למרות ירידה בשנים האחרונות בתמותה מרוב המחלות בעולם המערבי, לרבות מחלות לב וכלי דם וסרטן, על רקע טיפולים חדשים תרופתיים וטכנולוגיים, התמותה ממחלה אחת מוסיפה כל הזמן לעלות – סוכרת, וכך גם התמותה מהסיבוכים הנלווים לסוכרת.

לפי אומדני ארגון הבריאות העולמי (WHO), מאז שנת 1980 מספר החולים בסוכרת בעולם גדל פי ארבעה והגיע ל-422 מיליון מבוגרים, 8.5% מכלל הבוגרים בעולם. 1.5 מיליון מקרי מוות בעולם בשנת 2012 התרחשו כתוצאה מסוכרת ועוד 2.2 מיליון על רקע רמות גבוהות של סוכר בדם שהובילו למחלות נלוות, לרבות מחלות כלי דם כגון שבץ מוחי.

לצד המצב הקשה, נקודות של אור מסתמנות בשנים האחרונות בדבר טיפולים חדשים ופורצי דרך לסוכרת, חלקם נכנסים לשוק כבר בימים אלה וחלקם נמצאים בשלבי מחקר – טיפולים המבקשים להבטיח עתיד טוב יותר לסוכרתיים, להקל על חייהם ובתקווה להוביל בעתיד גם לריפוי מהמחלה. ריכזנו את חמשת החידושים המובילים, שעשויים כבר בעתיד הקרוב לחולל מהפכה בטיפול בסוכרת.

1. ניתוחים בריאטריים

הטיפולים התרופתיים לסוכרת מתמקדים באיזון המחלה במנגנונים שונים. תרופות רבות כבר קיימות בשוק ונוספות נמצאות בשלבי מחקר ופיתוח. אך מומחים עדיין מחפשים שירפא את המחלה ויאפשר להתנקות ממנה ומסיבוכיה לחלוטין, ללא צורך בתרופות או אינסולין.

תגלית משמעותית בתחום ארעה בשנים האחרונות, לאחר שדווחו ממצאי מחקרים שהעלו כי ניתוח בריאטרי לחולי סוכרת סוג 2 עשוי להוביל להעלמות המחלה, אפילו לטווח הארוך. מתוצאות מעקב אחר סוכרתיים שעברו ניתוחים בריאטריים, עולה כי חלק מהמטופלים חווים נסיגה של המחלה לאחר הניתוח והירידה במשקל המלווה אותו. המחקרים מצביעים על שיעורי הצלחה (ערכי סוכר תקינים ללא שימוש בתרופות) של 70% ויותר בממוצע בחצי שנה הראשונה וכ-40% בממוצע הצלחה עד 5 שנים לאחר הניתוח.

במחקר שממצאיו פורסמו ב-2014 בכתב העת היוקרתי Journal of the American Medical Association, שעקב במשך 15 שנים אחר סוכרתיים שעברו ניתוח בריאטרי, נמצא כי 15 שנים לאחר הניתוח 30.4% מהמנותחים היו בהפוגה.

למרות שמכניזם הריפוי עוד לא התגלה לאשורו, מחקר מהמרכז הרפואי קליבלנד קליניק שפורסם באוקטובר 2013 בכתב העת Annals of Surgery העלה כי קיצור או הצרה של הקיבה מובילים לחידוש בתפקוד תאי בטא בלבלב ובהפרשת האינסולין.

"ללא ספק בקרב חלק מהסוכרתיים ניתוח בריאטרי מאפשר ריפוי מסוכרת, ובתנאי שהמחלה לא קיימת כבר לאורך זמן ויש עוד רזרבה של רקמות לבלב פעילות". אומר פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת במרכז הרפואי וולפסון. "לחולים שמטופלים באינסולין במינון גבוה לשנים ארוכות, לא בטוח שהניתוח יאפשר לרפא את הסוכרת ולהפסיק לחלוטין את הצורך בתרופות, אך הוא עשוי לאפשר הקטנה של כמות האינסולין, ולעתים הפסקה של אינסולין ומעבר לתרופות לסוכרת".

כעת עמלים מדענים ורופאים לחקות את מנגנון הריפוי שמייצר ניתוח בריאטרי אצל חולי סוכרת, כדי לפתח טיפולים מרפאים פחות מורכבים.

2. אינסולין בזאלי מהדור החדש

הטיפול המרכזי לחולי סוכרת היה ונותר עד היום הטיפול באינסולין, שנדרש לכלל חולי סוכרת סוג 1 שגופם אינו מסוגל לייצר את הורמון האינסולין לוויסות רמות הסוכר בדם, וכן לחולים עם סוכרת סוג 2 שמפתחים עם הזמן חוסר יכולת לייצר אינסולין ולמרות הטיפול התרופתי נדרשים עם השנים גם לנטילת אינסולין.

הטיפול באינסולין כולל אינסולין בזאלי לשמירה על רמה יומיומית קבועה של סוכר בדם וכן טיפול בולוסי לתיקון עלייה ברמות הסוכר אחרי הארוחות. אינסולין ניתן כיום בהזרקה, ודורש ניטור רציף של רמות הסוכר בדם. למרות פיתוחם של מכשירים מתקדמים להזרקת אינסולין, לרבות עטי-מזרק עם מחט דקה במיוחד מצופה בסיליקון המפחיתה בתחושות הכאב, ההזרקה היומיומית עדיין מאלצת את המטופל לבצע התאמות באורח החיים, ורבים מתקשים להתמיד בטיפול.

"אינסולין בזאלי בעבר לא היה עובד למשך כל היממה, ולאחר נטילתו, הריכוז שלו בדם היה עולה ומגיע לשיא ואז יורד. כשהאינסולין היה בשיאו, הסוכר היה לפעמים יורד לערכים נמוכים מדי והיו מתפתחים אירועי היפוגליקמיה – נפילת סוכר, כשהאינסולין היה יורד לאחר השיא – רמות הסוכר היו עולות לערכים גבוהים מדי", מסביר פרופ' ויינשטיין.

בעשור האחרון נכנסו לשימוש תרופות מתקדמות של אינסולין בזאלי – לנטוס ובהמשך לבמיר – שאינן מייצרות שיא של אינסולין ומפחיתות משמעותית את הסיכון להיפוגליקמיה. בשנים האחרונות התחום התקדם עוד יותר, עם פיתוח סוגים של אינסולין בזאלי ארוך טווח מדור חדש, שספיגתם בגוף איטית יותר. 

הטיפולים מהדור החדש פועלים לאורך טווח של מעל ל-24 שעות, ובקרב חלק מהחולים אף ל-36 שעות, גם בזריקה אחת בלבד, לרוב ללא צורך בזריקות נוספות – וכך ביכולתם להקל על המטופלים ולשפר את ההיענות לטיפול. הטיפולים גם כרוכים בסיכון נמוך עוד יותר לאירועי היפוגליקמיה בהשוואה ללנטוס וללבמיר, עקב ספיגתם האיטית בגוף וכרוכים גם בפחות סיכון להשמנה. "לפי מחקרים עד כה, האינסולין הבזאלי מהדור החדש משפיע פחות על אירועי היפוגליקמיה בשעות הלילה, וגם כרוך בפחות סיכון להשמנה בהשוואה ללנטוס", מסביר פרופ' ויינשטיין.

בינואר 2016 הוכנס לסל הבריאות הממלכתי האינסולין הבזאלי טרגלודק (Tregludec) לחולי סוכרת סוג 1. בתחילת 2016 אושר בישראל אינסולין נוסף מהדור החדש – טוג'או (Toujeo) המבוסס על מולקולת האינסולין לנטוס בריכוז גבוה יותר המשפר את השליטה והיציבות ברמות הסוכר בדם וכך מפחית משמעותית את הסיכון להיפוגליקמיה ומפחית גם את הסיכון לעלייה במשקל, וביוני 2016 הוא נכנס לסל הבריאות למטופלים מגיל 18 ומעלה עם סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2.

חלק ניכר מהרופאים והמטופלים נוטים לדחות את התחלת הטיפול באינסולין, בגלל החשש מהיפוגליקמיה ומעלייה במשקל, אך לדברי פרופ' ויינשטיין, "לדחייה זו יש השלכות משמעותיות, שכן התחלת הטיפול באינסולין בישראל רק בשלב בו רמת ההמוגלובין המסוכרר היא 9.3% גורמת לכך ששיעור גבוה של מטופלים כבר פיתחו סיבוכים. הטיפולים החדשים סוללים את הדרך לשינוי בגישה הטיפולית ולמעבר משימוש באינסולין כ'מוצא אחרון', רק לאחר כישלון כל הטיפולים הקודמים, להתחלת טיפול באינסולין כבר בשלבים מוקדמים יותר של המחלה".

כיוון חדש שבו מתקדמות עתה חברות התרופות הוא בפיתוח 'אינסולין חכם' - תרופות המכילות אינסולין שאליו מוצמד כימיקל נוסף שמוביל לשחרורו בגוף בתגובה לרמות הסוכר בדם: כשהסוכר בדם עולה לרמה גבוהה, האינסולין משוחרר לזרם הדם וכשהרמה תקינה השחרור מתעכב. לאחר ניסויים בחיות, אחד האינסולין החכמים כבר נכנס בפברואר 2015 לשלב הניסויים הקליניים. המוצר הקרוי MK-2640, שפותח על ידי חוקרים אמריקאים ממכון MIT ואוניברסיטת הרווארד, מכיל אינסולין המצופה במעטפת של כימיקל ממשפחת PBA המפעיל את שחרור האינסולין בדם כל אימת שרמת הסוכר עולה. המחקרים עד כה מצביעים כי האינסולין החכם ממשיך לפעול ולווסת את רמות הסוכר בדם עד 14 שעות לאחר ההזרקה.

3. אינסולין ללא זריקה

תחום נוסף בו מתחרות חברות התרופות הוא פיתוח אינסולין שניתן ללא הזרקה. עם זאת, פיתוחים אלה עדיין מתעכבים ונחשבים למורכבים ביותר, מאחר שהכנסת ההורמון לגוף בגלולה רגילה דרך הפה תוביל לרוב לפירוקו המהיר על ידי אנזימי מערכת העיכול.

בשנים האחרונות עמלו חברות על פיתוח אינסולין הניתן בשאיפה, באופן העוקף את מערכת העיכול, ונספג בגוף דרך דרכי הנשימה. בינואר 2006 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לראשונה אינסולין באבקה הניתן בשאיפה (Exubera) כתחליף לאינסולין בזאלי בהזרקה, אולם שיווק המוצר הופסק כעבור מספר שנים. ביוני 2014 אישר המנהל אינסולין בשאיפה לפה בשם Affrez. עם זאת, נכון להיום המוצר אינו צובר תאוצה בעולם, ואינו מצוי בשימוש בישראל.

במקביל, חוקרים אמריקאים מה-MIT, המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס ובית החולים הכללי במדינה - MGH, עמלים על פיתוח גלולת אינסולין מתוחכמת, שמאפשרת לעקוף את מחסום אנזימי מערכת העיכול שהורסים את האינסולין: הגלולה מכילה בתוכה מחטים חבויות, ולאחר שנבלעת, המחטים משתחררות ומזריקות את האינסולין ישירות לרקמת הקיבה הפנימית, כדי לאפשר את ספיגתו בדם. מחקרים בבעלי חיים הצביעו על יעילות לגלולת האינסולין בספיגת האינסולין בדם, בהשוואה להזרקות, כפי שדווח בגיליון פברואר 2015 של כתב העת Journal of Pharmaceutical Sciences.

חברות נוספות עמלות על פיתוח גלולות אינסולין שיוכלו לעקוף את מחסום מערכת העיכול, בזכות הוספת מעטפת המגנה על האינסולין מאנזימי מערכת העיכול, ובאופן המאפשר לאחר מתן כמות גבוהה של אינסולין כמות מספקת שלא תפורק ותיספג במחזור הדם כדי להוביל להורדת רמות הסוכר בדם. אחד הפיתוחים הקרוי כיום ORMD-0801 הוא של החברה הישראלית Oramed מירושלים, שדיווחה בתחילת 2016 על תוצאות יעילות לגלולה שבפיתוח בהפחתת רמות הסוכר בדם בשעות הלילה אצל אנשים עם סוכרת סוג 2.

4. לבלב מלאכותי

בשנים האחרונות יצאו לשוק טכנולוגיות פורצות דרך בתחום הסוכרת למתן קבוע של אינסולין באמצעות משאבות אינסולין, שמספקות אינסולין לגוף על פי איתות של מד ניטור סוכר על רמה גבוהה של סוכר בדם וחוסכות מספר רב של דקירות. המשאבה, אותה ניתן לשאת על הבגד, מכילה מחסנית של אינסולין והיא מזרימה אותו דרך צינורית דקה המוחדרת מתחת לעור.

פיתוחים אלה קידמו את הרפואה לעבר טכנולוגיה דרמטית: לבלב מלאכותי שיוכל לבצע באופן עצמאי פעולות של קריאת רמות הסוכר בדם ומתן אינסולין בעת הצורך - טכנולוגיה שכבר פותחה על ידי מספר קבוצות חוקרים ברחבי העולם ונמצאת בשלבי ניסויים בבני אדם, אולם עדיין לא יצאה לשיווק חופשי.

לבלב מלאכותי מכיל שלושה רכיבים מרכזיים: משאבת אינסולין, חיישנים האומדים את רמות הסוכר בדם ותוכנת מחשב המעבדת את הנתונים כדי להעביר פקודה להפריש אינסולין בשעת הצורך ולשלוט בכמות האינסולין המופרש בהתאם לרמות הסוכר בדם.

אחת הקבוצות המפתחת לבלב מלאכותי כוללת ממומחים מישראל ממרכז שניידר לרפואת ילדים. הפיתוח הישראלי, שנמצא כבר במחקרים בבני אדם, קרוי MD Logic, וכולל חיישן סוכר ומשאבת אינסולין המתואמים בניהם וחוסכים למטופל את הטרחה היומיומית של טיפול בסוכרת. בשנת 2014 דווח על התקדמות משמעותית בתחום, לאחר שילדים עם סוכרת סוג 1 בילו שלושה ימים בביתם, תוך שהם שומרים על אורח החיים הרגיל שלהם, ומסתמכים על הלבלב המלאכותי לאיזון הסוכר בדם.

בשנת 2014 דיווחו מדענים מאוניברסיטת דה מונפורט בלסטר שבבריטניה על פיתוח לבלב מלאכותי שטרם הגיע לשלב הניסויים בבני אדם, שהוא הראשון המושתל כולו בגוף המטופל בתוך הבטן, וכולל חיישן סוכר ומחסנית ג'ל אינסולין מוצק המאפשר להפריש אינסולין לדם כל אימת שרמות הסוכר בגוף עולות, ללא התערבות חיצונית וללא צורך בהזרקות. הג'ל מתרכך לצורך הפרשת האינסולין כשרמות הסוכר בדם עולות ואילו כשהרמות יורדות הוא מתקשה ושב לצורתו המוצקה.

5. השתלות תאי לבלב

לצד הלבלב המלאכותי, עמלים רופאים ומדענים על פיתוח טיפולים לסוכרת באמצעות רקמות ביולוגיות. בעוד שהשתלות לבלב אינן נתפסות כיום כפתרון אמיתי לסוכרת, על רקע המחסור באיברים, העלייה התלולה בממדי התחלואה ומורכבות ההשתלה הכרוכה בסיכונים לסיבוכים רבים ובנטילה מתמדת של תרופות לדחיית השתל, בשנים האחרונות צוברים בהדרגה תאוצה טיפולים בהשתלת תאי לבלב לסוכרת.

תאי הלבלב המושתלים בגוף, הקרויים 'איי לבלב' או 'איי לנגרהנס', הם איים של תאי בטא מייצרי אינסולין שמקורם בלבלב שהתקבל מתרומת איברים. אלה מוזרקים לגוף, ללא צורך לחשוף את המטופל להשתלה מורכבת ומסובכת של הלבלב כולו. התאים שמוחדרים לווריד נעים עד לקליטתם באזור הלבלב שאינו פעיל, ושם פועלים להפרשת אינסולין בעת הצורך.

בעבר השתלות תאי לבלב לא אפשרו בקרב רוב המטופלים (92%) את הפסקת הצורך בנטילה קבועה של אינסולין, אולם בשנת 2000 דווח בכתב העת New England Journal of Medicine על פריצת דרך בהשתלת תאי לבלב בשבעה אנשים עם סוכרת סוג 1, שבוצעה בהתאם לפרוטוקול ייחודי שכלל השתלת מספר גבוה של תאי בטא – לרוב משני תורמים, כולל מתן תרופות למניעת דחיית השתל ללא סטרואידים, שהוביל לאפשרות לחיות ללא אינסולין למשך כשנה בממוצע.

בעשור האחרון שוכללה השיטה עוד יותר. השתלות תאי לבלב מבוצעות כיום לאחר ניתוח להסרה של הלבלב שאינו מתפקד. דו”ח משנת 2011 של רשם CITR המאגד נתונים על 571 מטופלים שעברו השתלות איי לבלב, העלה כי במעקב כשנתיים לאחר ההשתלה, כמחצית מהמושתלים לא היו תלויים יותר באינסולין ולא נזקקו לאינסולין למשך שבועיים ברציפות לפחות. עם זאת, השתלות איי לבלב כפי שמבוצעות כיום עדיין מאפשרות רק הפוגה מהאינסולין, ומרבית המושתלים חוזרים כעבור זמן מה להזדקק לאינסולין.

מספר מכשולים נוספים מונעים בינתיים את הפיכת השתלות איי לבלב לטיפול מוביל בסוכרת – ובראשם המחסור בלבלבים להשתלות, העלויות הגבוהות של הטיפול (שניתן כיום בעיקר במסגרות מחקריות) והצורך בטיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון למניעת דחיית השתל, שעלולות להוביל לתופעות לוואי מורכבות. בישראל הטיפול בהשתלות תאי לבלב עדיין אינו זמין לחולים.

באחרונה דווח על פריצות דרך חדשות בתחום. מדענים ישראלים מחברת Beta-O2 פיתחו מוצר בשם BetaAir שמהווה למעשה לבלב מלאכותי ביולוגי - מכל מיוחד ש"מחביא" בתוכו תאי בטא שמקורם בלבלב של תורם אנושי או בעל חיים ושומר עליהם מפני תקיפה של מערכת החיסון. המכל מושתל בחלל הבטן, ללא צורך בתרופות לדיכוי מערכת החיסון. המוצר כבר הושתל במספר מטופלים ונכון ליוני 2016 מצוי בשלב הראשון מתוך שלושה של ניסויים בבני אדם (Phase 1). 

במקביל, במטרה לפתור את מצוקת המחסור בלבלבים, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קליפורניה דיווחו בינואר 2016 בכתב העת Nature כי הצליחו לייצר תאי בטא מתאי גזע שמקורם בפיברובלסטים – תאי רקמות חיבור בלבלב הזמינים בהרבה, ממצא שמאפשר לקדם ייצור מרובה של תאי בטא, שעשוי להפוך את השתלות תאי הלבלב לטיפול זמין יותר בעתיד.

תקוות גדולות תולים בקהילה הרפואית גם בתאי גזע שעשויים להפוך לטיפול המרפא סוכרת סוג 1 – למשל תאי גזע העוברים התמיינות לתאי בטא בלבלב. חוקרים אמריקאים מהמכון הטכנולוגי במסצ'וסטס ואוניברסיטת הרווארד דיווחו בינואר 2016 בכתב העת Nature Medicine על השתלת תאי גזע עובריים שצופו בחומר המגן עליהם מפני דחייה והוזרקו לחלל הבטן של עכברים הגדלים במודל של סוכרת סוג 1, שתוכנתו להפוך בהמשך לתאי בטא בלבלב, וייצרו אינסולין ללא צורך בהתערבות חיצונית למשך 174 ימים, עד תום המחקר. הפיתוח גם מנע את דחיית התאים החדשים, שהיוותה מכשול עיקרי לקידום המחקר בתאי גזע לריפוי סוכרת עד כה.

תאריך עדכון אחרון: יוני 2016