתבגרים בעלי משקל תקין".

N Engl J Med 2011; 364:1315-1325April 7, 2011

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה