המחסור העולמי באיברים להשתלות מוביל בשנים האחרונות להידוק התנאים שמאפשרים לחולים לעבור השתלת איברים בתורי המתנה שהולכים ומתארכים.

לפי נתוני המרכז הלאומי להשתלות, נכון לתחילת 2022 נרשמה עלייה של 3% במספר הישראלים שממתינים להשתלות ל-1,299 חולים, כמחציתם (57%) מצטרפים חדשים שנוספו לרשימה שנה קודם לכן. אחת התופעות המדאיגות של המחסור באיברים היא של חולים שמתים ברשימת ההמתנה, שמספרם עמד בשנת 2021 על 68 ישראלים.

רשימת הממתינים להשתלת איברים בישראל

המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות מנהל את רשימת הממתינים הארצית להשתלות איברים – רשימה ממוחשבת אליה מוכנס כל תושב ישראל שקיבל מרופא המלצה להשתלת איברים, בהתאם לאיבר לו הוא זקוק.

הנתונים במאגר כוללים פרטים אודות המטופל, לרבות מצבו הרפואי, ואלו מתעדכנים באופן רציף. בכל איבר מופעלת תוכנה ייחודית להקצאת האיברים, שבוחרת את המטופלים שזכאים לעלות לראש הרשימה לפי מספר קריטריונים, לרבות מצב רפואי, סוג הדם, וגובה.

בפועל, כשאותר באחד מבתי החולים במדינה תורם איברים שמת במוות מוחי ומשפחתו נותנת הסכמתה להתאמת איבריו – הנתונים מועברים למרכז הלאומי להשתלות, ומוזנים למערכת הממוחשבת. המערכת מצליבה את נתוני התורם עם נתוני חולים הממתינים להשתלות, ומאתרת את חולים המתאימים להשתלה.

יש מקרים בהם המערכת מאתרת מספר חולים מתאימים, ומתבצע דיון רפואי לקבלת הכרעה בדבר החולה שיקבל את האיבר. כשאין הסכמה בהתייעצות בין הרופאים בבתי החולים שבהם מטופלים החולים – ההכרעה עוברת למרכז הלאומי להשתלות, ולפי הנוהל, תהליך ההתייעצות אינו כולל את נציגי בתי חולים שבהם אמורות להתבצע ההשתלות האמורות. במשרד הבריאות מדגישים כי "מערכת הקצאת האיברים שוויונית ושקופה", ועוברת בקרה תקופתית להקצאות ועדכוני תוכנה.

לדברי ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות, "רשימת ההמתנה היא רשימה כלל ארצית, ומדי שבוע אנו נוהגים לשלוח לכל בית חולים את רשימת החולים המטופלים אצלו שממתינים לאיבר ואת מיקומם ברשימה הארצית".

מעבר לכך, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על הסיכוי להשתלה – לרבות משקל הגוף, עישון סיגריות ושימוש בסמים ואלכוהוליזם.

בוועדות ההערכה המרכזיות של משרד הבריאות שמאשרות תרומות מן החי מקרובי משפחה רחוקים ומתורמים זרים אלטרואיסטים – נבחנים גם שיקולים נוספים, לרבות ההיענות הצפויה לטיפול התרופתי לאחר השתלת האיברים ויכולתו של המושתל העתידי להקפיד על ריחוק חברתי, בעיקר בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה, כשמותאמים למושתל מינונים גבוהים של תרופות אימונוסופרסנטיות שמחלישות את המערכת החיסונית וחושפות אותו לסיכון מוגבר להידבקות בזיהומים.

הקצאות איברים להשתלות בישראל

לפי נהלי משרד הבריאות, הקצאת איברים להשתלות בישראל ברשימת ההמתנה הארצית נעשית על פי כללים בסיסיים, שבראשם מצבו הרפואי של המטופל.

הגורמים שמשפיעים על הסיכוי להשתלה

ההיגיון האתי שמנחה הקצאות איברים להשתלות ברוב מדינות העולם, וגם בישראל, מבוסס על אותו ההיגיון שפועל בחדר מיון בעת מיון המטופלים (תהליך טריאז'), כאשר בתנאים של משאבים מוגבלים – השאיפה היא להקצות את המשאבים בעיקר לחולים שיש סיכויים גבוהים יותר שמצבם ישתפר, יותר מאשר הקצאתם לחולים שיש סבירות גבוהה שמצבם יחמיר ונמצאים בכל מקרה בסיכון גבוה לתמותה.

גורמים רבים עשויים להשפיע על הסיכוי להשתלה, כאשר חלקם אינם בשליטת המטופלים, לרבות המצב הרפואי הכללי, סוג הדם, הגיל והגובה, אולם חלקם ניתנים לשליטתם – כמו משקל גוף, שתייה מופרזת של אלכוהול, עישון סיגריות, היענות לטיפול התרופתי וחתימה על כרטיס תורם איברים אדי.

מצב רפואי

הקידום ברשימות ההמתנה להשתלות באיברים השונים בישראל מבוסס בראש ובראשונה על המצב הרפואי של המטופל – אותו מעדכנים רופאי בתי החולים באופן שוטף במערכת הממוחשבת.

המצב הרפואי מבוסס על מאפיינים רבים, לרבות בדיקות דם ושתן ובדיקות הדמיה שונות. בין השאר נבחן תפקוד הכליות של החולה המיועד להשתלה ומאפיינים אימונולוגים באשר לתפקוד המערכת החיסונית – שצפויה להיחלש עקב הצורך בנטילת תרופות האימונוסופרסנטים – במינונים גבוהים במיוחד בשלושת החודשים הראשונים לאחר ההשתלה.

בהערכת המצב הרפואי נבדקת לממתינים להשתלות האברים השונים גם רמת הנוגדנים מסוגים שונים, כאשר רמת נוגדנים גבוהה עשויה לעכב מטופלים ברשימה ולמנוע את ההשתלה. הנוגדנים משמשים למעשה מדד להתאמת חלבוני סיווג הרקמות בין התורם למושתל, וככל שרמתם גבוהה יותר – הסיכויים להתאמה בהשתלה יורדים.

סוג הדם

סוג הדם מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על הזמינות ברשימת ההמתנה להשתלות איברים, ומדובר כמובן בגורם שאינו ניתן לשליטה. בהתאמת השתלות לפי לסוג הדם:

חולים בעלי סוג דם A יכולים לקבל איברים מתורמים בעלי סוג דם A או O בלבד, ואם יקבלו איבר עם סוג דם B או AB המכיל נוגדני 'אנטיגן B' – עשויה להתפתח דחייה של האיבר המושתל.

חולים עם סוג דם B יכולים לקבל איברים מתורמים עם סוג דם B או O.

חולים עם סוג דם AB יכולים לקבל איברים מכל תורם.

חולים עם סוג דם O יכולים לקבל איברים מתורמים עם סוג דם O בלבד.

נכון להיום, לפי נתונים שפורסמו השנה בקנדה, חולים עם אי ספיקת כליות שמיועדים לעבור השתלת כליה בעלי סוג דם O ו-B ממתינים בממוצע להשתלה 5-4 שנים, בהשוואה ל-3-2 שנים לבעלי סוג דם A או AB. לפי הערכות במדינה, חולים עם סוג דם O נאלצים להמתין ברשימות ההמתנה להשתלות ריאה כמעט פי 2 יותר מבעלי סוג דם A, ועל כן הם בסיכון גבוה ב-20% לתמותה בהיותם ברשימת ההמתנה להשתלה. ההערכה כי במדינות נוספות הנתונים דומים.

בשנים האחרונות דווח על שיטות רפואיות שונות לתרומת איברים ללא התאמה לפי סוג דם, אם כי מדובר כיום בשיטות ניסיוניות שמתבצעות רק במיעוט מהמקרים. בין השאר פותחה שיטה רפואית שמאפשרת במצבים מסוימים לבצע השתלות איברים מתורמים למושתלים ללא התאמה בסוג הדם באמצעות חיבור החולה הממתין להשתלה לתהליך ניקוי של הדם מנוגדנים ("פלסמה פרזיס"). בשנת 2022 דיווחו חוקרים מקנדה כי פיתחו שיטה להשתלות איברים דחופות ללא התאמה של סוג הדם, באמצעות זילוח האיבר המיועד להשתלה באמצעות מכשיר שמזרים בו נוזלים בעלי הרכב אנזימים ייחודי שמנטרל נוגדנים לסוגי דם חריגים.

לצד מגבלת סוג הדם, יש לציין כי בישראל יש כיום מקרים שבהם נדרשת השתלה דחופה לחולה בסכנת חיים – ונעשות פשרות בהתאמת האיבר גם כשסוג הדם של התורם אינו תואם בצורה מוחלטת לזה של החולה, תוך לקיחת סיכונים, כדי לנסות ולהציל חיים.

גיל

בהמתנה להשתלות איברים בישראל נבחן גיל החולה בשיקולי הקצאה של איברים שונים. בעבר היה נהוג לייחס לגיל חשיבות גבוהה בהקצאת איברים להשתלות. בשנת 2014 הגישה מסקנותיה ועדה במשרד הבריאות שדנה בסוגיה בראשות פרופ' אייל כתבן מהמרכז האקדמי פרס. הוועדה מונתה בשנת 2013 על ידי מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו בעקבות פרסומים בתקשורת על חולים שנאלצו לעבור השתלת איברים בחו"ל, בין היתר בשל מגבלת הגיל שמנעה את כניסתם לרשימת הממתינים בארץ. למקרים אלה הצטרפו מקרים נוספים של מבוטחים שפנו לקבל מימון של קופות חולים להשתלות איברים בחו"ל, בין השאר מאותה סיבה, ובאופן שחידד את הפער בין הפרקטיקה בארץ למקובל לפחות בחלק ממדינות העולם שאליהן פנו החולים. במקביל התקבלה באותן שנים החלטה במרכז הלאומי להשתלות להעלאת מגבלת הגיל לתורמי איברים מהמת לגיל 80. הוועדה המליצה פה אחד על ביטול מגבלת הגיל כקריטריון לרישום חולים ברשימת ההמתנה להשתלות. כמו כן, ברוב קולות קבעה הוועדה כי "הגיל לא ישוקלל בנוסחת ההקצאה, למעט כשיש לכך הצדקה רפואית עניינית. שקלול הגיל המקובל כיום בכליות יישאר מטעם זה על כנו".

נכון להיום, בהתאם לשיטת ההקצאה בישראל המבוססת על המלצות הוועדה, הוסרה מגבלת הגיל ברישום חולים ברשימת ההמתנה להשתלות איברים. מעבר לכך, בהשתלות כבד קיימות שתי רשימות המתנה – האחת לבוגרים וילדים מעל גיל 12, והשנייה לילדים עד גיל 12 – מסיבות רפואיות, וכמו כן בהשתלות כליה נקבע כי הקצאת כליה מתורם שהוא ילד עד גיל 18 תיבחן תחילה לילדים חולים עד גיל 18, ואילו כליה מתורמים מעל גיל 65 תוקצה לחולים מעל גיל 60.

משקל וגובה

בהקצאת איברים להשתלות מבוצעות כיום התאמות למשקל וגובה בין התורם למושתל – הגבלות אשר עשויות להשפיע על קדימות בהשתלת איברים. חשוב להדגיש כי גובהו של מטופל אינו ניתן לשליטתו, אך משקל הגוף במקרים רבים ניתן לשליטה.

במדינות רבות בעולם חולים הזקוקים להשתלת איבר שהם נמוכי קומה נאלצים לרוב להמתין זמן רב יותר ברשימת ההמתנה להשתלות, בהשוואה לחולים עם מידות גוף רגילות. במחקר אמריקאי שפורסם בנובמבר 2015 בכתב העת American Journal of Respiratory and Clinical Care Medicine נמצא כי למטופלים נמוכי קומה סיכוי נמוך ב-34% לעבור השתלת ריאה בארה"ב, בהשוואה לחולים עם קומה רגילה, ונמצאים בסיכויים גבוהים ב-62% לתמותה בעודם ממתינים להשתלה או להוצאה מהרשימה עקב החמרה במצבם הרפואי. ההנחה כי גם בישראל תמונת המצב דומה.

בישראל כיום בהשתלות לב והשתלות כבד בילדים מתבצעת בדיקה להתאמת משקל וגובה לתורם, ובהשתלות ריאה מתבצעת בדיקה להתאמת גובה. התאמה מוגדרת כמשקל או גובה בסטייה של עד 20% מהמדד אצל תורם האיברים, אם כי הגדרה זו גמישה ועשויה להשתנות בהתאם לחוות דעת רפואיות.

בשנים האחרונות פותחו אמצעי הדמיה נוספים שמסייעים בקביעת התאמות של משקל וגובה בין חולה הזקוק להשתלה לבין תורם, למשל בדיקת הדמיה למידות בית החזה שמצריכה התאמה בהשתלות ריאה, שכן הריאה המושתלת מחוברת ללב, ויש לוודא התאמה אנטומית של מבנה פתח בית החזה בין התורם למושתל העתידי. ישראל נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם ביכולת להבטיח התאמות אנטומיות בין תורמי איברים לחולים המיועדים להשתלה, מאחר ולפי המקובל בארץ – כל תורם איברים מהמת מועבר לפני הקצאת איבריו בדיקת הדמיה מסוג סי.טי לגוף כולו (Full Body CT Scan).

חולים עם משקל עודף עשויים גם הם להמתין זמן רב יותר בהמתנה לאיברים. במחקרים שונים עולה החשש כי שרידותם של איברים מושתלים בגופם של אנשים עם השמנת יתר – קצרה יותר, אם כי הדבר שנוי במחלוקת בספרות הרפואית. כך, לפי מחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2002 בכתב העת Transplantation, המבוסס על מאגר ההשתלות בארה"ב (USRDS), בהשתלות כליה קיים קשר מובהק בין השמנת יתר אצל המושתל לבין סיכויים גבוהים יותר לדחיית השתל ולתמותה. יחד עם זאת, מחקר שפורסם ביולי 2013 בכתב העת American Journal of Transplantation, שהתבסס על מאגר נתוני ההשתלות בארה"ב בשנים 2007-1995, העלה כי השתלות איברים מצילות חיים גם אצל אנשים עם השמנה ואף עם השמנה קיצונית – בשיעורים דומים לאלה שמתקבלים בקרב אנשים עם עודף משקל ומשקל תקין.

מאחר ומשקל הגוף מהווה סוגיה שברוב המקרים ניתנת לשליטה – רופאים רבים ממליצים לחולים עם השמנת יתר לנקוט בשיטות להורדה במשקל כדי להתקדם באופן מיטבי ברשימת ההמתנה להשתלות. בוועדות ההערכה המרכזיות שפועלות כיום במשרד הבריאות לאישור תרומות איברים מן החי מתורמים רחוקים או זרים (תרומות אלטרואיסטיות), מקובל גם כן להנחות חולים עם עודף משקל חריג להוריד ממשקל גופם כתנאי לאישור ההשתלה.

בישראל גם זכור מקרה הפוך של חולה בתת משקל בשנות ה-40 לחייו שנזקק להשתלת ריאה ונדרש לעבור טיפול דיאטני להוספת משקל לגוף מחשש שלא יוכל במשקלו הרזה מאוד לבצע לאחר ההשתלה את תרגילי הנשימה שנדרשים לחיזוק הריאה המושתלת.

עישון סיגריות

מאחר ועישון סיגריות נקשר מזה שנים לסיבוכים רפואיים רבים, בארה"ב יש מרכזי השתלות בהם נהוג לבדוק רמות ניקוטין בדם לממתינים להשתלות איברים, ולהוציא מהרשימה מטופלים שמזוהים כמעשני סיגריות לתקופה של חצי שנה – עד לבדיקה חוזרת.

בישראל, על רקע מחקרים רבים שקושרים בבירור בין עישון למחלות לב וכלי דם ואף לאי ספיקת לב שעלולה להידרדר לכדי הצורך בהשתלת לב, ובין עישון למחלות ריאה שעלולות להוביל לאי ספיקה ריאתית סופנית ולצורך בהשתלת ריאה – רופאים רבים בישראל שמטפלים בחולים הממתינים להשתלות ריאה ולב בישראל מסרבים כיום להכניס לרשימת ההמתנה חולים מעשנים, ומפנים אותם לגמילה מעישון בטרם ייכנסו לרשימה.

מעבר להיבט המוסרי, עישון סיגריות גם מגדיל את הסיכון לסיבוכים בניתוח השתלת האיברים עצמו.

בהשתלות כליה וכבד אין כיום נוהג מושרש למנוע השתלה מחולים מעשנים, וכירורגים שונים פועלים בנושא באופנים שונים, כשחלקם מסרבים להכניס לרשימת ההמתנה מטעמם חולים מעשנים, ואילו אחרים דוחקים בחולים לפנות לגמילה מעישון, אך אינם מתנגדים להכנסתם לרשימה באופן גורף.

מטה אנליזה של חוקרים מבלגיה, שוויץ, ארה"ב ואיטליה, שפורסמה בנובמבר 2016 בכתב העת Transplantation מצאה כי למושתלי איברים שלא נגמלו מהסיגריות יש סיכון גבוה ב-41% לתחלואה קרדיו וסקולארית לאחר ההשתלה, סיכון גבוה פי 2.58 להתפתחות גידולים סרטניים שאינם בעור בהשוואה למושתלים שאינם מעשנים – שאף הם מצויים בסיכון גבוה לסרטן בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וכן בסיכון גבוה ב-74% לתמותה מכל הסיבות. לדברי ד"ר אשכנזי, "כל עישון של סיגריה מוביל לכיווץ כלי הדם במשך כ-20 דקות, מה שמפחית את אספקת הדם בגוף, ומדובר בסיכון משמעותי במיוחד לחולים שנמצאים בתהליך לקליטת איבר שהושתל".

סמים ואלכוהול

שימוש בסמים מסוכנים והתמכרות לאלכוהול אסורה עבור הממתינים להשתלת איברים, ומעלה את הסיכון לדחיית האיבר. לכן במדינות רבות מקובל להוציא חולים שצורכים סמים ואלכוהול בכמות מופרזת מרשימת ההמתנה – וכך גם בישראל.

יש לציין כי לאחרונה נצפית מגמה מדאיגה של חולים עם אי ספיקת כבד סופנית על רקע שתייה מופרזת של אלכוהול, שלכאורה נגמלים מההרגל לקראת השתלת כבד, אולם לאחר ההשתלה שבים לצרוך אלכוהול, ונמצאים בסיכון מידי לדחייה של הכבד המושתל, ועד כה טרם פותחו האמצעים להתמודד עם התופעה.

בשנים האחרונות עם העלייה בצריכת קנאביס רפואי, התעוררו ברחבי העולם בעיות בקרב מטופלים שקיבלו אישור לצריכת קנאביס מסיבות רפואיות והוצאו בשל כך מרשימת ההמתנה לתרומת איברים. יש לציין כי חולים רבים שממתינים להשתלת איברים מתמודדים עם מצבים רפואיים כרוניים קשים וזכאים לטיפול בקנאביס רפואי. בארה"ב פורסם בשנת 2017 על בן 32 חולה תסמונת אלפורט, שנזקק להשתלת כליה והוצא שבע שנים קודם לכן מרשימת ההמתנה לתרומת כליות כי היה נוהג לעשן בקביעות קנאביס תחת אישור רפואי. החולה פעל להפסקת הנוהג להוצאת מעשני קנאביס רפואי מרשימות ההמתנה להשתלות איברים – מהלך שמאז זכה להצלחה בחלק מהמדינות.

הסוגייה בעייתית גם על רקע מחקרים מצביעים על ירידה ביעילות של השתלות איברים אצל אנשים שמעשנים בקביעות סמים ואף קנאביס. כך, למשל, במאמר שפרסמו חוקרים אמריקאים באפריל 2021 בכתב העת Journal of Heart and Lung Transplantation, מוצגות ראיות על הבעייתיות של עישון קנאביס בקרב מושתלי איברים – בין השאר על רקע מצבם הרגיש מבחינת דיכוי המערכת החיסונית על רקע הטיפול בתרופות האימונוסופרסנטים וכן אינטראקציות אפשריות בין חלק מהתרופות לקנאביס – למשל בין תרופות מקבוצת 'מעכבי קלצינאורין' שמתפרקות על ידי האנזימים P450 ו-P-גליקופרוטאין שהם אותם האנזימים שמפרקים חומרים פעילים בצמח הקנאביס (קנבינואידים), באופן שבו צריכת החומר עלולה לפגוע ביעילות התרופות. 

בישראל כיום אין הנחיה להוצאת מטופלים שצורכים קנאביס רפואי מרשימת ההמתנה להשתלות איברים. לצד זאת, בוועדות ההערכה המרכזיות שפועלות במשרד הבריאות לאישור תרומות מן החי – מקובל לבחון את הסוגייה ולוודא כי חולים המיועדים להשתלה שצורכים קנאביס יהיו מודעים באופן מספק לחובתם ליטול את התרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים למניעת דחיית השתל במועדים שייקבעו על ידי הרופא המטפל.

היענות לתרופות להשתלות איברים

בעוד שבהשתלות איברים מהמת – אין כיום קריטריון של היענות צפויה לטיפול התרופתי אשר משוקלל בהחלטה על הקצאת איברים, הרי שבוועדות המרכזיות שפועלות במשרד הבריאות לאישור תרומות מן החי – נהוג לבחון את הסוגייה, ולאשר השתלות רק לחולים שצפויים להיענות לטיפול התרופתי הנדרש לכל החיים – ובייחוד לטיפול האינטנסיבי בתרופות האימונוסופרסנטים שנדרש בשלושת החודשים הראשונים לאחר ההשתלה כדי למנוע דחייה של השתל.

סוגיית ההיענות לתרופות שנדרשים ליטול מושתלי איברים היא סוגייה שמטרידה מאוד את הרופאים המטפלים במושתלים. לפי מחקר מבלגיה שפורסם ביוני 2013 בכתב העת Liver Transplantation, במעקב שנמשך חמש שנים – אי היענות לטיפול התרופתי במלואו בקרב מושתלי כבד העלתה פי 4.95 את הסיכון לדחיית השתל. במחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2019 בכתב העת BMC Nephrology, אי היענות לטיפול התרופתי בקרב מושתלי כליה העלתה פי 2.64 את הסיכון לדחיית הכליה המושתלת בששת החודשים הראשונים לאחר ההשתלה.

תנאי מגורים

בעוד שתנאי המגורים של חולים הממתינים להשתלות איברים אינם מהווים כיום קריטריון בהקצאת איברים ברשימת הממתינים הארצית להשתלות מן המת, בוועדות המרכזיות שפועלות במשרד הבריאות לאישור השתלות איברים מן החי מקובל לבחון גם סוגיה זו, כדי לוודא שהמושתל לא יבוא במגע עם גורמים שמעלים את הסיכון להידבקות בזיהומים – באופן שעלול לסכן את בריאות האיבר המושתל.

מושתלי איברים נמצאים בסיכון לזיהומים על רקע נטילת התרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים – ובעיקר בשלושת החודשים הראשונים לאחר ההשתלה שבהם התרופות נדרשות במינונים גבוהים במיוחד כדי להבטיח קליטה תקינה של האיבר החדש בגוף החולה.

לדברי ד"ר אשכנזי, "כשיש לדוגמה חולה שנזקק להשתלה ומתגורר בדירת 50 מטר עם 5 בני משפחה נוספים, יש שאלה איך ישמור על עצמו מפני הידבקות בזיהומים, ונבקש לוודא שיש לחולה את האמצעים להגן על עצמו. גם חולה שמתגורר בבית משפחתי רגיל נדרש לאחר ההשתלה לבידוד מילדים שהולכים למוסדות חינוך ועלולים להיות נשאים של מחלות מדבקות, גם אם לא נדבקו בהן בעצמם. מגננות ומורים שנזקקות להשתלת איברים אנו מבקשים לעבור בחודשים שלאחר ההשתלה לעבודה משרדית, ולא לעבוד עם ילדים כדי להפחית את הסיכון לזיהומים. באופן כללי מומלץ לכלל המושתלים לשמור בחודשים הראשונים ואפילו לאורך כל השנה הראשונה על ריחוק חברתי ולהתנייד עם מסכת מגן, וכיום מאז מגפת הקורונה השימוש במסכה בציבור כבר הפך למקובל".

חתימה על כרטיס אדי

חוק ההשתלות בישראל משנת 2018 קבע באופן תקדימי בעולם כי חתימה על כרטיס תורם איברים אדי מקנה זכאות לקדימות בתור ההמתנה להשתלת איברים, כשהזכאות נכנסת לתוקף שלוש שנים לאחר החתימה על הכרטיס. לכן – כל המעוניינים לקבל קדימות בתור צריכים לחתום ללא היסוס על כרטיס זה.

לדברי ד"ר אשכנזי, "המחשבה על החוק מתייחסת להיבטים של ערבות הדדית ועזרה הדדית, שמהווים ערכים חשובים ביותר בהשתלות איברים".

כרטיס אדי הוא מסמך שבו מביע החותם הסכמה שאיבריו יתרמו במקרה שיגיע למצב של מוות מוחי. לפי המקובל כיום בישראל, בתי החולים אינם נוהגים לקצור את איבריהם של אנשים שמתו במוות מוחי גם אם חתמו על הכרטיס מבלי שקיבלו את הסכמת המשפחות, אולם החתימה על כרטיס אדי מקלה על קרובי המשפחה לקבל את ההחלטה הנכונה לתרום את איברי יקיריהם להצלת חיים.

נכון לשנת 2022 חתומים על כרטיס אדי 1,013,399 ישראלים, עלייה של 60% תוך עשור, אולם למרות הקדימות בתור שמוצעת לחותמים על הכרטיס – רוב הישראלים הבוגרים עדיין אינם מחזיקים בו.

סעיף 9(ב)(4) לחוק ההשתלות קובע כי במידה ומאותרים מספר חולים שמתאימים לתרומת איברים, קדימות רגילה תינתן לממתינים להשתלות שחתמו על כרטיס תורם איברים; קדימות משנית תינתן לממתינים שאינם חתומים בעצמם על כרטיס אולם יש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה החתום על הכרטיס; ובנוסף תינתן קדימות מרבית לממתינים שהם או קרובי משפחה מדרגה ראשונה שנתנו בפועל הסכמה לתרומת איברים מקרוב שנפטר במוות מוחי או לממתין תורם מן החי של כליה, אונת כבד או אונת ריאה. קדימות מרבית משמעותה כי לאלו ניתנת קדימות מיידית בהמתנה להשתלה ללא צורך בתקופת המתנה. הקדימות הרגילה והמשנית ניתנות שלוש שנים לאחר מועד החתימה על כרטיס אדי, ובאופן מידי לחותמים על הכרטיס עד גיל 19 ולעולים חדשים שחותמים על הכרטיס בשנה הראשונה לעלייתם לישראל.

חולים דחופים שנשקפת סכנה לחייהם ממוקמים בראש רשימת ההמתנה, אך גם לגביהם ניתנת קדימות לאלו שחתמו על כרטיס תורם איברים.

הקדימות בהקצאת איברים להשתלות בהתאם לחתימה על כרטיס אדי ניתנת לחולים בוגרים בלבד, ואינה משפיעה על זמן ההמתנה להשתלות של חולים קטינים עד גיל 18.

לחתימה על כרטיס אדי לתרומת איברים יש להתקשר 6262 * או להיכנס לאתר המרכז להשתלות

ד"ר תמר אשכנזי היא מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות

עדכון אחרון: ינואר 2023