הפליא אותי. הפליא אותי להכנס עכשיו אחרי שנתיים ולראות שלא השתנה הרבה. כמעט כלום.נוספו תובנות. שנים. מחפשת עכשיו מישהוא לדבר אתו ברמה יומית כי בעצם הדבר הכי קשה הכי הכי קשהזה הלבד. אולי בעיקר ההורות לבד. וכל יום עולה שעת משבר או שתיים ש...

אין לי תמונה לפוסט הזה. למה שארצה לשמור תמונה רעה שלי? או תמונה מגעילה, נוראית? היום היה רע, רע מאוד. היה איזה ניצוץ תקווה וגם הוא נכבה. נשארתי בדממה כבדה ומעיקה, שהופגה במקצת על ידי הבנות, בקושי. כל מחשבה על משהו נתקלת מיד בחומת בטון בצורה וענק...

תמונת הכותל העתיקה הזו הניעה אותי לכתוב משהו על תפילה.תפילה להשמע. להיראות. להיות חלק. להיות שותפה . תפילה לעלות מעל למים ולנשום. שיתבהר לי בלב ובעיניים, שברגליים יחזור כוח. שהבטן תרגע. תפילה להתחבר לבני האדם. לחלקם. לחלק קטן, קטנטן, ז...

 ואחרי כל זה שתיקה 

חשבתי שהיום יהיה טוב יותר. אז חשבתי. איך שנשכבתי לתרגל יוגה, אחרי שמלאן זמן לא תרגלתי, כל הראש התמלא בצרחות הרגילות:כמה ההיא נפלאה וכמה להם נהדר וכמה ההוא הצלחה אדירה ,וכמה את אף פעם לא, את אף פעם לא תצליחי, מיותרת ודחויה ורועשת מבפנים כל כך . והצרחו...

ביקר לי, לא כך דימיינתי שתתחיל השנה. התחלה שהיא יותר כמו סוף. עם כל ההתכווניות הכי טובות שהיו לי, נודע לי פתאום שבתי הצעירה לא תוכל ללכת בשנה הבאה לביהס האנטרופוסופי. שלמרות מה שחשבתי בעקבות עובדות סביבתיות מטעות,והמתנה של שנתיים, אין לה מקום. ו...

ואם לא מגיע לי שיקשיבו לי, כי אני בעצם כשלון....אז הרי גם כאן לא יקשיבו, נכון? ההתעלמות הרי היתה מנת חלקי מאז זאני זוכרת את עצמי. התעלמות מקולי, ממחשבותי, מדעותי, מהצעותי, מיוזמותי, מרצונותי, מבקשותי. הושטתי יד לעולם והיא נשארה ריקה. למדתי ...