בקהילת הרופאים והמדענים השעון אינו עוצר אף פעם, וחידושים ממשיכים להציף את השטח. בשנה החולפת הביאה הקהילה הרפואית לעולם שורה ארוכה של גילויים פורצי דרך, ורגע לפני חג הפסח – אנו מציגים בפניכם שש טעימות מתוכם.

הלב המודפס הראשון בעולם

להתפתחות המרשימה ביותר ברשימה אחראים חוקרים ישראלים. אתמול (ב') פורסם בכתב העת Advanced Science כי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליח, לראשונה בעולם, להשתמש במדפסת תלת-מימד וברקמות שנלקחו מחולה, כדי להדפיס לב חי.

"מאז הומצאה הטכנולוגיה של הדפסה בתלת-מימד מנסים חוקרים בכל העולם להדפיס באמצעותה, בין היתר, רקמות ואיברים להשתלה" אומר ראש צוות החוקרים פרופ' טל דביר. "אנחנו פיתחנו טכנולוגיה חדשה, שנותנת מענה לחלק ניכר מהקשיים שהתעוררו בדרך". 

החוקרים השתמשו ברקמת שומן שנלקחה מחולה והפרידו בין תאי השומן לבין החומר הקולגני החוץ-תאי שתומך בתאים. בתהליך מתקדם של הנדסה גנטית הם הפכו את תאי השומן לתאי גזע, ומתאי הגזע יצרו תאים של שריר לב ותאים שיוצרים כלי דם. במקביל הם יצרו מהחומר הקולגני מעין 'דיו' להדפסה. לאחר מכן הם ערבבו את כל החומרים והזינו את התערובת למדפסת, שהדפיסה לפי הוראות מחשב, על פי הדמיות MRI ו-CT של לב אנושי.

הלב שהודפס בדרך זו והוצג אתמול במסיבת עיתונאים מורכב מתאים צעירים מאוד, שכבר מתכווצים ומראים תכונות של תאי לב. כיום עובדים החוקרים על גידול הלב בסביבה מיוחדת (ביו-ריאקטור), עד שהתאים יהפכו לתאי לב בוגרים המתקשרים ביניהם ופועלים ביעילות מירבית. החוקרים מקווים שכבר בשנה הקרובה יושתלו לבבות מודפסים מסוג זה בבעלי חיים, על מנת לבחון את תפקודם.

המחקר פותח פתח לרפואה עתידית שבה לא יהיה עוד צורך בהמתנה להשתלות ובתרופות המונעות דחייה של איברים. במקום זאת יודפסו האיברים הדרושים בהתאמה אישית מלאה לכל חולה.

”השיטה שפיתחנו מאפשרת להדפיס לב בכל גודל רצוי, ומכיוון שהלב המודפס מיוצר מרקמות של החולה עצמו, הגוף לא ידחה אותו" מסכם פרופ' דביר. "יותר מכך, השיטה מאפשרת למעשה להדפיס כל איבר הנדרש להשתלה, ואנחנו מאמינים שהיא פותחת פתח לטכנולוגיות עתידיות, שייתרו לחלוטין את הצורך בתרומות איברים. כשחולה יזדקק להשתלה, תילקח מגופו רקמה, וממנה יודפס איבר מתאים בגודלו ובתכונותיו, שיושתל בגופו". 

פריצת הדרך קיבלה תשומת לב רבה ופורסמה בהרחבה בכלי תקשורת שונים ברחבי העולם.

קוצבים חשמליים שמחזירים את היכולת ללכת

בספטמבר 2018 דווח בכתב העת Nature Medicine על פריצת דרך, כששני צוותי מדענים הצליחו במקביל לאפשר למשותקים להלך מחדש באמצעות טיפול חדשני בגירוי חשמלי לחוט השדרה.

באמצעות השיטה שמוגדרת עדיין ניסיונית, על ידי מתן גירוי חשמלי מבוקר לחוט השדרה בשילוב עם פיזיותרפיה, הצליחו חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי מאיו קליניק ומאוניברסיטת קליפורניה להשיב לנפגע חוט שדרה בן 29 המשותק ברגליו את יכולת ההליכה.

האלקטרודה שסיפקה את הגירוי החשמלי הוחדרה בניתוח לחלל האפידורלי שסמוך לתעלת השדרה – זו שכוללת את חוט השדרה ונוזל השדרה, וזאת לאחר טיפולי הכנה באמצעות פיזיותרפיה.

כעבור חודש דווח בכתב העת Nature על צוות חוקרים נוסף מאוניברסיטאות לוזאן ופריבורג בשוויץ ומאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה שפיתח קוצב חשמלי שסייע לשלושה משותקים בתהליכי שיקום בהשבה של יכולת ההליכה (gravity-assist and spatiotemporal ESS - Epidural Electrical Stimulation). המכשיר משגר אותות חשמליים לשרירי הגוף שהמשותקים מבקשים להזיז, באופן שמחקה את פעילות מערכת העצבים שהשתתקה. המערכת עדיין מוגדרת ניסיונית ויעילותה בטיפול במשותקים אחרים באופן מלא או חלקי עדיין נבחנת.

לשלושת המשותקים שנכללו במאמר הייתה תחושה מסוימת ברגליים אחרי הפגיעה, ולצד החיבור לקוצב – נדרשו מהם תרגולים אינטנסיביים במשך חודשים לפני שהצליחו לבצע את צעדיהם הראשונים. גם לאחר הדיווח הם מסתייעים בכיסא גלגלים, אם כי מסוגלים ללכת למרחקים קצובים, ושניים מהם אף הצליחו ללכת מחוץ לביתם בעזרת הליכון.

עם הזמן הצטברו עדויות כי הנפגעים הצליחו להניע את רגליהם גם ללא עזרת הקוצב – מה שעשוי להצביע על כך שהאותות החשמליים הובילו לצמיחה מחדש של העצבים שנפגעו, ולספק עדות ליכולת שיקום עצמית של פגיעות בדרכי העצבים.

אחד המטופלים בן 33 בשם דוד מזי, ששבר את צווארו בנפילה מטרמפולינה בשנת 2010, סיפר בראיון לניו יורק טיימס כי "הכול מלהיב, אם כי נדרשת עבודה רבה כדי לראות שיפור".

השתלות רחם מוצלחות מהמת

בתחום השתלות האיברים, פריצות הדרך המדעיות לא פוסקות. באוקטובר 2014 הפתיע כתב העת Lancet כשדיווח על המקרה הראשון של לידת תינוק שגדל ברחם מושתלת. התינוק נולד במשקל 1.8 קילו בשבוע ה-32 להיריון בניתוח קיסרי לאחר שהאם פיתחה רעלת היריון. השתלת הרחם בוצעה בשנת 2013 מתורמת חיה בת 61 בניתוח מורכב שהובל על ידי רופאים שבדים מאוניברסיטת גוטנבורג. המושתלת, בת 36, נולדה ללא רחם. לאחר ההשתלה הוחדרו לרחם המושתלת ביציות של התורמת שהופרו בזרע של בעלה. המושתלת טופלה בשילוב של תרופות נוגדות דחייה (אימונוסופרסנטים) מסוג טקרולימוס, אזתיופרין וסטרואידים.

לאחר שבשנים האחרונות נולדו 11 תינוקות כתוצאה מהשתלת רחם מתורמת חיה, לאחרונה דווח על פריצת דרך נוספת בתחום, כשבדצמבר 2018 פורסם ב-Lancet כי לראשונה נולד תינוק לאישה שהושתלה בה רחם מתורמת מתה – מה שעשוי להפוך את השתלות הרחם לזמינות יותר, וזאת לאחר כישלון של שנים מצד רופאים להחזיק היריון ברחם שהושתלה מהמת.

האם, בת 32, נולדה ללא רחם, והתורמת היא אם לשלושה ילדים שמתה מדימום תוך מוחי. הטיפול כולו נעשה בברזיל, ולאחר קליטת הרחם, בחלוף שישה שבועות – החלה המושתלת לקבל מחזור. כעבור שבעה חודשים הוחדרה לרחם ביצית מופרית, ובתום היריון מלא נולדה לה תינוקת בניתוח קיסרי. החוקרים מאוניברסיטת סן פאולו סיכמו כי "התוצאות מספקות ראיות לטיפול ... שעשוי לסלול בהמשך את הדרך להריונות בריאים לכלל הנשים עם אי פריון על רקע סיבוכים ברחם, ללא הצורך בניתוח תורמת חיה".

השתלת רחם מתורמת חיה נעשית כיום במסגרת מחקרית בעולם בעיקר מקרובת משפחה מבוגרת (למשל אם או אחות) או מאישה מבוגרת שעברה את גיל הפיריון, אולם השתלות אלה מוגדרות כיום מורכבות ומסוכנות עבור התורמת עקב הצורך להוציא יחד עם רחם גם כלי דם, וניתוחים אלה עשויים לארוך 12-10 שעות.

בדצמבר 2018 פורסם כי סוגיית השתלות הרחם נידונה לאחרונה גם בישראל במסגרת המועצה הלאומית למיילדות וגינקולוגיה המייעצת להנהלת משרד הבריאות, על רקע בקשתם של בתי החולים איכילוב, בילינסון וזיו להתיר להם לבצע השתלת רחם במסגרת מחקר, כשברקע רופאים ישראלים בכירים מתחו ביקורת על הבקשה וקבעו כי הטיפול עדיין לא צבר ניסיון מספק בעולם.

הטלאי שמחזיר את היכולת לקרוא  

בשנה האחרונה חלה פריצת דרך דרמטית ביכולת לרפא את הגורם המוביל לעיוורון במדינות המערב ובישראל – ניוון מקולרי תלוי גיל (נמ"ג, AMD) – מחלה שמתאפיינת בהצטברות שומנים וחלבונים מתחת לרשתית ופגיעה שהולכת ומתפתחת בחדות הראייה עד כדי עיוורון.

המקולה היא מרכז הרשתית בעין והחלק בעין שמאפשר מבט קדימה לצורך קריאת ספר, צפייה בטלוויזיה או זיהוי פנים. במקולה קנים ומדוכים שקולטים את האור מבחוץ ומאחוריהם שכבה של תאי אפיתליום פיגמנט הרשתית, שם חלק מהאור נבלע, וחלקו הנותר מועבר לקולטנים שמעבדים את התמונה שנקלטת בעין ומשגרים אותות למוח. כשמבנה זה כושל על רקע הצטברות חומרים באזור הרשתית – נוצר ניוון מקולרי.

בטכנולוגיה חדשה שפותחה בבריטניה, וכבר נוסתה בהצלחה בבני אדם, חוקרים פיתחו שיטה שמאפשרת לתמוך בתאי המקולה ברשתית בטיפול שמבוסס על תאי גזע עובריים. תאים שמקורם בעוברים גודלו כדי ליצור 'טלאי ביולוגי' שהוחדר לקרקעית העין כדי לתמוך במקולה – טלאי זעיר שעוביו 40 מיקרון בלבד שיוצר למעשה מבנה מלאכותי של 'אפיתליום פיגמנט הרשתית' – כזה שמחזיק את הקנים והמדוכים ואת אזור המקולה בכללותו ומונע ניוון של המקולה ועיוורון. הטלאי מוחדר בניתוח שאורך כשעתיים. הטיפול אמנם לא מרפא לחלוטין את יכולת הראייה, אך משקם את אפשרות הראייה ומונע עיוורון.

במחקר שפורסם במארס 2018 בכתב העת Nature Biotechnology, דיווחו החוקרים מהיוניברסיטי קולג' בלונדון על שני המטופלים ראשונים שהטלאי הוחדר לאחת מעיניהם – שלא היו מסוגלים לקרוא אותיות בבירור בטרם הטיפול, והצליחו כעבור שנה לקרוא 29-21 אותיות בבדיקת ראייה מבוקרת. אחד הנבדקים במחקר, דגלאס ווטרס בן ה-86, סיפר בראיון ל-BBC הבריטי כי "מקודם לא הצלחתי לראות בעין ימין, אבל עכשיו אני מסוגל לקרוא עיתון".

הגלולה הגברית

בשנה החולפת נרשם ציון דרך בפיתוח גלולה למניעת היריון המיועדת לגברים, לאחר שדווח כי היא עברה את שלב מבדקי הבטיחות. על פי הדיווח שניתן בכנס החברה לאנדוקרינולוגיה בניו אורלינס (ENDO 2019), מחקר חלוץ באוניברסיטת וושינגטון שבוצע על 40 גברים, בהם 30 שקיבלו את הגלולה ו-10 שנכללו בקבוצת ביקורת, גם הצביע לראשונה על תועלת לגלולה החדשנית.

בינתיים הגלולה לגברים עדיין לא זכתה לשם מסחרי, ומסומנת 11-beta-MNTD. בהבדל מגלולות דומות שניסו מדענים לפתח בעבר, הגלולה הנוכחית לפי הדיווחים אינה מפחיתה את החשק המיני של גברים, ולכן הציפיות והתקוות סביבה רבות יותר.

התרופות שמונעות מיגרנות

בפריצת דרך נוספת השנה בתחום התרופות, לראשונה אישר בינואר 2019 מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) מנגנון תרופתי חדש למניעה של מיגרנות.

שלוש תרופות ביולוגיות שאישר המינהל האמריקאי פועלות במנגנון החדש: אימוביג' (Aimovig), אג'ובי (Ajovy) ואמגליטי (Emgality). התרופות חוסמות למעשה את פעילותה של מולקולה שמובילה להתפתחות מיגרנות בשם CGRP (קיצור של Calcitonin Gene-Related Peptide), שריכוזה בנוזל הדם עולה בעת התקפי מיגרנה.

מחקרים העלו כי מתן התרופות הניתנות בהזרקה אחת למספר שבועות – מסייע למנוע מראש התפרצות מיגרנות ומפחית את הימים עם מיגרנה ב-50% עם תופעות לוואי קלות יחסית. קבוצת תרופות זו היא הראשונה שפותחה מראש במטרה למנוע מיגרנות ולא רק כדי לטפל בהתקפים לאחר שפרצו, והיא מובילה לעידן חדש בטיפול במיגרנות.