גורמי סיכון רבים נקשרו ברבות השנים להפרעות קשב וריכוז (ADHD), לרבות גורמים הקשורים בהיריון של האם. כך, למשל מספר מחקרים מצאו בעבר כי תינוקות שנולדו לפני המועד נמצאים בסיכון להפרעות קשב, ולאחרונה אף דווח כי תינוקות שנולדים קצת לפני הזמן – בשבועות 37 ו-38 להיריון - נמצאים בסיכון מוגבר. 

עתה מצאו חוקרים מהולנד גורם סיכון נוסף בהיריון להפרעות קשב והיפראקטיביות – מחסור בהורמוני התירואיד המופרשים מבלוטת התריס, ואפילו מחסור מתון בלבד.

החוקרים מהמרכז הרפואי ארסמוס (Erasmus) בעיר רוטרדם שבהולנד ביקשו לבחון את ההשלכות של מחסור בהורמונים המופרשים מבלוטת התריס בהיריון על תסמיני הפרעות קשב וריכוז בקרב הילדים סביב גיל 8. המחקר כלל 3,878 זוגות של ילדים והורים המשתייכים למחקר 'דור ה-R' (Generation R Study), מחקר מעקב המבוצע בהולנד העוקב אחר ילדים שנולדו בין אפריל 2002 לינואר 2006 לאורך שנים, וצפוי להמשיך עד לגילי הבגרות הצעירה. המידע שנכלל במחקר נאסף במסגרת המחקר עד לינואר 2014.

החוקרים אספו באמצעות בדיקות דם של האימהות לילדים שניטלו בהריונן ממצאים אודות רמות ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, לרבות הורמון תירוטרופין הקרוי גם הורמון מעורר בלוטת התריס, השולט על הפרשת הורמונים נוספים מבלוטת התריס והעיקרי שבהם – התירוקסין, ומשש בתפקיד מכריע בקצב חילוף החומרים (מטבוליזם) בגוף, וכן הורמון התירוקסין – הקרוי גם 'הורמון בלוטת התריס ורמות נוגדנים לאנזים הקרוי תירואיד פארוקסידאז (TPO) שנוכחותם מהווה עדות להפרעה בייצור הורמוני בלוטת התריס. בהמשך בוצעה הערכה לתסמיני הפרעות קשב וריכוז של הילדים בגיל 8 באמצעות שאלון קונרס (Conners).

המחקר זיהה 127 אימהות עם תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירוקסינמיה, hypothyroxinemia) המובילה לשיבושים בהפרשות הורמונים מבלוטת התריס. מצב זה נמצא כגורם סיכון להפרעות קשב וריכוז בגיל 8, והעלה ב-7% את הציון לתסמיני הפרעות קשב וריכוז אצל הילדים לפי שאלון קונרס. ממצא זה התקבל לאחר תקנון ונטרול של גורמי סיכון כלליים להפרעות קשב וריכוז כגון גיל האם, מין היילוד, מוצא, השכלת האם ורמת הכנסה משפחתית. גם לאחר שהוצאו מהמחקר נשים עם רמות גבוהות של נוגדנים לאנזים תירואיד פארוקסידאז, עדיין נמצא כי מחסור מתון בהורמונים המופרשים מבלוטת התריס העלו ב-8% את הציון במבחן לתסמיני הפרעות קשב וריכוז אצל הילדים. הוצאת אימהות שטופלו בהיריון בתרופות שמגבירות את הפרשת ההורמונים מבלוטת התריס כמעט ולא השפיעה על המגמה שאובחנה במחקר. הממצאים פורסמו בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת JAMA Pediatrics.

התפתחות מוחית לקויה

החוקרים מבהירים כי הממצאים מעלים חשד כי חשיפה עוברית לרמות נמוכות מדי של הורמון המופרש מבלוטת התריס של האם עלולה להוביל להתפתחות מוחית לקויה של העובר שתתבטא בהמשך בהפרעות קשב וריכוז בקרב הצאצא, כשיהפוך לילד.

מחקרים בעבר כבר זיהו קשר בין מחסור בהורמונים המופרשים מבלוטת התריס בהיריון לבין התפתחות מוחית חריגה בקרב יילודים ופגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית. הורמוני בלוטת התריס בהיריון הוכחו כהכרחיים להתפתחות תקינה של מוח העובר, לרבות המעטפת המוחית וההיפוקמפוס. עם זאת, מרבית המחקרים התמקדו בילדים קטנים, עוד בטרם שניתן לאבחן רשמית הפרעות קשב וריכוז, או במחסור חמור, ולא במחסור מתון בלבד בהורמונים, כפי שמצאה העבודה הנוכחית.

החוקרים משערים כי פגיעה בהתפתחות המוחית בעובר הנגרמת ממחסור בהורמוני בלוטת התריס עלולה להוביל לנזקים בתפקוד האונות בפרונטאלית והפרה פרונטאלית במעטפת המוחית, אשר נקשרו בעבודות לפעילות מוטורית ואימפולסיבית ולתפקודים ניהוליים, ושיבושים באונות אלה יוחסו כקשורים לתסמיני הפרעות קשב וריכוז. עוד נמצא כי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז סובלים מקשיים בתפקוד האזור הקדמי של הקורפוס קלוסום – הוא כפיס המוח המחבר בין שני צידי המוח, שעלול אף הוא להיפגע מהפרשה לא תקינה של הורמונים מבלוטת התריס של האם במהלך ההיריון. מחקרים שומים לעבוד הנוכחית כבר זיהו בעבר כי מחסור בהורמונים המופרשים מבלוטת התריס בקרב ילדים על רקע מוטציה גנטית מסוימת המסומנת באותיות THRB נקשר אף הוא להפרעות קשב וריכוז.

מחקרים בספרות הרפואית כבר זיהו בעבר קשר בין מחסור בהורמונים המפרשים מבלוטת התריס לבין מספר מחלות כרוניות. מחקר משנת 2010 זיהה כי הפרעות בתפקוד בלוטת התריס עלולות להוביל לשברי צוואר הירך בקרב גברים מבוגרים. מחקרים אף הראו כי פעילות לקויה של בלוטת התריס עלולה להחמיר אי ספיקת לב.

כמו כן, מחקרים נוספים זיהו בעבר גורמי סיכון בקרב נשים הרות הקשורים בהתפתחו מוחית לקויה ומעלים את הסיכון להפרעות קשב וריכוז ביילוד. מעבר למחסור בהורמוני בלוטת התריס שנמצאו במחקר הנוכחי וללידה מוקדמת, מספר מחקרים קשרו בין עישון בהיריון להפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים. כמו כן מחקר אמריקאי קטן משנת 2012 רמז כי עשוי להיות סיכון מוגבר להפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים לאימהות שאובחנו עם סוכרת היריונית (Gestational Diabetes ) במהלך היריונן.

JAMA Pediatrics, doi: 10.1001/jamapediatrics.2015.0498