חסה (Lettuce) היא סוג של ירק עלי ירוק פופולארי. בעולם גדלים ומשווקים זנים רבים של חסה, אשר שונים זה מזה במראה ובטעם ואף במרכיבים.

חסה מכילה מרכיבים תזונתיים רבים שתורמים לבריאות – בהם ויטמינים, מינרלים, ניטרטים ונוגדי חמצון שונים, והיא נקשרה במחקרים לשפע סגולות ריפוי. בשנים האחרונות – עם העלייה במודעות לתרומתם של ירקות ירוקים לבריאות – זוכה החסה לעדנה.

לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, "למרות התדמית שיש לה לפעמים כירק חיוור, חסה היא ירק נפלא, מלאה בכלורופיל, באשלגן ובחומצה פולית ובמרכיבים טובים נוספים רבים. מאחר וחסה עדינה מאוד, היא לרוב מתאימה למאכל גם לאנשים שסובלים ממחלות במעיים ובכבד, ואינה ידועה כמעוררת סיבוכים במערכת העיכול".

זנים של חסה

לחסה התרבותית יש זנים רבים, הנחלקים לארבע קטגוריות מרכזיות:

חסה רומית

החסה הרומית (Romaine Lettuce) המוכרת גם כ'חסה ערבית' שנפוצה בישראל, שעליה מוארכים בצבע ירוק כהה ובעלי מרקם קראנצ'י יותר בהשוואה לזני חסה אחרים. חסה זו גם משמשת בסיס להכנת סלט קיסר.

חסת ראש

חסת ראש (Head Lettuce) היא חסה עגולה בצורתה. סוג זה מכיל את זן החסה האירופאית, הקרויה גם חסת 'ראש חמאה' (butterhead), שעליה דקים וקטיפתיים כחמאה וצבעה ירוק בהיר; וכן את החסה האמריקאית המכונה גם 'חסת אייסברג' (Iceberg) שעליה הירוקים מסולסלים ועבים וחיוורים יחסית, אם כי יותר קראנצ'יים. לפי הסברה השלטת, המגובה במספר עבודות, החסה האמריקאית, הלוא היא 'חסת אייסברג' – היא זו בעלת תכולת המרכיבים התזונתיים הדלה ביותר, מאחר והיא חיוורת יותר, אם כי מחקרים מצביעים על כך שגם היא בריאה ומשפרת היבטים רבים בבריאות האדם.

חסת עלים

חסת עלים (Leaf Lettuce) היא חסה קטנה ועדינה עם עלים מסולסלים שגדלה בצבעים שונים – ירוק, אדמדמם וסגול, והיא אינה מייצרת צורה עגולה, אלא צומחת כעלים פזורים הקשורים בגזע.

חסת גבעולים

חסת גבעולים או 'חסת אספרגוס' (Celtuce Lettuce) המכונה גם חסה סינית – היא חסה שעליה יוצאים מגזע גדול יחסית, והיא נפוצה מאוד במזרח הרחוק, אך פחות שכיחה במדינות מערביות.

עולש

לצד החסה, קיים גם העולש הבלגי (אנדיב) שמשויך לעתים לקבוצת החסות, אשר עליו לבנים עם גוון צהוב-ירקרק בשוליים. זן זה גדל בחושך, והוא נחשב לאהוב על שפים בסלטים או בצורתו האפויה עקב טעמו הייחודי המריר-מתקתק.
 

לפי סקר של מכון וולקני שפורסם בדצמבר 2015, חסה היא הירק השני הפופולארי בארץ, שהועדף על כחמישית מהבוגרים הישראלים שהשתתפו במדגם (19.4%), כשמעליה רק העגבנייה (44.4%), והיא עוקפת את המלפפון שמגיע למקום השלישי (17.4%).

הרכיבים הבריאותיים בחסה

חסה נחשבת לדלה בקלוריות, סוכרים ופחמימות, ולמרות שהיא גם דלה יחסית בסיבים תזונתיים בהשוואה לירקות אחרים, היא עשירה בוויטמינים, מינרלים ואף מכילה כמות מכובדת של נוגדי חמצון שמקנים לה יתרונות בריאותיים.

קלוריות: חסה היא אחד הירקות הנפוצים בדיאטות שונות, כאשר כוס של חתיכות עלי חסה רומית/ערבית מכילה 8 קלוריות בלבד. במאה גרם חסה כ-17-15 קלוריות. רוב תכולת החסה, כ-94% ממשקלה – הוא מים, ועל כן היא ירק מצוין למניעת התייבשות ולעודד תחושת שובע לצורך הורדה מועילה של משקלים עודפים. תכולת המים הגבוהה בחסה היא גם אחד המאפיינים שמבדל אותה מהכרוב. 

פחמימות, חלבונים ושומנים: במאה גרם חסה 3.3 גרם פחמימות, וכן 1.2 גרם חלבונים ו-0.3 גרם שומנים – מרביתם שומנים לא רוויים.

סיבים תזונתיים: במאה גרם חסה כמות נמוכה יחסית של 2.5-1 גרם סיבים תזונתיים. בחסה רומית/ערבית מעט יותר סיבים תזונתיים בהשוואה לחסה האמריקאית/ אייסברג.

ויטמינים ומינרלים: בחסה כמות גדולה של ויטמינים ומינרלים. בין השאר מכילה החסה:

0.13 מ"ג ויטמין C למאה גרם – ויטמין שמהווה גם נוגד חמצון המועיל לחיזוק המערכת החיסונית והעצמות. לדברי אורבך, "כדי שהוויטמין C בחסה יהיה זמין בגוף, חשוב לאכול חסה טרייה. אנשים נוהגים לקנות חסה ולגלות אותה אחרי שבוע במקרר. מומלץ לקנות חסה בכמויות קטנות ולצרוך אותה במהירות. אני גם נוהגת שלא לקנות חסה בסופרמרקט ביום ראשון, כשרוב הסיכויים שהיא נשארה שם מהשבוע שעבר".

102.5 מיקרוגרם ויטמין K שנחשב לחיוני לקרישיות הדם ומונע אובדן מסת עצם, אוסטאופורוזיס ושברים בעצמות – כמות שמהווה מעל ל-100% מהתצרוכת היומית המומלצת לבוגרים.

 436 מיקרוגרם ויטמין A שמהווה אף הוא נוגד חמצון התומך באיברי גוף רבים, לרבות הלב, הכליות, הריאות, העיניים ומערכת הרביה – בכמות נדיבה שמהווה מעל ל-100% מהתצרוכת היומית המומלצת.

כמות גבוהה של 136 מיקרוגרם חומצה פולית – שהיא ויטמין B9 – החיונית לתהליכי חלוקת התא ומשמעותית בעיקר עבור נשים הרות להתפתחות תקינה של תעלת העצבים של העובר.

חסה מכילה גם ויטמין B6, ויטמין B1 (תיאמין) ו-ויטמין B2 (ריבופלבין) בכמויות מצומצמות.

בין המינרלים שמכילה החסה, יש בה כמות מכובדת במיוחד של 247 מ"ג אשלגן שנחשב לחיוני לשמירה על קצב לב תקין ולתהליכי כיווץ תקינים של השרירים והפחתת ההשפעות השליליות של עודפי נתרן (מלח). יש לציין כי על רקע תכולת האשלגן הגבוהה, יש להגביל את צריכתה במצבים של אי ספיקת כליות.

כמו כן, בחסה 33 מ"ג סידן למאה גרם – מינרל הכרחי לתפקודי חיים רבים, לרבות לתפקוד השרירים, העצמות ומערכת העצבים; 30 מ"ג זרחן – שמשמש לחיזוק העצמות, בשילוב סידן; ו-14 מ"ג מגנזיום – שנחשב לחיוני לתפקוד אנזימים בגוף, להרפיית שרירים ולבניית רקמות.

במאה גרם חסה גם 8 גרם נתרן (מלח), ובנוסף היא מכילה ברזל ומנגן בכמויות מצומצמות.

נוגדי חמצון: בחסה כמות מכובדת של נוגדי חמצון, שמסייעים להגן על הגוף מנזקים חימצוניים שנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים. בין השאר מכילה החסה הירוקה פוליפנולים מסוגים שונים.

חסה בעלת צבע אדמדם נחשבת לעשירה בנוגד חמצון מסוג 'בטא קרוטן' מקבוצת הקרוטנואידים – שמומר בגוף האדם לוויטמין A החיוני למערכות ביולוגיות רבות, ונחשב גם למועיל להגנה על העיניים מפני נזקים ניווניים כגון ניוון מקולרי גילי ועיוורון.

בחסה אדומה גם נוגדי חמצון מסוג 'אנתוציאנינים' מקבוצת הפלבנואידים – סוג של פוליפנולים שנחשבים למועילים במיוחד במלחמת בזיהומים ובהפחתת גורמי סיכון למחלות לב, לרבות הורדה של כולסטרול רע LDL. מספר מחקרים מצביעים על רמות גבוהות יותר של נוגדי חמצון בחסה אדומה בהשוואה לחסה ירוקה. לפי מחקר מספרד שפורסם בנובמבר 2014 בכתב העת Journal of Agriculture and Food Chemistry, נוגדי החמצון המצויים בחסה ירוקה משפיעים באיטיות רבה יותר, לעומת נוגדי חמצון בחסה אדומה שהשפעתם יותר מהירה. לדברי אורבך, "זנים שונים של חסה לרוב מכילים נוגדי חמצון שונים, ולכן תמיד מומלץ בתזונה לגוון בין הזנים. אפשר להכין סלט עם חסה ירוקה ואדומה במשולב כדי לזכות במרבית ההשפעות המיטיבות עם הבריאות".

ניטרטים: חסה עשירה גם בניטרטים – תרכובות כימיות שמכילות את היון NO3-, אשר נחשבות בכמויות סבירות לבריאות ותורמות להרחבת כלי הדם והורדת לחץ הדם. תרופות מסוג ניטרטים נחשבות למועילות כנגד תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).

היתרונות הבריאותיים של חסה

לחסה יתרונות בריאותיים רבים, שמקורם בעיקר בתכולת הוויטמינים, המינרלים ונוגדי החמצון.

מעלותיו של הירק משתנים בהתאם לזן החסה.

בריאות הלב וכלי הדם

חסה היא ירק מצוין לשמירה על בריאות קרדיו וסקולארית בזכות מרכיבים שונים בחסה, לרבות חומצה פולית (ויטמין B9) שמגנה על כלי הדם, ויטמין C שמשפר את גמישות כלי הדם ואשלגן ונוגדי חמצון שמסייעים בהעלאת הכולסטרול הטוב HDL והפחתת הכולסטרול הרע LDL.

מספר מחקרים מזהים כי אכילת חסה מובילה לשיפור בגורמי סיכון למחלות לב שמהווים חלק מהתסמונת המטבולית – לרבות הורדת לחץ דם ורמות הכולסטרול הרע LDL.

בין העבודות המצוטטות יותר בשנים האחרונות בהקשר ליתרונות החסה נכלל מחקר מאוסטרליה, שפורסם באוגוסט 2021 בכתב העת European Journal of Epidemiology, אשר מצא כי אכילת ירקות עשירים בניטרטים משפרת את בריאות הלב, כאשר במעקב שנמשך 23 שנים אחר 53,150 תושבים, הנבדקים בחמישון הגבוה ביותר בצריכת הניטרטים מירקות נמדדו עם רמות נמוכות של לחץ דם סיסטולי (ב-2.58 מ"מ כספית בממוצע), ושל לחץ דם דיאסטולי (ב-1.38 מ"מ כספית בממוצע), בהשוואה לאלו שהיו בחמישון התחתון של צריכת ניטרטים מירקות. כמו כן, צריכת ניטרטים הובילה לירידה של עד 26% בסיכון למחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב, שבץ איסכמי ומחלה בעורקים הכליליים. החוקרים מסכמים כי צריכת 60 מ"ג של ניטרטים בירקות ביום, ששוות ערך לכוס אחת של ירקות ירוקים עליים – מסייעת להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. הירק בעל התרומה הגדולה ביותר לצריכת הניטרטים במחקר היה חסה (41% מתכולת הניטרטים) ואחריו בפער גדול תפוח אדמה (22%) וסלרי (10%), גזר (5%) ותרד (3%).

חסה היא גם ירק מצוין באספקת התצרוכת היומית הנדרשת של ויטמין K שנחשב לחיוני בשמירה על קרישיות הדם, ולצד זאת גם מועילה לזרימה משופרת של הדם בכלי הדם בגוף.

שיפור הראייה

נוגדי חמצון שמצויים בחסה משתייכים לקבוצה שהוכחה בשנים האחרונות בהגנה על בריאות העיניים ומניעת הידרדרות של ניוון מקולרי גילי, לרבות נוגדי החמצון לוטאין וזאקסנטין מקבוצת הקרוטנואידים הכלולים בתוסף תזונה שניתן למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי לעיכוב הידרדרות התהליך הניווני ברשתית העין – תוסף שמהווה כיום את הטיפול הרפואי היחידי המקובל בשלב המוקדם של המחלה (ניוון מקולרי יבש). ההנחה כי ככל שעלי החסה הירוקים כהים יותר – כך הם מכילים כמות גבוהה יותר של נוגדי חמצון אלה.

חוקרים מאוסטרליה דיווחו בפברואר 2017 בכתב העת Nutrients כי חסה ממוקמת במקום החמישי בתכולת נוגדי החמצון לוטאין וזאקסנטין במזונות שכיחים, כשלפניה רק קייל, תרד טרי ומבושל, פטרוזיליה ואפונה ירוקה.

בשנים האחרונות מתברר כי גם ניטרטים המצויים בחסה מועילים אף הם לשיפור הראייה – על רקע השפעתם המיטבה בשיפור זרימת הדם בגוף. חוקרים מאוסטרליה דיווחו בדצמבר 2018 בכתב העת Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics שמצאו כי צריכת ניטרטים טבעיים המצויים בירקות עליים ירוקים כדוגמת חסה, תרד ועלי רוקט מלווה בהפחתה של 35% עד 39% מהסיכון לניוון מקולרי גילי.

הורדה במשקל עודף

חסה נחשבת לירק ידידותי להורדה במשקל עקב כמות נמוכה במיוחד של קלוריות וסוכרים, לצד תכולה גבוהה של מים שמגבירים תחושות שובע.

בשנים האחרונות מתפרסמות עבודות שמעודדות אכילת סלט כאמצעי להורדה במשקל, כאשר מומלץ לאכול סלט כמנה ראשונה לפני הארוחה, באופן שמפחית מהתיאבון ומוביל לירידה בצריכה הקלורית הכוללת.

עם זאת, יש לדעת כי דיאטות חסה למיניהן שהיו פופולאריות בעשורים האחרונים, אשר מבוססות בעיקר על צריכת חסה לאורך רוב שעות היום – עלולות להיות מסוכנות לבריאות ולהפר את האיזון בין המרכיבים התזונתיים שנדרשים לבריאות תקינה. "עם כל היתרונות שלה, חסה לא מתאימה להיות פריט יחידי בתפריט היומי, כי היא דלה בחלבונים ובשומנים חיוניים", מדגישה אורבך.

בספטמבר 2022 דיווחו בכתב העת BMC Medicine חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בן גוריון, הקריה למחקר גרעיני בדימונה (קמ"ג) והמרכז הרפואי סורוקה, על התועלת בדיאטה הים תיכונית הירוקה שעשירה בירקות ירוקים עתירי נוגדי חמצון מקבוצת הפוליפנולים, שיש לה השפעה מועילה במיוחד על הורדת מצבורי שומן ביטני, כאשר חסה עשויה לשמש ירק מרכזי בדיאטה זו. החוקרים הדגימו כי הדיאטה הים תיכונית הירוקה בשילוב עם פעילות גופנית מאיצה פי 2 את קצב ירידת השומן התוך ביטני במעקב שנמשך שנה וחצי והפחיתה את כמות השומן הביטני ב-14%, בהשוואה לדיאטה ים תיכונית קלאסית (הפחיתה ב-6%). החוקרים גם זיהו בדם ובשתן של הנבדקים שצרכו את הדיאטה הים תיכונית הירוקה תרכובות פוליפנוליות ספציפיות שנקשרו בהורדת שומן ביטני.

הפחתת זיהומים ודלקתיות

חלבונים מסוימים בחסה נחשבים למועילים בחיזוק המערכת החיסונית במלחמתה בזיהומים שחודרים לגוף ובפעילות דלקתית, למשל החלבון 'ליפוקסיגנז' (Lipoxygenase).

הסברה כי ככל שעלי החסה כהים יותר – כך היא מכילה יותר נוגדי חמצון שמסייעים במאבק בזיהומים.

שיפור בריאות המוח

מחקרים שונים מצביעים על יתרונות של תמציות המופקות מחסה בהגנה מפני נזקים ניווניים והרס תאי מוח (נוירונים) – מצב שמאפיין אנשים עם מחלות דמנציה כדוגמת אלצהיימר. חסה גם עשירה בניטרטים שמומרים בגוף לחנקן חד חמצני, אשר בין השאר מסייע בהגנה על מערכת העצבים המרכזית במוח מפני נזקים קוגניטיביים.

מספר עבודות מדגישות בשנים האחרונות את יתרונותיהם של ירקות עליים ירוקים במניעת דמנציה ושיפור התפקוד הקוגניטיבי. כך, לפי ממצאי מחקר מעקב אמריקאי שפורסמו בינואר 2018 בכתב העת Neurology, במעקב של 4.7 שנים בממוצע אחר 960 בוגרים מגיל 58 ומעלה, צריכת ירקות עליים ירוקים בחמישון העליון הובילה להאטה בירידה התפקודית הקוגניטיבית של הנבדקים באופן שמשתווה למצבו הקוגניטיבי של אדם הצעיר ב-11 שנים. בין העלים הירוקים שנכללו בבדיקה: עלי חסה, תרד, קייל וקולרד.

מניעת סרטן

צריכת חסה נקשרת בין השאר גם לפעילות נוגדת סרטן – על רקע נוגדי החמצון המצויים בירק. מחקר שפורסם עוד בשנת 1976 בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) הציג ראיות כי באזורים ביפן שבהם צורכים חסה וסלרי בקביעות – יש ירידה בסיכון לסרטן הקיבה.

חסה משתייכת גם לקבוצת הירקות הלא עמילניים שיש ראיות על תרומתם למניעת סרטן הקיבה, הפה, הגרון והוושט.

במחקר מיפן שפורסם ביוני 1993 בכתב העת Japanese Journal of Cancer Research נמצא חסה כירק שעשוי לסייע בהגנה מפני ההשפעות השליליות של עישון סיגריות על הסיכון לסרטן הריאות.

במחקר מסין שפורסם באוגוסט 2019 בכתב העת International Journal of Molecular Sciences, נמצא כי נוגדי חמצון פוליפנוליים המצויים בחסה השפיעו במחקר מעבדתי על ירידה באספקת החנקן והביאו לפעילות המעכבת את התרבותם של תאי סרטן המעי הגס.

מניעת סוכרת

ירקות עליים ירוקים בכללותם מומלצים בין השאר למניעת סוכרת סוג 2, בין השאר על רקע אינדקס גליקמי נמוך, כלומר השפעתם המינימאלית על עלייה ברמות הסוכר בדם.

במחקר מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה שפורסם באפריל 1999 בכתב העת Journal of clinical Epidemiology, נמצא כי אכילת סלט ירקות מובילה לירידה בסיכון להתפתחות סוכרת. במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם בדצמבר 2004 בכתב העת Diabetes Care, נמצא על סמך ממצאי מחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות" כי לאורך 8.8 שנות מעקב בממוצע, צריכת ירקות עליים ירוקים ובהם חסה, תרד וקייל ברבעון העליון של הצריכה לוותה בירידה של 11% בסיכון של נשים בוגרות להתפתחות סוכרת סוג 2. סקירה של חוקרים מבריטניה שפורסמה בקיץ 2010 זיהתה גם כן השפעה מניעתית של צריכה גבוהה של ירקות ירוקים כנגד התפתחות סוכרת סוג 2.

בחסה מצוי נוגד חמצון מקבוצת הקרוטניאידים הקרוי 'לקטוקקסנטין' (Lactucaxanthin), אשר לפי מחקר מהודו שבוצע בחולדות ופורסם במארס 2017 בכתב העת Food & Function עשוי לסייע בדיכוי פעילות אנזימטית שמעודדת התפתחות סוכרת סוג 2.

בריאות העור

מספר מרכיבים בחסה עשויים לתרום לשיפור בריאות העור, לרבות ויטמין C שמגן על העור מפני קרינה מייננת מהשמש ומונע תהליכי הזדקנות של העור, וויטמין A שמעודד תחלופה של תאי עור. כמו כן, ויטמין K המצוי בחסה עשוי לסייע גם לחיזוק השערות ומצוי בתכשירים מסוימים לשיער.

יש לציין כי אין כיום בספרות הרפואית עבודות שמצביעות בבירור על השפעות מיטיבות של תמציות חסה על העור והשיער.

הסיכונים בחסה

חסה נחשבת עקרונית לירק בריא לאכילה. הסכנה העיקרית שמיוחסת לחסה היא בחשיפה לחומרי הדברה, כשהיא אינה נשטפת כראוי. ביקורות של משרד הבריאות מזהות בשנים האחרונות עקבות חומרי הדברה רבים בחסות הגדלות ומשווקות בישראל. לפי דו"ח סיכום הנתונים לשנים 2020-2019, בדגימות שנאספו במעבדות המשרד זוהו שאריות של שישה חומרי הדברה או יותר ב-6.4% מהדגימות של גידולי חסה. באפריל 2021 התריע המשרד על שיווק לבבות חסה לציבור שבהם אותרו שאריות של חומר ההדברה הפעיל מתאלהיד כנגד חלזונות, שצורתו גרגרים כחולים ו/או ירוקים, אשר הוא בעל רעילות בינונית ועלול לגרום לבחילות, הקאות וחום גבוה.

בנוסף, בשנים האחרונות פורסמו בעולם ובעיקר בארה"ב מקרים של זיהומים מדבקים דרך אכילת חסה, לרבות זיהומים בחיידקי 'אי קולי' שעלולים לפגוע במערכת העיכול. ביוני 2018 דיווח המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) על 210 תושבים מ-36 מדינות ברחבי ארה"ב שנפגעו מהרעלת החיידק שמקורו בחסה ערבית נגועה מאריזונה ששווקה לציבור, בהם חמישה שמתו מההרעלה ו-96 שאושפזו בבתי חולים, מתוכם 27 שפיתחו פגיעה בתפקוד הכליות. באוקטובר 2022 דיווח המרכז האמריקאי על 109 נפגעים מהרעלה נוספת של חסה ערבית נגועה בחיידק 'אי קולי' מ-6 מדינות, בהם 52 שאושפזו, כשמקור החסה בהמבורגרים וסנדוויצ'ים שנמכרו ברשת המזון המהיר וונדיז.

עצות לבחירה, אחזקה וטיפול בחסה

בטיפול בחסות, מומלץ להקפיד על מספר כללים כדי למצות את יתרונות הירק בעת בחירת החסה בחנות, אחסונה בבית והטיפול בה לפני אכילתה:

• מומלץ לקנות חסה שלמה ולא עלי חסה בודדים. ככל שעלי החסה טריים יותר – כך הם מכילים יותר מרכיבים תזונתיים בריאים.
• יש לוודא שעלי החסה צבעוניים ולא חיוורים/ עייפים – כדי להבטיח שהם עשירים במרכיבים תזונתיים חיוניים. ככל שעלי החסה הירוקים כהים יותר – כך הם נחשבים לבריאים יותר בהרכב הוויטמינים, המינרלים ונוגדי חמצון.
• כשקונים חסה ערבית/רומית  – ניתן לקנות גם עלי חסה שבבסיסם מכילים גוון חום קל, כל עוד עלי החסה עצמם נראים טריים וירוקים.
• חסה היא ירק עדין וחשוב לשמור עליו בזהירות במקרר כדי שעליו לא יחבלו.
• מומלץ לאכול חסה במהירות – מאחר והגוון הירוק נוטה לדהות במהירות, ואז החסה מאבדת ממרכיביה התזונתיים ויתרונותיה לבריאות. חסה ערבית כדאי לשמור במקרר עד 10 ימים ועלי חסה טריים ירוקים/ אדומים עד 4 ימים במקרר. לדברי אורבך, "אני נוהגת לקנות חסה ולאכול אותה מקסימום תוך 48 שעות, כשהיא עדיין טרייה. כדאי לקנות חסה בכמויות קטנות ולצרוך במהירות".
• מומלץ לשמור על עלי החסה במקרר בתוך שקית או מיכל פלסטיק כשהם אינם שטופים.
• יש להרחיק במקרר את החסה מפירות שמשחררים גז אתילן, כמו תפוחים, בננות ואגסים – שעלולים להאיץ תהליכי ריקבון.
• מומלץ לבדוק את עלי החסה לנוכחות חרקים לפני הכנסתם למקרר.
• לפני אכילת החסה או הכנת סלט או תבשיל – יש לשטוף היטב את עלי החסה מספר פעמים במים קרים עומדים – כדי לנקות שרידים של חומרי הדברה. לדברי אורבך, "אני אישית נוהגת להשרות את החסה לפני הכנת הסלט בכלי עם מים כחצי שעה, ואז היא גם נשטפת וגם 'מתעוררת לתחייה'. גם חסה מהמקרר שנראית 'עייפה' – לאחר השרייתה במים שבה להיות רעננה". יש להימנע משטיפת עלי החסה בזרם מים חזק, כדי שלא יפגעו. לאחר השטיפה – יש לייבש בעדינות את עלי החסה על מגבת נקייה או במכשיר ייעודי לייבוש עלי חסות. אורבך מדגישה כי "כדאי לשטוף גם עלי חסה שנמכרים עם הכיתוב 'חסה שטופה' כדי להסיר חששות להימצאות חומרים ופתוגנים מזיקים בעלי החסה".
• בסלט חסה – כדאי להוסיף את הרוטב רק בסמוך להגשה כדי לשמר את עלי החסה פריכים ככל שניתן.
• מומלץ לאכול חסה עם שמן זית שמסייע בעיכול ובהעצמת מרכיביה התזונתיים הבריאים. לדברי אורבך, "מאחר וחלק מהמרכיבים הבריאים בחסה מסיסים בשומן, כמו נוגדי חמצון מסוימים, שמן זית מביא אותם לידי ביטוי וממצה את המרכיבים המועילים בצורה מיטבית".

מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: דצמבר 2022