בדיקה פשוטה הבוחנת תנועות עיניים לא רצוניות עשויה להוות כלי אובייקטיבי לאבחון הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD). אותה בדיקה יכולה גם לומר לנו אם טיפול באמצעות תרופות ממריצות (סטימולנטים) כמו ריטלין מועיל לאותו אדם. כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת חיפה.

הפרעות קשב וריכוז הן הפרעות קשות לאבחון. כיום לא קיימים סמנים גופניים אמינים שיכולים לסייע באבחון והאבחון של ADHD הוא קליני בעיקרו - מבוסס על ראיונות, שאלונים, היסטוריה אישית ומשפחתית ובמידת הצורך כלים נוספים כמו מבחנים ממוחשבים, מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית או פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה וכדומה. אין כיום מבחן אחד המאשר או שולל חד-משמעית את האבחנה. כתוצאה, קיימים אבחונים שגויים של הפרעות קשב וריכוז ובעקבותיהם מקרים לא מעטים של טיפול תרופתי מיותר.

המחקר החדש שפורסם בכתב העת Vision Research מצביע על כלי אובייקטיבי, פשוט וזול שעשוי לסייע לאבחן ADHD בצורה מדויקת יותר. לפי המחקר, תנועות עיניים לא רצוניות - תנועות מאוד קטנות שנקראות מיקרו־סקדות (Microsaccades) ומצמוצים - משקפות נוכחות של ADHD וגם את היעילות של הטיפול בתרופות ממריצות.

המחקר נערך בעקבות מחקרים אחרים שפורסמו לאחרונה, שמצאו כי שיעור תנועות העיניים הלא-רצוניות נמצא בקשר הפוך לרמת הקשב של האדם.

במחקר הנוכחי החוקרים השתמשו במערכת למעקב אחר תנועות עיניים כדי למדוד את תנועות העיניים הלא-רצוניות בקרב שתי קבוצות של נחקרים, כל אחת של 22 מבוגרים, בזמן שעשו מבחן טובה – בדיקה ממחושבת שמעריכה את מרכיבי הקשב. כל נחקר חזר פעמיים על הבדיקה שנמשכה 22 דקות.

הקבוצה הראשונה הייתה של אנשים שאובחנו עם ADHD. הם עברו את הבדיקה בפעם הראשונה כשהם אינם תחת טיפול תרופתי ואז שוב תחת השפעה של מתילפנידאט. הקבוצה השנייה הייתה של אנשים ללא ADHD - וזו היוותה את קבוצת הביקורת.

החוקרים מצאו קשר ישיר בין ADHD וחוסר יכולת לדכא תנועות עיניים בלתי רצוניות, במיוחד בעת ציפייה לגירוי חזותי. בקרב נחקרים עם ADHD כשלא היו תחת טיפול תרופתי, תדירות המצמוצים והמיקרו־סקדות הייתה גבוהה באופן משמעותי בהשוואה לאלה ללא ADHD.

עוד נמצא כי היה שיפור משמעותי ביכולת לדכא תנועות עיניים בלתי רצוניות כאשר הבדיקה נעשתה תחת טיפול תרופתי – התוצאות של הנחקרים עם ADHD תחת מתילפנידאט היו דומות לאלה של קבוצת הביקורת.

החוקרים מדווחים כי הם ממשיכים בימים אלה לבחון את יכולות האבחון של בדיקת תנועות העיניים הבלתי רצוניות באנשים נוספים עם הפרעות קשב וריכוז.

לא רק תנועות עיניים, גם תנועות הידיים עשויות לרמז על ADHD. בשנת 2011 פורסמו בכתב העת היוקרתי Neurology שני מחקרים שמדדו את היכולת של ילדים לשלוט על תנועות ידיים אימפולסיביות. המחקרים חשפו כי יכולת שליטה מופחתת של ילדים על תנועות הידיים שלהם מרמזת על הפרעות קשב והיפראקטיביות. החוקרים הסבירו כי הממצאים מראים שאפילו בתת-מודע, ילדים עם ADHD נאבקים בשליטה ובדיכוי פעולות והתנהגויות בלתי רצויות.

Vision Research Volume 101, August 2014, Pages 62–72