קשיו (Cashew), שמכונה לעתים 'אגוז הקשיו', נתפס על ידי רבים בטעות לפרי שמשתייך למשפחת עצי האגוזים, אם כי בפועל מדובר בזרע של פרי עצי הקשיו הגדלים במדינות טרופיות במרכז ודרום אמריקה, אפריקה ודרום מזרח אסיה – אשר ללא תהליכי עיבוד כלל אינו אכיל.

למעשה מפרחי עץ הקשיו מתפתח תחילה "תפוח קשיו" – פרי גדול בצורת אגס שמהווה מאכל עממי בברזיל, ומופק ממנו מיץ קשיו שיש לו פופולאריות במרכז ודרום אמריקה. בהמשך, מקצה הפרי גדל גלעין הקשיו, שצורתו כצורת כליה או כפפת אגרוף, ובתוכו זרע הקשיו – הוא הקשיו המוכר במדינות המערב.

קליפת זרע הקשיו מכילה שרף שעלול להיות רעיל לבני האדם, והסרתה נעשית באמצעות חימום גבוה, אידוי או טיגון. הזרע שמחולץ מהקליפה מנוקה, ועובר חימום כדי לוודא שאינו מכיל שרידי רעלנים. מאחר ותהליך העיבוד של קשיו ממושך יותר ביחס לאגוזים שונים – מחירו לרוב יקר יותר.

עץ הקשיו משתייך למשפחת האלתיים שכוללת את הפיסטוק, מנגו, אוד והאלה הארצישראלית. על רקע מרכיבים משותפים, יש אנשים שמפתחים תסמיני אלרגיה למנגו, פיסטוק וקשיו גם יחד.

ערכים תזונתיים של קשיו

קלוריות: קשיו מכיל פחות קלוריות ביחס לאגוזים. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי, במאה גרם קשיו שעבר חימום אך ללא קליה יש 553 קלוריות, ובחופן קשיו כ-165 קלוריות. עם זאת, כמו כל הפיצוחים – יש להיזהר שלא לאכול קשיו בכמות מופרזת שעלולה להוביל לצריכה מרובה של קלוריות.

חלבונים: קשיו מכיל חלבון בכמות גבוהה יחסית למזונות מן הצומח, ובשילוב עם דגנים מלאים וקטניות הוא משמש כמקור חלבוני טוב שעשוי להוות תחליף ראוי למוצרי חלב. מאה גרם קשיו מכילים 18.2 גרם חלבון, ובחופן קשיו כ-5 גרם חלבון. כמות זו גבוהה משמעותית מכמות החלבון באגוזים הקלאסיים (9.2 גרם למאה גרם באגוזי פקאן, 14.6 גרם למאה גרם באגוזי מלך ו-15 גרם למאה גרם באגוזי לוז).

שומנים: "התכונה המיטיבה המפורסמת של קבוצת האגוזים וגם של הקשיו היא תכולה עשירה של חומצות שומן בריאות בלתי רוויות מקבוצת האומגה" מסבירה מרינה ברושי, דיאטנית קלינית מרחובות ומהמכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומחלות מטבוליות בבית החולים בילינסון ומנהלת בקהילות השמנה וסוכרת בסוג 2 באתר "כמוני". "ככלל, ככל שמעשירים את התזונה באגוזים מסוגים שונים, ובהם קשיו, כך גם משפרים את מאזן השומנים הטובים בגוף, והדבר גם מוביל לצמצום הצריכה של שומנים רוויים לא בריאים". 

בקשיו 43.8 גרם שומנים למאה גרם, שהם כ-67% מצריכת השומנים היומית המומלצת, בהם מעט שומן רווי, אך מרבית השומנים, כ-82% - הם חומצות שומן חד ורב בלתי רוויות שנחשבות בריאות ללב. בחופן קשיו כ-11 גרם שומנים.

מבין החומצות הבלתי רוויות בקשיו – החיוניות ביותר לבריאות הן חומצות מקבוצת האומגה. בעוד שכמויות אומגה 3 בקשיו נמוכות יחסית לאגוזים שונים, בקשיו יש 8 גרם חומצות אומגה 6 לכל מאה גרם חומצות שומן, ולצד זאת כמות גבוהה של אומגה 9. עם זאת, חומצות מקבוצת אומגה 9 נחשבות פחות חיוניות, שכן הן גם נוצרות בגוף עצמו מאבות המזון.

פחמימות: בקשיו 30.2 גרם פחמימות לכל מאה גרם, כאשר רק 5.91 גרם הם סוכרים, מרביתם (5.81 גרם) סוכרוז. האינדקס הגליקמי של קשיו עומד על 25 יחידות, והוא נמוך יחסית ובהשוואה לסוכר פשוט (100 יחידות), כך שאינו מעלה במהירות את רמות הסוכר בדם, ונחשב לרוב כבטוח לאכילה גם עבור אנשים עם סוכרת.

סיבים תזונתיים: קשיו כמזון מן הצומח מכיל סיבים תזונתיים בכמות שעשויה לסייע לשיפור תפקוד מערכת העיכול – 3.3 גרם סיבים למאה גרם. 

ויטמינים: קשיו מכיל ויטמינים רבים, ובין השאר כמויות נאות של ויטמין B6 וויטמין K. כמות הוויטמין K בקשיו היא 34.1 מיקרוגרם במאה גרם, וחופן קשיו מספק כ-12% מהכמות היומית המומלצת מהוויטמין.

מינרלים: קשיו מכיל שורה ארוכה של ויטמינים בכמויות בלתי נדלות, ובין השאר מגנזיום, מנגן, זרחן, אבץ, אשלגן, סידן וברזל. בחופן קשיו כ-20% מהכמות היומית המומלצת מהמינרלים מגנזיום ומנגן.

נוגדי חמצון: קשיו עשיר בנוגדי חמצון, ובין השאר הוא מכיל פוליפנולים וקרוטנואידים בכמויות נאות.

סגולות בריאותיות של הקשיו

מניעת מחלות לב וכלי דם

לקשיו יצא ברבות השנים שם רע עקב תכולה גבוהה של שומנים רוויים, אולם רוב שומני הקשיו הרוויים – מקורם ב'חומצה סטארית', שנחשבת פחות מסוכנת ואין לה השפעה משמעותית בהעלאת רמות הכולסטרול בדם.

עם זאת, ההכרה של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) ביתרונם של אגוזי עץ להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם אינה כוללת את הקשיו, שאינו "אגוז" קלאסי, בין השאר מאחר והוא מכיל שומן רווי בכמות גבוהה יחסית.

ולמרות כל זאת, מחקרים רבים הדגימו בשנים האחרונות כי צריכה מתונה של חופן קשיו ליום מלווה בירידה ברמות הכולסטרול הרע LDL, ובמיוחד כשהקשיו מחליף חטיפים אחרים. במאי 2017 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת American Journal of clinical Nutrition כי במדגם של 51 נבדקים, שילוב קשיו בתזונה היומיומית (כחופן קשיו ביום, 64-28 גרם ליום) – בהשוואה לשילוב של חטיף צ'יפס – הוביל כעבור 28 יום לירידה של 3.9% ברמות הכולסטרול הכוללות (לעומת עליה של 0.8% בקבוצת הצ'יפס) ולירידה של 4.8% ברמות הכולסטרול הרע LDL (בהשוואה לעלייה של 1.2% בקבוצת הצ'יפס).

מטה אנליזה מאיראן ,שפורסמה ביוני 2019 בכתב העת Current Development in Nutrition, מציגה ראיות כי צריכת קשיו קבועה מובילה לירידת טריגליצרידים ולשיפור ברמות לחץ הדם, אם כי לא נמצא בה שיפור ברמות הכולסטרול.

השפעות הקשיו על מניעת מחלות לב וכלי דם מיוחסת בין השאר לתכולת המגנזיום הגבוהה, נוגדי החמצון ותכולה המכובדת של שומנים בלתי רוויים מקבוצת האומגה.

בעבודות נמצא גם כי קשיו משפיע על ירידה בסיכון למחלות לב ושבץ מוחי, ובעיקר שבץ דימומי-המורגי. עם זאת, השפעות הקשיו על בריאות הלב עדיין אינן מוגדרות בספרות המדעית חד משמעיות. במחקר אמריקאי בהשתתפות 42 נבדקים, שממצאיו דווחו בפברואר 2019 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, נמצא כי צריכה קבועה של קשיו למשך ארבעה שבועות דווקא לא השפיעה על רמות השומנים בדם ולחץ הדם.

מניעת דלקתיות ומחלות זיהומיות

קשיו נקשר בהפחתת פעילות דלקתית בגוף שמאפיינת מחלות כרוניות וזיהומיות רבות. כך, לדוגמה, חוקרים מאיטליה וארה"ב דיווחו ביוני 2020 בכתב העת Antioxidants כי מצאו במודל של חולדות כי מתן קשיו בקביעות למשך 21 יום הוביל לשיפור הכאב במצב של מחלת מפרקים ניוונית.

חוקרים מאיטליה הדגימו את התכונות הנוגדות דלקתיות של קשיו במחקר על עכברים שגודלו במודל של קוליטיס כיבית. במחקר שפורסם בפברואר 2020 בכתב העת Nutrients נמצא כי אכילת הקשיו הובילה לירידה בפעילות דלקתית שהתבטאה בירידה ברמות מתווכי דלקת שונים.

חוקרים מערב הסעודית ומלזיה דיווחו בינואר 2022 בכתב העתLWT  כי ליוגורט שהוכן מ"גבינת קשיו" עשויות להיות תכונות פרוביוטיות שמסייעות לגוף להילחם כנגד מזהמים פולשים.

הפעילות האנטי בקטריאלית ואנטי דלקתית בקשיו מיוחסת בין השאר לנוגדי החמצון המצויים בו, לצד הרכב הוויטמינים והמינרלים. מחקר ממצרים, שפורסם במארס 2022 בכתב העת Journal of Genetic Engineering & Biotechnology, מצא כי חומצות השומן הבריאות בקשיו, ובייחוד אומגה 9 – מסייעות אף הן נגד דלקתיות וזיהומים.

מניעת סרטן

בעוד שקשיו מכיל הרכב ויטמינים, מינרלים ונוגד חמצון שעשוי לסייע במאבק בגידולים סרטניים, השפעות ספציפיות של צריכת קשיו על הסיכון לסרטן לא נבחנו בצורה מעמיקה עד כה.

נכון להיום, עיקר המחקרים בתחום בדקו צריכה כוללת של אגוזים, וכללו בהם גם קשיו (אף שרשמית לא מדובר באגוז). כך, מחקר אמריקאי מאוניברסיטת ייל שבדק מחלימים מסרטן המעי הגס, שפורסם באפריל 2018 בכתב העת Journal of clinical Oncology, מצא כי הסיכון להישנות המחלה היה נמוך ב-46% במעקב של 6.5 שנים בממוצע לאלו שהקפידו לצרוך לפחות שתי מנות בשבוע של אגוזים, ובכללם גם שקדים וקשיו, ואכילה קבועה זו גם תרמה לירידה של 57% בסיכון לתמותה בתקופת המעקב.

גם מטה אנליזה מסין שפורסמה ביוני 2020 בכתב העת Aging, מצאה כי אגוזים בכללם מסייעים למנוע סרטן מסגים טונים, ובהם גם קשיו. לפי עבודה זו, חופן אגוזים מסוגים שונים מוביל בממוצע לירידה של 12% בסיכון לסרטן, ואף נצפתה תופעת ',תגובה למנה' ולפיה ההגנה מפני סרטן עולה כל שצריכת האגוזים והקשיו גדלה.

הסכנות בקשיו

למרות שככלל, קשיו אינו נחשב למזון מסוכן, יש מספר תרחישים בהם הוא מעלה את החשש לשימוש מזיק, ומומלץ להכירם. "ככלל, כל מזון שאוכלים יתר על המידה עלול להוביל להצטברות עודפים בעייתית בגוף, וכך גם לגבי אגוזים וקשיו", מבהירה ברושי.

אוקסלט גבוה

בקשיו יש כמות גבוהה של 'אוקסלט' – תרכובת מלחית של חומצה אוקסלית, וצריכת מזון עם הרבה אוקסלט מוכחת כגורם סיכון לאבנים בכליות ובדרכי השתן. לכן חשוב שלא לצרוך קשיו בצורה מוגזמת. בספרות הרפואית דווח באוקטובר 2017 על אישה בת 63 מקנדה שפיתחה ירידה בתפקוד הכליות בעקבות צריכה מוגברת של קשיו בהמלצת דיאטנית – ששימש עבורה לטענתה כמזון שסייע לה בהתמודדות עם עצירות.

אכילת קשיו עם חלב (או לצד משקה עם חלב) משפרת את המצב, בכך שהסידן בחלב מפחית את ספיגת האוקסלט בגוף.

לאנשים עם אבנים בכליות מומלץ להיוועץ עם רופא או דיאטנית לפני צריכת מזונות עשירים באוקסלט ובהם קשיו.

רעלנים

קשיו בצורתו טבעית מהשדה שלא עבר תהליך חימום מזיק לבריאות, כי הוא מכיל חומר כימי בשם 'אורושיאול' (Urushiol) הרעיל לבני אדם. תהליכי חימום וקלייה של הקשיו מובילים להרס הרעלן. לכן קשיו מומלץ לקנות בשווקים בעיקר במוצרים ארוזים או וברכישה בתפזורת רק כשניתן לוודא שהקשיו עבר תהליך חימום ראוי.

שילוב עם תרופות

מומלץ להימנע מאכילת קשיו בשילוב עם תרופות לסוכרת וכן אינסולין, מאחר והשפעת מרכיבי הקשיו עשויה לשבש את השפעת החומרים הפעילים בתרופות אלה.

אלרגיה לקשיו

התופעה של אלרגיה לקשיו אינה שכיחה במיוחד, אך גם אינה נדירה מאוד. יש כאמור מחקרים שמדגימים מצבים בהם מופיעה אלרגיה כוללת לפירות של עצי משפחת האלתיים, ובעיקר פיסטוק, מנגו וקשיו.

מרינה ברושי היא דיאטנית קלינית מרחובות ומהמכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומחלות מטבוליות בבית החולים בילינסון ומנהלת בקהילות השמנה וסוכרת בסוג 2 באתר "כמוני"

עדכון אחרון: נובמבר 2023