אחת מהשאלות הדומיננטיות הקיימות אצל הורים לילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא כיצד לעזור להם במהלך הלימודים בבית הספר. במדריך זה נסביר איזה התאמות יכולה מערכת החינוך לספק לילדכם, על מנת לעזור לו לממש את הפוטנציאל שלו.

לפני שנתחיל, חשוב להבהיר מספר דברים:

• משרד החינוך דורש שתלמידים עם הפרעות קשב וריכוז יעמדו בכל המטלות הלימודיות שיתר התלמידים במערכת החינוך נדרשים להן. עקב כך, לא קיימים יותר מצבים שבהם פוטרים תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז ממטלות לימודיות שונות.

• ההתאמות אינן באות לפצות על חסרים וקשיים בתהליך הלמידה כמו חסך חינוכי-סביבתי או העדר מוטיבציה. ההתאמות מיועדות לתלמידים שקשייהם בתפקודם הלימודי הינם על רקע ליקויי למידה. התאמות בתנאי הלמידה והבחינה מאפשרות לתלמידים עם ליקויי הלמידה לעקוף את תחומי הקושי ולתת ביטוי הולם לידע ולמיומנויות שלהם ללא המגבלות הנובעות מהלקות.

• לא בכל המקצועות קיימות כל ההתאמות - לכל מקצוע התאמות משלו.

• ממצאי האבחון של הפרעת הקשב מסייעים לשקול את הצורך בהתאמות והיקפן. ההתאמות המומלצות על ידי המאבחן אינן מחייבות את בית הספר או את ועדת ההתאמות.

• השנה, משרד החינוך דורש מתלמידים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, אשר עומדים לפני בחינת בגרות, לעבור גם אבחון פסיכו-דידקטי. מטרת האבחון היא רצון לקבל תמונה רחבה יותר על תפקודו של ילדכם ויכולותיו הלימודיות. דבר זה יוביל להבנה מעמיקה יותר לגבי אופן ההתערבות המתבקש עבורו ואיזה התאמות יעזרו לו.

כיתות א' עד ג'

המטלות המרכזיות המצופות מהתלמידים בכיתות היסוד הן רכישת מיומנויות של קריאה וכתיבה וכן פיתוח של הרגלי למידה בסיסיים. מיומנויות אלה אינן ניתנות לרכישה אם אינן מתורגלות. פטור מקריאה וכתיבה בגילאים אלה מחבל בצורה קשה בסיכויי התלמידים לרכוש מיומנויות אוריינות בסיסיות שהן קריטיות ללמידה תקינה. לפיכך, בכיתות א'-ג' אין התאמות בדרכי ההיבחנות.

לא מאשרים לתלמידים פטור מלא או חלקי משימוש במיומנויות קריאה וכתיבה. תלמידים המתקשים ברכישת מיומנויות אלה זקוקים למעקב צמוד אחר התקדמותם ולהערכה שוטפת לגבי הצורך בהתערבות נוספת מעבר לסיוע הניתן במהלך הלימודים השוטף בכיתה.

 (בכיתות א'-ג' אין התאמות בדרכי ההיבחנות. צילום: Shutterstock)

כיתות ד' עד ו'

בכיתות ד'-ו', מתחיל פיתוח הדרגתי של תהליכי חשיבה גבוהים. בכיתות אלה מיומנויות הקריאה והכתיבה אמורות להיות כמעט אוטומטיות והטקסטים מיעוטי ניקוד. משום כך, תלמיד לקוי למידה המתקשה עדיין בקריאה, לא יוכל לפתח תהליכי חשיבה גבוהים בשל הפניית המשאבים שלו לשלבים הבסיסיים של פענוח של הטקסט ולא להבנתו. 

על רקע זה, יש להקדיש מאמץ להקנות את מיומנויות הקריאה והכתיבה לתלמיד המתקשה בהן, לשתף את ההורים ולהדריכם בתרגול קריאה והכתיבה. במהלך רכישת המיומנויות מתפתחים גם הרגלי למידה וכן יכולת התמדה, יכולת לשאת תסכול, יכולת לדחות סיפוקים, יכולת לנסות ולמצוא דרכי למידה ודרכי התמודדות אלטרנטיביות, גיוס מותאם של משאבי ריכוז ועוד. פטור מהמטלות פוגע גם בפיתוחם של המימדים הרגשיים מהסוג שתואר לעיל ובתחושת המסוגלות של התלמיד.

לפיכך, בכתות ד'-ו' אין לאשר הכתבה ובחינה בעל פה בדרכי היבחנות. התאמה של הקראה בדרכי היבחנות תינתן במקרים יוצאי דופן, רק לתלמידים שאובחנו כבעלי לקות קריאה חמורה. לתלמידים המתקשים בגרפו-מוטוריקה של הכתיבה – ניתן לאשר שימוש במעבד תמלילים. לעיתים תוספת זמן יכולה לעזור לתלמידים המתקשים בקריאה ובכתיבה.

כיתות ז' עד ט'

המעבר לחטיבת הביניים כרוך במאמץ הסתגלותי משמעותי לתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז בשל המפגש עם ארגון למידה שונה ולא מוכר, עם משימות מורכבות ועם דרישות גבוהות יותר ללמידה עצמאית. יחד עם זאת קיים פיתוח מואץ של תהליכי חשיבה גבוהים ומתחילים להתפתח תפקודים ניהוליים האחראיים לתהליכי תכנון, קביעת סדרי פעולות, משוב עצמי ועוד.

בשל קשייהם, התלמידים זקוקים ללמידה מפורשת של מיומנויות אלה, ולמעקב תכוף ואישי יותר כדי להבטיח שגם הם יוכלו להתפתח היטב בתחומים אלה. לאור מורכבות שלב זה, חלק לא מבוטל של קשיים בתפקודי למידה מתגברים ולעיתים אף מתגלים לראשונה רק עם המעבר לחטיבת הביניים, כך שיש צורך לשקול בקפדנות את יעילות מתן ההתאמות על מנת לסייע לתלמיד לבטא את הידע שלו, ולמנוע מתן התאמות שמעכבות התפתחות מיומנויות ותפקודים הקשורים בלמידה.

לכן, בכתות ז'- ח' ההתאמה בדרכי ההיבחנות תינתן רק לאחר שבוצעו כל המהלכים הפדגוגיים לקידומו של התלמיד, ונצבר ידע נרחב על תפקוד התלמיד. המידע יכלול סיוע שקיבל התלמיד בעבר ובהווה, תפקוד אקדמי של התלמיד ואבחון חתום על-ידי מאבחן מוכר. בכיתות אלה מתחילים להשתמש רק בחלק מההתאמות עליהן נפרט בהמשך, כמו תוספת זמן והתעלמות משגיאות כתיב.

בכתה ט' ניתן להתחיל לתרגל עם התלמיד את ההתאמה שהומלצה בצוות הרב-מקצועי ולהכין מידע מפורט על תפקוד התלמיד עם התאמה על מנת להכין מידע שיסייע לוועדות המקצועיות בבואן לתת זכאות להתאמות בבחינות הבגרות.

 (יש למנוע מתן התאמות שמעכבות התפתחות מיומנויות ותפקודים הקשורים בלמידה. צילום: Shutterstock)

כיתות י' עד י"ב

בתיכון ההתאמות ניתנות על פי חוזר מנכ"ל תשס"ד 4/(ב) ועדכונים המופצים לבתי ספר מדי שנה ומתפרסמים באתר שפ"י. כל התאמה תינתן על בסיס אבחון מקצועי קביל ועל בסיס החלטה שהתקבלה בצוות רב מקצועי בו ייקחו חלק בעלי תפקידים שונים המכירים את התלמיד ותפקודו. כל החלטה תהיה מבוססת על ההיסטוריה הלימודית של התלמיד בשנים קודמות, דיווחים כתובים ומפורטים של המורים, תיאור מפורט של הסיוע שהתלמיד קיבל, מידת יעילותו ומידת השקעתו האישית של התלמיד לקידומו וכן פירוט של הסיוע שהתלמיד ימשיך לקבל. יש להדגיש כי ההמלצות הכתובות בדו"ח האבחון על דרכי ההיבחנות הן בגדר המלצות בלבד. צוות מקצועי של בית ספר רשאי לקבל או לדחות את כולן וגם לשנותן - על פי שיקולי דעת מקצועיים וחינוכיים.

אז איך משרד החינוך קובע בעצם איזו התאמה מתאימה לכל ילד? משרד החינוך חילק את ההתאמות הקיימות לשלוש רמות ועל מנת לזרז את התהליכים אף נתן לוועדה בית-ספרית סמכות לאשר חלק מן ההתאמות – ברמה 1 ורמה 2. לעומת זאת, התאמות ברמה 3 מאושרות על-ידי ועדה מחוזית. בכל דיון שמתקיים בנוגע לקביעת התאמות, יש צורך להגיש אבחון תקף, דיווח מפורט וכתוב של המורים ופרטים על ההיסטוריה הלימודית של התלמיד - כמו ההשתתפות שלו בשיעורים, ביצוע מטלות לימודיות וכדומה.

רמה 1 (בסמכות ועדה בית ספרית)

• הארכת זמן הבחינה בכתב ב –25%
• התעלמות משגיאות כתיב
• שעתוק הבחינה - התלמיד מקריא את התשובות שלו לבוחן חיצוני שכותב אותן במקומו (אין באנגלית)
• הגדלת הפונט של שאלון הבחינה
• דף נוסחאות מורחב במתמטיקה

רמה 2 (בסמכות ועדה בית ספרית)

• הקראת שאלון המבחן על-ידי קורא ניטראלי. התאמה זו לא קיימת בלשון ובאנגלית, אלא רק במקצועות מסוימים, כמו ספרות לדוגמא.
• הכתבת המבחן לבוחן ניטראלי. בהתאמה זו משתמשים במקצועות מסוימים, כמו ספרות לדוגמא. התאמה זו נדירה מאוד במקצוע הבעה עברית, וכלל לא קיימת במקצועות מתמטיקה ואנגלית.
• באנגלית – השמעת שאלון הבחינה מדיסק, הקלטת התשובות על גבי קלטת ושימוש במילונית אלקטרונית.

רמה 3 (בסמכות ועדה מחוזית)

• מבחן מותאם - שאלון בחינה הנגזר מהבחינה הרגילה, אך מוציאים ממנו חלקים שבהם התלמיד מתקשה, וממירים את השאלות הללו בשאלות אחרות. לדוגמא, במצב של תלמיד עם ליקוי חזותי מוטורי שאינו מאפשר לו להתמודד עם גרפים ושרטוטים.
• הקראת שאלון המבחן על-ידי קורא ניטראלי במקצועות רבי מלל- בוחן חיצוני מקריא את השאלות לתלמיד והתלמיד כותב בעצמו את התשובות שלו. התאמה זו מיועדת למקצועות רבי מלל, כמו הבעה עברית, אבל היא מאוד נדירה, מכיוון שהבנת הנקרא היא חלק מדרישות הבסיס במקצוע זה.
• הכתבת המבחן לבוחן ניטראלי במקצועות רבי מלל - בוחן חיצוני כותב את התשובות שהנבחן מכתיב לו. גם התאמה זו מיועדת למקצועות רבי מלל, כמו הבעה עברית, אבל היא מאוד נדירה, מכיוון שהבנת הנקרא היא חלק מדרישות הבסיס במקצוע זה.
• המרת בחינה במתמטיקה במקצוע מדעי אחר (כמו לדוגמא מקצוע ביולוגיה).

חשוב להדגיש שחוות דעת רפואיות בנושא הפרעות קשב תקפות להתאמה של תוספת זמן בלבד וגם זאת בתנאי שחוות הדעת מנומקת ומגובה בחוות דעת כתובה של מורה והתקבלה לאחר דיון בוועדה הבית ספרית. כלומר, אבחון תקף להפרעת קשב שנערך על-ידי פסיכיאטר מוסמך, יכול לספק לילדכם תוספת זמן בבחינות זאת מבלי שתצטרכו לעשות גם אבחון פסיכו-דידקטי. אם היועצת והצוות החינוכי טוען שהדבר אינו נכון, אתם מוזמנים להפנותם לעמוד 9 פיסקה ראשונה בנהלים להתאמות בבחינות בגרות לשנת תשע"ג . 

שימו לב - משרד החינוך קבע התאמות שונות לכל מקצוע. הסקירה המופיעה למעלה היא תמצות של נהלי משרד החינוך לשנת תשע"ג. לבירור מעמיק יותר של ההתאמות להן אתם זכאים בכל מקצוע אתם מוזמנים להיכנס לאתר שפ"י ולבדוק את הנהלים לשנה זו.

*חנן טסקר הוא עו"ס במרכז לקשב וריכוז של בית החולים גהה וממנהלי קהילת קשב וריכוז באתר כמוני.

* המדריך נכתב בסיוע המאמר "לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז - מתפיסה חינוכית לפרקטיקה בית ספרית" שכתבה ד"ר יהודית אל-דור, מנהלת אגף ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז, השרות הפסיכולוגי-ייעוצי, משרד החינוך.