חומצה פולית (Folic Acid) היא למעשה 'ויטמין B9' – נגזרת של ויטמין B המסיס במים, שמצויה באופן טבעי במזונות שונים, וכן מוספת למזונות מסוימים בתהליך הייצור, ונמכרת כתוסף תזונה. הצורה הטבעית של חומצה פולית במזונות קרויה 'פולאט' (Folate), ואילו האנזים MTHFR הופך אותה לפעילה.

חומצה פולית משתתפת בתהליכים ביולוגיים רבים בגוף, ובין השאר יש לה תפקיד בייצור המטען הגנטי – הדי.אנ.איי ובתהליכי חלוקה של תאים וייצור תאי דם אדומים. חוסרים בחומצה פולית עלולים להוביל להתפתחות אנמיה.

לחומצה פולית חשיבות מרכזית בהתפתחות תעלת השדרה בתקופה העוברית, בחודשים הראשונים להיריון, ולכן מומלץ לנשים בגיל הפוריות ליטול תוסף חומצה פולית, במיוחד החל מתכנון הריון ובחודשי ההיריון הראשונים. 

התפקידים של חומצה פולית

לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, "חומצה פולית משתתפת בתהליכים ביולוגיים רבים ומגוונים", ובכללם:

• יצירת המטען הגנטי די.אנ.איי וביטויים של גנים.
• חילוף חומרים (מטבוליזם) של חומצות אמינו.
• יצור תאי דם אדומים ומניעת אנמיה.
• חומצה פולית תורמת באופן משמעותי להתפתחות התעלה העצבית בשלב העוברי, ועל כן צריכתה בקרב נשים הרות בשלבי ההיריון הראשונים מונעת מומים קשים.
• מסייעת בחידוש רקמות ריריות בגוף, לרבות במערכת העיכול ובתאי החך בפה.
• ייצור שכבת המיאלין שעוטפת את סיבי העצבים. בשנים האחרונות מתפרסמות עדויות ראשוניות כי חומצה פולית עשויה לקדם ריפוי של פגיעות בחוט השדרה, אולם מחקרים הדגימו תופעה זו בתאי מעבדה בלבד ולא בקרב נבדקים אנושיים.
• ייצור של מוליכים עצביים שונים (נוירוטרנסמיטורים), לרבות המוליך העצבי סרוטונין שנקשר להפרעות במצב רוח כגון דיכאון.
• חומצה פולית משתתפת בשמירה על איזון ברמות של הומוציסטאין – חומצת אמינו שברמות גבוהות עלולה לפגוע בתפקוד רקמות הלב. יש עבודות ולפיהן הורדת רמות ההומוציסטאין בעקבות צריכת חומצה פולית מסייעת למנוע מחלות לב, הפרעות קוגניטיביות ומחלות דמנציה ואלצהיימר. מספר עבודות אף מדגימות כי צריכת חומצה פולית והורדת רמות ההומוציסטאין מסייעות למנוע דלדול עצם ואוסטיאופורוזיס.
• ישנן ראיות כי חומצה פולית גם משפיעה על ויסות משק הסוכרים בגוף וכי חסר בה עלול להיות קשור למנגנונים של התפתחות סוכרת.

הכמות המומלצת של חומצה פולית

המלצות לצריכת חומצה פולית בילדים

לפי ההמלצות התזונתיות (DRI) שפותחו באקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב מומלץ לצרוך:

עד גיל חצי שנה: 65 מיקרוגרם חומצה פולית ליום

מגיל חצי שנה עד שנה: 80 מיקרוגרם ליום

בגילי 3-1 שנים: 150 מיקרוגרם ליום

בגילי 8-4 שנים: 200 מיקרוגרם ליום

בגילי 13-9: 300 מיקרוגרם ליום

המלצות לצריכת חומצה פולית במתבגרים ובוגרים

בגילי 14 ומעלה, לרבות בגילי הבגרות לפי ההמלצות האמריקאיות יש לצרוך 400 מיקרוגרם חומצה פולית ליום. גם בישראל, על רקע חשיבותה של החומצה הפולית במניעת מומים עובריים, משרד הבריאות ממליץ על צריכה של 400 מיקרוגרם בכל יום לבוגרים בשני המינים לאורך כל גיל הפוריות ועל כמות זהה בצריכה בתוסף תזונה לנשים בגיל הפוריות שמתכננות להיכנס להיריון.

המלצות לצריכת חומצה פולית בהריון והנקה

לפי ההנחיות האמריקאיות מומלץ על לפחות 600 מיקרוגרם חומצה פולית ליום. בישראל ההמלצה של משרד הבריאות היא צריכת תוסף תזונה במינון של 400 מיקרוגרם חומצה פולית ביום - לפחות חודש ימים לפני תחילת ההיריון ולמשך שלושת חודשי ההיריון הראשונים.

לפי המלצות משרד הבריאות, "חשוב מאוד ליטול חומצה פולית, מדי יום, עוד לפני הכניסה להיריון ובשלושת החודשים הראשונים להיריון. מומלץ להמשיך ליטול חומצה פולית גם בהמשך ההיריון לצורך התפתחות העובר וגדילתו הנאותה ועל מנת למנוע אנמיה אצל האישה ההרה. לאור העובדה שבמקרים רבים ההיריון אינו מתוכנן, מומלץ ליטול חומצה פולית בכל יום לאורך כל גיל הפוריות".

לנשים בסיכון בהיריון להתפתחות מומים עובריים בתעלת העובר מומלצת צריכה של 5 מ"ג חומצה פולית ליום לפחות חודש לפני תחילת ההיריון ובשלושת חודשי ההיריון הראשונים, וזאת בשילוב תוסף ויטמין B12 במינון 2 מיקרוגרם ליום או בשילוב בדיקות לרמות ויטמין B12 בדם. נשים בסיכון למומים בתעלת העובר הן נשים עם רקע קודם של היריון עם מומים בתעלת העובר, נשים המטופלות בתרופות נגד פרכוסים (כגון חומצה ולפרואית, למוטריג'ין, טופירמאט, קרבמזפין/ טגרטול ופניטואין), נשים המטופלות בתרופות ליתיום ומטוטרקסט, נשים עם סוכרת היריונית, נשים עם השמנת יתר – כשמדד ההשמנה BMI גבוה מ-30 יחידות, נשים עם רקע של שימוש מזיק באלכוהול, ונשים עם מחלות הפוגעות בספיגת רכיבים תזונתיים במעי, לרבות מאובחנות עם קרוהן וצליאק.

בהנקה ההמלצה האמריקאית היא 500 מיקרוגרם חומצה פולית ליום.

בדיקת רמות של חומצה פולית

הערכת רמות החומצה הפולית בגוף, במטרה לזהות חוסרים בוויטמין, נעשית על ידי בדיקת דם שגרתית שמבוצעת בקופות החולים בהפניית רופאים ראשוניים ורופאים מומחים. הבדיקה דורשת צום של שמונה שעות.

בדיקה זו נדרשת כשמופיעים תסמינים שעשויים להעיד על חסר בוויטמין. מדידת רמות חומצה פולית בדם נדרשת גם למטופלים שמזוהים עם מוטציות בגן המקודד לאנזים MTHFR – זה שהופך חומצה פולית מהמזון לפעילה.

ערכים תקינים של חומצה פולית בדם הם מערכים של 3 עד 17 יחידות (ננוגרם למיליליטר) בדם או 150 עד 800 יחידות (ננוגרם למיליליטר) במנת כדוריות דם דחוסות.

לדברי אורבך, "לרוב המטופלים שאינם סובלים ממחלות כרוניות והתזונה שלהם מגוונת אין חוסרים בחומצה פולית. יחד עם זאת, מטופלים עם הפרעות במערכת העיכול או שאינם צורכים די סיבים תזונתיים – עלולים לסבול מחוסרים".

המקורות של חומצה פולית

גוף האדם לא מסוגל לייצר בעצמו חומצה פולית, ועליו לקבל ויטמין זה ממקורות תזונתיים. חומצה פולית עשויה להתקבל בגוף בצריכת מזונות עשירים בוויטמינים, מזונות שמועשרים בוויטמין, או בנטילת תוספי תזונה.

חומצה פולית במזונות

חומצה פולית נפוצה באופן טבעי כ'פולאט' במגוון רב של מזונות, ובין אלה נמנים ירקות – ובעיקר ירקות עליים ירוקים, פירות ומיצי פירות, אגוזים, קטניות, פירות ים, ביצים, מוצרי חלב, מוצרי בשר, עוף ודגנים. ברשימת המזונות שעשירים במיוחד בחומצה פולית נכללים תרד, כבד, אספרגוס וכרוב ניצנים.

לדברי אורבך, "ההמלצה הכללית לרוב האוכלוסייה היא לצרוך חמש מנות ירקות ופירות עשירים בחומצה פולית, אשר כל מנה מכילה כ-150-100 גרם פרי/ ירק".

מחקרים מצאו כי חומצה פולית המצויה בבשר לרוב נותרת יציבה בבישול, ואילו חומצה פולית בירקות ופירות נוטה לאבד מעט בכמות במהלך בישול.

לפי נתונים מטבלאות המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) תכולת החומצה הפולית במאכלים היא:

85 גרם כבד בקר צרוב: 215 מיקרוגרם

חצי כוס תרד מבושל: 131 מיקרוגרם

חצי כוס אורז לבן מבושל: 90 מיקרוגרם

4 גבעולי אספרגוס: 89 מיקרוגרם

חצי כוס אבוקדו חתוך: 59 מיקרוגרם

כוס תרד טרי: 58 מיקרוגרם

חצי כוס ברוקולי מבושל קצוץ: 52 מיקרוגרם

חצי כוס אפונה מבושלת: 47 מיקרוגרם

3/4 כוס מיץ עגבניות: 36 מיקרוגרם

3/4 כוס מיץ תפוזים: 35 מיקרוגרם

בננה בגודל בינוני: 24 מיקרוגרם

ביצה קשה: 22 מיקרוגרם

כוס חלב (1%): 12 מיקרוגרם

85 גרם חזה עוף: 3 מיקרוגרם

חומצה פולית במזונות מועשרים

לאחר שבשנות ה-90 עלתה המודעות ליתרונות של חומצה פולית במניעת מומים עובריים בתעלת העצבים, מדינות שונות כגון ארה"ב וקנדה החלו לפעול להעשרה יזומה של מזונות בחומצה פולית. בארה"ב החל מינהל המזון והתרופות (ה-FDA) בינואר 1998 לחייב העשרה בחומצה פולית של קמח חיטה ולחמים, דגני בוקר, פסטה, אורז ומוצרי דגן נוספים. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת טאפטס דיווחו בספטמבר 2002 בכתב העת Journal of Nutrition כי הודות לתוכנית ההעשרה, צריכת החומצה הפולית הממוצעת בארה"ב גדלה ב-190 מיקרוגרם ליום. חובת העשרת מזונות בחומצה פולית נהוגה גם במדינות נוספות, לרבות קוסטה ריקה, צ'ילה ודרום אפריקה.

בישראל אין חובת העשרת מזונות בחומצה פולית, אך ישנם מזונות שמועשרים בוויטמין ביוזמת יצרני המזון. יצוין כי בין השנים 1954 ל-1984 הועשר הקמח בישראל בוויטמיני B, אולם תקנה זו בוטלה עם השנים, וכיום העשרה בחומצה פולית מבוצעת בטחנות קמח ספורות על בסיס התנדבותי בלבד. ועדה במשרד הבריאות המליצה בשנת 2006 על העשרת הקמח בישראל בחומצה פולית, ובנובמבר 2019 פורסמו המלצות דומות של ועדה נוספת במשרד להעשרה גורפת של קמח החיטה בחומצה פולית, אולם עד כה לא פורסמה כל תקנה מחייבת בנושא.

חומצה פולית בתוספי תזונה

חומצה פולית מצויה בתוספי תזונה שונים, לרבות תוספים ייעודיים וכן מולטי ויטמינים ותערובות 'קומפלקס' של ויטמיני B (B Complex). כאמור, לנשים בגיל הפוריות מומלץ על נטילת תוסף חומצה פולית מדי יום.

לדברי אורבך, "לאדם בריא שצורך כמות מספקת של פירות וירקות אין סיבה לצרוך חומצה פולית. במקרה של תחלואה – הייתי ממליצה על צריכה של 'קומפלקס' ויטמיני B, שכן בגוף האדם חשוב האיזון בין וויטמיני B השונים ובכללם חומצה פולית".

מאחר וקיימים הבדלים בספיגה של חומצה פולית ובזמינותה הביולוגית, ומכיוון שהיא נספגת בגוף במהירות רבה יותר כשהיא נצרכת כתוסף מאשר בתזונה – הוגדרה במדע התזונה יחידת DFE (קיצור של Dietary Folate Equivalent) לכמות הנדרשת של חומצה פולית, כאשר יחידת DFE אחת משתווה ל-1 מיקרוגרם חומצה פולית ממקור תזונתי או ל-0.6 מיקרוגרם חומצה פולית שמתקבלת בתוסף תזונה. תוספי התזונה המרכזיים מכילים לרוב מינונים של 800-400 מיקרוגרם חומצה פולית (1,360-680 יחידות DFE) לבוגרים או 400-200 מיקרוגרם (680-340 יחידות DFE) לילדים.

כשתוספי תזונה המכילים חומצה פולית נצרכים ללא מזון – לרוב זמינותה בגוף מגיעה עד כדי 100%, אולם יחד עם מזונות שונים – הזמינות יורדת לספיגה של כ-85% מהחומצה הפולית.

תוספי תזונה המכילים חומצה פולית נמכרים במספר נגזרות: כחומצה פולית קלאסית, שזקוקה לאנזים MTHFR, הקרוי בקיצור גם L-Methylfolate או 'ל-מתילפולאט' המבצע פעולת 'מתילציה' כדי להפוך אותה לפעילה, וכן חומצה פולית בתוספת האנזים הנדרש (כשמודגש על אריזת התוסף כי הוא מכיל 'ל-מתילפולאט'. כמו כן, ישנו תוסף המכיל את האנזים בלבד המיועד בעיקר לאנשים הסובלים מהפרעות גנטיות שמתבטאות במחסור באנזים או בשיבוש בפעילותו. חולים אלה אינם יכולים להפוך את החומצה הפולית שנספגת מהמזון לפעילה. ההנחה כי הפרעות באנזים MTHFR שכיחות, ומופיעות בקרב עד כ-10% מהאוכלוסייה ממוצא אירופי.

צריכת חומצה פולית בישראל

בעיקר בחורף ישנה ירידה בצריכה של חומצה פולית במזון – פולאט. לפי סקר הבריאות והתזונה של משרד הבריאות (סקר מב"ת) לבוגרים בגילי 64-18 לשנים 2016-2014, בבחינת צריכת חומצה פולית כפולאט בישראל, לפי ערכי מדד EAR שממליצים על צריכה של 320 מיקרוגרם פולאט ליום, 72.5% צורכים פולאט בכמות נמוכה מההמלצות – 65.8% מהגברים ושיעור גבוה במיוחד של 79% מהנשים.

בסקר התזונה לילדים בגילי 11-2 שנערך בשנים 2016-2015, שליש מהילדים בגילי שנתיים עד 11 (33.2%) צרכו פולאט בכמות נמוכה מהמומלץ.

בסקר שנערך בקרב מבוגרים מעל גיל 65 (מב"ת זהב) בשנים 2006-2005, דווח על צריכה ממוצעת של 280 מיקרוגרם פולאט בגילי 74-65, 272 מיקרוגרם פולאט בגילי 84-75 ו-245 מיקרוגרם פולאט בגילי 85 ומעלה, כשבכל הקבוצות הצריכה בקרב גברים הייתה גבוהה בהשוואה לנשים, בדומה לממצאים בגילים צעירים יותר.

בארה"ב, בבחינת חוסרים בוויטמינים על פי בדיקות דם, לפי מחקר של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) שפורסם באוגוסט 2019 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition המבוסס על ממצאי סקרי הבריאות והתזונה הלאומיים במדינה (סקר NHANES), כ-20% מהאוכלוסייה סובלים מחסר בחומצה פולית.

אוכלוסיות בסיכון לחוסר בחומצה פולית

מספר קבוצות באוכלוסייה נמצאות בסיכון לפתח חוסרים בחומצה פולית:

• מטופלים עם אלכוהוליזם לרוב אינם מקפידים על תזונה מאוזנת ונמצאים בסיכון לחוסרים תזונתיים שונים, לרבות בחומצה פולית, וכך גם אנשים בתהליך גמילה מהתמכרות לאלכוהול. אלכוהול גם הוכח כחומר שעלול לשבש את ספיגת החומצה הפולית בגוף ובעיקר בכבד ומאיץ את סילוק החומצה הפולית מהגוף דרך הכליות. במחקר בפורטוגל, שבה לא מתבצעת העשרה של מזונות בחומצה פולית בדומה לישראל, על פי הממצאים שפורסמו עוד במארס 1997 בכתב העת American Journal of Gastroenterology, זוהו חוסרים בחומצה פולית בקרב 60.6% מהאנשים עם אלכוהוליזם כרוני.
• נשים הרות ומניקות: על רקע דרישות העובר בחומצה פולית להתפתחות תקינה של מערכת העצבים, נשים הרות נוטות לפתח חוסרים בחומצה פולית. גם בהנקה מומלץ על צריכה גבוהה יותר של 500 מיקרוגרם ביום על רקע הנטייה לפתח חוסרים בוויטמין. כאמור, נשים בגיל הפוריות אשר מתכננות הריון נמצאות בסיכון לסיבוכים משמעותיים בהתפתחות היילוד כתוצאה ממחסור בחומצה פולית, ולכן נדרשות ליטול תוסף חומצה פולית.
• מטופלים עם מחלות שפוגעות בספיגת רכיבים תזונתיים נוטים גם הם לחוסרים בחומצה פולית, לרבות המאובחנים עם צליאק, מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן ומטופלים עם 'אשוחית טרופית' – מחלה שמאפיינת אזורים טרופיים ומתבטאת בהפרעות ספיגה ושלשולים תכופים. מחקר מספרד שפורסם בנובמבר 2013 בכתב העת Scandinavian Journal of Gastroenterology זיהה במדגם של חולי קרוהן כי 22.2% סבלו מחוסרים בחומצה פולית, בהשוואה ל-4.3% בלבד מהמאובחנים בקוליטיס כיבית.
• מטופלים בתרופות מסוימות נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוסר בחומצה פולית – לרבות המטופלים בתרופות נוגדות פרכוסים ומטופלים בתרופה סולפהסלזין ממשפחת האמינוסליצילאטים המשמשת בעיקר כטיפול לקוליטיס כיבית.
• מטופלים עם מחלות גנטיות שמתבטאות בפגיעה באנזים MTHFR שאחראי על הפיכת חומצה פולית לפעילה וכן על פירוק חומצת האמינו הומוציסטאין.
• מטופלים עם חוסרים בוויטמיני B אחרים, לרבות ויטמין B12 – נמצאים בסיכון לחוסר בחומצה פולית.
• תזונה לקויה ודלה בחלבונים מסוימים עלולה אף היא להוביל לחוסרים בחומצה פולית.
• מטופלים עם אקזמה עורית (סבוריאה) ודלקות חניכיים נמצאים בסיכון לחוסרים בחומצה פולית. ישנם מחקרים מסוימים שטוענים כי צריכה גבוהה של חומצה פולית בגיל המבוגר עשויה להגן מפני דלקות חניכיים.

התסמינים של חוסר חומצה פולית והנזקים מחוסר חומצה פולית

חסר חומצה פולית לרוב מלווה בחוסרים ברכיבים תזונתיים חיוניים נוספים, בקרב מטופלים בסיכון לתת תזונה, לרבות חולים כרוניים ומטופלים עם הפרעות בספיגת מזונות ומכורים לאלכוהול.

חסר בחומצה פולית נקשר גם לסיבוכים רפואיים שונים:

מומים עובריים

החל משנות ה-90 הוכח בבירור כי חסר בחומצה פולית מעלה את הסיכון להפרעות בהתפתחות העוברית ומומים מולדים, ובייחוד למומים בתעלה העצבית המכונים NTDs. מומים אלה מובילים ללידת תינוקות הסובלים מפגיעות קטלניות, לרבות 'שדרה שסועה' (ספינה ביפידה) וחסר/ העדר רקמות מוחיות (אנאצפלוס). עוד בדצמבר 1992 פורסם מחקר מהונגריה בכתב העת New England Journal of Medicine שהצביע על ירידה בסיכון למומים בתעלה העצבית לאחר מתן תוסף ויטמינים לנשים הרות שמכיל חומצה פולית, ובהמשך מחקרים נוספים חיזקו ממצא זה, ופורסמו המלצות מקצועיות במדינות רבות בעולם, לרבות בישראל, לנטילת חומצה פולית בהיריון למניעת מומים קשים אלה. בישראל, חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומשרד הבריאות דיווחו באוקטובר 2020 בכתב העת Preventive Medicine על ירידה של 45% בשיעור המומים בתעלת העובר בין השנים 2000 ל-2012, הודות להמלצות לנטילה חומצה פולית בתחילת ההיריון.

מחקרים מצביעים על קשר בין חוסר בחומצה פולית בהיריון למומים מולדים נוספים, לרבות מומים לבביים, כאשר לפי ההנחה הדבר נובע מכך שרקמות הלב המתפתחות דורשות אף הן כמות גבוהה של חומצה פולית, בדומה לחוט השדרה והמוח.

אנמיה

אנמיה המתבטאת בחסר כדוריות דם אדומות עשויה להתפתח על רקע התפקיד של חומצה פולית (כמו גם של וויטמינים נוספים מסוג B) בייצור כדוריות דם אלה.

אנמיה כתוצאה מחסר חומצה פולית מכונה 'אנמיה מגלובלסטית' או 'אנמיה מקרוציטית', ומאופיינת גם בכדוריות דם גדולות יותר שצורתן אובאלית ולא עגולה, שגם משך החיים שלהן קצר יותר משל כדוריות דם תקינות. גם בסוג זה של אנמיה, כמו באנמיה על רקע חסר ברזל, נפגע תהליך העברת מולקולות חמצן לתאי הגוף.

עם השנים נמצאו במחקרים קשרים בין חסר חומצה פולית למחלות שונות, המרכזיות שבהן הן:

מחלות לב וכלי דם

מחקרים מזהים קשר בין חוסר בחומצה פולית לעלייה ברמות הומוציסטאין (Homocysteine) – חומצת אמינו שברמות גבוהות עלולה להזיק לשכבת האנדותל בדופן כלי הדם ומעלה את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי. עם זאת, קשר זה עדיין נתון במחלוקת בספרות הרפואית, ויתרה מכך – לא הוכח באופן חד משמעי האם נטילת חומצה פולית מפחיתה את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית.

כך, במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שממצאיו פורסמו במאי 2008 בכתב העת JAMA לא נמצא קשר בין צריכה קבועה של תוסף חומצה פולית וויטמיני B נוספים למשך 7.3 שנים בממוצע לבין ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם. גם מטה אנליזה שפורסמה בשנת 2010 מצאה כי תוספי חומצה פולית אינם יעילים למניעת מחלות לב. לצד זאת, ישנן ראיות כי באופן ספציפי תוסף חומצה פולית עשוי להוביל לירידה בסיכון לשבץ מוחי. מחקרים הדגימו כי במדינות בהן קיימת העשרה מחייבת של קמח חיטה בחומצה פולית חלה ירידה בשיעורי התחלואה בשבץ מוחי בהשוואה למדינות אחרות. בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים שמצביעים על תועלת של מתן תוסף חומצה פולית למטופלים עם יתר לחץ דם ותחלואה קרדיו וסקולארית למניעה שניונית של שבץ מוחי חוזר.

סרטן

מספר מחקרים אפידמיולוגים מצביעים על קשר אפשרי בין צריכת חומצה פולית לבין ירידה בסיכון להתפתחות סוגים מסוימים של סרטן, לרבות סרטן המעי הגס, סרטן הריאות, סרטן הלבלב, סרטן הוושט, סרטן הקיבה, סרטן צוואר הרחם, סרטן השד, סרטן השחלות וסרטן שלפוחית השתן – מה שעשוי להעיד על קשר אפשרי בין חסר חומצה פולית לסרטן. כך, למשל, חוקרים בריטיים דיווחו בפברואר 2011 בכתב העת Annals of Oncology על קשר בין צריכה גבוהה של חומצה פולית בתזונה לירידה של 58% בסיכון לסרטן המעי הגס וירידה של 71% בסיכון לסרטן הוושט.

ההשפעות המדויקות של חומצה פולית על תהליכים ממאירים עדיין אינה ברורה, אך ההנחה כי היא קשר מיטיב זה, מקורו בהשפעתה של חומצה פולית על תהליכי תעתיק המטען הגנטי וחלוקת תאים. כמו כן יש עדויות כי חומצה פולית עשויה לדכא חלוקה והתרבות של תאים סרטניים מסוימים. לצד ראיות אלה, השפעות של נטילת תוסף חומצה פולית על הסיכון לסרטן אינן חד משמעיות, ויש אף מחקרים שרומזים קשר בין צריכה עודפת של חומצה פולית לסרטן הערמונית, ולכן תוסף זה אינו מומלץ כיום באופן שגרתי כטיפול מונע סרטן.

דמנציה

מחקרים ספציפיים מזהים קשר בין חסר חומצה פולית ועלייה ברמות הומוציסטאין לבין עלייה בסיכון למחלות דמנציה המתבטאות בירידה קוגניטיבית, לרבות אלצהיימר.

מטה אנליזה מסין שפורסמה באפריל 2021 בכתב העת Frontiers in Neuroscience מעלה כי חסר חומצה פולית מעלה ב-88% עד 92% את הסיכון לאלצהיימר.

עם זאת, מחקרים כיום אינם חד משמעיים באשר לתועלת אפשרית של נטילת חומצה פולית לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ו/או להורדת הסיכון לאלצהיימר.

דיכאון

רמות נמוכות של חומצה פולית נקשרות מזה עשרות שנים במחקרים לדיכאון ובמחקרים מסוימים אף לירידה ביעילות של נוגדי דיכאון.

ההנחה כי הקשר בין חוסר בוויטמין זה לדיכאון – מקורו בתפקידי החומצה הפולית בתהליכי מתילציה במוח וביצירת מוליכים עצביים מסוימים, לרבות המוליך העצבי סרוטונין הקשור בדיכאון, וכן בתפקיד של חומצה פולית בשמירה על איזון רמות ההומוציסטאין, וכן על רקע גורמי סיכון משניים שמשותפים לחוסרים בחומצה פולית ולדיכאון, למשל הרגלי תזונה בעייתיים ואלכוהוליזם.

מספר עבודות מצביעות על תועלת אפשרית של תוסף חומצה פולית בשיפור מצב הרוח במצבי דיכאון, אם כי נדרשים מחקרים נוספים לבסס תועלת זו.

הסיכון בעודף חומצה פולית

לא רק חסר חומצה פולית נקשר לתחלואה, אלא גם עודף בצריכתה, ולפי מחקרים צריכה במינונים של מעל ל-1,000 עד 2,000 מיקרוגרם ליום מעלה את הסיכון לסיבוכים במערכת העצבים שעשויים להתבטא בחולשה, הפרעות שינה, רגזנות יתר ופגיעה בתפקוד מערכת העיכול. לעתים, צריכת יתר של חומצה פולית עשויה להוביל לתחלואה של ממש.

מספר מחקרים מזהים קשר בין צריכה עודפת של חומצה פולית לסרטן הערמונית – בייחוד בקרב גברים שנוהגים ליטול בקביעות תוסף חומצה פולית. במחקר אמריקאי שפורסם במארס 2009 בכתב העת JNCI של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב, נמצא כי צריכה קבועה של חומצה פולית מעלה פי 2.63 את הסיכון לסרטן הערמונית במעקב של עשר שנים, כאשר צריכה גבוהה של חומצה פולית ממקורות תזונתיים לא השפיעה על הסיכון למחלה.

ישנן ראיות כי עודפי חומצה פולית עשויים להשפיע על ירידה בתאי NK של המערכת החיסונית ובכך בפגיעה ביכולת ההגנה שלה מפני הידבקות בזיהומים.

מספר חוקרים גם מתריעים מפני תופעה שבה צריכה עודפת של חומצה פולית עלולה "למסך" נזקים על רקע חוסרים בוויטמין B12 – שעשויים להתבטא בפגיעות נוירולוגיות, וזאת מאחר וסימנים מקדימים של אנמיה אינם קיימים (מאחר ועודף חומצה פולית מתקן זאת), וכך הפרעות נוירולוגיות על רקע חסר ויטמין B12 עלולות להתגלות בשלבים שכבר עשויים להיות בלתי הפיכים.

תוסף חומצה פולית עשוי להפחית את הרמות בדם של תרופות מסוימות, לרבות חלק מהתרופות נוגדות פרכוסים.

מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: דצמבר 2021