לכאורה, נראה שאין להם סיבה: כסף, מעמד, קריירות מוצלחות, אירועים נוצצים ושטיחים אדומים. אלא שכל אחד, גם היפים והאמיצים - וכן, אפילו המצחיקים - שמככבים בסרטים ועל שערי המגזינים, יכול ליפול לדיכאון. הרשימה של המפורסמים שסבלו מדיכאון או מתמודדים עמו כיום ארוכה מאוד. ליקטנו חמש דוגמאות.

קתרין זיטה ג'ונס: אפשר לשלוט בהפרעה

 (צילום: Shutterstock)

השחקנית קתרין זיטה ג'ונס סובלת מדיכאונות חמורים בגלל הפרעה דו-קוטבית (בי-פולארית) המכונה גם מאניה דיפרסיה. הפרעה נפשית זו מתבטאת בתנודות קיצוניות במצב הרוח ומאופיינת בתקופות של מצב רוח מרומם (מאניה) באופן קיצוני ותקופות של דיכאון עמוק (דיפרסיה). ג'ונס סובלת מהפרעה דו קוטבית מסוג 2 – בסוג זה של ההפרעה ה"מאניה" פחות חריפה.

ההפרעה הבי-פולארית נחשפה בשנת 2011, לאחר שזיטה ג'ונס (אז בת 41) אושפזה במשך חמישה ימים במרפאה פסיכיאטרית לטיפול והתאוששות, בגלל מתח נפשי שנגרם על רקע מצבו הבריאותי של בעלה השחקן מייקל דאגלס, שנאבק במחלת הסרטן.

בראיון משנת 2012 במגזין InStyle, בו דיברה בפתיחות על ההפרעה, אמרה השחקנית שהיא מקווה שבכך היא תעזור לסלק את הסטיגמה שדבקה בסובלים מהפרעה דו-קוטבית בפרט ובסובלים מהפרעה נפשית בכלל. "למרות שלא רציתי להפוך לסמל של ההפרעה הנפשית, לא הייתה לי ברירה, אז התמודדתי בדרך הטובה ביותר והיחידה שאני מכירה: לדבר על זה באופן חופשי... אני לא מסוג האנשים שאוהבים לצעוק מהגגות את העניינים האישיים שלהם, אבל עכשיו כשהבי-פולאריות שלי נחשפה בפומבי, אני מקווה שאנשים שסובלים מבעיה דומה ידעו שאפשר לשלוט בהפרעה" היא אמרה.

וינונה ריידר: נערה בהפרעה

  (צילום: Shutterstock)

סוזנה קייסן בת ה-18 מתאשפזת בבית חולים לחולי נפש, לאחר שניסתה להתאבד באמצעות מנת יתר של אספירין ווודקה. כך נפתח הסרט משנת 1999 "נערה בהפרעה", בו ריידר מגלמת את תפקיד סוזנה. ריידר אף חתומה על הפקת הסרט, שעלילתו מבוססת על סיפור אמיתי - סיפור דומה מאוד לסיפור חייה של השחקנית עצמה.

ריידר אשפזה את עצמה במחלקה פסיכיאטרית לאחר הפרידה המתוקשרת מהשחקן ג'וני דפ, כשהייתה בת 19. בעקבות הפרידה היא התחילה לשתות אלכוהול כדי להתמודד עם נדודי שינה והתקפי חרדה, מה שהתדרדר לאלכוהוליזם והתגלגל במהירות לדיכאון קליני.

"החיים מוזרים. החיים הם בלגן. העולם הוא בלגן. והייתי מודאגת מכך שמישהו יכול פשוט לשבת ולהבין את העולם הזה של מלחמה, רעב ומחלות. זה נורמלי שנרגיש משוגעים", אמרה ריידר בשנת 2000 בראיון. "קיבלתי החלטה מודעת להיפתח ולדבר על התקופה הזו בחיי, וזה מרגיש לי מוזר בגלל שאני יודעת כמה זה מבחיל כששחקנים מתלוננים. אנחנו מאוד מבורכים. אנחנו אנשים שמשלמים להם טוב בצורה מחליאה ויש להם חיים קסומים. אבל יש הרבה דברים שהציבור לא רואה, הרבה חושך ושדים שכל אחד בעולם נאבק בהם - בדידות, בלבול".

ג'ון האם: דון דרייפר על נוגדי דיכאון 

  (צילום: Shutterstock)

כשכוכב הסדרה מד מן היה בן 20, אביו נפטר. אובדן האב הוביל את האם - שאיבד את אמו עוד כשהיה ילד - לדיכאון עמוק. השחקן מספר כי מצבו היה ממש גרוע, אבל הוא הבין זאת וידע שהוא חייב לקבל עזרה שתעמיד אותו על הרגליים.

"קיבלתי טיפול נפשי ולקחתי תרופות נוגדות דיכאון במשך תקופה קצרה, וזה עזר לי. זה מה שטיפול עושה: נותן לך פרספקטיבה אחרת כשאתה מרגיש אבוד במערבולת עם עצמך ועם הבולשיט שלך", סיפר בראיון שפורסם בשנת 2010 במגזין The Observer. "ובכנות? נוגדי דיכאון עוזרים! אתה יכול לשנות את הכימיה של המוח מספיק בשביל לחשוב: אני רוצה לקום בבוקר, אני לא רוצה לישון עד ארבע אחר הצהריים.... זה סוג של התנעה של המנוע".

ג'ים קארי: ליצן עצוב

  (צילום: Shutterstock)

הוא נחשב לאחד השחקנים הכי עסוקים – ומרוויחים – בהוליווד, אבל הקומיקאי הקנדי לא תמיד ליקק דבש. "לקחתי פרוזק הרבה זמן", סיפר בפתיחות בשנת 2004 בתכנית 60 דקות. "אני לא בטוח... זה כנראה עזר לי לצאת מהתסבוכת קצת, אבל יש אנשים שלוקחים את זה כל החיים. אני הייתי צריך להפסיק בנקודה מסוימת, בגלל שהבנתי שהכל בסדר... יש שיאים, יש נפילות, אבל כולם פחות תלולים ויותר חלקים, וזה מרגיש כמו רמה נמוכה של ייאוש שאתה חי בה. מצב בו אתה לא מקבל תשובות, אבל אתה חי בסדר. אתה יכול לחייך במשרד...".

"אני לא חושב שבני אדם לומדים משהו ללא דיכאון" הוא אמר. "דיכאון הוא רכיב הכרחי ללמידה של כל דבר או יצירה של כל דבר. נקודה. אם אתה לא מדוכא בנקודה מסוימת, אתה לא מעניין".

שרה סילברמן: עננים מסתירים את השמש

  (צילום: Shutterstock)

השחקנית והקומיקאית שרה סילברמן, כנראה אחת הנשים המצחיקות בעולם, נאבקה בדיכאון והתמודדה עם "שנים חשוכות מאוד". מזה שנים רבות היא מדברת על כך בפתיחות.

בראיון למגזין Glamour בשנת 2015 היא סיפרה שחוותה דיכאון לראשונה בגיל 13. "זה קרה מהר כמו כשהשמש עוברת מאחורי ענן" אמרה סילברמן על הופעת הדיכאון שנמשך שלוש שנים ולווה בהתקפי פאניקה קשים. הדיכאון חזר תשע שנים לאחר מכן, ונותר איתה מאז. "פעם האבא החורג שלי שאל 'איך דיכאון מרגיש?' ואמרתי 'זה מרגיש כאילו אני חווה געגועים נוראיים הביתה, אבל אני בבית'".

כיום סילברמן נוטלת מינונים נמוכים של התרופה לוסטרל במקביל לטיפול פסיכולוגי, כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלה בלי לאבד את העליות והמורדות שמזינות את היצירתיות שלה.

"לא הייתי מאחלת דיכאון לאף אחד" היא אמרה "אך אם אי פעם תחוו את זה או חווים את זה כרגע, רק תדעו שבצד השני, ההנאות הקטנות של החיים יהיו מתוקות הרבה יותר. הזמנים הקשים, הימים בהם אתם רק כדור על הרצפה – הם יעברו. אתם משחקים את המשחק הארוך, והחיים לגמרי שווים את זה".