1. אימונותרפיה – התפתחויות בטיפולים שמגייסים את הגוף להילחם בסרטן

 (צילום: Shutterstock)

אחד הכיוונים המבטיחים של הרפואה בשנים האחרונות הם טיפולי אימונותרפיה – טיפולים שמבקשים לחזק את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף במלחמתה בסרטן ובמחלות קשות נוספות. הטיפול באימונותרפיה נועד להפעיל את המערכת החיסונית כנגד מחוללי מחלות שמצליחות בדרך כלל להערים על המערכת החיסונית, כמו גידולים סרטניים או נגיף ה-HIV. בתחום זה חלה בשנה האחרונה התפתחות דרמטית בשני סוגי טיפולים 'אימונו אונקולוגיים' הפועלים באמצעים שונים לחיזוק המערכת החיסונית הטבעית של חולי סרטן, כדי לאפשר לה להתמודד עם הגידול הממאיר.

התקדמות נרשמה השנה בענף התרופות האימונותרפיות הפועלות במנגנון של מודולציה של התגובה החיסונית ובקיצור 'אימונו-מודולציה' (או: טיפול אימונומודולטורי). המדובר בתרופות חדישות שמתערבות בתהליכי בקרה של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף, מנטרלות גורמים המעכבים את פעילותה ומאיצות בה להילחם בגידול הסרטני. התרופות מכוונות לרוב כנגד חלבונים המצויים על גבי תאי הגידול הסרטני שמגבילים את חוזק ומשך התגובה החיסונית, הקרויים 'חלבוני צ'קפוינט'.

פריצות הדרך של טיפולי אימונו מודולציה תועדו בשנים האחרונות מקרב התרופות הפועלות במנגנון הקרוי 'מעכבי PD-1' , תרופות המכוונות לחלבון צ'קפוינט על גבי הגידול הסרטני (ליגנד) הקרוי PD-L1, שמדכא את המערכת החיסונית לאחר שנקשר אליו חלבון בשם PD-1 המצוי בתאים של המערכת החיסונית עצמה. התרופות בקבוצה זו מונעות את הקישור בין חלבון הצ'קפוינט לחלבון PD-1 בשיטות שונות וכך מונעות דיכוי של מערכת החיסון הטבעית במלחמתה בגידול. תרופות ראשונות מקבוצה זו – אופדיבו וקיטרודה – הוכחו כיעילות ונכנסו לשימוש נרחב בשנים האחרונות כנגד סרטן העור מסוג מלנומה ובהמשך אושרו בשנה שעברה כתרופות חדשניות לטיפול בסרטן הריאות. אופדיבו אושרה גם לסרטן הכליה.

השנה חלה התקדמות עם אישורן בארה"ב של תרופות אימונותרפיות לגידולים סרטניים נוספים ואלו נחשבות למועמדות מרכזיות בוועדת סל התרופות שדנה עתה בתרופות שייכנסו לסל הבריאות הממלכתי בישראל מתחילת 2017. במאי 2016 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את אופדיבו לטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין ובנובמבר לסרטן ראש-צוואר; באוגוסט 2016 אישר ה-FDA את קיטרודה לסרטן ראש צוואר ובאוקטובר אישר את התרופה כטיפול קו ראשון בחולים מסויימים עם סרטן ריאות. בנוסף, במהלך השנה האחרונה אישר ה-FDA תרופה נוספת בשם טסנטריק – במאי 2016 לסרטן שלפוחית השתן ובאוקטובר 2016 לסרטן הריאות.

בנוסף, חלה השנה התקדמות משמעותית בטיפול המכונה CAR המהווה שיטה חדשנית של אימונתרפיה מסוג 'העברה אדפטיבית של תאים', המבוצעת באמצעות השבחת תאים בתנאי מעבדה. בטיפולי CAR, תאי T של המערכת החיסונית נאספים מדגימת דם של חולה הסרטן ועוברים הינדוס גנטי כדי להפוך במבניהם לחלבון הקרוי CAR. תאים אלו בהמשך מגודלים ומרובים בתנאי מעבדה, וכמות גדולה שלהם מוחזרת שוב לזרם הדם של החולה בעירוי לווריד.

CARs הם סוג של חלבונים/קולטנים המצויים על מעטפת תאי T של המערכת החיסונית המכוונים כנגד אנטיגנים המצויים על גבי תאי המערכת החיסונית ומקלים על החיבור של תאי T לחלבונים ספציפיים על תאי הגידול הסרטני – במטרה לתקוף את תאי גידול ולהשמידם. טיפול זה גם הוכח עד כה כיעיל כנגד סרטן הדם (לוקמיה), ומבוצע במספר מרכזים רפואיים בעולם, והשנה אושר גם על ידי משרד הבריאות בישראל ומבוצע במרכז הרפואי שיבא.

עם זאת, למרות פריצת הדרך ויעילות גבוהה שמדווחת השנה בקרב המטופלים הראשונים, בטיחותו של הטיפול עדיין אינה ברורה לאשורה, ובקיץ האחרון הורה ה-FDA בארה"ב על הפסקה זמנית של מחקר בטיפולי CAR של אחת החברות המקדמות את הטיפול לאחר מותם של שלושה מטופלים מבצקת מוחית.

2. הלבלב המלאכותי הראשון

הדרך ללבלב מלאכותי שיוכל להועיל לחולי סוכרת התלויים באינסולין התקדמה בשנה החולפת בצעדי ענק עם אישור שניתן על ידי ה-FDA בספטמבר האחרון לשיווקה של מערכת טכנולוגית ראשונה מסוגה בשם 'מינימד G670' – שמהווה מעין לבלב מלאכותי, ומאפשרת חיבור של משאבת אינסולין בממשק ישיר למד ניטור סוכר רציף בדם (סנסור רציף), באופן שמאפשר למערכת להזרים לדם אינסולין על פי קריאות מד הניטור, כמעט ללא צורך בהתערבות אנושית לקביעת מינון האינסולין הנדרש.

המערכת, ששיווקה צפוי להתחיל במהלך 2017, כוללת חיישן המתחבר לגוף ומודד את רמות הסוכר מתחת לעור, המתקשר עם משאבת אינסולין המוצמדת לגוף, שמעבירה אינסולין דרך צינורית דקה המחוברת לקטטר. החיישן מודד את רמות הגלוקוז בדם כל חמש דקות ומספק אינסולין או מפסיק מתן אינסולין באופן אוטומטי, בהתאם לרמות הסוכר בדם.

המכשיר מווסת את רמות הגלוקוז והאינסולין הבסיסיות באופן אוטומטי, ובכך חוסך מהמטופל את הצורך לבדוק באופן רציף לאורך היממה את רמות הסוכר בדם ולהזריק אינסולין בהתאם. עם זאת, נדרשת התערבות של המשתמש כדי לאזן רמות גבוהות של סוכר הנצרכות בארוחות באמצעות מנות בולוס של אינסולין. לפני הארוחות המטופלים צריכים להעריך את ספירת הפחמימות במזון ולעדכן את המידע במערכת כדי שהיא תוכל לחשב את מינון הבולוס הנדרש. נכון להיום, המכשיר מאושר לשימוש למתבגרים מעל גיל 14 עם סוכרת סוג 1 ובימים אלה נבחנת בטיחותו לילדים בגילי 7 עד 13.

"לבלבים מלאכותיים" נוספים נבדקים היום במחקרים קליניים ברחבי העולם. התקווה היא שבעתיד יאושרו מכשירים אוטומטיים לחלוטין, שמספקים גם מינוני בולוס של אינסולין, ללא כל התערבות של המטופל.

3. הטיפול שמכווץ ואף מעלים גידולים סרטניים בשד

 (צילום: Shutterstock)

הטיפול בסרטן השד עבר השנה תמורה משמעותית, כשבחודש מארס 2016 דיווחו חוקרים בריטים מהמכון לחקר הסרטן בלונדון במסגרת כנס האיגוד האירופי לסרטן (ECCO), כי טיפול שמשלב שתי תרופות ביולוגיות מוכרות לסרטן השד – הרצפטין וטייקרב – הוביל לכיווץ דרמטי של הגידולים בשד אצל חולות חיוביות לחלבון HER2 תוך 11 ימים בלבד מהאבחנה במחלה. בקרב 17% מהנשים שקיבלו את הטיפול המשולב לפני ניתוח וכימותרפיה הגידול התכווץ עד שהגיע לגודל של פחות מ-5 מ"מ, בנוסף, ב-11% מהנשים הגידול נעלם לחלוטין. כיווץ הגידול בשד דווח גם בקרב נשים חולות בסרטן השד בשלב 2, בו הגידול הסרטני כבר התפשט לבלוטות הלימפה.

עם זאת, הטיפול המשולב עדיין אינו מהווה פרוטוקול טיפולי רשמי בסרטן השד ודורש מחקרים נוספים נרחבים יותר לקביעת בטיחותו ויעילותו.

4. תוצאות מדהימות לטיפולים בתאי גזע בנפגעי שבץ

 (צילום: Shutterstock)

ביוני 2016 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סטאנפורד על פריצת דרך בטיפול בנפגעי שבץ מוחי - לאחר מתן טיפול ניסיוני בהשתלת תאי גזע במסגרת מחקר ראשוני ל-18 נפגעי שבץ, דווח על שיפור דרמטי בתפקוד הנפגעים, כשלפחות מחציתם חוו שיפור משמעותי בעל השפעה על איכות החיים, לרבות נפגעי שבץ משותקים ששבו ללכת ונפגעים שחוו שיפור ביכולת הדיבור. כך, למשל, אחת מנפגעות השבץ שעברה השתלת תאי גזע והייתה מרותקת לכיסא גלגלים החלה ללכת בכוחות עצמה ובתום מעקב של שנה מהטיפול אף החלה לרוץ. נפגעת נוספת שבה ללכת בכוחות עצמה לאחר הטיפול והרתה.

הטיפול ניתן בהשתלה של תאי גזע מזנכימליים ממח העצם, להם יכולת חלוקה והתמיינות לתאים שונים בגוף, ונמצא בשנים האחרונות כי יש להם תכונות נוספות שהופכות אותם לאטרקטיביות, לרבות הפרשת כמויות גדולות של גורמי גדילה ושיפור בתפקוד מערכת החיסון (תכונה הקרויה יכולת אימונומודולטורית).

הדיווח הדרמטי הופיע בחודש יוני 2016 בכתב העת Stroke ועתה מתוכנן להתחיל מחקר נוסף לבחינת בטיחותו ויעילותו של הטיפול בתאי גזע לשבץ.

5. המלחמה של משרד הבריאות בסוכר ומלח

 (צילום: Shutterstock)

פריצת דרך נוספת בתחום הבריאות תועדה השנה כשמדינות מערביות שונות ביקשו לקדם תזונה מתועשת בריאה יותר, בשיתוף עם תעשיית המזון. בישראל הונע בחודשים האחרונים מהלך להפחתת הרכיבים הלא בריאים מהמזונות בשיתוף יצרני מזון, כשהוחלט במשרד הבריאות לסמן מוצרי מזון עם תכולה גבוהה מדי של סוכר, שומנים ומלח (נתרן). ההחלטה התקבלה בעקבות פעילות של ועדה לאסדרת תזונה בריאה שפעלה במשרד בשיתוף נציגי התעשייה, בה נקבע כי יופיע סימון שלילי על אריזות מוצרים שיכילו מעל 800 מ"ג נתרן, או מעל 22.5 גרם סוכר או מעל 6 גרם שומן רווי ל-100 גרם מוצר. תאריך היעד ליישום הסימון עדיין לא נקבע, וצפוי רק בעוד כשנה כדי לתת לתעשייה הערכות לביצוע הפחתה ברכיבים המסוכנים. בהמשך, הודיע המשרד כי ידרוש הפחתה נוספת בשיעורי הנתרן, הסוכר והשומן הרווי במוצרים כדי שלא יקבלו סימון שלילי.

6. ה"גלולה" הגברית

 (צילום: Shutterstock)

בשנת 1955 נפל דבר בעולם הרפואה עם המצאת הגלולה למניעת היריון שחוללה מהפכה ביחסים בין המינים. השנה צעדה הרפואה צעדים נוספים לקראת פיתוח תכשיר למניעת היריון שמיועד לגברים: במארס הציגו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת מינסוטה בכנס של החברה האמריקאית לכימאים (ACS) כי הצליחו ליצור נגזרת כימית של טסטוסטרון שמקרבת את היכולת לפתח גלולה שנלקחת דרך הפה על ידי גברים ומונעת הריונות לא רצויים.

בהמשך, באוקטובר 2016 דיווחו חוקרים מארגון הבריאות העולמי בכתב העת Journal of Endocrinology and Metabolism, כי הצליחו לפתח תכשיר הורמונאלי המוזרק לגברים ומשמש כאמצעי למניעת הריונות, המכיל נגזרת של טסטוסטרון במינון 1,000 מ"ג עם 200 מ"ג נורתיסטרון – תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות במחזור הנשי, לרבות בדימום יתר בנרתיק ודלקת ברירית הרחם. דווח כי הזרקת התכשיר ל-266 גברים בגילי 18 עד 45 כל שמונה שבועות במשך חצי שנה, כשאלו נתבקשו לקיים יחסי מין ללא אמצעי מניעה חלופיים, הובילה ל-96 אחוזי יעילות עם ארבעה הריונות בלבד בקרב בנות הזוג של הנבדקים. תופעות הלוואי של התכשיר היו קלות באופיין – אקנה, כאב במקום ההזרקה, חשק מיני מוגבר והפרעות במצב הרוח.

7. התקדמות בחיסון לאיידס

 (צילום: Shutterstock)

ניסיונות רבים דווחו בשנים האחרונות בשאיפה לפתח חיסון נגד הידבקות בנגיף HIV המחולל את מחלת האיידס, אולם עד כה רובם כשלו, ומדענים רבים הרימו ידיים מעיסוק בתחום המחקר הסבוך.

עם זאת, ייתכן והשנה נקבעה פריצת דרך, כשצוות חוקרים אמריקאים מהמכון הלאומי האמריקאי לאלרגיה ומחלות זיהומיות השייך למכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) הצליח לפתח חיסון שפעל בהצלחה על קופים והגן עליהם מפני הידבקות בנגיף ה-HIV לאחר חשיפה מבוקרת.

לפי הפרסום שהופיע באפריל 2016 בכתב העת Nature, החיסון פותח מנוגדנים שהופקו ממולקולות שבודדו ממערכת החיסון הטבעית של קופים שנחשפו לנגיף ה-HIV, כלומר רכיבים חיסוניים שכבר הוכיחו עצמם כמועילים נגד נגיף ה-HIV, וזאת בהבדל מחיסונים אחרים שמפותחים על בסיס נגיפים זיהומיים מוחלשים או מומתים. אמנם החיסון החדש, אם יוכח בהמשך כיעיל בבני אדם, ידרוש קבלת מנות חיסון חוזרות אחת למספר שבועות, מאחר והוא מכיל רכיבים חיסוניים שלא מיוצרים על ידי הגוף באופן טבעי, ודרושה חשיפה מתמשכת כדי להיאבק בנגיף ה-HIV, אולם החוקרים מדגישים כי גם חיסון שכזה הוא אופציה טובה יותר מהחלופה הקיימת כיום למניעת HIV – קוקטייל תרופתי מונע יקר בשם PrEP שיש ליטול מדי יום ועלותו נאמדת בכ-10 אלף דולר לשנה למטופל.

8. התרופה המפתיעה שמעוררת גדילת ביציות

 (צילום: Shutterstock)

בתחום הפריון, פריצת דרך מפתיעה דווחה השנה כשחוקרים מאוניברסיטת אדינבורו בבריטניה הודיעו בדצמבר 2016 בכתב העת Human Reproduction כי נראה שתרופה כימותרפית לסרטן מצליחה לעודד גדילה של ביציות חדשות, וזאת למרות הנחת יסוד מדעית-רפואית מוכרת ולפיה כל אישה נולדת עם מלאי ביציות מוגבל שהוא זה שישמש אותה לכל חייה.

הממצא התגלה לאחר שהחוקרים ביקשו לבחון מדוע טיפול כימותרפי ללימפומה מסוג הודג'קין המכונה ABVD (שילוב של ארבע התרופות אדריאמיצין, בלאומיצין, וינבלסטין ודקרבזין) לא גורם לבעיות פוריות, בניגוד לסוגים רבים של טיפולים כימותרפיים. לשם כך הם השוו ביופסיות שניטלו מהשחלות של חולות לימפומה מסוג הודג'קין שטופלו ב-ABVD, חולות שטופלו בכימותרפיה אחרת ונשים בריאות. אצל נשים שקיבלו את הטיפול ב-ABVD תועדה צפיפות של ביציות בשחלות הגבוהה פי 9 עד 21 יותר מאשר אצל נשים בריאות.

החוקרים מניחים כי השילוב התרופתי העוצמתי מגרה תאי גזע המצויים בשחלות לייצר זקיקים שמהם נוצרות ביציות חדשות. אם יתקדם המחקר בתחום, עשוי הממצא להוות נקודת מפנה ליחס של הרפואה כיום לפריון כסגולה מוגבלת זמן בעבור נשים.