אנורקסיה ובולימיה הן הפרעות רציניות שלא תמיד נעלמות מעצמן. הרוב המכריע של המקרים דורש התערבות מקצועית. עם זאת, הפרעות אכילה כן ניתנות לריפוי. רבים התגברו על אנורקסיה ובולימיה ומנהלים חיים נורמליים. מחקרים מראים שככל שמקדימים את הטיפול בהפרעות אכילה, הסבירות שהוא יצליח עולה.

ריכזנו דברים שכדאי לדעת על הטיפול בהפרעות אכילה:

1. בקשת עזרה אינה מהווה חולשה

הסובלים מהפרעת אכילה נוטים להאמין שלבקש עזרה זו כניעה לחולשה וסימן לכישלון. עליהם להבין שהתייעצות עם מטפל אינה מהווה הודאה בחולשה ובחוסר יכולת, אלא סימן לנכונות לאובייקטיביות, ראש פתוח ויצירתיות. כניסה לטיפול יכולה לסמן בגרות ורצון לשקול פתרונות חדשים לבעיות ישנות.

2. מטרה משולשת

לטיפול בהפרעות אכילה שלוש מטרות:

1. תיקון הסיבוכים הגופניים הנובעים מהתסמינים כגון הרעבה, זלילה והתנקות.

2. פתרון לדינמיקה הפסיכו-סוציו-משפחתית שתורמת להתפתחות הפרעות האכילה.

3. הגעה למשקל גוף נורמלי, שמירה עליו ומיסוד הרגלי אכילה בריאים.

לאחר שהופיעו לראשונה התסמינים והתפתחה ההפרעה, התסמינים נוטים לקבל חיים עצמאיים, בנפרד מהסיבות שגרמו להם מלכתחילה. מסיבה זו, הטיפול מתרכז גם בשיקום הרגלי האכילה וגם בנושאים המסתתרים מתחת לפני השטח. ברוב המקרים התגברות על שטח אחד ובו בזמן התעלמות מהשטח השני ימנע ריפוי מלא.

3. טיפול משולב

מכיוון שהפרעות אכילה הן מורכבות, טיפולים יעילים צריכים להיות כוללניים ומגוונים. בהתחשב בנסיבות האינדיבידואליות של כל מטופל, מספר אפשרויות טיפול יכולות להתאים: אשפוז, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, פסיכותרפיה, טיפול קבוצתי, טיפול משפחתי, טיפול באומנות ו/או תנועה, יעוץ דיאטני, טיפול תרופתי ועוד. (עוד על הטיפולים השונים להפרעות אכילה)

4. לא ניתן לטפל בהפרעות אכילה ולהישאר רזים באופן קיצוני

כאשר מדובר באנורקסיה, הסובלים מהמחלה רוצים "להתגבר" על הפרעת האכילה אך להישאר רזים במיוחד. לרוב אין אפשרות לכך. למעשה הטיפול בהפרעות אכילה מתמקד במיגור התסמינים ולא בשמירה על משקל מסויים. בנוסף, הביוכימיה של הגוף בתת משקל יכולה להוביל ישירות לאנורקסיה ולבולימיה.

5. תהליך לא קל

התהליך הטיפולי אינו פשוט ואינו בשום מקרה "כיפי". עם זאת, מטופלים שהבריאו מתארים את החוויה כאחת המעשירות והמשמעותיות בחייהם.

6. משך הטיפול בהפרעות אכילה

משך הטיפול יכול לנוע בין כמה חודשים לכמה שנים, תלוי בנסיבות האינדיבידואליות. הספרות המחקרית מצביעה על כך שריפוי מלא יכול לקחת בין שנתיים לחמש שנים.

7. מטפל נכון

רבות מן הבעיות באנורקסיה ובולימיה, אשר קיימות מתחת לפני השטח - כגון הערכה עצמית נמוכה, דיכאון, תחושה של ניכור, חוסר אונים, חרדה, אשמה, לחץ וכדומה - יכולות להיפתר בעזרת מטפל מקצועי ובעל יכולת. מומלץ לבחור מטפל מוסמך ובעל ניסיון והצלחה בתחום. מקצוענים בעלי ניסיון שכזה בדרך כלל עובדים בתחומים הבאים: פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, דיאטנים, עבודה סוציאלית וייעוץ משפחתי.

יועצי בתי ספר, אנשי דת, מורים להתעמלות ומאמנים מסוגים שונים, בדרך כלל לא יכולים להיות מטפלים מרכזיים בטיפול, אף שיש להם מה לתרום כחלק מהמערכת התמיכתית. כמו כן, מומלץ למטופלים פוטנציאליים להתרחק ממטפלים שחושבים שהתסמינים שלהם אינם רציניים או שמצהירים על כך שכוח רצון בלבד מספיק כדי להירפא.

8. בדיקה רפואית

כדי לוודא שאין בעיות גופניות רציניות, לסובלים מהפרעות אכילה מומלץ לבקש מהרופא שלהם הערכה גופנית מלאה, הכוללת בדיקות דם ובדיקות דיאגנוסטיות אחרות. חשוב שמטופל יהיה כן עם הרופאים. הם אינם קוראי מחשבות ויכולים לפספס בעיות פחות בולטות על פני השטח אם הם אינם מודעים לכל התנהגויות האכילה. אפשר להתגבר על בושה אם המטופל זוכר שהפרעות האכילה הן נפוצות והרופא ודאי שמע סיפורים דומים בעבר.

9. נדרשת מחויבות

הטיפול לא יהיה יעיל אם המטופלים אינם מחויבים לתהליך הריפוי. לאחר תחילת הטיפול יהיו פיתויים לוותר ולהפסיק. לעתים מטופלים מתאכזבים בגלל תחושה שדבר לא "זז", ההתנהגויות אינן משתנות והם ממשיכים לסבול. ייתכן גם שהפרפקציוניזם, המאפיין חלק מההפרעות, גורם לציפייה להישגים מהירים מדי. צריך גם לזכור כי אמביוולנטיות כלפיי טיפול בהפרעות אכילה והחלמה היא תופעה שכיחה בקרב הסובלים והיא גורם נוסף בו יש לטפל. על כן, במקום לוותר, מומלץ לשוחח על התחושות והרגשות עם המטפל. 

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ראשית במרכז להפרעות אכילה ומשקל בבית החולים שיבא

עדכון אחרון: פברואר 2017