ברזל (Iron) הוא מינרל חשוב לתהליכי ותפקודי גוף רבים ובראשם יצירת המוגלובין שתפקידו לשאת חמצן מהריאות לרחבי הגוף. חוסר בברזל מהווה את הגורם המרכזי לאנמיה. המינרל מצוי באופן טבעי במזונות רבים ואף מוסף לחלק מהמזונות באופן מלאכותי ומצוי בתוספי תזונה ומולטי ויטמינים.

הטיפול בחסר בברזל דורש בירור אצל רופא משפחה, מאחר והוא עשוי להתפתח על רקע מחלות ומצבים רפואיים שונים. גם טיפול בחוסרים דורש לרוב היוועצות ברופא. דיאטנים אמונים לרוב על היבטים של העשרת התזונה בברזל. לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, "תפקיד הדיאטנים הוא לבחון את התפריט התזונתי ולמנוע חוסרים בברזל דרך התזונה, למשל בבחינת הרגלי תזונה שעשויים לפגוע בספיגת הברזל כמו שתיית תה אחרי אכילת בשר. בנוסף חשובה ביותר התייחסות של רופא המשפחה לנושא".

בשוק ניתן לרכוש ברזל כתוסף תזונה ללא מרשם, אולם צריכת התוסף דורשת בירור מקדים והיוועצות עם הרופא, מאחר ועודף ברזל כרוך בסיכון לסיבוכים רפואיים. לדברי אורבך, "ברזל הוא לא מסוג התוספים שאפשר לומר עליהם 'אם זה לא מועיל – זה גם לא יזיק', כמו ויטמין C למשל, ובעודף הוא עלול להיות מסוכן".

תפקיד הברזל בגוף

ברזל הוא רכיב חשוב ביצירת חלבון ההמוגלובין שמצוי בתאי הדם האדומים שתפקידו לשאת חמצן מהריאות ודרך הלב אל תאי הגוף דרך מערכת הדם, כאשר רוב הברזל בגוף מצוי באותן מולקולות המוגלובין.

(צילום: shutterstock)

בנוסף, ברזל נאגר בגוף גם בנגזרות הכימיות 'פריטין' (Ferritin) ו'המוסידרין' (Hemosiderin) שהוא תוצר של פריטין – בין השאר בכבד, הטחול, רקמות שרירי הגוף ומח העצם, ומהווה מקור חיוני לתהליכים ביולוגיים שונים, לרבות גדילה, התפתחות מערכת העצבים, תפקוד התאים, תפקוד המערכת החיסונית, מבנה העור, השיער והציפורניים וסינתזה (ייצור) של הורמונים מסוימים.

בין השאר, הברזל מסייע ליצירת חלבון ה'מיוגלובין' שמספק חמצן לשרירי הגוף, ותומך בתפקוד השרירים ורקמות החיבור. המינרל חיוני גם לפעילות מוחית ולתפקוד קוגניטיבי תקין, ומחקרים מזהים ירידה קוגניטיבית בקרב אנשים עם חוסרים בברזל.

ברזל נחשב למינרל חיוני במיוחד בתקופת ההיריון – הן לאישה ההרה והן לעובר המתפתח, ואנמיה על רקע חוסר ברזל בהיריון מעלה את הסיכון לסיבוכים מיילדותיים, לרבות לידה מוקדמת, רעלת היריון ולידת תינוקות במשקל לידה נמוך. מסיבה זו ברזל מומלץ בנטילה כתוסף במהלך ההיריון, לצד צריכת מזונות עשירים בברזל.

סוגי הברזל

ברזל שנצרך מהתזונה מסווג לשתי קבוצות עיקריות שמייצרות בגוף תרכובות כימיות בעלות מאפיינים שונים:

'ברזל ממקור הם' או 'ברזל המטיני' (Heme Iron) שמקורו במזון מן החי ומהווה כ-15% מתצרוכת הברזל במדינות המערב ונחשב לברזל שנספג בגוף בצורה קלה יותר; ולצידו 'ברזל שלא ממקור הם' או 'ברזל אל-המטיני' (Nonheme Iron) שמקורו בעיקר בצמחים ובמזונות שמועשרים בברזל, וספיגתו בגוף פחותה ותלויה בין השאר בגורמים מעכבי ספיגה.

לכאורה, צמחונים ובעיקר טבעונים שנמנעים מצריכת מוצרים מן החי אמורים לסבול מחסר בברזל, אך לדברי אורבך, "רבים מהצמחונים והצמחונים-למחצה שאינם סובלים ממחסור בוויטמין B12 גם אינם מפתחים חוסרים בברזל, בעיקר אלו שמקפידים על צריכת מזונות מהצומח העשירים בברזל". ויטמין B12 הוא רכיב תזונתי נוסף שחיוני לתפקוד הגוף ומקורותיו הם מוצרי מזון מן החי בלבד.

צריכת הברזל המומלצת בתזונה

רמות הברזל המומלצות לצריכה ביממה לפי ערכי הקצובה היומית שמומלצים בארה"ב ונהוגים גם בישראל:

המלצות לצריכה יומית של ברזל בתינוקות ופעוטות 

לידה עד גיל חצי שנה – 0.27 מ"ג

חצי שנה עד שנה – 11 מ"ג

שנה עד שלוש שנים – 7 מ"ג

משרד הבריאות ממליץ במסגרת הנחיות למניעת אנמיה מאוגוסט 2012 על מתן תוסף ברזל לתינוקות ללא קשר לכמות הברזל במזונות שמהם התינוק ניזון, במינון של 7.5 מ"ג ברזל ליום מגיל 4 חודשים עד חצי שנה ובהמשך 15 מ"ג ברזל ליום עד גיל שנה וחצי (בעבר הייתה מקובלת המלצה למתן תוסף ברזל עד גיל שנה בלבד). משרד הבריאות ממליץ על ביצוע ספירת דם שגרתית לכלל התינוקות לקראת גיל שנה לאבחון אנמיה.

המלצות לצריכה יומית של ברזל בילדים ומתבגרים  

ילדים בגילי 8-4 שנים – 10 מ"ג

ילדים בגילי 13-9 שנים – 8 מ"ג

נערים בגילי 18-14 שנים – 11 מ"ג

נערות בגילי 18-14 שנים – 15 מ"ג

המלצות לצריכה יומית של ברזל במבוגרים 

גברים בגילי 50-19 שנים – 8 מ"ג

נשים בגילי 50-19 שנים – 18 מ"ג

גברים ונשים מגיל 51 ומעלה – 8 מ"ג

המלצות לצריכה יומית של ברזל בהיריון והנקה 

נשים הרות – 27 מ"ג

נערות מיניקות – 10 מ"ג

נשים בוגרות מיניקות – 9 מ"ג

בישראל, משרד הבריאות ממליץ על תזונה עשירה בברזל לנשים הרות על רקע עלייה בנפח הדם והצורך באספקת ברזל מוגברת להתפתחות תקינה של העובר, וכן על נטילת תוסף ברזל מסוף החודש השלישי להיריון ועד שישה שבועות לאחר הלידה במינון של 30 מ"ג ליום (לרוב נמכר בשילוב עם חומצה פולית), ועל אכילת מזון עשיר בברזל מהחי והצומח ומזונות עשירים בוויטמין C שמסייע לספיגת הברזל.

המלצות לצריכה יומית של ברזל לצמחונים וטבעונים  

לצמחונים וטבעונים שנמנעים מאכילת בשר, עוף ודגים מומלץ לפי קווים מנחים אלה על כמות כפולה פי 2 לפחות של ברזל יותר מההמלצות הכלליות, מאחר והגוף נוטה לספוג פחות טוב ברזל ממקור צמחי (Nonheme Iron) בהשוואה לברזל שמקורו במזונות מן החי.

מזונות שמהווים מקורות טובים לברזל

ברזל מצוי במזונות רבים, אך מומלץ בעיקר מהמקורות הבאים:

• בשר רזה, הודו (בעיקר הודו אדום), איברים פנימיים של עוף
• לחם ודגני בוקר מועשרים בברזל ללא סוכר
• קטניות – כגון שעועית, עדשים, אפונה, ומאש
• אגוזים, שקדים, טחינה, גרעינים, פירות יבשים וצימוקים

להלן תכולת הברזל במבחר מזונות, לפי טבלאות המחלקה לחקלאות בארה"ב: 

קוואקר – 49.45 מ"ג ל-100 גרם (כוס אחת: 19.78 מ"ג ברזל)

אבקת קקאו – 15.48 מ"ג ל-100 גרם (כוס אבקת קקאו: 13.35 מ"ג ברזל)

שומשום – 14.54 מ"ג ל-100 גרם (כוס אחת: 20.95 מ"ג ברזל)

כבד עוף – 12.88 מ"ג ל-100 גרם (כבד אחד: 5.67 מ"ג ברזל)

לבבות עוף צלויים – 9 מ"ג ל-100 גרם (כוס לבבות: 13.09 מ"ג ברזל)

ביצה קשה – 7.16 מ"ג ל-100 גרם (כוס ביצים קשות: 6.12 מ"ג ברזל)

פטרוזיליה – 6.2 מ"ג ל-100 גרם (כוס פטרוזיליה קצוצה: 3.72 מ"ג ברזל)

צדפות – 8-6 מ"ג ל-100 גרם

סויה – 7 מ"ג ל-100 גרם

פיסטוק – 6.1 מ"ג ל-100 גרם (כוס פיסטוק קלוי: 4.96 מ"ג ברזל)

גרעיני חומוס: 4.31 מ"ג ל-100 גרם (כוס אחת: 8.62 מ"ג ברזל)

סטייק פילה – כ-4 מ"ג ל-100 גרם

שקדים – 3.68 מ"ג ל-100 גרם (כוס שקדים קלויים: 5.68 מ"ג ברזל)

עלי תרד – 3.57 מ"ג ל-100 גרם (כוס תרד מבושל: 6.53 מ"ג ברזל)

עדשים מבושלות – 3.3 מ"ג ל-100 גרם (כוס אחת: 6.6 מ"ג ברזל)

צימוקים – 2.57 מ"ג ל-100 גרם (כוס אחת: 4.27 מ"ג ברזל)

תאנים מיובשות – 2 מ"ג ל-100 גרם (כוס אחת: 3 מ"ג ברזל)

ספגטי עם רוטב בולונז (בשר) – 1-2 מ"ג ל-100 גרם (מנה מכילה לרוב כ-400-200 גרם)

נקניק סלמי – 2.18 מ"ג ל-100 גרם (פרוסה אחת: 0.57 מ"ג ברזל)

אספרגוס – 2.14 מ"ג ל-100 גרם (כוס אחת: 2.87 מ"ג ברזל)

חומוס – 1.53 מ"ג ל-100 גרם (כף חומוס: 1.53 מ"ג ברזל)

גבינת שמנת למריחה – 1.12 מ"ג ל-100 גרם

גלידת שוקולד – כ-1 מ"ג ל-100 גרם (כדור אחד: 1.51 מ"ג ברזל)

צ'יפס (תפוח אדמה מטוגן) – כ-1 מ"ג ל-100 גרם

שניצל עוף – 0.73 מ"ג ל-100 גרם (שניצל אחד כ-1.46 מ"ג ברזל)

עגבניות מבושלות – 0.67 מ"ג ל-100 גרם (כוס אחת: 1.43 מ"ג ברזל)

הגורמים שעשויים להשפיע על ספיגה של ברזל

על ספיגה נאותה של ברזל ממקורות תזונתיים משפיעים גורמים שונים, ובכללם רמת חומציות הקיבה (הברזל נספג טוב יותר כשהקיבה חומצית), כמות הברזל שכבר אגור בגוף ונוכחות מזונות מעכבי ספיגת ברזל.

חלב ומוצריו שמכילים סידן, וכן קפאין ופוליפנולים מסוימים כמו טאנין המצויים בקפה ותה וחומצה פיטית המצויה בדגנים מלאים עשויים להפריע לספיגת הברזל שמקורו בתוספים ובמזונות שונים, ובעיקר בברזל ממקורות צמחיים וממזונות מועשרים (ברזל 'אל-המטיני'), ולכן רצוי לא לצרוך אותם יחד. הנבטה, השרייה ובישול של קטניות ודגנים ינטרלו את החומצה הפיטית ובכך יסייעו לספיגת הברזל.

ויטמין C מסייע בספיגת הברזל, ולכן מומלץ לצרוך מזונות עשירים בברזל ותוספי ברזל בשילוב מזונות עשירים בוויטמין C כגון פלפל, פטרוזיליה, ברוקולי, עגבניות (טריות) ותפוזים.

בעבר נטען כי גם חומצה אוקסאלית המצויה בתרד ובפטרוזיליה עלולה להפריע לספיגת ברזל, אך כיום התברר כי השפעתה זניחה יחסית. יש לציין כי תרד הוא אמנם מקור לברזל מן הצומח (מסוג Nonheme), אולם אינו המקור האולטימטיבי לברזל כפי שגורסים אלו שגדלו בדור הסרטים המצוירים של פופאי, וישנם מקורות טובים יותר לברזל אפילו מהצומח, למשל קטניות.

התסמינים של אנמיה עקב חוסר ברזל

התסמינים העיקריים של אנמיה על רקע חוסר ברזל כוללים עייפות ותשישות, קשיי ריכוז, קוצר נשימה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, סחרחורות, ידיים ורגליים קרות, עור חיוור וכאבים בלשון.

הסיבוכים של אנמיה עקב חוסר ברזל

אנמיה לא מטופלת עלולה להוביל לסיבוכים קשים, לרבות הפרעות בקצב הלב עקב ניסיון של הלב לפצות על המחסור בהמוגלובין הנדרש לשאת חמצן לתאים – עד כדי הרחבה של הלב והתפתחות אי ספיקת לב. מחקרים קושרים בין מחסור לברזל גם לבין סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם, עיכובים והפרעות בגדילה ובהתפתחות בקרב תינוקות וילדים וסיבוכים מיילדותיים בהיריון.

אבחון חוסר בברזל ואנמיה

חסר בברזל מתפתח לרוב בהדרגה: בשלב הראשון מידלדלים מאגרי הברזל באיברים פריפריים ובמח העצם, ומצב זה מאובחן לרוב בבדיקה לרמות הפריטין (Ferritin) בדם שאומדת את כמות הברזל במאגרים בגוף.

בהמשך אם מוחמר החסר בברזל, נפגע ייצור כדוריות הדם האדומות כשרמות ההמוגלובין עדיין עשויות להיות תקינות – ומצב משני זה נקרא 'גבולי'.

בבדיקות דם, טווח הפריטין התקין מגיל שנה ומעלה אצל גברים הוא 274-25 ננוגרם למיליליטר ולנשים מתחת לגיל הבלות 122-11 ננוגרם למיליליטר ולאחר הפסקת הווסת 186-14 ננוגרם למיליליטר.

בשלב השלישי והמתקדם ביותר של חסר בברזל נפגע גם ייצור ההמוגלובין – מצב המוגדר כ'אנמיה על רקע חוסר ברזל' (IDA) – וזאת בהבדל מסוגים אחרים של אנמיה שמלווים בירידה ברמות ההמוגלובין מסיבות אחרות (למשל 'אנמיה חרמשית' שהיא מחלה גנטית ואנמיה על רקע מחסור בוויטמין B12 ובחומצה פולית או כתוצאה מזיהומים/ דלקות).

אנמיה מאובחנת בבדיקת ספירת דם, בבדיקה לרמות ההמוגלובין בדם ובדיקה לרמות 'המטוקריט' (Hematocrit) – ערך שאומד את ריכוז כדוריות הדם האדומות בנפח הדם.

ערכים תקינים בבדיקה לרמות המוגלובין בדם הם לגברים 17.4-14 גרם לדציליטר; לנשים 16.1-12 גרם לדציליטר; לילדים 20.5-9.5 גרם לדציליטר; ולתינוקות 24.5-14.5 גרם לדציליטר, כשרמות נמוכות יותר מעידות כאמור על חשד לאנמיה. ערכי הנורמה בבדיקת המטוקריט הם לגברים 42%-52%, לנשים 36%-46%, לילדים 29%-59% ולתינוקות 44%-64%, כשערכים נמוכים מעלים חשד לאנמיה. 

(צילום: shutterstock)

יצוין כי משרד הבריאות ממליץ על ביצוע ספירת דם שגרתית לכלל התינוקות בגיל שנה לאבחון אנמיה ואף בוחן את הנושא בפרויקט מדדי האיכות ברפואת הקהילה. לפי דו"ח המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, בשנת 2018 נבדקו 88.3% מהתינוקות בישראל לאנמיה מגיל 9 חודשים עד גיל שנה וחצי. לפי ההנחיות הקליניות של האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית לקידום בריאות ורפואה מונעת משנת 2013, מומלצות שתי בדיקות לאיתור מוקדם של אנמיה בקרב תינוקות – בגיל שנה ובגיל שנה וחצי. בנוסף, לפי ההנחיות הקליניות של ההסתדרות הרפואית, לכלל הנשים לאחר כל הריון מומלצת בדיקת המוגלובין עקב הסיכון המוגבר לחוסר בברזל ואנמיה.

לצמחונים וטבעונים לא קיימת המלצה רשמית לביצוע בדיקות ברזל – אך הגישה המקובלת בקרב אנשי מקצוע היא כי יש לבצע בדיקות דם לאבחון מחסור בברזל אחת לחצי שנה.

אוכלוסיות בסיכון לחוסר ברזל ואנמיה

אנמיה על רקע חוסר ברזל נפוצה ביותר במדינות מערביות. בישראל, בסקר התזונה והבריאות הלאומי של משרד הבריאות מהשנים 2016-2014 באוכלוסייה הבוגרת בגילי 64-18 דיווחו כרבע (23.3%) כי אובחנו אי פעם על ידי הרופא כסובלים מאנמיה, בהם 38.1% מהנשים ו-7.9% מהגברים. בסקר לאומי נוסף בקרב ילדים בגילי 11-2 מהשנים 2016-2015 דווח כי 7.3% אובחנו עם אנמיה, בהם 9.2% מהבנים ו-5.2% מהבנות. 

במחקר שנערך בקופת חולים כללית המבוסס על נתוני 34,512 תינוקות בגילי 18-9 חודשים, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2006 בכתב העת Pediatrics, נמצא כי 15.5% מהתינוקות סובלים מאנמיה.

אנמיה נצפית בעיקר בקרב ילדים צעירים שזקוקים לתוספת ברזל לצורך תהליכי הגדילה, נשים בגיל הפריון ובעיקר כאלו שמתמודדות עם דימום ויסתי מוגבר ונשים הרות וכן אנשים שנוהגים לתרום דם בקביעות. מחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי העמק, ופורסם בנובמבר 2020 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research מצא כי במדגם של נשים הרות, שכיחות האנמיה עמדה על 11% לפני לידה ו-21% שישה שבועות לאחר הלידה.

אוכלוסיות ספציפיות מועדות לאיבוד ברזל מוגבר ונטייה לאנמיה על רקע בעיה בספיגה, דימומים ממערכת העיכול או נטילת תרופות.

צמחונים מצויים בסיכון מוגבר לאנמיה עקב הימנעות מבשר שמהווה מקור לברזל שנספג טוב בגוף, בהשוואה לברזל ממקור צמחי שספיגתו פחותה, אם כי הממצאים בנושא זה אינם חד משמעיים, ויש עבודות שמזהות שכיחות דומה של אנמיה בקרב צמחונים ואוכלי בשר. לדברי אורבך, "לרוב צמחונים עם תזונה מגוונת אינם מפתחים מחסור בברזל. על טבעונים וצמחונים שאינם אוכלים מוצרי חלב וביצים לבדוק את רמות הברזל בדם, ובמידה ומפתחים חוסרים – יש לברר רפואית את מקורם".

חסר בברזל עשוי להעיד על מחלות שונות. אנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות דלקתיות, למשל מחלות מעי דלקתיות ודלקות מפרקים – כמו דלקת מפרקים שגרונתית, וכן אנשים עם מחלות זיהומיות וסרטן – נמצאים אף הם בסיכון לאנמיה על רקע התהליכים הדלקתיים שמובילים לירידה ברמות הורמון הפסידין שמווסת את רמות הברזל בגוף, באופן שמוביל להעברת כמות גדולה יותר של ברזל ממחזור הדם למאגרי הגוף ולמחסור בברזל זמין ליצירת כדוריות דם אדומות. במחלת הסרטן, גם הטיפולים הכימותרפיים עשויים להוביל לאנמיה, ולפי מחקרים – עד 60% מהחולים בסרטן המעי הגס מאובחנים עם אנמיה וכן 29% עד 46% מהמאובחנים עם סוגים אחרים של סרטן. מחלות מעי דלקתיות מעלות את הסיכון לאנמיה גם על רקע ניתוחים במערכת העיכול שנדרשים לעתים במצבים אלה. 

צריכת ברזל בישראל

בישראל, לפי סקר הבריאות והתזונה הלאומי של משרד הבריאות לבוגרים בגילי 64-18 לשנים 2016-2014, צריכת הברזל הממוצעת היא 10.2 מיליגרם ליום – 11.7 מיליגרם ליום בממוצע לגבר ו-8.8 מיליגרם ליום בממוצע לאישה. עוד נמצא כי קרוב לשליש מהישראלים בגילים אלה (29.3%) צורכים ברזל מתחת לרמה המומלצת - 42.5% מהנשים ו-15.7% מהגברים.

בסקר התזונה הלאומי לילדים בגילי 11-2 שנערך בשנים 2016-2015, נמצא כי צריכת הברזל הממוצעת עומדת על 9.1 מיליגרם ליום – 9.5 מיליגרם בממוצע ליום לבנים ו-8.7 מיליגרם בממוצע ליום לבנות, כאשר קרוב לעשירית (9.1%) צורכים ברזל מתחת לערכי הייחוס, בהם 11.8% מהבנות ו-6.6% מהבנים.

בסקר הלאומי שנערך בקרב מבוגרים מעל גיל 65 בשנים 2006-2005, נמצא כי בגיל המבוגר יורדת צריכת הברזל הממוצעת מ-9.2 מיליגרם ליום בגילי 74-65 (10.8 מיליגרם ליום לגברים ו-8 מיליגרם ליום לנשים), ל-8.7 מיליגרם ליום בגילי 84-75 (9.8 מיליגרם ליום לגברים ו-7.7 מיליגרם ליום לנשים) ול-7.7 מיליגרם ליום בגילי 85 ומעלה (8.7 מיליגרם ליום לגברים ו-6.6 מיליגרם ליום לנשים). לפי הסקר, למרות זאת בגיל המבוגר אין סיכון משמעותי לחסר בברזל, אלא אולי דווקא לצריכה עודפת של המינרל. שיעור הצורכים ברזל מעל לרמה המומלצת עמד בסקר על 80% מהמבוגרים בגילי 74-65, 78.5% מהמבוגרים בגילי 84-75 ו-71.5% מהמבוגרים בגילי 85 ומעלה.

תוספי ברזל

בשוק נמכרים תוספי ברזל שונים המומלצים בין השאר לנשים הרות ותינוקות. ברזל מצוי הן בתוספי ברזל ייעודיים והן כמינרל במספר מולטי-ויטמינים/ מולטי-מינרלים שונים.

"מאחר ועודף ברזל עלול להיות מסוכן וחוסרים בברזל עשויים להעיד על תחלואה – בנטילה קבועה של תוספי ברזל מומלץ להיוועץ ברופא המטפל", מדגישה אורבך.

ברזל נמכר בתוספים בנגזרות שונות, ו"ככלל – מאחר ותוספי ברזל עשויים להוביל לכאבי בטן ועצירות, משווקות כיום פורמולות עדינות יותר שמפחיתות את תופעות הלוואי", מוסיפה אורבך.

בין סוגי תוספי הברזל המשווקים בישראל:

מלחי ברזל

מלח ברזל הוא תוסף הברזל הפופולארי ביותר שמגדיל את כמות הברזל הזמינה לייצור ההמוגלובין, והוא נמכר בצורות של 'ברזל סולפט', 'ברזל פומראט', 'ברזל ציטראט' ו'ברזל גלוקונאט'.

מומלץ ליטול את התוסף על קיבה ריקה ובעיקר להימנע מנטילתו בשילוב מוצרי חלב, קפה ותה עקב הפרעות אפשריות בספיגתו.

ברזל זה עשוי להתאפיין בתופעות לוואי במערכת העיכול, מאחר ומלחי ברזל משפיעים על גירוי רירית הקיבה והמעי, ובין המשתמשים יש המדווחים על כאבים ונפיחות בבטן, גיהוקים, ועצירות או לחילופין שלשולים וכן טעם מתכתי/ מר בפה וכתמים בשיניים.

ברזל קרבוניל

'ברזל קרבוניל' הוא סוג מזוקק של ברזל אשר משוחרר באיטיות ולכן מומלץ יותר לילדים. עם זאת, גם סוג זה של ברזל מושפע בספיגתו ממזונות שמעכבים את ספיגת הברזל בגוף, ומחקרים עדיין אומדים את יעילותו.

ברזל בשילוב רב סוכר

בשנים האחרונות נמכרים תוספי תזונה המכילים ברזל בשילוב רב סוכר, כדוגמת 'תכשירי ברזל מבוססי פולימלטוז', באופן שמשפר את ספיגתו במעי, ובאופן שמאפשר גם ליטול אותו בשילוב מוצרי חלב, קפה ותה.

רב הסוכר מווסת את אגירת הברזל באיברי הגוף השונים ומונע הצטברות מאגרי יתר של ברזל.

תוספי ברזל חדשים המשולבים עם רב סוכר גם נחשבים לבטוחים יותר בהיבט של מיעוט תופעות לוואי. יש לציין כי היעילות של ברזל בשילוב רב סוכר עדיין נבחנת בקהילה המדעית, ונכון להיום ממצאי המחקרים בנושא עדיין אינם חד משמעיים.

פיתוחים נוספים

בחברות הפארמה עמלים כל העת על פיתוח תכשירים נוספים מבוססי ברזל שיאפשרו העלאה של רמות הברזל במאגרי הגוף ובדם, לצד ספיגה משופרת של הברזל ומיעוט תופעות לוואי. אחד הפיתוחים הפטנטיים הללו הוא 'ברזל ביסגליצינאט' (המכונה גם 'ברזל עדין') שמהווה תרכובת של ברזל עם שתי מולקולות של החומצה האמינית גליסין, באופן שנועד לבלום את גירוי ריריות מערכת העיכול וכן את קשירת הברזל לחומרים מעכבי ספיגה.

זריקות ברזל רפואיות

בשנים האחרונות פותחו תכשירי ברזל בשחרור מושהה הניתנים בעיקר בזריקות, למשל בפיתוח של זריקת ברזל חודשית לטיפול באנמיה על רקע חוסר ברזל. טיפול זה מוגדר רפואי, ניתן במרשם רופא ומיועד למחלות ומצבים רפואיים שונים.

חשוב לזכור שבגילי הילדות מינון יתר של ברזל עלול להוביל להרעלת ברזל מסכנת חיים.

הסיכון בעודף ברזל

ברזל נחשב לחומר מחמצן בגוף, והוא גם אחד המינרלים שקיומם בגוף מחייב איזון תוך העשרת התזונה בנוגדי חימצון המצויים בעיקר בירקות ופירות.

צריכה מופרזת של ברזל ונטילת תוספי ברזל במינונים גבוהים והצטברות מאגרי ברזל עודפים בגוף מעלה את הסיכון לסיבוכים רפואיים שונים, לרבות נזקים לכלי הדם, מחלות לב וכלי דם, ולפי מחקרים גם מעלה את הסיכון לסוכרת סוג 2 וסוגים שונים של סרטן.

ככלל, לבוגרים עם תפקוד תקין של מערכת העיכול אין סיכון משמעותי לצבירת מאגרים עודפים של ברזל בגוף, מאחר והעודפים מופרשים החוצה, אולם צריכה של מעל ל-20 מ"ג ברזל לכל ק"ג משקל גוף בתוספים או תרופות עשויה להוביל לתסמינים במערכת העיכול שמאפיינים עודף בברזל, לרבות כאבי בטן, גזים, עצירות, בחילות, הקאות ואף עילפון, בעיקר כשנצרך תוסף ברזל ללא מזון במקביל. צריכה עודפת של ברזל בתוספים גם עשויה לפגוע בספיגת מינרל האבץ ולהוביל לחסר באבץ.

בספרות הרפואית תועדו מקרים קשים של הרעלת ברזל שהובילו לכשל בתפקודי איברים שונים, פרכוסים ועיוותות ואף תרדמת ותמותה. עוד בשנת 1997 הורה מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) על הוספת אזהרות על תוספי הברזל מפני הסיכון בהרעלת ברזל.

הפרעה במטבוליזם הברזל והצטברות עודפי ברזל באיברי הגוף מכונה ברפואה 'המוכרומטוזיס' (Hemochromatosis) – תופעה נדירה שמלווה בתסמינים אופייניים של כאבי מפרקים ובטן, עייפות, חולשה, סוכרת, אובדן תפקוד מיני וחשק מיני, אי ספיקת לב, אי ספיקת כבד, עור בצבע אפור-ברונזה וערפול זיכרון.

יש מספר מוטציות גנטיות שמובילות להמוכרומטוזיס, לרבות מוטציות בגן HFE ששולט על כמות הברזל שנאגר בגוף שמורשות בדפוס רצסיבי (משני ההורים), ובעיקר המוטציה C282Y ששכיחותה באוכלוסייה גבוהה יחסית (אם כי המוכרומטוזיס על רקע גנטי מוגדרת כמחלה נדירה).

הטיפול העיקרי בהמוכרומטוזיס הוא בהימנעות מצריכת תוספי ברזל וויטמין C ובמקרים קשים נדרשת שאיבת דם ורידי אחת לפרק זמן קבוע – טיפול המכונה ברפואה 'פלבוטומיה' (Phlebotomy).

שילובים בין תוספי ברזל לתרופות

על חולים כרוניים שנוטלים תוספי ברזל להיוועץ ברופא המטפל למניעת שילובים מסוכנים בין ברזל לתרופות שונות. כמו כן, יש תרופות שמשפיעות לרעה על דילול מאגרי הברזל בגוף ודורשות נטילת תוספי ברזל.

תרופות לפרקינסון: יש עדויות כי תוספי ברזל מפחיתים את יכולת הספיגה של תרופות לפרקינסון המכילות את החומר הפעיל לבודופה (Levodopa), המשמשות גם כטיפול בתופעות נוירולוגיות נוספות כגון 'תסמונת הרגליים חסרות המנוחה', ובכך מפחיתים מיעילותה.

תרופות לבלוטת התריס: יש עדויות כי תוספי ברזל מפחיתים מהתועלת של הטיפול בתרופות המכילות את החומר הפעיל לבטותירוקסין (Levothyroxine) המצוי באלטרוקסין ובתרופות נוספות המשמשות לטיפול במחלות של בלוטת התריס, לרבות היפותירואידיזם, גויטר וסרטן בלוטת התריס.

מעכבי משאבות פרוטונים: מאחר וחומצת הקיבה חיונית לספיגת ברזל 'אל המטיני' שאינו ממקור חי, תרופות מקבוצת 'מעכבי משאבות פרוטונים' המשמשות לטיפול בצרבות ובדלקות בקיבה – מפחיתות את חומצת הקיבה ועשויות לשבש את ספיגת הברזל. לפי מחקרים, טיפול תרופתי במעכבי משאבות פרוטונים למשך עד עשר שנים אינו קשור למחסור במאגרי הברזל ואנמיה, אולם למטופלים שמראש סובלים מחוסרים בברזל עשויות תרופות אלה להוביל לקשיים בספיגה של תוספי ברזל.

מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: אפריל 2021