בין כל הדאישות שכיווצו לאחרונה הדאישה לעבוד הכי מקשה עלי אני לא מצליחה! ממש ממש ממש לא! להיות. שמתי לב שפעם הייתי מצחיקה ועכשיו אין לי הכל עצוב.אולי מעולם לא הייתי מצחיקה רק ניסיתי למצוא חן בעיני אנשים.השבוע מרגישה שאיבדתי את עמוד השדרה, הדבר הזה שיש...

אני ומואנה התחלנו שימוש בכלי אילוף מאוד קשה, בכל פעם שהוא מופעל אני רוצה פשוט לפגוע בעצמי ומטילה בעצמי ספקות. יש בי צד סאדיסטי שהתעורר בשנים האחרונות ואני חוששת ממנו. בשלב מסויים זה ניסוי האסירים והזוהרים, מתישהו הפעלת הכח מתנרמלת.עברנו לגור ביחש בדי...

העבודה עם המאלף מתישה אותיאין לח כסף בחדבון בנק ואני אשכרה מקוששת חפצים אצל אנשיםמחפשת גמחפתאום בחיים שלי אני נזקקת ועצובה שלא חרדית, זה ממש דפוקפשוט עצוב לי הכל ושכחתי לעדם את אפליקציית המעקב מצבי רוח שבןעהתחלתי איתה כי רציתי להתחקות אחר התנודותאני ...

עוברת דירה, אין שקל להוציא על ריהוט, הכל יד שניה ומסירה ונדבות מהוורים שגם קורסים לרצפה. מפה לשם הבית קצת כפרי בסגנונו, ובלי שהתכוונתי, יוצא שהוא מאוד כמו אימאות בז' (אימהות, אני יודעת, ככה זה בבדיחה), הכל בגונים של לבן או נטרלי, וזה קצת מבאס.מצד שני...

לא נעים להגיד אבל הפכתי שוב לאלימה מאוד. לא יודעת מה לעשות בזה.

אני כבר מתחילה להרגיש ממש שיחה עמוקה ביננו, לראות את הרצונות, הקשיים, החוזקות, החסכים, התאוות. המילים שלהם, מתפרצות מתוך העיניים, כמו שיר נוגע שמגיע ברגע הנכון ומדבר את שחשתי.זה מרגש מאוד, וגורם לי להתפתות לאמץ את כלב האומנה.אבל אני מתאמצת בכל זאת בש...

לט הכל שחור ולבן, יש גם ורוד, וסגול, וירוק, וכחול, ואפילו חום.אבל כשמגרים את המלץ הקטן שבי יותר מדי פעמים, הוא שוכח את הדיפלומטיה הצבעונית של הגזלייט, ופורש את האמת בפרצוף בלי מסננות. זה מה שאני מרגישה שקרה לי מול פרספונה והאדס, מול מקום העבודה, וגם ...

עם השנים אני הופכת למודעת יותר להתנהגויות שהן תוצר של פגיעה, זה כבא הגיע למצב בו אני צוחקת על הדברים, אבל שום דבר לא באמת מצחיק אותי בזה שהדברים חוזרעם על עצמם. שהתגובות שלי לזה שכשאיש טיפול פוגע בי, באמון שלי, ברגשות שלי, בגבולות שלי, הפזמון חו...