סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל. לסרטן המעי הגס מספר גורמי סיכון מוכחים, חלקם – לדוגמה גנטיקה – אינם בשליטתנו, אך קיימים גם גורמי סיכון רבים שניתנים לשליטה באמצעות שינויים באורח החיים. 

סרטן מעי גס הוא אחד מסוגי הסרטן שקשורים מאוד לאורח החיים ובין גורמי הסיכון שנקשרו למחלה נמנים משקל עודף, יושבנות (אורח חיים לא פעיל), עישון, צריכת אלכוהול והיבטים מסוימים בתזונה. מאחר שהמזון שאנחנו אוכלים בא במגע ישיר עם תאי מערכת העיכול, הקשר בין סרטן ותזונה מתבטא בחוזקה בסרטנים של מערכת העיכול ובפרט בסרטן המעי הגס והחלחולת, אליו מגיע מזון לא מעוכל.

מערכת העיכול מתחילה בפה. לאחר שהמזון נלעס בפה הוא מגיע אל הוושט ומהוושט אל הקיבה - שם הוא מתפרק לרכיבים הקטנים ומועבר למעי הדק. במעי הדק מתבצעים רוב העיכול והספיגה בעזרת אנזימים ומיצי מרה. מה שלא מתפרק ולא נספג למערכת הדם ממשיך למעי הגס ודרכו מופרש החוצה בצואה. אורכו של המעי הגס כמטר וחצי. במעי הגס מתרחשת ספיגה של מים ושל מינרלים מהמזון הלא מעוכל שהגיע אליו. החיידקים במעי הגס גורמים לתסיסה של פחמימות לא מעוכלות (כגון סיבים פרהביוטים) ליצירת אנרגיה וייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת שתורמות לבריאות רקמת המעי. באמצעות השרירים השאריות מועברות אל החלחולת (רקטום) - החלק האחרון של המעי. אורכה של החלחולת כ-15 ס"מ ודרכה עוברות שאריות של תהליכי העיכול והספיגה אל פי הטבעת ומופרשות החוצה מן הגוף.

שינויי תזונה ואורח חיים שיפחיתו סיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת

שמרו על משקל תקין

מחקרים רבים הצביעו על קשר בין עודף משקל או השמנה לסרטן המעי הגס. במחקר ענק במסגרתו נותחו נתונים מ-13 מחקרים, שממצאיו פורסמו בשנת 2015 בכתב העת American Journal of Epidemiology, נמצא כי השמנה בין תחילת הבגרות לאמצע החיים ובין אמצע החיים לזקנה מעלה מעט - אך באופן מובהק - את הסיכון למחלה וכנראה גם למוות ממנה.

הקשר בין השמנה לסרטן נובע ממספר סיבות, ובהן דלקתיות כרונית המופיעה בהשמנה, עמידות לאינסולין ושינויים הורמונליים שיוצרים סביבה שמונעת את המוות הטבעי של התאים ומעודדת חלוקה בלתי מבוקרת שלהם.

שמרו על רמות תקינות של סוכר בדם

סוכרת ועמידות לאינסולין הם מצבים שנקשרו לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס. אינסולין הוא פקטור גדילה לתאי המוקוזה של המעי ומעודד התפתחות גידול בתאי המעי. זו אחת הסיבות לכך שסוכרת מגבירה את הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת. לחולי סוכרת מומלץ לפעול לאיזון רמות הסוכר ככל שניתן.

הקפידו לבצע פעילות גופנית 

פעילות גופנית מסייעת לשמירה על משקל תקין, משפרת עמידות לאינסולין, מסייעת לאיזון רמות הורמונליות ולמניעת דלקתיות. מנגנונים אלה הופכים את הפעילות הגופנית לאחד ההרגלים החשובים שכדאי לאמץ למניעת סרטן המעי הגס והחלחולת. מטה אנליזה שפורסמה בכתב העת British Journal of Medicine בשנת 2016 הראה שפעילות גופנית מסייעת למניעת סרטן המעי הגס והחלחולת וככל שעושים יותר פעילות ההשפעה המגנה עולה.

הפחיתו בצריכת בשר אדום ושימו לב למידת הצלייה

צריכה של בשר אדום, במיוחד כזה ה"עשוי היטב" (מידת עשייה WELL DONE), נקשרה לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס. בהודעת ארגון הבריאות העולמי שפורסמה באוקטובר 2015 בשר אדום הוכרז כמסרטן אפשרי בבני אדם.

בישול בשר בטמפרטורה גבוהה - בעיקר בישול על משטח חם או להבה חשופה - גורם ליצור חומרים בעלי פוטנציאל סרטני. הסיבה לכך היא שבניגוד לברזל ממזון צמחי, בשר אדום מכיל ברזל מסוג הם (Heme) ועלול לגרום לתהליכי חמצון שמובילים לשינויים על הדנ"א של תאי המעי ועל ידי כך להתפתחות תאים סרטניים.

ועדת המומחים הבינלאומית שניסחה את המלצות ארגון הבריאות העולמי סקרה מעל ל-800 מחקרים שבוצעו בעשרים השנים האחרונות, שבוחנים את השפעתו של בשר אדום מעובד ולא מעובד על עשרות סוגים של גידולים סרטניים. לפי סיכום הממצאים, שדווח בכתב העת Lancet Oncology, צריכה של 100 גרם בשר אדום מדי יום מעלה ב-17% את הסיכון לסרטן המעי הגס.

הימנעו ככל הניתן מבשר מעובד

בשר מעובד הוא כל בשר שעבר תהליך עיבוד, לרבות המלחה, שימור, עישון, תסיסה, וכל תהליך אחר שמטרתו להשביח את טעם הבשר או את מראהו או לשפר את שמירתו לאורך זמן, לרבות נקניקים, נקניקיות והמבורגרים, בשר מיובש ובשר משומר (למשל לוף). שימור או עישון של בשר יוצר חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן. 

לפי ארגון הבריאות העולמי בשר מעובד הוא מסרטן ודאי בבני אדם, בקבוצת הסיכון מספר 1 של מחוללי הסרטן – בדומה לסיגריות. לפי סיכום הממצאים בתחום שפורסם בכתב העת Lancet Oncology, כל 50 גרם של בשר מעובד שנצרך מדי יום מעלה ב-18% את הסיכון לסרטן המעי הגס, וככל שהצריכה עולה – הסיכון גדל.

הגבילו את צריכת אלכוהול

בסקירה שפורסמה בכתב העת Annals of Oncology ב-2011 נמצא כי צריכה של כשני משקאות אלכוהוליים ביום או יותר מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת בהשוואה להימנעות מאלכוהול. הסיבה לכך היא שינויים שאלכוהול עלול לגרום על גבי הדנ"א ובכך לגרום למוטציות ולהתרבות לא מבוקרת של תאים, ובנוסף לגרום להפרעה בספיגה של חומצה פולית שיש לה חלק בשכפול תקין של דנ"א בגופנו.

המכון האמריקאי לחקר סרטן (AICR) ממליץ לשתות לא יותר ממנה אחת של אלכוהול ביום לנשים ועד שתי מנות ביום לגברים. מנת אלכוהול שוות ערך לכוס יין, פחית (330 מ"ל) בירה כוסית משקה עם אחוז אלכוהול גבוה (וודקה, ערק וכדומה).

הימנעו מעישון

עישון הוא גורם סיכון להתפתחות כל סוגי הפוליפים במעי. בנוסף, עישון מעלה סיכון לסרטן המעי גס והחלחולת ולתמותה מהם, עם השפעה גדולה יותר על סרטן החלחולת.

צרכו הרבה סיבים תזונתיים

סיבים תזונתיים הם למעשה פחמימות שנמצאות במזונות מן הצומח, בעיקר בקליפת הדגנים, פירות, ירקות וקטניות. בגופנו אין אנזים שמפרק את הסיבים ולכן הם לא נספגים במעי הדק אל הדם, אלא ממשיכים הלאה במערכת העיכול, מגיעים אל המעי הגס ושם עוברים תסיסה על ידי חיידקי המעי.

סיבים תזונתיים עשויים להפחית סיכון לסרטן מעי גס ורקטום באמצעות מספר מנגנונים: יצירת חומצות שומן קצרות שרשרת כגון בוטיראט שמונע שגשוג יתר של תאים, מניעת עמידות לאינסולין וקיצור זמן מעבר מזון במעי, מה שמונע מדופן המעי לבוא במגע עם חומרים בעלי פוטנציאל סרטני. כמו כן סיבים תזונתיים מסייעים לתחושת שובע ועשויים באופן עקיף למנוע השמנה, שמעלה בפני עצמה את הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום.

במחקר שפורסם בשנת 2010 במגזיןJournal of National Cancer Institute , הושוותה צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים מול צריכה נמוכה, ונראתה ירידה מובהקת בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום בקבוצה שצרכה הרבה סיבים תזונתיים.

הכמות המומלצת של סיבים תזונתיים ביום היא 25 גרם לנשים ו-38 גרם לגברים. דוגמאות למזונות עשירים בסיבים תזונתיים: לחם מלא (שיפון מלא, כוסמין מלא, חיטה מלאה), אורז מלא, בורגול, קוסקוס מלא, פסטה מלאה, כוסמת, קינואה, קטניות (עדשים מכל הסוגים, שעועית לבנה/ חומה /מש /מנומרת, אפונה, גרגרי חומוס, פול, תורמוס).

למידע מפורט על סיבים תזונתיים

צרכו דגנים מלאים

דגנים מלאים הם מקור לסיבים תזונתיים, ויטמין E, סלניום, נחושת ,לוטאין, פיטואסטרוגנים, תרכובות פנוליות ואבץ – כולם רכיבים בעלי תכונות נוגדות סרטן.

פאנל המומחים של המכון האמריקאי לחקר סרטן ((AICR וקרן חקר הסרטן העולמית ((WCRF מצא ב-2017 ירידה מובהקת של 17% בסיכון לסרטן מעי גס עם צריכה של 90 גרם דגנים מלאים (כ-3 מנות ביום) כגון לחם מלא, אורז מלא, בורגול, שיבולת שועל וכדומה.

צרכו מוצרי חלב

נראה שלמוצרי חלב השפעה מגנה מפני סרטן המעי הגס והחלחולת. ההשפעה המגנה של מוצרי החלב מיוחסת למספר רכיבים – המרכזי בהם הוא סידן, שקושר חומצות מרה וחומצות שומן חופשיות במעי ובכך מפחית את ההשפעה הרעילה שלהם במעי.

בנוסף מוצרי חלב מכילים קזאין ולקטוז שמעלים את הזמינות הביולוגית של הסידן, חומצה לקטית שמייצרת חיידקים, ויטמין D וחומצות שומן קצרות שרשרת שכנראה גם הם תורמים לאפקט המגן.

פאנל המומחים של המכון האמריקאי לחקר סרטן (AICR) וקרן חקר הסרטן העולמית (WCRF) שבחן את העדויות המדעיות בנושא מצא ב-2017 ירידה של 17% בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום על כל צריכה של 400 גרם מוצרי חלב. בניתוח אחר של מחקרים נמצאה ירידה מובהקת בסיכון לסרטן מעי גס אך לא לרקטום עם צריכה גבוהה של מוצרי חלב. ההשפעה המגינה של גבינה הייתה הקטנה ביותר בהשוואה למוצרי חלב אחרים.

עוד נמצא כי למזונות אחרים עשירים בסידן השפעה חלשה יותר של ירידה בסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת. גם נטילת תוספי סידן נקשרה לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס.  

צריכת פירות וירקות

פירות וירקות הם מקור לרכיבים רבים בעלי פעילות אנטי-סרטנית כגון סיבים תזונתיים, ויטמין C, ויטמין E, חומצה פולית ופיטוכימיקלים שונים המשמשים כנוגדי חמצון.

ניתוח של 14 מחקרי עוקבה שממצאיו פורסמו ב-2007 בכתב העתJournal of National Cancer Institute  בו הושווה סיכון לסרטן מעי גס ורקטום ביחס לכמות הנאכלת של פירות וירקות, העלה שאכילת 800 גרם ירקות לא עמילניים ופירות ביום, הפחיתה באופן מובהק את הסיכון לסרטן מעי גס שמאלי בהשוואה לאכילת פחות מ-200 גרם. בשנת 2011 פורסמה אנליזה בכתב העת Gastroenterology שכללה 19 מחקרי עוקבה ובה נמצא שישנו קשר חלש בין צריכת ירקות ופירות לסרטן מעי גס שמאלי.

פאנל המומחים של המוסד האמריקאי לחקר סרטן (AICR) והקרן העולמית לחקר סרטן ((WCRF קבע ב-2017 כי צריכה נמוכה של ירקות ופירות (מתחת ל-300 גרם ביום) מהווה גורם סיכון לסרטן מעי גס ורקטום.

מומלץ לאכול 2-3 מנות פרי ולפחות 5 מנות של ירקות או 2.5 כוסות של ירקות חתוכים.

מנת ירק = ירק בינוני כגון גזר, מלפפון, עגבנייה, פלפל, כוס ירקות עליים חתוכים, חצי כוס ירק מבושל.

מנת פרי = פרי בינוני כגון תפוח, אפרסק, תפוז, שני פירות קטנים כגון שזיף, משמש, פרי יבש, כוס קוביות אבטיח או מלון, כוס דובדבנים, 12 ענבים, חצי מנגו, חצי אשכולית או פומלה.

מומלץ לגוון על מנת לקבל נוגדי חמצון ופיטוכימיקלים שונים ומגוונים הנמצאים בפירות ובירקות השונים.

גם לתבלינים רבים בעלי השפעה נוגדת חמצון ונוגדת דלקת – לדוגמה שום, כורכום, פפריקה, פלפל ותכונות אלה עשויות לסייע למניעת התפתחות תאים סרטניים.

אכלו דגים

המחקרים מצביעים על קשר חלש אך עקבי בין צריכת דגים וסיכון מופחת לסרטן המעי הגס והחלחולת, כפי שנמצא במטא אנליזה שפורסמה ב-2012 בכתב העת American Journal of Medicine. ייתכן שהקשר נובע מכך שלחומצות שומן מסוג אומגה 3 שנמצאות בדגים (EPA, DHA) השפעה אנטי-דלקתית.

שמרו על רמת ויטמין D תקינה בדם

ויטמין D ומטבוליטים (תוצרים) שלו מעכבים שגשוג של סרטן המעי הגס והחלחולת על-ידי מניעת התפתחות והתקדמות של תאי סרטן. 

ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע  ב-2016 כי מחסור בוויטמין D קשור לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס והחלחולת.

מומלץ לבדוק את הרמה של ויטמין D בדם ובמידה ונמצאה רמה נמוכה מהנורמה, מומלץ לקחת תוסף. מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי המינון המתאים.

* לימור מרדי- טילבור היא דיאטנית ראשית בבית החולים אסותא, דיאטנית אונקולוגית, ממובילות פורום דיאטניות אונקולוגיות של עמותת עתיד (עמותת הדיאטנית בישראל)