היום התעוררתי כשהגוף והראש מרגישים אחרת, לראשונה אחרי לפחות שנה וחצי אני יכול להגיד שאני מרגיש טוב, העולם נראה נעים ואפשרי, הגוף שלי לא שוקל פי עשר ממשקלו, וגם הראש לא כבד מדי בשביל להישאר על הצוואר.  ומצד שני גם לא התעוררתי  אמביציוזי מדי שעומד להי...

ערבי חג תמיד היו סיוט עבור החרדה החברתית שלי, כל פעולה מסביב לשולחן היא טריגר נוראי, אחד המרכזיים שבהם למשל היה להגיש לעצמי אוכל. הרגיש לי בלתי אפשרי להצליח לפקוד על כל השרירים המעורבים בשליחת היד למרכז השולחן, משיכת צלחת, אחיזה בכף, החזרת הצלחת, תוך...

היום התחלף השעון בקנדה לשעון קיץ, בדרך כלל זה משמח אותי, התחושה הזו שהעולם ניצח עוד חורף, שיש עוד שעת אור לכוחותנו.  כרגע אני לא בטוח באיזה כוחות אני ואם השעה הנוספת הזו ביום לטובתי או לרעתי אז השנה אני בוחר להיות אדיש ככל האפשר לחילוף...

אחת לכמה שנים אני צם ביום כיפור, כשהייתי ילד אנשים סביב דיברו על לא לצום כחטא החטאים, רכבת אקספרס לגיהינום, ומשהו בנבואות הזעם שלהם השתרש לי בראש, אז בכל פעם שיש לי שנה ממש נוראית ישר מתעורר בי קול שאומר "זה הכל בגלל כיפור" ואז אני צם, בדרך כלל השנה ...

יש לי שעון שבודק את השינה. מדי פעם אני מסתכל באפליקציה לראות איך הייתי, הוא מחלק גם ציונים לשינה, בגדול אני תלמיד בינוני מינוס, אבל מה שבאמת מעניין שם זה הדפוס, אני יכול לראות שבכל פעם שהשינה שלי התחילה לרדת מ-6 שעות, אלו ימים שהייתי בהם בהיפומא...

קצת יותר משבוע שאני יותר טוב, אני מבלה פחות ופחות באוהל המאולתר שבניתי במיטה, שוב בא לי לעבוד על הפרויקטים שלי, אני יותר מפויס עם המוזות ועם עצמי.אני בספק אם זה הכדור החדש, אני עדין לוקח אותו במינון של אוגרים(2 מ"ג), אולי הכד...

כשהראש מנסה ללחוש לנו משהו, אנחנו לא תמיד קשובים או פשוט עסוקים בלהקשיב לקולות החזקים יותר של כל מיני מנגנוני הישרדות שאספנו בלית ברירה, ומתישהו כל הלחישות היתומות האלה שמושלחות לקרקעית הראש מתחילות להסתחרר בינן לבין עצמן והופכות לטורנדו, שלו&nb...

מודה שהייתי צריך ממש לדחוף את עצמי לכתוב את הפוסט הזה, אבל רציתי לפחות בזה להתגבר על הדפוס של להתנתק ולברוח, לקח לי שלושה ימים להצליח לכתוב משהו קוהרנטי, אבל בעיקר הפריע לי שלא משנה מה ניסיתי לכתוב זה הרגיש לי שאני משקר, הרגשתי שאני לא קונה את זה. בכ...