בעשורים האחרונים חלה עלייה קבועה ומשמעותית בתחלואה בסוכרת. השמנה ואורח החיים היושבני שמאפיינים את עולמנו הם גורמים עיקריים לעלייה בתחלואה.

בישראל, לפי דו"ח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, מדווחות ארבע קופות החולים על עשירית מהאוכלוסייה הבוגרת שמאובחנים בסוכרת, כאשר בקבוצת הגיל 84-75 מגיעה שכיחותה עד לכדי כשליש מהמבוטחים.

לרגל חודש נובמבר שבמהלכו מצוין חודש המודעות לסוכרת, קיבצנו עבורכם עובדות מעניינות על המחלה:

סוכרתיים רבים אינם מודעים למחלתם

סוכרת אמנם עשויה להיות מלווה בתסמינים שונים, לרבות תחושת צמא מוגברת ויובש בפה, הטלת יותר שתן מהרגיל, במיוחד בלילה, עייפות ותשישות מוגברת, ירידה לא מוסברת במשקל ובמסת שריר, שינויים בראייה ונוירופתיה סוכרתית המתבטאת בתחושות נמלול/עקצוץ בידיים וברגליים, אולם ברוב המקרים מדובר במחלה שקטה שמתגלה באקראי בבדיקה לרמות הסוכר בדם. על כן, חולי סוכרת רבים עשויים שלא להיות מודעים שנים רבות למחלתם וחשופים לסיכון לסיבוכי המחלה.

ההערכות הן כי שיעור המאובחנים עם סוכרת מהווה רק כשני שליש עד 75% מסך החולים האמתי באוכלוסייה. נתונים שרוכזו בארגון הבריאות העולמי משבע מדינות מעלים בסקרים באוכלוסייה הבוגרת שיעורים משמעותיים של סוכרתיים שאינם מודעים למחלתם, במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד, החל מ-24% מהנשים בארה"ב ובסקוטלנד ועד ל-62% מהגברים בתאילנד.

בישראל, מחקר שבוצע במרפאת הכללית בחיפה בקרב 95 פונים בריאים עם עודף משקל או השמנה (מדד ההשמנה BMI מעל 27) ומעל גיל 40, שממצאיו פורסמו במארס 2005 בביטאון ההסתדרות הרפואית IMAJ העלה על סמך בדיקות דם כי 27 מהם סובלים מסוכרת שאיננה מאובחנת. מחקר שנערך במכון גרטנר בקרב 623 מבוגרים בגילי 93-58, שממצאיו דווחו בינואר 2009 בכתב העת Age & Ageing מצא כי 18.9% סבלו מסוכרת ועוד 13.2% סבלו מסוכרת סוג 2 שאינה מאובחנת.

סוכרת עלולה להתפתח כתוצאה מהידבקות בווירוס

מחקרים רבים מדגימים כיצד סוכרת סוג 1 שמהווה מחלה אוטואימונית עלולה להתפרץ לאחר הידבקות בנגיפים, ככל הנראה אצל אנשים שמבחינה גנטית מצויים בסיכון למחלה.

במקרים אלה, הנגיף שחודר לגוף הוא שמעורר את השיבוש במערכת החיסונית הטבעית המוביל לכך שזו מתחילה לתקוף את הלבלב ומונעת את הפרשת הורמון האינסולין.

לדברי פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת סוכרת במרכז הרפואי וולפסון ולשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, "עבודות עד כה הצליחו להראות נוגדנים לזיהומים ברקמות לבלב של חולי סוכרת שמתו ועברו נתיחות שלאחר המוות".

לפי מאמר בנושא שפורסם בנובמבר 2008 בכתב העת Diabetes, מספר רב של נגיפים נקשרו להתפתחות סוכרת סוג 1 – נגיפים המכונים בשפה המקצועית 'דיאבטוגנים', ובהם נגיפים מקבוצת האנטרו-וירוסים שגורמים לתחלואה מגוונת בקרב ילדים, כגון נגיף CVB, וכן נגיפי אדמת, רוטה, חזרת ו-CMV (ציטומגלו-וירוס). לפי הסברה הקושרת בין הידבקות בנגיפים לסוכרת, חיסונים נגד נגיפים בילדות, לרבות החיסונים נגד אדמת וחזרת – עשויים אולי להגן גם מפני התפרצות סוכרת.

"יש מקרים מסוימים של חולים שאובחנו עם סוכרת סוג 1 שמוצאים שלפני שאובחנו סבלו מתסמינים של שלשולים, חום גבוה והצטננויות – תסמינים שמעידים על זיהום כלשהו", מסביר פרופ' ויינשטיין.

השנה אף עולה החשש כי גם להתפרצות מגפת הקורונה עשויות להיות השלכות בתחום זה. במאמר שפורסם באוגוסט 2020 בכתב העת New England Journal of Medicine מתוארת לאחרונה תופעה מדאיגה של התפרצות סוכרת בקרב אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה COVID-19 – כאשר עדיין לא ברור האם מדובר בסוכרת סוג 1 שכאמור ידוע כי עלולה לפרוץ על רקע מצבי לחץ וזיהומים, בסוכרת סוג 2 שקשורה בשינויים באורחות החיים או אולי אף בסוג חדש של סוכרת, וחוקרים בעולם בודקים בחודשים אלה את נסיבות התחלואה בסוכרת בקרב חולי קורונה.

בכל אופן, הטענה המדעית כי נגיפים שונים עלולים להוביל לסוכרת עדיין טרם הוכחה במלואה.

הסוכרת תוקפת מספר חושים

רמות גבוהות של סוכר בדם עשויות לפגוע בכלי הדם ברשתית וכך לפגוע בחוש הראייה – סיבוך המוכר בשם 'רטינופתיה סוכרתית', שעלול להוביל במצבים קשים שאינם מטופלים לעיוורון.

מעבר לכך, סוכרת עלולה לפגוע בתפקוד מערכת העצבים וכך להוביל לאובדן של חושים נוספים. כך, מטה אנליזה שפורסמה בינואר 2013 בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism וכללה 13 מחקרים בהשתתפות 7,377 נבדקים העלתה כי סוכרתיים מצויים בסיכון גבוה פי 2.15 לסבול מפגיעה בשמיעה, ויש אף עבודות שמצביעות על ירידה בשמיעה כתסמין אפשרי ראשון של סוכרת. במטה אנליזה נמצא עוד כי פגיעה בשמיעה נוטה לאפיין בעיקר צעירים, ועד גיל 60 שכיחותה גבוהה פי 2.61 בקרב אנשים עם סוכרת, לעומת שכיחות גבוהה ב-58% בקרב סוכרתיים מעל גיל 60, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

וקיימת פגיעה אפשרית גם בחושים אחרים: מחקר צרפתי שפורסם עוד ביוני 1993 בכתב העת Diabetes Care הדגים כי סוכרתיים נוטים יותר לטעויות במבדקי ריח, ומטה אנליזה בנושא שפורסמה באוגוסט 2019 על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס מעלה כי לסוכרתיים סיכון גבוה ב-58% לפגיעה בחוש הריח.

סוכרת אף נקשרת להפרעות בחוש הטעם. חוקרים מהודו דיווחו בקיץ 2014 על בת 50 סוכרתית שאובחנה עם אובדן של חוש הטעם.

באופן ספציפי, סוכרת נקשרה בספרות הרפואית לפגיעה בחוש הטעם של סוכר על רקע פגיעה בתפקוד הקולטנים לסוכרים על הלשון – הפרעה שעלולה להוביל לצריכה מוגברת של סוכר כדי להוביל לתחושה המוכרת של אכילת מתוק, מה שעלול להוביל עם הזמן להפרעות באיזון רמות הסוכר בדם. גם ככלל, הפרעות בחוש הטעם אצל סוכרתיים עשויות לפגוע בתזונה בריאה הנדרשת כחלק מאורח חיים בריא למניעת סיבוכי המחלה.

ואף חוש המישוש נפגע בקרב סוכרתיים על רקע הסיכון להתפתחות נוירופתיה סוכרתית – הפרעות בעצבים, שבאה לידי ביטוי בעיקר ברגישות למגע, מה שעשוי להוביל לתגובה של כאב גם לאחר מגע עם סדין בד דק. יש אף עדויות שנאספות על קשיים של סוכרתיים לתפעל מסכי מגע כמו אייפדים.

לדברי פרופ' ויינשטיין, "עבודות שונות מראות כי הפגיעה במערכת העצבים אצל חולי סוכרת, למרות שמתועדת בעיקר בעצבים המוטוריים, עשויה להיגרם גם בעצבים הסנסוריים, ולמרות שהיא לרוב פוגעת במערכת העצבים ההיקפית – היא עשויה גם לפגוע במערכת העצבים המרכזית במוח, מה שמכונה 'נוירופתיה מרכזית'".

יש לציין כי הפגיעות האפשריות בחושים כתוצאה מסוכרת לעתים מלוות בפגיעה בחושים על רקע תהליכי הזדקנות, אם כי בהבדל ממנה – פגיעה זו ניתנת למניעה בביצוע הפעולות למניעת סוכרת ובמרכזם אימוץ אורח חיים בריא.

סוכרת סוג 2 והשמנה – קשר דו כיווני

סוכרת סוג 2 והשמנה מקיימות בניהן קשר דו כיווני הדוק ומורכב: ל-75% עד 80% מהאנשים עם סוכרת סוג 2 יש עודף משקל או השמנת יתר.

מחד, השמנה מעלה את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 ומהווה גורם סיכון מרכזי למחלה, כאשר ירידה במשקל מסייעת באיזון סוכרת, לעתים עד כדי הפוגה או ריפוי מהמחלה. ומאידך, סוכרת סוג 2 עשויה להוביל להצטברות משקל עודף והשמנה, בין השאר על רקע הפיכת מאגרי הסוכר העודף בדם למצבורי שומן, דלקתיות שעלולה להוביל לתנגודת לאינסולין, וכן על רקע טיפול תרופתי לסוכרת שעשוי להשפיע על עלייה במשקל.

לטיפולים התרופתיים לסוכרת השפעות שונות על משקל הגוף – חלקם מעודדים השמנה, חלקם מעודדים הרזיה ולחלקם אין השפעה מובהקת על המשקל.

בין הטיפולים התרופתיים לסוכרת שמשפיעים על עלייה במשקל נכללים האינסולין וכן תרופות מקבוצות סולפונילאוראה, מגליטינידים, גליטזונים/תיאזולידנינדיונים. עם זאת, ישנן תרופות לסוכרת שמשפיעות על הורדה במשקל, לרבות התרופות מקבוצות הביגואנידים (מטפורמין) ובשנים האחרונות אושרו לשיווק שתי משפחות חדשות ופורצות דרך של תרופות לסוכרת שמשפיעות על ירידה במשקל: אנלוגים ל-GLP-1 ומעכבי SGLT-2.

"בעבר היו נוהגים לתת סולפונילאוראה שהיה מוריד את רמת הסוכר אך החולה היה משמין עם הזמן, ואז כשעלה במשקל – היה צריך להתאים לו מינון גבוה יותר מהתרופה, ושוב זו הייתה משפיעה על עלייה במשקל והצורך בהעלאת מינונים. התרופות החדשות שוברות את המעגל הזה", מסביר פרופ' ויינשטיין.

בשנים האחרונות הולכת ונחשפת בפני רופאי הסוכרת אוכלוסייה חדשה שיש לתת עליה את הדעת של מאובחנים בסוכרת סוג 1 שמטופלים מילדותם באינסולין, ועם הזמן צוברים במשקל (בין השאר על רקע טיפול ממושך בהורמון האינסולין), ובגילי 50-40 לחייהם כבר סובלים מהשמנה שמעלה את רמת הסוכר לא על רקע חוסר באינסולין אלא בגלל תנגודת אינסולין - כלומר שהם סובלים מסוכרת סוג 1 וסוג 2 גם יחד. לדברי פרופ' ויינשטיין, "לחולים אלה לרוב עוד אין מענה בתרופות החדשות לסוכרת, כי קופות החולים טוענות שהם עם סוכרת סוג 1 ולכן התרופות לא מיועדות עבורם. הקופות עוד לא מכירות באפשרות לסבול משני סוגי הסוכרת במקביל".

עוד על התרופות לסוכרת סוג 2 

עוד על הקשר בין סוכרת סוג 2 והשמנה

סוכרת פוגעת בלב

לסוכרתיים בכללם סיכון גבוה יותר מפי 2 לפתח מחלות לב וכלי דם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית – וזאת באופן שעלול להוביל לקיצור של 8-7 שנים בממוצע בתוחלת החיים. לפי מחקרים, לפחות 68% מהסוכרתיים מעל גיל 65 מתים ממחלת לב ו-16% מתים משבץ מוחי. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת קולומביה שפורסם באביב 2012 העלה כי עשור עם סוכרת משלש את הסיכון לשבץ מוחי.

לאנשים עם סוכרת גם סיכויים גבוהים יותר לסבול מגורמי סיכון אופייניים למחלות לב וכלי דם, לרבות יתר לחץ דם ורמות גבוהות של כולסטרול בדם.

לקשר בין סוכרת לפגיעה בפעילות הלבבית מספר הסברים: רמות גבוהות של סוכר בדם על רקע סוכרת פוגעות בהדרגה בכלי הדם וכן בעצבים שאחראים על תפקוד הלב וכלי הדם. ככל שחולף הזמן – הפגיעה מצטברת ועולה הסיכון להתפתחות מחלות לב. כשהנזקים לכלי הדם כתוצאה מסוכרת מתבטאים בפגיעה בעורקי התרדמה שמובילים דם למוח – עלולה להתפתח דיסקציה (קרע) בעורקים שתוביל לשבץ מוחי דימומי. שבץ מוחי איסכמי עשוי להיגרם גם על רקע קריש דם שנוצר באחד מכלי הדם בגוף שנפגע בטרשת עורקים על רקע מחלת הסוכרת. מעבר לכך, רמות גבוהות של סוכר בדם פוגעות בתפקוד חומצות שומן חיוניות לגוף – ופגיעה זו אף היא עלולה להוביל לסיבוכים לבביים, לרבות אי ספיקת לב. גם תרופות מסוימות לסוכרת מעלות את הסיכון לפגיעה בתפקוד הלב.

בשנים האחרונות אושרו לשיווק תרופות לסוכרת מהדור החדש מקבוצת 'מעכבי SGLT-2' ו'אנלוגים ל-GLP-1', שהוכחו כמועילות בהפחתת הסיכון לתחלואה לבבית בקרב סוכרתיים. גם התרופה הוותיקה מטפורמין מקבוצת הביגואנידים הוכחה כבעלת יתרון קרדיו וסקולארי ואף התרופות הוותיקות מקבוצת 'מעכבי אלפא גלוקוזידאז', אם כי בישראל השימוש בהן מצומצם על רקע הסיכון לסיבוכים במערכת העיכול.

לפי מחקרים, התרופות החדשות מקבוצת 'מעכבי SGLT-2' הוכחו בעיקר בהשפעתן על ירידה באשפוזים כתוצאה מאי ספיקת לב, ואילו תרופות מקבוצת 'אנלוגים ל-GLP-1' הוכחו בעיקר בהשפעתן להפחתת הסיכון לתעוקת חזה-אנגינה פקטוריס ולטרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי. משכך, שתי קבוצות תרופות אלה כלולות בהמלצות לטיפול בסוכרתיים ובעיקר באלו שכבר פיתחו תחלואה לבבית, ויש אף מומחים שטוענים כי ניתן לשלבן כדי להשיג אפקט מיטבי בהפחתת הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית. לחלק מהתרופות החדשות לסוכרת אף אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) התוויה ייעודית של הורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

עוד על הקשר בין סוכרת ומחלות לב וכלי דם 

מזון מסוים יכול להשפיע על שני סוכרתיים באופן שונה

גורמים שונים משפיעים על רמות הסוכר בדם, לרבות פעילות גופנית, לחץ נפשי, תרופות, אקלים וכמובן - התזונה.

בעשור האחרון חלים שינויים משמעותיים בחקר אופן השפעתם של המזונות השונים על רמות הסוכר בדם, ואם בעבר שלטה ההנחה כי מזונות משפיעים על רמות הסוכר (גלוקוז) בדם בעיקר על רקע הרכב הפחמימות שהם מכילים, מה שהוביל לפיתוחם של מדדי ה'אינדקס הגליקמי' וה'עומס הגליקמי' ששימשו לצורך התאמת דיאטה לסוכרתיים, כיום מתבססת ההבנה שישנם גורמים נוספים שמובילים לעלייה ברמות הסוכר בדם בהשפעתם של מזונות.

כך, במציאות, בעוד שככלל מזונות כגון לחם ופסטה נוטים להוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם, הרי שעבודות חדשות מדגימות כי ישנם אנשים שיפתחו עלייה משמעותית ברמות הסוכר בדם בתגובה לאכילת לחם, בעוד שאחרים יפתחו עלייה דומה דווקא בתגובה לאכילת פחמימה מסוג אחר, למשל תפוח אדמה.

במסגרת מחקר פורץ דרך בנושא שנערך בישראל במכון וייצמן ופורסם בשנת 2015, התברר כי אנשים מגיבים באופן שונה בשינויים ברמות הסוכר בדם לאחר שאכלו את אותם המזונות, ונמצא כי אחד הגורמים שמשפיעים באופן משמעותי על רמות הסוכר בדם הוא המיקרוביום – הרכב אוכלוסיית החיידקים הטובים במערכת העיכול, לצד משתנים נוספים.

במסגרת המחקר פותח אלגוריתם שמשקלל את שלל הנתונים שהוזנו במחשב על הנבדקים, ועל סמך האלוגריתם משווקת כיום דיאטה מותאמת אישית לסוכרתיים.

עוד פרטים על האופן בו מזונות משפיעים על רמות הסוכר בדם

לסוכרתיים מותר לאכול ממתקים

אבחון בסוכרת אינו מחייב פרידה סופית מממתקים. אנשים עם סוכרת יכולים להמשיך ולהנות מממתקים למיניהם, אפילו מעוגת יום הולדת, אם כי הדבר דורש תכנון מראש.

לדברי פרופ' ויינשטיין, "הכל קשור לתכיפות וכמויות. חולה סוכרת יכול לאכול פרוסת עוגה ביומולדת וגם באירועים חגיגיים נוספים בכמות קטנה".

יש מטפלים בתחום הסוכרת שאף מאמצים את 'כלל ה-80/20', שמשמעותו לשאוף לתזונה בריאה שמכילה 80% מזונות בריאים, כשניתן "לחטוא" ב-20% מזונות לא בריאים פה ושם.

ככלל, סוכרתיים יכולים לאכול דברי מתיקה כחלק ממנת הפחמימות היומית שלהם, בהתאם להמלצות שקיבלו מהתזונאית/ דיאטנית. חשוב לציין כי על סוכרתיים שנדרשים לאינסולין לתכנן בהתאם את צריכת הסוכר. "כמו שאדם בריא יפריש יותר אינסולין מהלבלב כשהוא אוכל הרבה גלידה – כדי למנוע עלייה ברמות הסוכר בדם, חולה סוכרת יצטרך לעתים להזריק כמה יחידות נוספות של אינסולין כדי שלא תצטבר אצלו עלייה חריגה בסוכר", מסביר פרופ' ויינשטיין.

המחקרים תומכים בבטיחות צריכה מדודה של סוכר אצל סוכרתיים. מחקר שבוצע במימון איגוד הסוכרת בבריטניה ופורסם בינואר 2008 העלה כי סוכרתיים שצרכו בקביעות עוגת גזר מתוקה שהכילה סוכר והקפידו לשמור על משקל גוף תקין (בין השאר באמצעות פעילות גופנית סדירה) לא הראו שינויים משמעותיים ומדאיגים ברמות הסוכר בדם.

סוכרתיים גם יכולים לאכול פה ושם שוקולד, אם כי מומלץ להם לדבוק בשוקולד המריר שמכיל אחוזי קקאו גבוהים (בעיקר מ-70% קקאו ומעלה). סקירה בנושא שפורסמה באוקטובר 2017, אף מעלה כי שוקולד מריר מכיל רכיבים מועילים לסוכרתיים, ובעיקר פלבנואידים, ומאט את קצב התקדמות של תנגודת לאינסולין למצב של סוכרת סוג 2, ובקרב סוכרתיים מאובחנים אף עשוי להפחית את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית.

למאובחנים עם סוכרת מומלץ בכל מקרה להעדיף מתוקים עם ממתיקים מלאכותיים (ללא תוספת סוכר), שכן ממתיקים אלה נטולי פחמימות. עם זאת, גם ממתיקים מלאכותיים אינם חפים מסכנות: במחקר שפורסם בסתיו 2014 בכתב העת Nature דיווחו מדענים ישראלים כי מצאו שממתיקים מלאכותיים עשויים להחריף אי הסבילות לגלוקוז, כלומר פוגעים ביכולתו של הגוף לעבד גלוקוז, ובכך מחמירים את הסיכון לסוכרת וגם בקרב סוכרתיים עשויים לעתים להוביל להחמרת המחלה. ומחקר שנערך באוסטרליה ופורסם בינואר 2018 בכתב העת Clinical and Experimental Ophthalmology מצא כי שתיית משקאות קלים דיאטטיים שמכילים תחליפי סוכר מעלה פי 2.51 את הסיכון לפגיעה בראייה בקרב סוכרתיים, בעוד שצריכת משקאות קלים שאינם דיאטטיים לא הובילה לעלייה דומה בסיכון.

אפשר להירפא מסוכרת סוג 2

אמנם סוכרת סוג 2 מוגדרת כמחלה כרונית שברוב המקרים מלווה את המאובחנים בה לשארית חייהם, והתרופות לסוכרת וכן אינסולין – לא הוכחו כמרפאות מהמחלה, אולם בשנים האחרונות מצטברים יותר ויותר דיווחים על מצבים שבהם ניתן אולי להירפא מסוכרת.

ריפוי מסוכרת מתואר כיום בספרות הרפואית בעיקר כתהליך של 'נסיגה מסוכרת' (Reverse) בקרב אנשים שאובחנו זה עתה בסוכרת והקפידו על שינוי משמעותי באורחות החיים שהתבטא באימוץ אורח חיים בריא ושינוי הרגלי תזונה – לרבות התאמת דיאטה דלת קלוריות בשילוב הגבלת פחמימות, לצד ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר – מה שעשוי להוביל לריפוי מהיר מהמחלה.

עוד בשנת 1976 תואר בספרות הרפואית מחקר ולפיו דיאטה דלת קלוריות המבוססת על חלבונים הובילה בקרב שבעה נבדקים עם השמנה וסוכרת סוג 2 לנסיגה בתנגודת לאינסולין שאף אפשרה להפסיק את מתן האינסולין לנבדקים, וזאת תוך שישה עד 19.5 ימים בלבד. מספר עבודות נוספות הציגו ברבות השנים ממצאים דומים. אך עם זאת, היכולת להתמיד בדיאטה לאורך זמן נמוכה, ולכן מחקרים נרחבים באוכלוסייה לא הצליחו להדגים את האפקט הזה ביעילות.

במחקר האמריקאי Look AHEAD שבחן את הטיפול בסוכרתיים עם השמנה באמצעות התערבות שכוללת אורח חיים בריא הכולל הגבלת קלוריות ועלייה בפעילות גופנית, דווח בדצמבר 2012 בכתב העת JAMA כי שנה לאחר ההתערבות בקרב 11.5% מהנבדקים בקבוצת המחקר תועדה נסיגה מהמחלה באופן חלקי או מלא, אולם היקף הנרפאים הצטמצם בהמשך ל-9.2% כעבור שנתיים ו-7.3% כעבור ארבע שנות מעקב (אם כי עדיין נותר גבוה פי 3 עד 6 יותר בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת ביקורת).

מחקר מפורסם נוסף בשם DiRECT בחן 306 אנשים עם סוכרת סוג 2 שאובחנו בשש השנים האחרונות במחלה ואינם נדרשים עדיין לטיפול באינסולין. לפי דיווח שהופיע בפברואר 2018 בכתב העת Lancet, נמצא כי התאמת דיאטה דלת קלוריות (853-825 קלוריות ליום) לשלושה עד חמישה חודשים הובילה לריפוי מסוכרת אצל 46% מהנבדקים כעבור שנה ו-36% כעבור שנתיים – ריפוי שהתבטא בערכי המוגלובין מסוכרר נמוכים מ-6.5% ובהפסקת הצורך בטיפול התרופתי למחלה.

ריפוי מסוכרת מתועד בשנים האחרונות במחקרים גם בקרב מי שאובחנו עם סוכרת והשמנת יתר חולנית ועברו ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה.

מחקר שפורסם באפריל 2012 בכתב העת New England Journal of Medicine מצא כי ניתוחים בריאטריים מסוג שרוול קיבה ומעקף קיבה בקרב סוכרתיים עם השמנה הובילו לנסיגת המחלה שהתבטאה בהעלמות התנגודת לאינסולין ורמה נמוכה מ-7% בערכי ההמוגלובין המסוכרר HbA1C.

בהמשך פורסמו מחקרים נוספים שמחזקים ממצא זה, ואף נמצא כי השינוי לטובה בהפרשת הורמון האינסולין מתרחש במהירות לאחר הניתוח, לעתים תוך שעות או ימים, ומקדים את הירידה במשקל, וככל הנראה מבטא שינויים מטבוליים שנגרמים בעקבות הניתוח ושינויים נוספים בהרכב אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול (המיקרוביום).

על רקע הראיות, קבוצת המחקר של הפדרציה הבינלאומית לסוכרת (IDF) ממליצה מאז 2016 על ניתוח בריאטרי כטיפול לסוכרתיים עם השמנה, ואף בישראל – ניתוחים בריאטריים כלולים בסל הבריאות בהתוויות שונות לאנשים עם מדד השמנה BMI בגובה 35 יחידות ומעלה וכן מוצעים במסגרת מחקרית לסוכרתיים עם מדד השמנה בגובה 30 עד 35 יחידות שאינם מצליחים להגיע לאיזון עם התרופות הקיימות – וזאת במסגרת מחקר פרוספקטיבי המבוצע במשרד הבריאות החל משנת 2013 במקביל במספר מרכזים רפואיים.

עם זאת, חשוב לציין כי ניתוח בריאטרי אינו יכול לשמש תרופת קסם לסוכרת, ומדובר בניתוח מורכב שכרוך בסיכונים רבים שעשויים אף להיות קטלניים.

יש לציין כי למרות העדויות המעודדות, כיום עוד אין בקהילה הרפואית הסכמה לגבי הגדרה של ריפוי מסוכרת. אמנם קיימת הצעה שעדיין נבחנת ולפיה בדומה לסרטן – כשסוכרתי מצליח לשמר ערכי סוכר תקינים ללא טיפול תרופתי במשך חמש שנים – הוא יוגדר כמי שנרפא מהמחלה, אך הנושא עדיין לא מצוי בקונצנזוס בקרב רופאים.

לדברי פרופ' ויינשטיין, "כיום גם כשסוכרתי יכול להישאר מאוזן לתקופה מסוימת ללא תרופות, עדיין אנחנו לא יודעים לומר מה יקרה עוד שבוע, עוד חודש ועוד שנה, ואי אפשר לומר שהוא לגמרי 'הבריא' מסוכרת. בתהליך המקובל כיום, נהוג לקבוע לכל חולה באופן אישי יעדי איזון רצויים בהתאם לגיל, משך המחלה, סוג הסוכרת, סיבוכים ומחלות נלוות וגורמים נוספים, ואם החולה מגיע ליעדים ומשמר אותם, ניתן בהדרגה להפסיק את הטיפול התרופתי. עוד נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע באיזה שלב ניתן לקבוע שמטופל שכזה נרפא מסוכרת באופן מוחלט".

עוד על ריפוי סוכרת

עוד על סוכרת ושינויים באורח החיים

עוד על ניתוחים בריאטריים לסוכרתיים

*פרופ' חוליו ויינשטיין הוא מנהל יחידת סוכרת במרכז הרפואי וולפסון ולשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת