שנת תשפ"ג בפתח, ואין זמן מתאים מכך כדי לקבל החלטות חדשות הנוגעות לשיפור מצב בריאותכם. אז אילו שינויים מומלצים למתמודדים עם סוכרת לקראת השנה החדשה כדי לשפר את מצב הבריאות ואיכות החיים?

1. לאזן את הסוכרת

(איור: shutterstock)

אין ספק שהמטרה הראשונה במעלה לסוכרתיים היא שמירה על איזון ברמות הסוכר בדם, שכן סוכרת לא מאוזנת מעלה את הסיכון לסיבוכים הרבים של המחלה, לרבות סיבוכים בכליות, סיבוכים בראייה – רטינופתיה סוכרתית, מחלות לב וכלי דם וסיבוכים עצביים כמו נוירופתיה סוכרתית שעלולה להידרדר לכדי הצורך בקטיעות גפיים, וכן את הסיכון לתמותה.

הקפדה על תזונה בריאה ועל המרכיבים הנוספים של אורח חיים בריא עשויה לקדם איזון ברמות הסוכר בדם ולמנוע סיבוכים.

בכל הקשור לאיזון המחלה, מתגלה לאחרונה חשיבותו של מדד ההמוגלובין המסוכרר כמדד שמשקף טוב יותר מצב של איזון, בהשוואה למדד רמות הסוכר בדם. ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C) הוא מדד שנבדק אף בבדיקת דם, בדומה לבדיקות לרמות הסוכר בדם, ומעיד על רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה. לדברי פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת סוכרת במרכז הרפואי וולפסון ולשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, "בעוד שבדיקת רמות הסוכר בדם היא בדיקה רגעית, וסיבוכים של סוכרת לרוב מתפתחים בהדרגה במשך שנים על גבי שנים, ערכי ההמוגלובין המסוכרר בדם שמשקפים ממוצע של רמות הסוכר בדם לאורך זמן – מועילים יותר כדי לאמוד את הסיכון להתפתחות סיבוכים ובהמשך לפעול לפי הצורך לצמצום הסיכון".

בשנתיים האחרונות, עם הגידול במספר הסוכרתיים בישראל שמחוברים לטכנולוגיות של ניטור רציף של רמות הסוכר בדם ולטכנולוגיית "פריסטייל ליברה" שנכנסה לאחרונה לסל הבריאות הממלכתי – מקובל להשתמש במדד חדש נוסף שנכנס לטיפול בסוכרתיים – מדד ה-TIR (קיצור של Time In Range) – אשר אומד כמה זמן המטופל מצוי בטווח הסוכר בדם המומלץ עבורו. בהנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) נקבע לאחרונה כי כשהמדד מצביע על איזון בטווח רמות הסוכר בדם 80% מהזמן – הדבר מעיד על מצב תקין, בדומה לערכים תקינים של המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7%. "כשמדד ה-TIR נמוך מדי – חשוב לפעול מול המטופל כדי לשפר את ההיענות לאורח חיים בריא ולנטילה נכונה של התרופות, כדי להוביל לאיזון רמות הסוכר בדם לזמן ממושך יותר לאורך היממה", מסביר פרופ' ויינשטיין.

2. לצאת להליכות אחרי ארוחות

(איור: shutterstock)

בשנים האחרונות מודגשים יתרונותיה של ההליכה כפעילות מומלצת אשר עשויה לתרום לבריאות הכוללת ולמנוע מחלות. למרות שהליכות אינן מהוות פעילות בדרגת עצימות גבוהה, הרי שלפי ההמלצות המקובלות של ארגון הבריאות העולמי (WHO), הליכה מהירה כפעילות בעצימות מתונה במשך 150 עד 300 דקות הפזורות במרבית ימי השבוע צפויה לשפר את מצב הבריאות. הליכות עשויות לספק פתרון גם לחולים כרוניים ומבוגרים שמבקשים לשמר אורח חיים בריא, וסובלים ממגבלות גופניות שמונעות מהם לעסוק בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית.

מספר מחקרים חדשים מזהים השפעה מיטיבה של הליכות לאחר ארוחות בהורדת ערכי הסוכר בדם ומניעת סוכרת – אפילו כשמדובר בהליכות קצרות של דקות בודדות.

חוקרים מאוניברסיטאות לימריק באירלנד ומנצ'סטר בבריטניה פרסמו בפברואר 2022 בכתב העת Sports Medicine סקירה למחקרים שבוחנים את ההשפעות של ישיבה ממושכת ופעילות גופנית על המטבוליזם ובריאות הלב. ניתוח של ממצאים שהתקבלו בשבעה מחקרים שנכללו בסקירה, העלה כי בקרב אנשים עם עודף משקל והשמנת יתר, הפסקות של עמידה על שתי הרגליים במהלך ישיבה ממושכת במהלך היום מובילות לשיפור שמתבטא בירידה ברמות הסוכר בדם לאחר האוכל (PPG, קיצור של Post Prandial Glucose), אולם אינן משפיעות על פעילות הורמון האינסולין בגוף. לעומת זאת, הפסקות של הליכה קלה וקצרה במשך דקות בודדות משפיעות משמעותית הן על רמות הסוכר בדם אחרי האוכל והן על הגברת הרגישות לאינסולין והתמתנות ברמות האינסולין – באופן שמעיד על שימור פעילות תאי הבטא בלבלב המייצרים אינסולין, ומספק יתרון נוסף במניעת סוכרת.

מעבר ליתרון הנוסף שמספקת הליכה קצרה בשיפור הרגישות לאינסולין, גם בבחינה משווה של הירידה ברמות הסוכר בדם לאחר ארוחות, זו עמדה על ירידה ממוצעת של 9.51% אצל אלו שביצעו הפסקות בעמידה על שתי רגליים לעומת ירידה ממוצעת של 17.01% ברמות הסוכר בדם בקרב מי שביצעו הליכות קצרצרות.

המחקרים שנכללו בסקירה בחנו הפסקות של עמידה והליכה במהלך ישיבה ממושכת באורכים קצרצרים של 2 דקות הליכה לכל 20 דקות ישיבה ועד 5 דקות הליכה לכל 30 דקות ישיבה, ובסיכום כולל של 28 דקות פעילות ליום בממוצע.

איידן באפי, אחד החוקרים, בראיון לתקשורת האמריקאית אמר כי "אם אנשים יוצאים להליכה קצרה אחרי האוכל, רמות הסוכר בדם שלהם עולות ויורדות באופן מתון יותר, ורמות האינסולין בגוף יציבות יותר – מאשר אם הם יושבים או עומדים".

בחורף 2016 פורסמה עבודה קודמת של חוקרי המרכז לתזונת האדם ומכון לאומי לחקר סוכרת והשמנה בניו זילנד, שמצאה כי סוכרתיים שהלכו עשר דקות בלבד לאחר ארוחה משמעותית, ובעיקר אחרי ארוחת ערב, הגיעו לאיזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם – כאשר ממצאי המחקר החדש אף מתעלים עליהם ומזהים יתרונות בהליכה קצרה עוד יותר.

לפי הערכות, התנועה שמספקת הליכה קצרה לשרירי הגוף הזקוקים לסוכר לפעילותם – מובילה להוצאה מדורגת של סוכר מזרם הדם לתאי השריר, וזו עשויה להסביר את הממצא שהתקבל. 

עוד על פעילות גופנית מומלצת לסוכרתיים

3. להיגמל מסיגריות

(איור: shutterstock)

סיגריות פוגעות בשליטה על המחלה, וסוכרתיים שמעשנים מעמידים את עצמם בסיכון גבוה יותר לעמידות לאינסולין, ובסיכון גבוה במיוחד לסיבוכים רבים, לרבות מחלות לב ושבץ מוחי, מחלות כליה, פגיעה בזרימת הדם ברגליים שעלולה להוביל לכיבים וקטיעות, רטינופתיה סוכרתית ונוירופתיה סוכרתית.

עוד על גמילה מעישון

4. להתחסן עכשיו לקראת החורף

(איור: shutterstock)

אחד הצעדים שמומלצים לסוכרתיים לשיפור הבריאות הוא בקבלת החיסונים למניעת מחלות חורף – החיסונים לשפעת, לקורונה ולדלקת ריאות.

החיסון לשפעת מומלץ מדי שנה לכלל האוכלוסייה ובעיקר למי שנמצאים בסיכון להתפתחות סיבוכים כתוצאה משפעת, ובהם אנשים עם סוכרת. לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), בחורף האחרון של שנת 2021 כ-30% מהמאושפזים בבתי החולים בארה"ב עם סיבוכי שפעת היו סוכרתיים. שפעת גם עלולה לפגוע באיזון רמות הסוכר בדם של סוכרתיים, הן כתוצאה מהשפעה של הנגיף על עלייה ברמות הסוכר בדם והן עקב השפעותיו על חולשה וחוסר תיאבון באופן שמעודד היפוגליקמיה – נפילות סוכר. 

לאנשים עם סוכרת מומלץ על החיסון המומת לשפעת הניתן בזריקה. לפי עבודות, החיסון מספק הגנה מפני הנגיף לסוכרתיים בחלוף שבועיים, ומעבר להגנה מפני שפעת וסיבוכיה, מחקרים מצאו כי הוא מגן גם מפני מחלות לב וכלי דם אשר עשויים להתפתח גם כסיבוכים של סוכרת. חוקרים מבריטניה הדגימו עוד בדצמבר 1997 בכתב העת Epidemiology & Infection כי חיסונים לשפעת מובילים לירידה של 79% בסיכון הכולל לאשפוזים אצל אנשים עם סוכרת.

השנה הנוכחית אף מלווה בחשש מוגבר מפני התפרצות שפעת, בהתבסס על תחזיות לפעילות המחלה בחצי הכדור הדרומי שמצביעים על פעילות משמעותית של נגיפי שפעת, בעיקר באוסטרליה שבה תועדה בחודשים האחרונים התפרצות שגבוהה מהממוצע בחמש השנים האחרונות.

כעת גם נפתח מבצע החיסון נגד קורונה המותאם לזן האומיקרון, ולסוכרתיים מומלץ להתחסן גם בחיסון זה מכיוון שהם נמצאים בקבוצת סיכון מאחר שידוע כי קורונה עשויה להעלות את רמות הסוכר בדם וכי סוכרת מעלה את הסיכון לסיבוכים של קורונה.

לצד החיסונים לשפעת וקורונה, לקראת החורף חשוב להקפיד ולהתחסן מפני דלקת ריאות. החיסונים לדלקת ריאות מגנים חפני חיידק הפנוימוקוק שמהווה את אחד הגורמים המשמעותיים לדלקת ריאות ועלול גם לגרום לדלקת קרום המוח.

לפי מחקרים, חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה פי 4.4 להתפתחות דלקת ריאות פנוימוקוקלית. לפי עבודה של חוקרים מהמרכז האמריקאי לבקרת מחלות, שפורסמה באוגוסט 2005 בכתב העת Journal of Infectious Diseases, בבחינת מדגם של נבדקים שפיתחו בשנת 2009 דלקת ריאות חודרנית כתוצאה מהידבקות בפנוימוקוק, סוכרת היא מחלה רווחת אצל חמישית מתוכם (20%). 

בישראל ניתנים שני חיסונים לדלקת ריאות: החיסון 'פרבנר' המכסה 13 זנים של החיידק והחיסון PPV-23 – המשווק בשמות 'פנוימווקס 23' או 'פנוימו-23', שהוא החיסון הוותיק יותר המכסה 23 זנים של החיידק. ההמלצה המקובלת כיום למבוגרים וחולים כרוניים היא לקבל את שני החיסונים, כאשר חיסון אחד אינו מחליף את השני, והם מספקים יחד הגנה משלימה כנגד זני הפנוימוקוק הנפוצים. פרבנר הוא חיסון משלים ל-PPV-23 ומיוצר בטכנולוגיה שונה, ובאופן שמקנה שכבת הגנה נוספת כנגד חיידק הפנוימוקוק.

שני החיסונים ניתנים לאורך כל השנה, וניתן לקבלם גם בשילוב עם החיסון העונתי לשפעת לקראת עונת החורף, בה המחלה נפוצה יותר, או בכל מועד אחר.

לפי תדריך החיסונים העדכני של משרד הבריאות, לאנשים עם סוכרת מומלץ על קבלת החיסון לדלקת ריאות PPV-23 במנה ראשונה, וכעבור חמש שנים במנה נוספת. בגיל המבוגר, לאחר גיל 65, מומלץ על שילוב שני החיסונים לדלקת ריאות: תחילה על מנה אחת של החיסון פרבנר, וכעבור שמונה שבועות לפחות מנה של החיסון PPV-23. מומלץ להתחסן בפרבנר רק לאחר שחלפה לפחות שנה מקבלת המנה האחרונה של PPV-23, ובהמשך להשלים מנה נוספת של PPV-23, לאחר שחלפו חמש שנים מקבלת המנה האחרונה, ולפחות שמונה שבועות לאחר קבלת החיסון פרבנר.

עוד על דלקת ריאות

עוד על חיסונים למבוגרים

5. לשמור על כפות הרגליים

(איור: shutterstock)

סוכרת עלולה להוביל עם הזמן לפגיעות עצביות (נוירופתיה), פגיעה בכלי הדם ההיקפיים והפרעה במנגנון ריפוי הפצעים. כך התפתחות זיהום, נמק או כיב בכף הרגל – המכונים בשם הכולל "כף רגל סוכרתית" – הפכו בעשורים האחרונים לאחד הסיבוכים הרווחים של המחלה שמעוררים חשש בקרב הסוכרתיים.

לפי נתונים, אחד מכל 15 חולי סוכרת מפתח פצע בכף הרגל מתישהו בחייו ואחד מכל 5 שמפתח פצע גם עלול להגיע לקטיעה – ולכן קיימת חשיבות גדולה לשמירה על כפות הרגליים.

כדי לשמור על בריאות כפות הרגליים של סוכרתיים, חשובה בדיקה אישית של כפות הרגליים מדי יום, וכן בדיקה מקצועית במסגרת המעקב אחר המחלה על ידי רופא/ אחות – לפי הנחיות האגודה הישראלית לסוכרת לפחות פעם בשנה.

ניתן להסתייע באחיות סוכרת או בפדיקוריסטית שעברה הכשרה ייעודית שתדע להתריע כשהיא מזהה מצבים שדורשים התייחסות כמו צורך בשינוי מידת הנעליים או צורך במדרס.

לרשימה של פדיקוריסטיות שעברו הכשרה לטיפול בסוכרתיים לחצו כאן

עוד על שמירה על כפות הרגליים אצל סוכרתיים

6. להקפיד על שינה איכותית

(איור: shutterstock)

אחד השינויים המומלצים להטמעה של אורח חיים בריא עבור סוכרתיים היא ההקפדה על איכות השינה בלילה – תוך שמירה על שינה ערבה והקפדה על שעות שינה מספקות בלילה. בשנים האחרונות גוברת המודעות בקהילה הרפואית והמדעית לחשיבותה של שינה איכותית לבריאות האדם בכלל ולבריאותם של סוכרתיים בפרט.

במחקר אמריקאי שפורסם ביוני 2018 בכתב העת Acta Diabetologica, 50% מהסוכרתיים דיווחו על הפרעות שינה על רקע תנודתיות ברמות הסוכר בדם. ישנם מחקרים שקושרים בין מחסור בשעות שינה לבין עלייה בתנגודת לאינסולין והתפתחות של סוכרת או החמרתה.

מספר הפרעות שינה אופייניות יותר אצל סוכרתיים, ובמרכזן נדודי שינה (אינסומניה). במטה אנליזה של חוקרים מהולנד שפורסמה באוקטובר 2019 בכתב העת JCEM, מתברר כי מעל לשליש מהאנשים עם סוכרת סוג 2 (39%) מדווחים על קשיי הירדמות ונדודי שינה. הפרעות שינה נוספות שאופייניות לסוכרתיים כוללים את תסמונת הרגליים חסרות המנוחה ודום נשימה בשינה.

לדברי פרופ' ויינשטיין, "במחקרים הולך ומתחזק הקשר בין השעון הביולוגי לבין ערכי הסוכר בדם, מטבוליזם, לחץ דם, ערכי השומנים בדם, תפקוד כלייתי וכבדי, ולכן ההמלצה היא לשמור על שינה איכותית. בהקשר זה, לסוכרתיים מומלץ להקפיד על ארוחת בוקר ולא לדלג עליה, וכן לאכול ארוחת ערב דלה ככל האפשר ומוקדמת ככל האפשר ללא פחמימות – שמסייעת לשינה טובה יותר בלילה. בנוסף מומלץ להקפיד על ממוצע של 8-7 שעות שינה בלילה, לאחר שהתברר כי אנשים שלא ישנים מספיק או שעובדים במשמרות וישנים במהלך היום – עלולים לפתח השמנה וסוכרת בשכיחות גבוהה יותר". על בסיס מחקרים שביססו הבנה זו, בשנים האחרונות הכירו בתי דין לעבודה בישראל במספר מקרים סוכרת בקרב עובדי משמרות כמחלת מקצוע.

הקפדה על המלצות שמשפרות את איכות השינה ותזונה בריאה, לרבות הימנעות מחוסרים ברמות של וויטמינים ומינרלים – תשפר את איכות השינה. במצבים חמורים – יש סוכרתיים שנדרשים גם לטיפול בכדורי שינה.

המלצות לשיפור איכות השינה

7. להפחית לחצים

(איור: shutterstock)

תסמינים של לחץ ודיכאון נפוצים בקרב חולי סוכרת. במטה אנליזה של חוקרים מקנדה שפורסמה ביוני 2019 בכתב העת Preventive Medicine Reports, נמצא כי סוכרת מעלה ב-33% את הסיכון לדיכאון. בישראל, מחקר ישראלי מהמכללה האקדמית אשקלון שבחן מבוגרים מעל גיל 50 עם סוכרת, שממצאיו פורסמו באפריל 2018 בביטאון IMAJ של ההסתדרות הרפואית, מצא שיעורים נכבדים של תסמיני דיכאון בקרב קרוב למחצית מהנשים (42.6%) וכרבע מהגברים (24.8%).

לחץ הוא גורם סיכון להתפתחות והחמרה של מחלות רבות. נזקים של לחץ מתמשך על אנשים עם סוכרת ברורים: מחקרים רבים קושרים בין רמות גבוהות של לחץ ומתח נפשי לבין עלייה בתנגודת לאינסולין ופגיעה ברמות הסוכר בדם, וכך גם עלייה בסיכון לסיבוכים ותמותה.

ההערכות כי הורמונים שמשתחררים במצבי לחץ משבשים את ההפרשה הסדירה של אינסולין מהלבלב ובכך מובילים להחמרה של סוכרת.

לדברי פרופ' ויינשטיין, "נמצא כי לחץ גופני או נפשי מעלה את הסיכון להתפתחות סוכרת ולהחמרתה, בין אם מדובר באירוע מעורר סטרס כמו תאונת דרכים או חבלה או בלחץ מתמשך-כרוני".

פרופ' חוליו ויינשטיין הוא מנהל יחידת סוכרת במרכז הרפואי וולפסון ולשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת