קינמון (Cinnamon) הוא תבלין שמופק מעצי הקינמונום המוכרים גם בשם 'עץ הקאסיה'. התבלין בעל טעם חריף מתוק, ומשמש לתיבול מאכלים בעיקר כאבקה שמיוצרת בטחינה של הקליפה הפנימית או כמקלות קינמון שמקורם בחלקים אחרים של הצמח.

ישנם סוגים שונים של קינמון: קינמון ציילון, הידוע גם כ"קינמון המתוק" ו"קינמון אמיתי" ומופק מזן עצי קינמונום הגדל כיום בעיקר בסרי לנקה, ולצידו הקינמון שמופק מעצי הקאסיה – עצי הקינמון הסיני שגדלים בדרום מזרח אסיה, וזהו הזן השולט כיום ברוב תבליני הקינמון המשווקים במדינות המערב.

לפי ההמלצות התזונתיות העדכניות של משרד הבריאות הישראלי מיוני 2020, קינמון הוא אחד התבלינים המומלצים לתיבול מזונות, לצד אבקת פלפל, פפריקה מתוקה וחריפה, כוסברה טחונה, כורכום, הל, וציפורן ועוד, אשר תורמים הן בטעם והן במרכיביהם התזונתיים, ועשויים לשמש לתיבול כתחליף בריא יותר למלח, אבקות מרק ואבקות תיבול תעשייתיות.

מחקרים רבים לאחרונה מצאו כי תבלין הקינמון עשוי להועיל למצבים רפואיים שונים, לרבות הפחתת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם – יתר לחץ דם, שומנים בדם וסוכרת, וכן למניעה והקלה במחלות של דרכי העיכול, דלקתיות ואפילו סרטן. עם זאת, רוב המחקרים בתחום ראשוניים, ותועלות הקינמון עדיין מתבררות.

לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית. "הקינמון הוא תבלין שמתאים מאוד לימי החורף, ויש לו השפעות תרפויטיות מרגיעות, ואפילו דרך הארומה שלו, כפי שניתן להרגיש למשל בריח המענג של עוגת תפוחים עם קינמון".

המרכיבים התזונתיים בקינמון

קינמון אמנם מכיל כמות מכובדת של 250 קלוריות לכל מאה גרם, אולם מאחר והוא נצרך כתבלין בכמויות מזעריות, כמות הקלוריות בו חסרת משמעות. כפית שטוחה של 3 גרם קינמון מכילה 8 קלוריות בלבד, וקורט קינמון (כ-1 גרם) מכיל 2.5 קלוריות.

בכל מאה גרם קינמון מצויים גם 4 גרם חלבונים, 80 גרם פחמימות ו-1.25 גרם שומנים – ובהם גם ריכוזים נמוכים של חומצות שומן בלתי רוויות מסוג 'אומגה 3', אומגה 6' ו'אומגה 9', וכן 53 גרם סיבים תזונתיים.

בקינמון מצויים גם ריכוזים נאים של ויטמינים ומינרלים, בהם ויטמין A, ויטמיני B, ויטמין C, ויטמין E וויטמין K, וכן מינרלים רבים, לרבות ברזל, מגנזיום, סידן, נתרן, אבץ ואשלגן.

תבלין הקינמון מכיל תרכובות נוגדות חימצון מסוג פוליפנולים ו'פנולים נדיפים'. בין החומרים מקבוצת הפוליפנולים שזוהו בקינמון נכללים חומצה ונילית שמצויה גם ביין, חומץ ושמן ארגן; חומצה קפאית שמצויה בקפה; חומצה גאלית שמצויה בעלי תה, תפוחים, אוכמניות ואגוזי מלך; חומצה פרוטוקצ'ואית שמצויה בתה ירוק; חומצה P קומארית שמצויה בעגבניה ובצל; וחומצה פרולית שמצויה גם באננס, בוטנים, שיבולת שועל ואורז חום.

ריכוזי נוגדי החמצון הנדיפים בקינמון משתנים בהתאם לחלקו של הצמח שממנו מופקת אבקת הקינמון, כשנוגד החמצון הנדיף המרכזי הוא 'סינאמאלדהיד' – תרכובת אורגנית ארומטית שמנונית וצמיגית בעלת צבע צהבהב שמעניקה לקינמון את טעמו הייחודי. תרכובות נדיפות נוספות בקינמון כוללות תרכובת פחממנים מסוג 'הידרוקרבון' ותרכובות מחומצנות – ובהן 'סינמיל אצטט' ותרכובת 'לינלול' שריחה הנעים מהווה מרכיב משמעותי בשמנים אתריים המופקים מפרחי תפוז, לבנדר, ריחן וכוסברה.

סגולות בריאותיות של קינמון

מחקרים רבים תומכים בשימוש בתבלין הקינמון ובתרומתו לבריאות האדם בדרכים שונות. בכתבים רפואיים עתיקים ובספרות הרפואית העדכנית מתועדות השפעות רבות של קינמון.

עם זאת, לצד הממצאים המעודדים – סגולות הקינמון הודגמו עד כה במחקרים מצומצמים שחלקם מתבסס על תצפיות בתאי מעבדה וניסויים בחיות. חלק מתועלות הקינמון הודגמו גם תוך שימוש במינוני קינמון שעשויים להיות רעילים לבני אדם. גם מחקרים קליניים שבוצעו על קינמון לא כוללים בחלקם הגדול קבוצות ביקורת. לכן, כיום הגישה הרווחת בספרות הרפואית והמדעית כי נדרשים מחקרים נוספים לבסס את הידע על תכונותיו המיטיבות של תבלין הקינמון.

קינמון וסוכרת

מחקרים רבים מצביעים על יתרונות הקינמון עבור אנשים עם סוכרת. עם זאת, ממצאי המחקרים קשים לפרשנות, מאחר ולא תמיד ברור איזה סוג קינמון שימש במחקרים ומאיזה חלק של עץ הקינמון נטחן וכיצד נשמר.

בסקירת ספרות על השימוש בקינמון בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2 של חוקרים אמריקאים, שממצאיה פורסמו בנובמבר 2016 בכתב העת Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics, נותחו 11 מחקרים בהשתתפות 694 סוכרתיים. בעשרה מהמחקרים – המטופלים המשיכו ליטול את התרופות לסוכרת לצד הוספה של תבלין הקינמון במינונים נמוכים אך קבועים. המחקרים היו שונים באופיים – הן בסוג הקינמון שנעשה בו שימוש והן במינון הקינמון היומי – בין 120 ל-6,000 מ"ג ליום, ולכן לא ניתן היה לבצע מטה אנליזה שמעבדת את כלל הממצאים. עם זאת, הראיות מהמחקרים הצביעו על ירידה מסוימת ברמות הסוכר בדם בצום (FPG) בקבוצת ההתערבות שבה בוצעה הוספה קבועה של קינמון לתיבול המזון. מחקרים שכללו מדידות של המוגלובין מסוכרר (HbA1C) בדם הציגו אף הם ירידה מסוימת בערך זה. בארבעה מהמחקרים, הוספת קינמון לתפריט היומי תרמה להגעה לערכי היעד של איגוד הסוכרת האמריקאי (ADA) של עד 7% רמות המוגלובין מסוכרר ועד 130 מ"ג/ ד"צ בערכי רמות הסוכר בדם בצום אצל הנבדקים. החוקרים מסכמים כי לקינמון תרומה מצומצמת בהורדת ערכי הסוכר אצל אנשים עם סוכרת סוג 2, אם כי אין להשתמש בו כתחליף לשינויים שנדרשים באורח החיים מצד המאובחנים עם סוכרת, והוא אינו תחליף לתזונה בריאה ולתרופות לסוכרת.

מטה אנליזה מאיראן, שפורסמה באפריל 2019 בכתב העת Complementary Therapies in Medicine, מצביעה אף היא על תועלת בהורדת רמות הסוכר בצום לאחר הוספת קינמון כתבלין לתפריט היומיומי בקרב מאובחנים עם סוכרת סוג 2, אם כי בבדיקה זו שסיכמה 18 מחקרים בנושא לא זוהו שינויים ברמות ההמוגלובין המסוכרר בדם ובמדדי השמנה אצל סוכרתיים שהומלץ להם לצרוך בקביעות את התבלין.

השפעותיו המיטיבות של תבלין הקינמון על סוכרת נגרמות ככל הנראה כתוצאה של הגברת הפעילות בגוף של קולטנים לאינסולין, חלבונים-קולטנים נשאי גלוקוז מסוג GLUT-4, האנזים 'פירובאט קינאזה' המשמש לאיזון הסוכר בכבד וחלבונים מקבוצת PPAR אשר יש גם תרופות לסוכרת מקבוצת התיאזולידנינדיונים (גליטזונים) שמאיצות את פעילותם, ובהם אקטוס ואבנדיה, באופן שמגביר את רגישות הגוף לאינסולין. גם נוגדי חמצון מסוימים בקינמון מוכרים בתכונותיהם להפחתת רמות הסוכר בדם על ידי הפחתת הספיגה של סוכר במעי והגברת הסינתזה של אזנימים מסוימים.

גם להשפעות הקינמון על הורדת לחץ הדם (קראו המשך הכתבה) עשויות להיות השפעות מיטיבות גם בהורדת רמות הסוכר בדם.

קינמון ושומנים בדם

קינמון עשוי לסייע גם בהורדת שומנים בדם. במטה אנליזה, שפורסמה בחורף 2017 בכתב העת Journal of Clinical Lipidology, נותחו 13 מחקרים בהשתתפות 750 נבדקים, ונמצא כי תבלון המזון באופן קבוע בקינמון מוביל לירידה מובהקת ברמות השומנים מסוג טריגליצרידים וברמות סך הכולסטרול (Total Cholesterol) בדם, אם כי לא זוהו בניתוח השפעות מובהקות של תוספת קינמון על רמות הכולסטרול הרע LDL והכולסטרול הטוב HDL.

חוקרים מעריכים כי תכונות נוגדות טריגליצרידים המצויות בקינמון – מקורן בנוגדי חמצון מקבוצת הפוליפנולים המצויים בתבלין, שמגבירים את הסינתזה של רב סוכר מסוג גליקוגן ומפחיתים את ספיגתו במעי. בכך מפחית הקינמון את היווצרותן של חומצות שומן בגוף. לפי מחקרים, הפעלת חלבונים מקבוצת PPAR כתוצאה מצריכת קינמון עשויה אף היא להשפיע על ירידה ברמות הכולסטרול בדם. כמו כן, ויטמינים המצויים בקינמון עשויים אף הם להועיל להאצת חילוף השומנים בגוף (מטבוליזם השומן).

קינמון וירידה במשקל

יש עבודות שקושרות לקינמון תכונות של הורדה במשקל. מטה אנליזה מאיראן, שפורסמה בינואר 2020 בכתב העת Clinical Nutrition, ניתחה נתונים מתוך 12 מחקרים בהשתתפות 786 נבדקים, ומצאה כי קינמון עשוי לתרום להורדה במשקל, והוספתו בכמויות קטנות לתפריט בתדירות יומיומית מלווה בירידה ממוצעת במשקל הגוף של 1.02 ק"ג ובשיפור של 0.51 יחידות במדד ההשמנה BMI, ואף בירידה של 2.4 ס"מ בהיקף המותניים וירידה של 1.02% במסת השומנים. תרומתו של קינמון להורדת המשקל נצפתה בעיקר כשהתבלין הוסף במינון של לפחות 2 גרם ליום, למשך לפחות 12 שבועות. התועלת של קינמון להורדה במשקל העודף הייתה ניכרת בייחוד עבור צעירים עד גיל 50 ואלו עם השמנת יתר (מדד השמנה BMI בגובה 30 יחידות ומעלה).

בין תכונות הקינמון שעשויות להסביר את השפעתו המיטיבה על המשקל, לפי מחקרים, נכללים תכונתו בהפחתת ספיגת רמות הסוכרים במעי הדק והגברת פעילות חלבוני-קולטני GLUT-4 – תהליך שמשפיע גם על הורדת רמות הסוכר בדם וגם על ירידה במשקל הגוף העודף.

פולימרים שונים שמצויים בקינמון עשויים אף הם להשפיע על ירידה במשקל על ידי השפעה על הגברת הרגישות של תאי השומן בגוף להורמון האינסולין – תהליך ביולוגי שמעודד הגברה של קצב חילוף החומרים בגוף (מטבוליזם).

גם תרכובות פנוליות נוגדות חמצון שמצויות בקינמון עשיות להשפיע על ירידה בספיגת הסוכר במעי, הגברה בסינתזה של סוכרים וירידה במשקל.

עבודות מצאו כי קינמון גם משפיע על ירידה ברמות ה'כילומיקרונים' – חלקיקי שומנים מיקרוסקופיים שנעים בזרם הדם אחרי עיכול של שומנים מהמזון וספיגתם במעי הדק. השפעה זו אף היא תורמת לירידה בנטייתו של הגוף לצבור שומנים עודפים.

קינמון ולחץ דם

מחקרים מצאו כי קינמון עשוי להשפיע לטובה גם על הורדה בלחץ הדם – ובכך להפחית את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית.

מטה אנליזה מאיראן שבחנה את השפעות הקינמון על לחץ הדם, וממצאיה פורסמו באפריל 2020 בכתב העת Clinical Nutrition ESPEN, מצאה כי בעיבוד נתונים מתשעה מחקרים בהשתתפות 641 נבדקים, שימוש יומיומי בקינמון לווה בירידה הן בלחץ הדם הסיסטולי (ירידה ממוצעת של 5.17 מ"מ כספית) והן בלחץ הדם הדיאסטולי (ירידה של 3.36 מ"מ כספית). ממצאים אלה היו מובהקים רק כשהקינמון נצרך בכמויות קטנות של עד 2 גרם לתקופה של מעל לשמונה שבועות ובקרב מטופלים עם השמנת יתר (מדד השמנה BMI בגובה 30 יחידות ומעלה).

מחקרים מעריכים כי ניתן לייחס תכונה זו של הקינמון להשפעותיו של התבלין בהורדת רמות הסוכר בדם, וזאת על רקע הקשר הידוע בין יתר לחץ דם לסוכרת.

אחד המחקרים מתאילנד, שבוצע בקרב 49 אנשים עם סוכרת סוג 2 ופורסם ביולי 2015 בכתב העת Diabetology International, מצא כי קינמון השפיע לטובה על פעילות כלייתית על ידי הגברת קצב הסינון הגלומרולי (GFR), ובכך עשוי לשפר את זרימת הדם בגוף ולהפחית את לחץ הדם.

מחקר אמריקאי בחיות שפורסם בפברואר 2006 בכתב העת Journal of the American College of Nutrition הדגים עוד כי קינמון עשוי לשפר את ויסות לחץ הדם בגוף באמצעות השפעתו על הרחבת כלי דם פריפריים ("וזולידציה פריפרית").

לדברי אורבך, "חשוב להבין שהמחקרים שזיהו יתרונות לקינמון במצבים של סוכרת ולחץ דם בחנו שימוש בתבלין בכמויות גדולות, ובכל מקרה – אם מפזרים מעט קינמון על עוגייה, לא צפויה השפעה דומה".

קינמון וזיהומים

קינמון נמצא כחומר שעשוי לשפר את תפקוד המערכת החיסונית ולסייע למאבק בזיהומים מסוגים שונים. בין מרכיבי הקינמון שנקשרו לתכונות נוגדות זיהומים נכללים בעיקר נוגדי החמצון סינאמאלדהיד ואאגנול.

בישראל נרשמה אחת מפריצות הדרך בתחום הטיפול בקינמון למחלות זיהומיות במעבדתו של פרופ' מיכאל עובדיה מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר שקרא פרופ' עובדיה ציטוט מקראי מספר שמות, בו מוזכרת משחת הקודש שהיו מורחים הכוהנים ואחד ממרכיביה היה הקינמון, הוא החליט לחקור תמציות קינמון, וזיהה בהן תכונות נוגדות זיהומים. פרופ' עובדיה זיהה כי לחומרים שמוצו מקליפת עץ הקינמון יכולת לעיכוב נגיפים בעלי מעטפת, כמו נגיף ההרפס ונגיף השפעת.

עוד בשנת 2000 דיווחו חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי בני ציון בכתב העת Helicobacter כי במחקר בקרב 15 מטופלים שאובחנו עם זיהום של חיידק ההליקובקטר, נמצא כי תמצית קינמון סייעה להפחתת ריכוזי החיידק במערכת העיכול, כפי שהתבטא בשיפור במבדקי נשיפה.

לאחרונה, חוקרים מאיראן דיווחו בנובמבר 2021 בכתב העת Biomedicine & Pharmacotherapy כי לאור תכונותיו נוגדות הזיהומים – קינמון עשוי גם לשמש כטיפול אפשרי כנגד זיהום בנגיף SARS-CoV-2 – הנגיף מחולל מגפת הקורונה העולמית.

קינמון ומערכת העיכול

תבלין הקינמון נמצא במחקרים כמשפר את פעילות מערכת העיכול, ומסייע בעיקר כנגד פעילות דלקתית מוגברת בדרכי העיכול. כתבים ממצרים העתיקה מדווחים על שימוש בקינמון לעזרה עבור אנשים עם סיבוכים בדרכי העיכול לפני אלפי שנים.

חוקרים מאוסטרליה דיווחו בספטמבר 2016 בכתב העת Scientific Reports כי במחקר בחזירים, גם מינונים קטנים של קינמון תורמים לירידה ברמות גזים מסוג פחמן דו חמצני בקיבה, ובכך תורמים לירידה בטמפרטורת הגוף ומסייעים לעיכול מזון. בעזרת קפסולות רגישות לגז, החוקרים בדקו את רמות הפחמן הדו חמצני במערכת העיכול של חזירים, אשר עולות לאחר האכלתם, והראו כי מתן קינמון הפחית רמות אלה, ובכך הפחית את הספיגה של חומצות קיבה והאנזים 'פפסין' דרך קירות הקיבה – מה שמוביל לצינון הקיבה במהלך עיכול המזון. למרות שמערכת העיכול של בני אדם וחזירים אינה זהה, החוקרים מאמינים כי פעילות זו עשויה להיטיב גם עם הקיבה בבני אדם, כך שתבלין הקינמון עשוי להיטיב עם תהליך העיכול ולמנוע לחץ כתוצאה מתנאי חום בקיבה, באופן שמגן גם על פעילותם של החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי – המיקרוביום.

קינמון וסרטן

מספר מחקרים מדגימים תכונות נוגדות סרטן בקינמון. מאמר סקירה מאיראן, שפורסם בספטמבר 2019 בכתב העת European Journal of Medical Chemistry, מציג עדויות לפעולות נוגדות סרטן של קינמון בהסתמך על ניסויים בתאי מעבדה ובבעלי חיים. בין השאר הודגם כי תמציות קינמון מעודדות מנגנון השמדה עצמית (אפופטוזיס) של תאים ממאירים. כמו כן הודגמו השפעות של תמציות קינמון על תהליכים שמאפיינים גידולים סרטניים ספציפיים, לרבות דיכוי ביטויו של הגן MDR1 אשר נקשר בביטוי יתר לסרטן השד, סרטן הריאות וסרטן המעי הגס; עיכוב תהליכי גדילה של תאים ממאירים של סרטן השד וסרטן המעי הגס; גירוי תהליכים נוגדי סרטן הכליה; וכן ויסות פעילותם של חלבונים שבולמים תהליכים ממאירים שמאפיינים סוגים של סרטן הדם (לוקמיה).

עם זאת, חשוב להדגיש כי מחקרים אלה מבוססים על תאי מעבדה וניסויים בחיות, ונכון להיום קינמון לא הוכח באופן ברור כתבלין נוגד סרטן בבני אדם, ובשום אופן אינו יכול לשמש כתחליף לתרופות לסרטן.

הפקת מרב ההטבות הבריאותיות מקינמון

במטרה למקסם את יתרונות נוגדי החמצון המצויים בקינמון מומלץ לקנות קינמון טרי שנטחן זה עתה, ולשמור אותו בכלי סגור במקפיא. לדברי אורבך, "לא כדאי לזרוק את הקינמון לתא התבלינים במקרר או בפינת המטבח, כי הריח שלו נוטה עם הזמן להתאדות, וגם נוגדי החמצון עלולים לאבד מערכם. שימור קינמון במקפיא תורם לשימור מרכיביו הבריאים".

לדבריה, "כמו כל תבלין שאנו קונים, גם קינמון יכול להגיע ממספר מדינות בעולם, וחשוב להבין שתכולת המרכיבים הבריאים משתנה ממוצר למוצר בהתאם לאיכותו, כשהיכולת שלנו לנבא את ההרכב המדויק של הקינמון שקנינו היא מוגבלת".

כדי להפוך את נוגדי החמצון בקינמון לזמינים יותר במאפים, ממליצה אורבך כי "לפני הוספה של תבלין הקינמון לעוגה, כדאי לחמם את הקינמון עם שמן זית ולאדות אותו עם פרי נוסף, למשל תפוחים, כדי למצות הן את הטעמים והן את נוגדי החמצון הזמינים, שמרביתם מסיסים בשמן".

צריכת קינמון מומלצת

על רקע מעלותיו הרפואיות, מומלץ לשלב קינמון בתפריט, ויש אף תזונאים-דיאטנים שממליצים על שילובו באופן יומיומי.

עם זאת, הוספת קינמון לתפריט צריכה להיעשות במשורה, בכמויות קטנות של עד לכפית ביום, שכן הקינמון מכיל מינונים גבוהים יחסית של תרכובת ה'קומרין' (coumarin) אשר ברמות גבוהות עלול להיות רעיל לכבד. בקינמון הקאסיה שהוא הנפוץ בישראל – מצויים 5 מ"ג קומרין לכל כפית קינמון, שהיא הכמות המקסימלית המומלצת ליום לאדם במשקל 60 ק"ג. הסוכנות האירופית לבטיחות במזון (EFSA) המליצה בשנת 2004 בהסתמך על מחקרים בחיות על צריכה מקסימאלית של עד 0.1 מ"ג קומרין לכל קילוגרם משקל גוף ליום. קינמון ציילון המוכר כ'קינמון המתוק' מכיל כמויות נמוכות יותר של קומרין.

מאמרים בספרות הרפואית מתעדים מקרים שבהם צריכה עודפת של קינמון לאורך זמן רב מדי – עשויה להוביל לסיבוכים, ובייחוד במערכת העיכול.

בנוסף, אין די עדויות על בטיחות צריכת הקינמון בהיריון והנקה, ואין די מידע על השפעות התבלין על עוברים ויילודים, ולכן נכון להיום לא מומלץ להשתמש בו בכמויות גבוהות בהיריון ולאחר הלידה.

כמו כן, מאחר והקינמון הוא "תבלין מחמם" שמומלץ בעיקר בחורף – לדברי אורבך, "הוא פחות רצוי לאנשים שסובלים מהזעות יתר וגלי חום, למשל נשים בגיל המעבר".

שימושים בקינמון

קינמון עשוי לשמש בתבלין במגוון מאכלים, תבשילים, מאפים, יוגורט, דייסות, מעדנים, משקאות, לחם וכן קינוחים שונים – לרבות עוגות, עוגיות וגלידה. בין השאר, יש המוסיפים קינמון כתבלין לבשר ועוף ובנקניקיות ונקניקים. יש אף המתבלים סלטים בקינמון, והוא משמש כאחד התלבינים בסלט הגזר היהודי-אשכנזי המסורתי – הצימעס. יש גם משקאות אלכוהוליים שעשויים להכיל קינמון, לרבות סיידר חם וסנגריה.

* מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: דצמבר 2022