השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
7 סכנות בריאותיות בחג הפסח
עלייה במשקל, הפרה באיזון הסוכרת, חסימת מעיים, שברים בצוואר ירך ופגיעות טראומה בידיים וגם מתח נפשי מוגבר ואלרגיות – בדקנו בספרות הרפואית מה הסיבוכים המרכזיים שמציב חג הפסח וממה חשוב להיזהר
חג הפסח שמסמל את היציאה מעבדות לחירות מהווה נקודת זמן מרגשת בלוח השנה הישראלי. אך לשינויים בהרגלי החיים לקראת החג ובמהלכו, שכוללים בין השאר את הניקיונות לקראת הפסח, ארוחות משפחתיות מרובות, טיולים שוברי שגרה, הקפדה על מצוות אכילת מצה והימנעות מחמץ – עשויים להיות גם מחירים בריאותיים.
בדקנו בספרות הרפואית מפני אלו סיבוכים מרכזיים מתריעים המומחים לקראת החג.
במדריך זה נפרט על שישה סיבוכים בריאותיים שהנטייה להתפתחותם גבוהה יותר בחג הפסח:
עלייה במשקל
המעבר מאכילת חמץ למצה נחשב לאתגר עבור רבים ולתמרור אזהרה מפני צבירת משקל עודף. זאת מאחר ומצות נוטות להיות פחות משביעות מלחם ומוצרי חיטה אחרים, וגם מכילות כמות כפולה של פחמימות.
אמנם אין כיום ראיות ישירות במחקרים על השפעות חג הפסח על השמנה, אך כמות הקלוריות שנצרכת בפסח משמעותית גדולה יותר מאשר בימי שגרה. במצה אחת 130 קלוריות, כמעט פי 2 יותר מכמות הקלוריות בפרוסת לחם לבן (כ-70 קלוריות). במצה גם משמעותית כמות פחמימות גבוהה יותר מלחם: 83.7 לעומת 43.9 גרם פחמימות לכל מאה גרם מזון, לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי USDA. מצה אמנם מכילה כמות שומנים נמוכה יותר מלחם לבן (1.4 גרם לעומת 2.5 גרם למאה גרם מזון) – אולם כמות השומנים בשני המזונות זניחה מכדי לייצר הבדל משמעותי ביניהם בהיבט זה.
הערך הקלורי המצטבר של מאכלי החג המסורתיים שמרכיבים את שולחן סדר פסח עשוי להפוך למשמעותי:
מצה רגילה: 130 קלוריות
כבד קצוץ: 60-50 קלוריות לכף
ביצה קשה: 83 קלוריות
חרוסת: 42 קלוריות לכפית
חזרת: 10 קלוריות לכפית
קניידלעך: 58 קלוריות לכופתאה
גפילטע פיש כשר לפסח: 130 קלוריות לקציצה
דג מרוקאי: כ—200 קלוריות לדג
תפוח אדמה אחד אפוי: 120 קלוריות
פרוסת עוגת מצות ושוקולד: כ-300 קלוריות לחתיכה
עוגיית קוקוס: 150 קלוריות
עוגיית בוטנים: 150 קלוריות
מנת סלט פירות: כ-150 קלוריות למנה
מנת מוס שוקולד: 300 קלוריות למנה
כוס יין תירוש: 75 קלוריות
מספר עבודות רומזות כי המנהג היהודי לאכול בחיק המשפחה בחגים ובשבתות מלווה בנטייה גבוהה יותר לצבור משקל עודף. חוקרים אמריקאים דיווחו על נטייה זו בעקבות מחקר שנערך בקהילה היהודית אורתודוקסית בארה"ב, שפורסם באוקטובר 2016 בכתב העת Religion and Health. המחקר הדגים כי נשים עם עודף משקל בקהילה החרדית נוטות לצרוך משמעותית יותר קלוריות בארוחות משפחתיות בערבי שבת, בהשוואה לארוחות בשאר ימות השבוע.
לצד הסיכון בצבירת משקל עודף, במארס 2013 התריעו חוקרים מאוניברסיטת בר אילן בכתב העת EWD – Eating and Weight Disorders, כי ההלכות היהודיות הקפדניות בפסח גם עשויות לעורר התנהגויות שמאפיינות הפרעות אכילה בקרב יהודים חרדים.
כל מצה – 130 קלוריות (צילום: Shutterstock)
הפרת האיזון בסוכרת
היציאה מהשגרה בימי חג הפסח והשינויים התזונתיים "מעודדים" הפרה באיזון רמות הסוכר בדם עבור אנשים עם סוכרת.
מחקר ישראלי שנערך בבית החולים בילינסון ופורסם במארס 2024 מצא כי אנשים עם סוכרת סוג 1 נוטים לפתח היפרגליקמיה – עלייה ברמות הסוכר הממוצעות בדם במהלך פסח בהשוואה לשבועות שקדמו לחג, וזאת גם אם הם אינם מקפידים להימנע מחמץ.
במחקר שעקב אחר רמות הסוכר בדם של מאובחנים עם סוכרת סוג 1 באמצעות משאבות אינסולין חכמות, נמצא כי אלו שמקפידים לאכול 'כשר לפסח' נדרשים לכמות גבוהה יותר של אינסולין בזאלי קצר טווח בימי החג, בהשוואה לאלו שאינם נמנעים מאכילת חמץ.
עוד התברר במחקר כי סוכרתיים שמקפידים על הלכות פסח נוטים להציג עליה במשך הזמן תחת התקפי היפוגליקמיה דווקא בשבועיים שקודמים לחג, בהשוואה לפסח עצמו, ייתכן ובהשפעת המתח הנפשי שנלווה לניקיונות הקפדניים בבית.
המלצות תזונתיות לסוכרתיים בפסח
סיבוכים במערכת העיכול
אכילת מצות ומזונות "דחוסים" כמו קניידלעך ולחמניות פסח שמבוססים על קמח מצות, ביצים, שמן ומים – לרוב מפעילה השפעותיה על שינויים בהרגלי העיכול. כך, בפסח יש נטייה גדולה יותר לחוש נפיחות בבטן ולהתמודד עם ריבוי גזים, שלשולים, עצירות וצרבת. הנטייה גבוהה במיוחד בקרב מי שסובלים מתסמונת המעי הרגיז.
מספר תיאורים הספרות הרפואית גם מדווחים על סיבוך משמעותי יותר בפסח במערכת העיכול – חסימת מעיים. בדיווח מניו יורק, שפורסם באפריל 2014 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית, נמסר על בן 68 בריא בדרך כלל, שפונה לחדר מיון בימי פסח לאחר שסבל כיומיים מכאבים בבטן התחתונה עם בחילות והקאות, ואובחן עם חסימה במעי הדק. המטופל הובהל לניתוח, ותכולת 'אבנית הקיבה' שהוצאה בניתוח, המכונה בעגה הרפואית 'בזואר' (bezoar) ונלקחה לבדיקת מעבדה – התבררה כתכולה של מצה שככל הנראה גרמה לחסימת המעיים. החוקרים מסבירים כי מאחר ומצה נאפית במשך פחות מ-18 דקות – כדי למנוע התפחה, היא אינה רכה כמו מאפים אחרים, והופכת במערכת העיכול לנוקשה, שטוחה וקשה לעיכול – ועלולה לגרום לחסימות.
מחקר של חוקרים מהמרכז הרפואי סוראסקי-בית חולים איכילוב ואוניברסיטת תל אביב, שהוצג באפריל 2023 בכנס החברה האירופית לתזונה הקלינית (ESPEN), מצא על סמך נתוני הפונים לחדר המיון באיכילוב בשנים 2019-2017, כי נצפית במהלך ימי הפסח עלייה בפניות על רקע חסימת מעיים, עם שיעור של 2.57 פניות ליום בממוצע, בהשוואה ל-1.89 פניות בממוצע בימי שגרה- עלייה של 36% בהיקף הפניות.
מעבר לכך אכילה מרובה של ביצים בפסח מעלה גם את הסיכוי להידבקות בזיהום מסוג סלמונלה שעשוי לחולל סיבוכים במערכת העיכול. לפני כעשרים שנה דווח באחד היישובים הקהילתיים באזור גוש עציון על התפשטות של סלמונלה שמקורה היה במרק עם קניידלך שהוגש בליל הסדר בחדר האוכל של היישוב.
שברי צוואר הירך וטראומות ביד
העלייה בארוחות המשפחתיות העמוסות אנשים ואוכל מסכנת בעיקר אנשים מבוגרים שנוטים להיות רגישים יותר, ומעלה את הסיכון לסיבוכים אופייניים לגיל המבוגר כמו נפילות ושברים.
כך, מחקר ישראלי שבחן שינויים עונתיים בהיקף המטופלים שמפונים למרכז רפואי בארץ עם שברי צוואר הירך זיהה עלייה בפניות סביב חגי פסח, ראש השנה ושבועות, כפי הנראה כתוצאה מהשפעות של מפגשים משפחתיים על סיכון גבוה יותר לחבלות, נפילות ושברים באוכלוסייה המבוגרת. החוקרים מהמערך האורתופדי והמחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי רמב"ם בחנו את השפעות לוח השנה היהודי על הפניות על רקע שברי צוואר הירך בבית החולים בין אוגוסט 2003 ליולי 2010. נמצא כי שברי צוואר הירך נטו להתרחש יותר בחורף מאשר בקיץ, והיו רבים יותר גם בימים קרים מאוד וגם בימים של גלי חום. בימי שבת הייתה ירידה בשיעור שברי צוואר הירך. ואילו בפסח, ראש השנה ושבועות תועד שיעור גבוה של פניות על רקע שברי צוואר הירך, כאשר ביום כיפור תועדה ירידה בפניות. החוקרים מציינים כי "פסח קשור בפעילות אינטנסיבית יותר כשהמשפחה מתאספת בליל הסדר. פעילות זו באוכלוסייה המבוגרת מהווה כפי הנראה גורם סיכון לשברים". הממצאים דווחו במאי 2014 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית בישראל.
בדיווח מעניין נוסף הקשור לחג, אפריל 1994 דיווחו חוקרים מבית החולים הדסה בכתב העת "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית על עלייה בפגיעות טראומה בידיים בימים שלפני חג פסח בעקבות תאונות בעת אפיית מצות. בדיווח נמצא כי הפגיעות היו כתוצאה מחבלות, כוויות וחיתוך היד, ודרשו בחלק מהמקרים קטיעות אצבעות. החוקרים קוראים להקפיד על זהירות יתרה בעת אפיה של מצות כדי להימנע מפגיעות מסוג זה.
פגיעות בזמן אפיית מצות (צילום: Shutterstock)
הרעלות מחומרי ניקוי
לקראת פסח, על רקע הניקיונות המאתגרים בבית, מדווח לרוב על עלייה בפניות לחדרי במיון בישראל כתוצאה מהרעלות.
לפי נתוני המרכז הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות הפועל במסגרת המרכז הרפואי רמב"ם, בשבוע לפני חג הפסח נרשמת עלייה של 25% בחשיפות לרעלים בכלל האוכלוסייה ועלייה של 26% בילדים קטנים, וזאת בהתבסס על נתוני שנת 2017 שבו טופלו בבתי החולים במדינה 961 ישראלים על רקע הרעלות. כמחצית מההרעלות בשבוע לפני הפסח (51%) היו כתוצאה מכימיקלים המצויים בחומרי ניקוי והדברה ביתיים, בהם אקונומיקה, דטרגנטים, מסירי אבנית, קוטלי חרקים וחומצות, וכ-40% כתוצאה משימוש לא נכון או לא ראוי בתרופות.
מחקר שבחן מגמה זו במרכז הארצי למידע בהרעלות ופורסם עוד בפברואר 2000 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית, תיעד במרוצת השנים 1995-1990 בשבועיים לפני חג הפסח עלייה של 38% במקרי הרעלות של ילדים ועלייה פי 2 במקרי הרעלות של ילדים מחומרים כימיים שטופלו בחדרי המיון, בהשוואה לששת השבועות הבאים, ובכללם ימי החג עצמו. העלייה במקרים נצפתה בקרב ילדים יהודים הן דתיים וחרדים והן חילוניים. בתחקיר שבוצע במקרים שתועדו, נמצא כי ב-70% מהמקרים ההרעלה התרחשה מאחר וחומרי הניקוי אוחסנו בבתים בשוגג בתוך מכלים פתוחים שלילדים הייתה גישה אליהם.
במרכז הארצי למידע בהרעלות ממליצים על כללי זהירות במהלך ניקיונות הבתים לקראת פסח:
- לשמור על חומרי ניקוי הרחק מהישג ידם של ילדים.
- לסגור מכלים של חומרי ניקוי מיד בתום השימוש ולהחזירם למקומם.
- לקנות חומרי ניקוי ותרופות באריזות קשות פתיחה לילדים.
- להימנע מערבוב של חומרי ניקוי, ובעיקר מערבוב מסוכן בין חומצות ומלבינים שעשוי להוביל לשחרור גזים רעילים לסביבה.
- להקפיד להשאיר חומרי ניקוי באריזתם מקורית ולא להעבירם לבקבוקי שתייה, גם אם מצוין על הבקבוק 'חומר רעיל' ולא לאחסנם בכוסות שתייה.
- לקרוא בקפידה את ההוראות לשימוש בכל חומר ניקוי ולשים לב לאזהרות מפני חשיפה לילדים.
- לסלק מהבית בצורה בטוחה תרופות וחומרי ניקוי והדברה שפג תוקפם, מבלי שתהיה לילדים גישה אליהם.
ניקיונות פסח מעלים את הסיכון להרעלות (צילום: Shutterstock)
מצוקה נפשית
חגים ככלל מהווים תקופה מאתגרת לנפש האדם, ועבור אנשים עם נטייה למצוקה נפשית הם עשויים להיות מסוכנים.
מספר מחקרים מצביעים על כך שההתמודדות עם מצוקה נפשית מורכבת יותר בסופי שבוע ובימי החג, כשתחושת הבדידות גוברת – תופעה שאף זוכה בספרות הרפואית לשם 'דיכאון החופשים' (Holiday Depression).
ספציפית לפסח, בימים שלפני החג ניכרת עלייה בהתפרצויות של התקפי הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) על רקע הלכות הפסח והצורך להקפיד על ביעור חמץ וניקוי וצחצוח הבית לקראת החג. אצל אנשים עם נטייה להפרעה, עשוי להתפתח לקראת פסח דפוס של ניקוי כפייתי של הבית, ולעתים אף של הגוף והידיים. במאמר שפורסם באוגוסט 2014 בכתב העת "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית, חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית ובתי החולים הדסה ושערי צדק סקרו את מצוות היהדות שעלולות להוביל להחמרה של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, לרבות הנוהג לנקות את הבית לפני פסח כדי לא להותיר שיירי חמץ, הדרישה מגברים להתפלל שלוש פעמים ביום – לרבות הקפדה על תפילת "שמע ישראל", הכנות לתפילה, הנחת תפילין, דיני כשרות ודיני טהרה לנשים. בספר שפרסמו לפני כ-25 שנים פרופ' עדנה פואה, פסיכולוגית קלינית ישראלית מאוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב ועמיתתה פרופ' רייד ווילסון, מתוארות דוגמאות להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית שביטוין קשור למנהגי הדת היהודית, לרבות אצל ילד יהודי ממחוז ווסצ'סטר שבמדינת ניו-יורק שלקראת ליל הסדר התעקש למדוד בסרגל את גודל המצה השמורה שאכל ולבדוק בכפית מדידה את כמות החרוסת והמרור עליהם יש לברך.
יש לציין כי לצד העלייה במתח הנפשי לקראת החג, הרי שלפסח כמו לכלל החגים עשויה גם להיות "השפעה מרגיעה ומנחמת", על רקע המפגש הקולקטיבי עם שאר בני המשפחה. השפעה זו באה לידי ביטוי במחקר מאוניברסיטת קליפורניה שפורסם עוד בספטמבר 1988 בכתב העת Lancet, שמצא כי בימי חג פסח מתועדת בארה"ב ירידה בשיעורי התמותה הכלליים בקרב משפחות יהודיות שמציינות את החג.
עוד על הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית שמאפיינת את פסח
אלרגיות
פסח הוא גם חג האביב, ועשוי להוות מוקד לאלרגיות עונתיות שנוטות להופיע אצל הרגישים להן בעיקר בעונות המעבר – באביב ובסתיו.
אבקנים מהווים אלרגנים שכיחים ביותר בקרב הסובלים מאלרגיות עונתיות עם בוא האביב. אלרגיה לאבקנים מכונה לעתים גם 'קדחת השחת' (Hay Fever) או 'נזלת אלרגית עונתית' (Seasonal Allergic Rhinitis). אלרגיות אלה נגרמות כשאבקני צמחים מתפזרים לחלל האוויר וגורמים לתופעות אלרגיות בבואם במגע עם אזורים שונים בגוף, ובעיקר העור, העיניים, האף או מערכת הנשימה, מתגובות קלות כמו נזלת אלרגית, גודש באף ודמע ועד כדי קוצר נשימה חמור ותגובה עורית חריפה. אסתמה שמוחמרת על ידי אבקנים באוויר נחשבת למצב שכיח הקרוי 'אסתמה אלרגית'.
בין מקורותיהם של האבקנים מחוללי אלרגיות באביב הישראלי נכללים עצי ארז, שמתחילים את פריחתם בחודש פברואר, עצי הזית שפורחים לרוב החל מאפריל-מאי, ועצי פקאן ודקל, וכן צמחים ממשפחת הדגניים ושיחים שונים. בסקר הישראלי שפורסם במארס 2001 במדגם באוכלוסייה הבוגרת, 3% מהיהודים דיווחו על אלרגיה עונתית לאבקנים וכן 2% מהאוכלוסייה הערבית. מחקר מהמרכז הרפואי קפלן, שפורסם בשנת 1987 בכתב העת Clinical and Experimental Allergy, זיהה עלייה בשכיחות של התקפי אלרגיות עונתיות בקרב ילדים בחודשי האביב והקיץ, בעיקר אצל אלו שמתגוררים ביישובים כפריים.
פריחת עץ הזית – מקור לאלרגיות בתקופת הפסח (צילום: Shutterstock)
עדכון אחרון: אפריל 2024