ההתמודדות עם מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית כרוכה בהתמודדות עם תסמינים אופייניים, ובכללם סיבוכים במערכת העיכול, עייפות מוגברת וכאבים שונים, כאשר בתקופת ההתלקחויות אלה עשויים להופיע על בסיס יומיומי.

כדי לאפשר התמודדות טובה יותר עם האתגרים, מומלץ להימנע ממצבים מעוררי התלקחות, שעשויים להחמיר את המחלה ותסמיניה ומעלים את הסיכון למחלות נלוות.

לדברי ד"ר ערן זיתן, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי "העמק" מקבוצת הכללית, "בעבר חשבו שמחלות מעי דלקתיות כוללות רק אבחנה ב'קרוהן' וב'קוליטיס כיבית', אך כיום ידוע שיש מספר רב של מחלות בספקטרום של קרוהן וקוליטיס שהן שונות לגמרי גם בסיבות למחלה, גם בביטויי המחלה, גם בטיפול וגם בפרוגנוזה. ככלל, היום מקובל להתאים למאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות טיפול מותאם אישית בהתאם לאופי המחלה כפי שבאה לידי ביטוי. יחד עם זאת, ההמלצות לאורח חיי החולים נכונות לכלל החולים, ועשויות להקל בתסמינים ולשפר את איכות החיים הכוללת".

1. לא לאכול מטוגן 

מחלות מעי דלקתיות הן מחלות אוטואימוניות, שבהן המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את מערכת העיכול מסיבה כלשהי. אמנם מחקרים לא זיהו קשר בין הפעילות האוטואימונית שמובילה למחלה לבין מזונות ספציפיים, אולם עם הזמן התברר שתזונה עשויה להשפיע משמעותית על קרוהן וקוליטיס כיבית, הן בהפיכת המעי חדיר יותר לאנטיגנים שמעוררים את המערכת החיסונית לפעולה והן בהשפעתה על הרכב החיידקים המאכלסים את המעי – המיקרוביום – אשר לאחרונה מתברר תפקידו המרכזי בפעילות הדלקתית שמאפיינת את המחלה.

בשנים האחרונות פותחו דיאטות המותאמות לשלבי המחלה השונים, לרבות דיאטה דלת שארית המומלצת לתקופת ההתלקחויות וכוללת הפחתה בכמות הסיבים התזונתיים וה"דיאטה הסודית" בשם CDED (קיצור של Crohn's Disease Exclusion Diet) שפותחה בישראל במרכז הרפואי וולפסון על ידי פרופ' אריה לוין, תחילה עבור ילדים עם מחלות מעי דלקתיות. במחקר חדש רב מרכזי בארץ, שבוצע בשיתוף של פרופ' לוין עם ד"ר זיתן וממצאיו הוגשו לפרסום בשנת 2021, הודגם כי עקרונות הדיאטה מצליחים לשפר באופן משמעותי גם את איכות חייהם של בוגרים עם מחלות מעי דלקתיות, לרבות הפחתת תסמינים כגון כאבי בטן ושלשולים והפחתת הצורך בסטרואידים, כאשר כ-30% מהמתמידים בדיאטה אף מסוגלים להתמודד עם המחלה ללא תרופות.

דיאטת CDED מבוססת בין השאר על הימנעות ממזון מטוגן, ולדברי ד"ר זיתן "היא מבוססת בעיקר על תזונה הכוללת חזה עוף לא מטוגן וללא פירורי לחם, אורז, תפוח אדמה מצונן שמאפשר לייצר סביבת חיידקים ידידותית במעי, שתי ביצים (שמהוות חלבון מהחי שאינו עשיר בשומנים), לעתים 2-1 דגים בשבוע, ירקות מסוימים – לרבות סלט שמורכב מעגבניות, מלפפון, חסה ופלפל, שתי כפות שמן זית ופלפל ומלח וללא רטבים תעשייתיים ופירות שונים כמו תפוח ובננה ואף מעט דבש טבעי לא מעובד. עקרונות הדיאטה כוללים הימנעות ממזון מטוגן וכן ממזון מתועש עם חומרים מייצבים שעלולים לפגוע ברירית המעי ולחולל נזקים, לרבות הימנעות מחומוס תעשייתי".

למאובחנים עם קרוהן וקוליטיס כיבית מומלץ באופן כללי להפחית בצריכת מזונות מעובדים, תעשייתיים ועתירי שומן טראנס (למשל בורקסים), בשר מעובד, נקניקים ונקניקיות, צ'יפס, וכן חטיפים, ממתקים ומשקאות ממותקים, אשר עלולים לעורר התלקחויות ולהשפיע על תפקוד המעי באופן שמוביל להחמרת תסמינים.

השפעות הטיגון בשמן על מחלות מעי דלקתיות הודגמו במספר עבודות בעבר, בבעלי חיים ובני אדם. כך, למשל, חוקרים סינים ואמריקאים הדגימו בנובמבר 2019 בכתב העת Cancer Prevention Research בעכברים כי הוספת שמן טיגון למזון מחמירה פעילות דלקתית במעי. החוקרים השתמשו בעבודה בשמן קנולה ששימש לטיגון פלאפל במסעדה שבקמפוס אוניברסיטת מסצ'וסטס. אף ששמנים מכילים חומצות שומן בלתי רוויות שעשויות להועיל לבריאות בכמויות קטנות, הרי שמספר מחקרים העלו כי בקרב אנשים עם מחלות מעי דלקתיות חלקן עלולות להחמיר את הפעילות הדלקתית. מחקר אמריקאי שבוצע בתאי מעי אנושיים, וממצאיו פורסמו עוד בדצמבר 2003 בכתב העת Clinical Nutrition העלה כי צריכת חומצה לינולאית שמצויה בשמנים רבים מהצומח המשמשים לטיגון – מעלה את רמות הציטוקין 'אינטרלוקין 8' שנקשר בפעילות דלקתית מוגברת במעי, ואילו השפעה זו לא ניכרת בצריכת חומצה אולאית, לפי ממצאי העבודה מומלץ לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות לצרוך בעיקר שמנים עשירים בחומצה אולאית כגון שמן אבוקדו, שמן אגוזי פקאן, שמן בוטנים, שמן זרעי שומשום ושמן ענבים, ולצמצם משמעותית את השימוש בשמנים עשירים בחומצה לינולאית כגון שמן סויה, שמן חמניות ושמן תירס.

אחת העבודות המקיפות בתחום, שבוצעה על ידי צוות חוקרים בינלאומי ופורסמה ביולי 2021 במסגרת מחקר בשם PURE, מזהה סיכון גבוה עד פי 2.37 להתפתחות מחלות מעי דלקתיות בקרב מי שנוהגים לאכול מזונות 'אולטרה מעובדים' שעברו תהליכי עיבוד אינטנסיביים בהכנתם, למשל  מוצרי בשר מעובדים כמו נקניקים ונקניקיות, מוצרי דגים אולטרה מעובדים, חטיפים, מאפים ארוזים, דגנים ממותקים וארוחות שלמות שנמכרות באריזות מוקפאות, שחלק נוהגים לאכול אותן לאחר טיגון במחבת.

עוד על תזונה ומחלות מעי דלקתיות

2. לא להרבות בשתיית אלכוהול

מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על היתרונות הבריאותיים בשתיית אלכוהול מתונה, במינון של עד כוס משקה אלכוהולי ליום לנשים ועד שתי כוסות ליום לגברים, כאשר עיקר הממצאים בנושא מתייחסים ליין אדום העשיר בנוגדי חמצון. אולם אלכוהול מוכר גם כמשקה שמעודד פעילות דלקתית ואף הודגם בהשפעותיו המזיקות על תפקוד 'מחסום המעי' – מחסום המשמש להגנה מפני פלישת מיקרואורגניזמים מעוררי מחלות מחלל המעי לדם, ועבודות רבות מצביעות על כך ששתיית אלכוהול בכמות גבוהה וכן על בסיס יומיומי עשויה להרע את מצבם של אנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית, להחמיר את הדלקתיות במעי ולעורר את תסמיני המחלות, אם כי יש לציין כי נכון להיום, הממצאים בנושא אינם חד משמעיים.

יש מחקרים בשנים האחרונות שמזהים קשר בין צריכת אלכוהול מוגברת להתפתחות מחלות מעי דלקתיות ולצידם עבודות ששוללות קשרים מסוג זה. בדצמבר 2017 סיכמו חוקרים מסין את הממצאים בהתייחסות לכתב העת European Journal of Clinical Nutrition, ודיווחו כי בעוד שבמחקרים מצומצמים לא נמצא קשר בין אלכוהול למחלות מעי דלקתיות, הרי שמחקרים נרחבים מצביעים על קשר ברור: כך מחקר מסין שאסף מידע מ-17 בתי חולים וממצאיו פורסמו במארס 2013 בכתב העת World Journal of Gastroenterology מצא כי שתיית אלכוהול מעלה את הסיכון להתפתחות קוליטיס כיבית, כאשר הסיכון למחלה גדל ב-45% בשתייה מופרזת ועולה גם ב-26% לאחר שתייה מתונה.

במחקר אמריקאי שפורסם במאי 2010 בכתב העת Alcohol שבוצע במדגם של 129 חולים במחלות כרוניות של מערכת העיכול (52 חולי קרוהן, 38 חולי קוליטיס כיבית ו-39 חולים בתסמונת המעי הרגיז), נמצא כי מקרב אנשים עם מחלות מעי דלקתיות בשלבי הפוגה שנוטים לשתות אלכוהול במשך היום, 75% מדווחים על החמרה בתסמיני מערכת העיכול לאחר שתיית משקאות אלכוהוליים, בהשוואה ל-43% מהחולים עם תסמונת המעי הרגיז המצויים בהפוגה. עם זאת, המחקר לא מצא קשר בין כמות האלכוהול ששתו החולים לבין חומרת התסמינים אותם חוו.

עוד על אלכוהול ומחלות מעי דלקתיות

3. לא לעשן

עישון סיגריות הוא גורם סיכון ראשון במעלה בעולם לתחלואה כרונית, לרבות תחלואה שמתפתחת על רקע פעילות דלקתית מוגברת. מחקרים מציגים ברובם עלייה בסיכון להתפתחות מחלת קרוהן בקרב מעשני סיגריות, למשל מטה אנליזה מארה"ב שפורסמה עוד בשנת 1989 בכתב העת Digestive Diseases and Sciences והצביעה על סיכון גבוה פי 2 בקרב מעשנים בהווה לפתח קרוהן בהשוואה ללא מעשנים. לדברי ד"ר זיתן, "הוכח מעל לכל ספק כי בקרב חולי קרוהן הגורם המרכזי להתפתחות עמידות לתרופות הוא עישון".

בכל הקשור לקוליטיס כיבית התמונה מורכבת יותר, ויש עבודות שמצביעות על 'פרדוקס המעשנים' – דהיינו על סיכון נמוך יותר בקרב מעשני סיגריות להתפתחות קוליטיס כיבית.

ביולי 2015 דיווחו חוקרים אוסטרלים בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics על סמך מדגם של 1,203 חולים בקרוהן וקוליטיס כיבית תושבי הבירה סידני, כי איששו את הקשר בין עישון להחמרה של קרוהן, כשמצאו אצל מעשנים חולי קרוהן סיכון גבוה יותר להזדקק לניתוחים (45.8% לעומת 37.8%) וסיכון גבוה יותר לאשפוזים ולדלקתיות במפרקים, ואף בקרב חולי קוליטיס כיבית – המחקר הצביע אמנם על צורך מופחת בסטרואידים בקרב חולי קוליטיס כיבית שמעשנים, אולם לא מצא ירידה דומה בסיכון לניתוחים ואשפוזים. החוקרים סיכמו כי עישון אינו מציג תועלות משמעותיות עבור חולי קוליטיס כיבית, והממצאים אמורים לעודד את כלל המאובחנים במחלות מעי דלקתיות להיגמל מעישון.

בינואר 2021 דיווחו חוקרים מהולנד בכתב העת Clinical Gastroenterology & Hepatology כי בקרב חולי קרוהן, עישון מעלה את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס פי 2.2 בקרב מעשנים בהווה וב-87% בקרב מעשנים פסיביים.

טיפים ושיטות לגמילה מעישון

4. לא להשתמש במשככי כאבים מקבוצת NSAIDs

תרופות מקבוצת NSAIDs (נוגדי דלקת שאינם סטרואידים) משמשות כיום כאחד האמצעים הפופולאריים לשיכוך כאבים, כשחלקן אף נמכרות בבתי מרקחת ללא צורך במרשם רופא ואף מחוץ לדלפק הרוקח. עם זאת, תרופות אלה שיעילותן בשיכוך כאב בלתי מעורערת – עשויות להרע את מצבם של אנשים עם מחלות מעי דלקתיות.

משככי כאבים מקבוצת NSAIDs פועלים באופן ביולוגי תוך חסימה של שני אנזימים ספציפיים – COX-1 שמשתתף בתהליכים במערכת העיכול, לרבות ויסות רמות הפרוסטגלנדינים המגנים על מערכת העיכול מפני חומצות ומסייעים בעיכול מזון ו-COX-2 שיש לו תפקיד בתהליכים דלקתיים בגוף. בהשפעתן, תרופות ה-NSAIDs עשויות לפגוע במרכיבים המשמרים תפקוד תקין במערכת העיכול, ולסובלים מדלקתיות מוגברת במערכת העיכול מלכתחילה – עשויות להיות לכך השפעות מזיקות במיוחד.

גם למטופלים ללא מחלות מעי דלקתיות, נמצא בעבודות כי משככי כאבים מקבוצת NSAIDs מעלים את הסיכון לכיבים ודימומים במערכת העיכול, הן בקיבה והן בתריסריון שבחלקו העליון של המעי הדק. לכן, בקהילה הרפואית קיים חשש כי בקרב אנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית תרופות אלה עלולות להוביל להתלקחויות.

נכון להיום, המחקרים שבוחנים את הקשר בין נטילת משככים מקבוצת NSAIDs לבין תסמינים של מחלות מעי דלקתיות מעלים ממצאים סותרים, וקיימת מחלוקת בקרב רופאי גסטרו בדבר הסיכון הטמון בשימוש בהן. מספר עבודות מדגימות כי תגובה פתולוגית למשככי כאבים אלה נצפית רק בקרב חלק מהחולים בקרוהן וקוליטיס כיבית, אם כי לא זוהה עד כה גורם גנטי או אחר שעשוי לצפות מראש תגובה שכזו. כמו כן, יש מחקרים שרומזים על סיכון גבוה יותר לחולי קרוהן וקוליטיס כיבית בשימוש בתרופות NSAIDs הפועלות על שני האנזימים COX-1 ו-COX-2 ועל סיכון נמוך יותר בשימוש במשככים שפועלים סלקטיבית רק על אנזימים מסוג COX-2 (הקרויים 'קוקסיבים') שנמכרים במרשם רופא. 

מחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterology זיהה כי בקרב חולי קרוהן שנוטלים משככים מקבוצת NSAIDs חמש פעמים בחודש ומעלה מזוהה בחלוף חצי שנת מעקב סיכון גבוה ב-65% להתלקחות של מחלה פעילה (23% מהחולים) בהשוואה לחולי קרוהן שלא נטלו תרופות אלה (15%). עם זאת, השפעה מקבילה לא תועדה במחקר בקרב חולי קוליטיס כיבית.

מטה אנליזה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד שפורסמה באפריל 2018 בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics זיהתה כי נטילת NSAIDs מעלה ב-42% את הסיכון להחמרה של קרוהן וב-52% את הסיכון להחמרה של קוליטיס כיבית, אם כי לאחר בדיקת רגישות נצפה סיכון גבוה ב-53% להחמרה בקרוהן בלבד, ללא סיכון להחמרה של קוליטיס כיבית. מעבר לכך, החוקרים מציינים כי בבחינת 18 המחקרים ששימשו למטה אנליזה, אין עדויות עקביות להשפעה ייחודית של נטילת NSAIDs על אנשים עם מחלות מעי דלקתיות.

עוד על משככי כאבים מקבוצת NSAIDs

5. לא לוותר על תכנון הריון 

מאחר ומחלת מעי דלקתית פעילה עלולה להשפיעה לרעה על הסיכויים להיריון תקין, לנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית שמבקשות להיכנס להיריון מומלץ לתכנן אותו מבעוד מועד בשיתוף עם הרופא המטפל לתקופה של הפוגה במחלה, כשההיענות לטיפול התרופתי גבוהה, שאין עדות לחסרים תזונתיים ולאחר גמילה מעישון.

לפי סקירה מאוסטרליה שפורסמה במאי 2021 בכתב העת Therapeutic Advances in Gastroenterology, נשים הרות עם מחלות מעי דלקתיות נמצאות בסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת, לידת תינוקות במשקל לידה נמוך ופגים ובסיכון מוגבר להזדקק לניתוחים קיסריים, וככל שמדובר בהיריון לא מתוכנן תחת מחלה פעילה – הסיכון לסיבוכים מיילדותיים אלה גובר.

מחקרים שנכללו בסקירה מדגימים כיצד מחלה פעילה בשבועות שלפני כניסה להיריון אצל נשים עם מחלות מעי דלקתיות – מעלה את הסיכון למחלה פעילה/ התלקחות גם במהלך ההיריון. בעוד שככלל לנשים עם מחלות מעי דלקתיות – הסיכון להתלקחויות בהיריון נמוך, בין השאר על רקע שמירה קפדנית יותר על הבריאות וכן כתוצאה מההשפעות האימונולוגיות של ההיריון עצמו, לנשים עם התלקחות טרום היריונית היה סיכון גבוה ב-14% עד 22% לסבול מהתלקחות גם בהיריון אם הן מאובחנות עם קרוהן וסיכון גבוה ב-26% עד 35% להתלקחות בהיריון אם הן מאובחנות עם קוליטיס כיבית, בהשוואה לסיכון להתלקחות בקרב נשים שאינן בהיריון. לחולות בקוליטיס כיבית שנכנסות להיריון תחת מחלה לא שקטה – הסיכון להתלקחויות גבוה בעיקר בשליש השני להיריון ומיד לאחר הלידה. לחולות קרוהן – הסיכון להתלקחויות דומה בכל שלבי ההיריון, ודווקא פוחת לאחר הלידה.

כניסה להיריון אצל נשים עם מחלות מעי דלקתיות גם עשויה לדרוש לעתים שינוי של תמהיל הטיפול התרופתי, ובייחוד בקרב מטופלים בתרופה מטוטרקסט מקבוצת האימונומודולטורים אשר הוכחה כרעילה לעובר (טרטוגנית), וזאת גם אם היא נלקחה על ידי הגבר המפרה. על כן, בשלב תכנון היריון – נשים וגברים עם קרוהן כאחד נדרשים להפסיק ליטול מטוטרקסט לפחות שלושה עד שישה חודשים לפני תחילת הניסיונות להיכנס להיריון באופן טבעי או בטיפולי הפריה, מאחר וחולף זמן עד שהגוף מתנקה מהתרופה.

עוד על קרוהן והיריון

6. לא לדלג על תרופות

במערכת הבריאות גוברת בשנים האחרונות המודעות להיענות חלקית לטיפול תרופתי כמרכיב משמעותי שעשוי להשפיע לרעה על מהלכן של מחלות כרוניות ולפגוע באיכות חיי המטופלים. תופעת היענות חלקית לתרופות, הכוללת ויתור על תרופות מסוימות ו/או דילוג על מנות תרופות – אינה פוסחת גם על מחלות מעי דלקתיות, ולפי הערכות ממחקרים נאמדת בקרב חולי קרוהן וקוליטיס כיבית עם שיעורים בלתי מבוטלים של 40% ועד 60%.

במחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2014 בכתב העת World journal of Gastroenterology נמצא כי היענות לטיפול התרופתי הייתה הגורם המובהק היחידי שהבחין בין מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות שסובלים מהתלקחויות (48.5%) לבין אלו שחווים הפוגה ממושכת (29.4%). היענות מלאה לתרופות המווסתות את התגובה החיסונית מקבוצת האימונומודולטורים זוהתה כגורם מגן שעשוי להפחית ב-60% את הסיכון להתלקחות.

במחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי שיבא בקרב 165 מאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות, שממצאיו פורסמו בינואר 2017 בכתב העת United European Gastroenterology Journal, הציגו רק 6% מהמטופלים אי היענות לטיפול התרופתי כשנשאלו בנושא ישירות, אולם כשנעשה שימוש בשאלון שכולל שאלות עקיפות – התברר כי שיעורי אי היענות גבוהים בהרבה ומגיעים עד לכשליש (30.3%) מהמטופלים.

מחקר ישראלי נוסף שנערך על סמך נתוני מבוטחים במכבי שמטופלים בתרופה הביולוגית יומירה בשיתוף חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, אשר ממצאיו דווחו בדצמבר 2017 בכתב העת British Journal of Pharmacology, זיהה היענות חלקית והיעדר היענות בקרב 20% מהמטופלים בתרופה עם קרוהן וקוליטיס כיבית, ואלה היו בסיכון גבוה יותר לאשפוז בבית חולים כעבור שנה.

7. לא להזניח את הנפש

לחץ נפשי מהווה גורם סיכון לתחלואה כרונית, ובקרב המאובחנים במחלות מעי דלקתיות נמצא כי מתח נפשי מהווה גורם סיכון משמעותי להתלקחויות והחמרה במחלה.

למרות שתחום חקר השפעות הלחץ הנפשי קשה לביצוע, וחוקרים מתקשים לספק עדויות כי לחץ נפשי גורם לקרוהן וקוליטיס כיבית, הרי שלדברי ד"ר זיתן, "בשטח אפשר לראות קשר מהסוג הזה, כאשר טראומה, כמו טראומה מינית, התעללות או משבר נפשי קשה עלולים לגרום להפרשה של הורמונים חרדתים ולהוביל להתפרצות מחלות אוטואימוניות שונות וקרוהן בפרט".

חוקרים מאיטליה וארה"ב סיפקו באוקטובר 2019 בכתב העת Frontiers in Pediatrics עדויות כיצד מתח נפשי עלול לעורר התלקחויות של מחלות מעי דלקתיות בקרב המאובחנים במחלות אלה. לצד עדויות על מסלולים ביולוגיים של לחץ שעלולים לעורר התלקחות של קרוהן וקוליטיס, הוצגו במאמרם ראיות כיצד במחקרי מעקב, מאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות שסובלים ממתח נפשי בחייהם נמצאים בסיכון גבוה יותר לאיכות חיים ירודה ולמחלה מורכבת יותר שדורשת טיפול בניתוחים.

לקשר בין המצב הנפשי למחלות מעי דלקתיות עשויים להיות הסברים ביולוגיים. מחקרים מראים כי בקרב אנשים שמתמודדים עם דיכאון ישנה עלייה בשחרור הורמון הלחץ קרוטיזול בגוף, ובעקבותיה חלה עלייה בפעילות ציטוקינים – חלבונים שמקשרים בין מערכת החיסון לרקמות בגוף ויש להם תפקיד בהתפתחות דלקתיות באיברי גוף שונים, לרבות החלבון  TNFα וחלבונים מסוג אינטרלוקינים IL-1 ו-IL-6.

לצד כל אלה, קיימות ראיות ברורות כי מחלות מעי דלקתיות עלולות לגרום ללחץ ומתח נפשי.

עוד על ההשפעות של לחץ נפשי על מחלות מעי דלקתיות

ד"ר ערן זיתן הוא מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי "העמק" מקבוצת הכללית

עדכון אחרון: אוקטובר 2021