מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

#אנפרניל

עוקבים (4)

תגובות

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
10/08/24 9:59

אמנונה יקר, אני שמחה שהטיפול התרופתי מסייע לך - זה המון וחשוב ונהדר. ומצד שני זה רק חלק מהמשוואה בדרך להבראה - נשמע שיש לך דפוסי התמודדות שאינם מועילים לך בלשון המעטה - החיים מורכבים מהרבה דברים שלא זורמים כמו שתכננו והאתגר הוא לצלוח אותם באופן שבו נוכל לקבל את ההפרעות האלו כחלק אינטגראלי וצפוי מהחיים ולא להיבהל כשהם מגיעים לפתחינו. נשמע שהמיומנות הזאת חסרה לך אבל אל דאגה ניתן בהחלט לרכוש אותה - האם היית בטיפול נפשי - האם ניסית טיפול סי בי טי שעובד על המחשבות , הרגשות וההתנהגות כחלק ממקשה אחת?

תגובות

סימה-לבני
20/06/20 10:25

שלום רב,

אכן אנאפרניל שמכיל Clomipramil יכול לפגוע בתפקוד המיני, וזה גם רשום בעלון לצרכן ראה כאן.

זה יכול לעבור עם הזמן, במיוחד עם הבעייה שבשבילה הוא נועד נפתרת, אך זה יכול גם להמשיך.

אם זה ממשיך, יש לזה פתרונות כמו שימוש בתרופות לשיפור תפקוד מיני, אך נקודת המוצא היא האם הטיפול עוזר בכלל למטרה שלשמה אתה לוקח אותו.

למשל, אם האנאפרניל נלקח לטיפול בדכאון והדכאון חולף (לוקח כמה שבועות) אזי יש לו תועלת וצריך לבדוק את התועלת מול הנזק שעושות תופעות הלוואי ולנסות לפתור את הבעייה, אם ע"י החלפת התרופה אם ע"י הוספת תרופה, או בדרך אחרת.

סיכום

אני ממליצה לך לתת לתרופה הזדמנות להשפיע, ולתופעת הלוואי לחלוף.

והיה ותופעת הלוואי לא חולפת, מומלץ לשתף את הרופא המטפל ולשקול ביחד אם התועלת שווה את התופעה ואיך פותרים אותה.

 

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"

תגובות

סימה-לבני
12/01/20 1:09

שלום רב,

כמו שכתבה לך מיקלה 1910, כל התופעות שאת מרגישה אפשריות, ורשומות כתופעות לוואי של האנפרניל.Clomipramine.

מאחר שיש לך פסיכיאטר מלווה שמכיר אותך היטב, כדאי שתשתפי אותו בתחושות שלך ותקבלו החלטה באשר להמשך הטיפול במינון הזה.

לעלון לצרכן של אנאפרניל הקליקי כאן. את התופעות שאת מתארת תמצאי בשכיחות גבוהה, 1 מתוך 10 מטופלים, ואת החמרת הדכאון בשכיחות של 1-10 מטופלים לכל 100, על פי העלון.

 

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי" 

26/03/16 23:41

תגובות

אבי יקר. אני קוראת את מה שכתבת וליבי עם הסבל העצום שאתה עובר. לאחרונה נחשפתי לגישת טיפול הנקראת ה"תדר" אתה יכול לקרוא על זה באינטרנט - שם הם מדברים (וזה כמובן לא ייחודי רק להם) על גוף כאב גדול שבולך ותופל במשך השנים בגלל חוסר יכולת לשחרר את הכאב הזה מן הפחד שאם הוא ישתחרר האדם לא יעמוד בזה. כשקראתי מה שכתבת זה התחבר לי ...הייתה לי הרגשה כאילו אתה בורח מלחוות כאב . אינני יודעת על מה הכאב הזה אבל הוא שם רודף אותך ושום דבר איננו משכך אותו: לא החברה , לא בנות הזוג ולא הטיפול התרופתי אולי לנסיון לברוח ממנו אתה קורא "אזור הנוחות"? מי אלו השדים שרודפים אותך? מה הם אותן המחשבות שחונקות את צעדייך? האם אתה באמת מבפנים מוכן להרשות לעצמך לחיות חיים טובים?

תגובות

טל-מוזס
13/07/15 0:03

ליהי, נשמע שהחלפת התרופה אכן גורמת לך לקשיים ואני מקווה שאלו יחלפו במהירות. ישנם מקרים רבים בהם כאשר הגוף מסתגל לתרופה חדשה ישנה עליה בחרדות. את מוזמנת לכתוב את שאלתך גם בפורום התרופות וגם להתייעץ עם הפסיכיאטר שרשם לך את השילוב בין התרופות. כמה זמן את לוקחת תרופות ? האם ניסית בעבר לשלב עם טיפול?

05/11/13 2:02


שלום רב!



רציתי לדעת אם יש כאלו שניסו להפסיק תרופות פסיכאטריות וחוו תסמיני גמילה (החמרה בחרדה-פאניקה דיכאון) ואו חרדות שלא היו קודם ונבעו מההפסקה של הכדורים,אני כרגע מנסה לרדת מכדור (אנפרניל) והמצב קשה,לציין שהמצב היה קשה גם במינון מלא של הכדור אך אני מרגישה תסמיני גמילה קשים כעת ורוצה לדעת אם יש מזור..האם זה פוסק?בעבר ניסיתי להפסיק עם כדורים אחרים ולא הצלחתי לשבור את תסמיני הגמילה ולכן חזרתי לקחת..לא היתה בעיה אם אחד מהכדורים הנ"ל היה עוזר אך בשנים האחרונות לא משנה איזה כדור אני מנסה (SSRI,SNRI) ועכשיו אנפרניל פשוט לא עוזר,אפילו גורם לי לדיכאון..



אשמח לשמוע התמודדויות עם תסמיני גמילה,כמה זמן,האם יתכנו תסמיני גמילה יותר מחודשיים?



האם מישהו חווה שהכדורים יצרו בעיות שלא היו לא לפני לקיחתם?אצלי לדוגמא היו חרדות אך בטח ובטח לא ברמות של חרדות הגמילה ודיכאון..זו מילה שלא היתה אצלי בלקסיקון לפני שהתחלתי עם כל הכדורים,כן חרדות אך לא דיכאון והדיכאון שאני חווה גם בליקחתם ובהפסקתם של הכדורים זה דיכאון לא נורמלי..



ממש מיואשת,לא יודעת כיצד לצאת מהלופ הזה,לא רוצה לנסות שוב כדור..אין כדור שלא ניסיתי+קומבינציות למיניהן....



מה אפשר לעשות?אשמח לשמוע מכאלו שעברו את התופת וחזרו במידת מה לעצמם..



תודה!!



 



 



 


תגובות

inbal3339
05/11/13 22:18

היי שירי.

תודה על ההתייחסות המהירה,ההורדה כמובן בליווי פסיכיאטר,הוא בעצמו אמר לי כל עניין הכדורים ניסוי וטעיה,אין מדע מדוייק,אני שבעתי מכדורים כבר ממזמן רק שהגמילה כלכך קשה,כפי שציינתי אם היתה תועלת הייתי נוטלת אך ההפך הוא הנכון כך שאין לו מה לחדש,הוא די אמר נואש..

לגבי טיפול פסיכולוגי הייתי תקופה ממושכת אצל מישהי נהדרת אך זה מיצא את עצמו,כרגע לא מעוניינת בחפירות..

התחלתי טיפול הומאופתי לא מזמן,אני לא מאמינה גדולה בטיפולים אלטרנטיביים למיניהם אך אחרי האכזבה מהטיפולים הקונבנציונליים אין לי מה להפסיד..אולי זה עוד יעבוד!!?

מקווה שהפעם אצליח בהורדה ולא אשבר כמו בפעמים קודמות.

אשמח לשמוע התנסויות נוספות.

ערב רגוע וקל smiley

 

תגובות

הי דניאל.

אני אעביר את השאלה שלך לד"ר שטרייכר ומצד שני מנסיוני עם מאות (ואולי

יותר)  אנשים, שנטלו תרופות נוגדות חרדה ודיכאון,  המסקנה שלי היא שאין כמו הנסיון האישי.

טיפול תרופתי שעשה לאחד נפלאות היה חסר תועלת לחלוטין עבור אחר וההפך.

אולי יסייע לך לקרוא מה שכתבתי במדריך, כאן באתר  על טיפול תרופתי.

מה שלא תחליט לקחת אני מחזיקה לך אצבעות, שהכל יעבור ומהר.

אורית


שלום רב



אני בן 25, סובל מOCD קשה ודי עמיד כבר 12 שנים וכן גם דיכאון כרוני יחסית (שהתפתח עקב האוסידי ובעיקר הכישלונות שהוא גרם לי בחיי לעומת הפוטנציאל האישי הגבוה יחסית)



 



לקחתי פבוקסיל, ציפרמיל, אנפרניל, פרוזק, לוסטראל, סרוקסט (לעתים תכשירים מקורים ובחלקן תכשירים גנרים). עזרו חלקית וחלקן עשו תופעות לוואי. כרגע לוקח לוסטרל 300 מג.



השאלה שלי לד"ר היא- הבנתי שבלוסטרל המינון המקסימלי הרשמי הוא 200 מג אבל שלפעמים בתרופות האלה נותנים יותר מהמקסימום, בייחוד באוסידי. למשל ציפרלקס המקסימום זה 20 מג אבל הרבה פעמים ראיתי שנותנים באופן שכיח גם 30 ו40 מג באוסידי עם טענות לתוצאות טובות יותר, והבנתי שיש גם מחקרים פתוחים שמצביעים על יעילות גדולה יותר של מינון מעל מקסימלי.



השאלה היא האם מניסיונך כרופא מינונים גבוהים מהמקסימלי נותנים שיפור נוסף, והאם למשל נותנים גם לעתים 400 מג לוסטרל?



 



שאלה שנייה זה: לאיזה מינון של ציפרמיל, מקביל לוסטרל 300 מג? האם 100 מג לוסטרל=20 מג ציפרמיל, ובעצם 400 מג לוסטרל=80 מג ציפרמיל.?



כי יש לי תחושה ש80 מג ציפרמיל נתן לי שיפור גדול יותר באוסידי (גם אם לא מושלם) מאשר 300 מג לוסטרל .



בתודה מראש ד"ר שטרייכר


תגובות

תגובות

סימה-לבני
05/04/12 14:33

שלום רב,

מהמידע שנתת למעלה, עולה שאלה חשובה:
האם ידעת שקרדילוק, שמכיל Bisoprolol יכול לגרום לדכאון וחרדות כתופעת לוואי?
האם יתכן שאתה מקבל טיפול כנגד תופעות הלוואי של התרופה, ועכשיו אתה מבקש טיפול כנגד התופעות לוואי של התרופה שניתנה לטיפול בתופעות לוואי של התרופה הראשונה?

מקרים כאלה קורים, ואם יתכן שזה המצב, עדיף שתחזור אל הרופא שלך,
תבדקו ביחד את לוחות הזמנים שבהם התחילו הדכאון והחרדות, ותשקלו שמדובר כאן בתופעת לוואי של הקרדילוק, שאולי צריך להחליף אותו.

בכל מקרה, כמו שאתה בוודאי יודע, יש היום תרופות אחרות לטיפול בדכאון וחרדות, חדשות יותר, וחשוב להבין למה נתן לך הרופא דווקא את המרוניל שמכיל Clomipramin ושגרם לך לירידה כל כך חדה בלחץ הדם.

אני ממליצה לך לעבור את החג בדרך שבה התחלת, תוך רישום מסודר של לחץ הדם והדופק, להזהר מנפילות, כדי שלא תסתבך עוד יותר, ולבדוק עם הרופא שלך מיד אחרי החג, את הנושאים הבאים:
1. האם יתכן שהחרדה והדכאון נובעים מהטיפול בקרדילוק?
2. אם לא, ואם חשוב לטפל בכדורים, מדוע נבחר דווקא המרוניל?
3. ובכלל כיצד מציע הרופא שלך לאזן את הדופק ואת לחץ הדם שלך מבלי לסכן אותך בנפילות (עקב ירידה משמעותית בלחץ הדם...)

חג שמח,
סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il

12/01/12 12:17

שלום שמי אורן. אני בחור בשנות ה-40 לחיי, נשוי ועומד להיות אב. אני סובל מבעיית קשב וריכוז מאז היותי ילד. אובחנתי רק בגיל מבוגר יחסית, בסוף שנות ה-20. עד אז חייתי בתסכול רב. לא הצלחתי להפנים את שלמדתי, למרות שבכל מקום שלמדתי, כולל בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, קיבלתי פידבקים מהמורים על היותי ילד חכם ונבון, ותמיד היה מלווה הביטוי: "מעל הממוצע". כל חיי הרגשתי, ואני מרגיש גם היום, שחיי אינם מספקים,אני מרגיש פער בין המסוגלות שלי לבין מה שאני עושה כיום. ברוב הזמן אני מרגיש כבדות, עייפות וחוסר שקט. יש לי קושי בדחיית סיפוקים, בעיקר בכל מה שנוגע לאוכל. במשך חיי עליתי וירדתי במשקל, אך תמיד שמתי על איזון, הייתי בריא ושרירי, וכשעליתי עשרה קילו מיד דאגתי לשמור ולהוריד. לתקופות התאמנתי בחדר כושר. היו תקופות שהתמדתי יותר והיו תקופות שכלל לא עסקתי בכושר. כבר חמש שנים שאיני מצליח לרדת מהמשקל ואף אני שובר שיאים חדשים לגבי גובה משקלי, דבר שמוסיף לתסכול שלי. נסיונות הדיאטה שלי מצליחים לפרקי זמן קצרים מאד ומסתיימים באכיה כפייתית, ובהעלאת המשקל אל מעבר למשקל ההתחלתי שבו התחלתי את הדיאטה. בעבר תופלתי בכדורים (ריטלין וקונצרטה), וכן באנפרניל, אקסל וכד', כיוון שסבלתי ממצבי רוח ירודים ומ- o.c.d. ישנן תקופות שאני סובל מהתקפי חרדה חזקים, ובמקרים אילו אני לוקח כדור קלונקס, אחרת ההתקף נמשך לדקות ארוכות. בשגרה אני סובל מהתקפי חרדה ברמות חלשות, אך בסיטואציות שמפריעות לי לאיכות חיי. ההתקפים יכולים להופיע בנהיגה, בקניות בסופר, בישיבה עם חברים, בעבודה. על ההתקפים הללו אני מתגבר בעצמי, ללא כדור, אך הם מופיעים כמעט בכל יום. עלי לציין שאני עצמאי, תמיד חי על הקצה מבחינה כלכלית, דבר שלא מוסיף לשקט הנפשי שלי. יש לי אשה מקסימה, תומכת ומפרגנת. בתקופות שנטלתי כדורים סבלתי מהתפרצויות של התקפות חרדה מאד קשות, פיתחתח חרדה כנגד הכדורים, וכבר שנים שאינני נוטל אותם. אני אדם חזק, שמתפקד גם במצבים קשים, אך לעיתים אני נוטה להתפרצויות, שמתבטאות בדיבור לא נעים לאנשים, אף פעם לא באלימות. יש לי בעיות בסדר וארגון, לקחתי יעוץ עסקי לא פעם אחת, אבל לא התמדתי, תמיד הרגשתי עייפות וחוסר סבלנות כשמדובר על שיגרתיות או עיסור בארגון הדברים. אני מרגיש שהתמזל מזלי במשפחה שנולדתי אליה, ובהיכרות ובחיי עם אשתי, אך עדיין אני מרגיש חוסר סיפוק, מרגיש תסכול ומרמור והרבה פעמים בלבול וחוסר ארגון. אשמח לשמוע מקרים דומים, לשמוע על דרכי טיפול שאנשים עוברים מבחינת הרזייה וטיפול בחרדות.שכחתי לציין שעברתי בעבר טיפולים פסיכולוגיים, חלקם יותר מוצלחים וחלקם ללא השפעה, האחרון שבהם התחיל לפני כשמונה חודשים למשך חצי שנה, והסתיים עקב בעיות תקצוב. אני מרגיש מלכוד, כיוון שאני יודע שטיפול יסודי בכמה מישורים יכול לקדם ולעזור לי, אך מצד שני, ההתנהלות הכלכלית שלי וחוסר המיצוי שקיים בי אינו מאפשר לי כלכלית להשקיע בטיפול עמוק. אשמח לשמוע רעיונות מכם. תודה מראש.

   

תגובות

אורן-2
07/02/12 20:34

שאלה שאינה קשורה למהות הנושא אלא לעניין טכני. איך אני מוצא את הדיון ביננו מבלי לדפדף אחורה, אם זה ניתן?

מנהל קבוצה
02/09/10 18:11

המדריך השלם של כאב עצבי Neuropathic Pain שמי ד"ר חיים-משה אדהאן. אני מעלה עכשיו את המדריך של כאב עצבי לאפשר ל 200,000 או יותר ישראלים הסובלים מכאב עצבי Neuropathic Pain ללמוד יותר פרטים על כאב עצבי ולהציע אפשריות חדשות לטיפול בכאב.

כאב ממקור עצבי הוא בר טיפול. סדרה שלמה של תרופות שלצידן טיפולים פולשניים מפחיתה את רמות הכאב ולפעמים אף מנטרלת אותם לגמרי
ד"ר אילון איזנברג +  חיים-משה אדהאן
מעובד ממאמר של ד"ר אילון איזנברג
כאב עצבי לסוגיו השונים אינו נדיר והוא כרוך בסבל ניכר ובפגיעה קשה באיכות חייהם של חולים רבים. ההסתמנות הקלינית של כאב עצבי רחבה ושונה לעתים מחולה לחולה. עקב כך ובשל העובדה שהוא מגיב לטיפולים ספציפיים בלבד, יש חשיבות מרובה לאבחון מדויק. אין מענה אחיד ויעיל לכל צורות הכאב, ולכן חשוב להכיר את אפשרויות הטיפול השונות. נדבך הטיפול הראשון כולל תרופות נוגדות דיכאון או נוגדות פרכוס, עם או ללא שילובם של תכשירים עוריים. שילובן של תרופות אופיואידיות נחשב לקו טיפול שני. מתן תרופות תוך ורידיות וביצוע חסימות עצב הם עיקרי נדבך הטיפול הבא ואילו במקרים סלקטיביים יותר יבוצעו השתלות אלקטרודות, התערבות כירורגית או מתן אופיואידים תוך שדרתי. אין לשכוח לשלב טיפולים פיזיקליים ופסיכולוגיים שהם בעלי חשיבות עליונה להמשך תפקוד החולה.
סטטיסטיקאים רפואיים יצרו טכניקה לדרג היעילות של תרופות נגד כאב במצבים שונים. הם ניסו לייצר מד פשוט לתרגם את כל המידע המורכב שיצא מהסקרים הקליניים למד פרקטי, מובן, וניתן להשוואה כדי לדון העצמה והבטיחות של טיפולים שונים לכאב וגם לכמת את הסיכונים של הטיפול. המד הכי טוב והכי פשוט היא מה שנקרא המספר הדרוש לטפל  NNT והמספר הדרוש להזיק NNH.
תדמיין לעצמך תור של פציינטים הבאים לרופא עם גורם ספציפית של כאב עצבי. כולם מקבלים אותו מינון לזמן מסוים. הNNT או מספר הדרוש לטיפול מייצג כמה אנשים צריכים להיות בתור אצל הרופא ולקבל הטיפול בנידון לפני שמגיעים לחולה שהטיפול יעזור להקל על לפחות חצי מכאבו.
חשוב לציין שהNNT אינו כולל אלו בתור שישתפרו מסיבת רגרסיה טבעית של כאב עם הזמן או בגלל הגורם הפלסבו שזה תגובה ידועה בנטילת תרופות נגד כאבים. הNNT סופר רק התוצאה האמיתי של התרופה עצמה. למשל, לשימוש ב-Cymbalta  לכאב עצבי או לפיברומיאלגי, הNNT הוא 6. פירוש הדבר שצריך להיות 6 חולים בתור לפני שהשישי ירגיש הקלה של לפחות 50% מהכאב שלו. מאידך,  85% או 5 מתוך 6 חולים הממתינים בתור לקבל Cymbalta לא יקבלו הקלה בכאב של 50% או יותר מה Cymbalta עצמו למרות שהרבה מהם ירגישו יותר טוב חלקם בגלל הגורם הפלסבו וחלקם בגלל הרגרסיה הטבעית של הכאב במשך הזמן.
הNNH או מספר הדרוש להזיק משקף אותו רעיון לגבי תופעות לוואי מזיקות. הNNH מייצג באופן סטטיסטי מספר החולים שמקבלים בממוצע לפני שהתרופה מזיק במידה הגורם להפסקת הטיפול.
הטבלה שלהלן מראה תוצאות הNNT לשימוש בסוגים שונים של תרופות לטיפול בכאב
 
 
 
                                                                                                     
 
שיפור משוער בכאב ביחס לפלסבו
NNH
NNT
תרופה
 
30 %  בערך
17.1
2.5
אופוידים חזקים מכל הסוגים
 
30 %  בערך
12
4
 
30 %  בערך
11
6
 
Elatrolet/Nortyliin                2-3                      14.7                                     about 30%
 
 
כפי שניתן לראות מהמספרים לעיל רוב הNNT לכאב עצבי הם בתווך של 2-6. לכן לא כל אחד מרוויח מטיפול מסוים והתרופות היותר ותיקות בדרך כלל יותר אפקטיביים. אולם היעילות שלהם באים על חשבון תופעות לוואי בעייתיות.


אפידמיולוגיה וקליניקה
כאב עצבי עשוי להתפתח בעקבות פגיעה או מחלה המערבת את מערכת העצבים הסומטו-סנסורית ההיקפית והמרכזית. בין הגורמים לכך ניתן למנות מחלות ניאופלסטיות, דלקתיות, מטבוליות ודגנרטיביות, טראומה ותגובות טוקסיות.

תסמונות כאב עצבי היקפי שכיחות יותר מן המרכזיות וביניהן ניתן למנות את הנוירופטיה הסוכרתית הכואבת, נויראלגיה בתר
הרפטית (Post herpetic neuralgia ), כאב עצבי שלאחר התערבויות ניתוחיות (ובמיוחד ניתוחי דופן בית החזה, שד, כיס המרה ותיקוני בקע מפשעתי) ובעקבות חבלות בהן נפגעים עצבים, כמו גם כאב גדם וכאב רפאים (Phantom pain ) שלאחר קטיעת גפה. תסמונות הכאב העצבי המרכזי כוללות, בין היתר, כאב שלאחר אוטם מוחי (Central post stroke syndrome ), לאחר נזק לחוט השדרה, במחלת הטרשת הנפוצה ועוד.

הכאב העצבי איננו נדיר. על פי הערכה אחת, לפחות שני מיליון מתושבי ארה"ב לוקים בו. על פי הערכה שונה של שכיחות הכאב העצבי, חמישה עד שבעה אחוזים מהאוכלוסיה המבוגרת סובלת ממנו. סקירות אפידמיולוגיות של תסמונות כאב שונות מורות כי עשרה אחוזים עד 20 אחוז מחולי הסוכרת סובלים מנוירופטיה היקפית כואבת, רובם המכריע של קטועי הגפיים סובלים מכאב פנטום לפחות בסמוך לקטיעה, מעל 70 אחוז מן המנותחים העוברים ניתוחי דופן בית החזה או שד סובלים מכאב עצבי באזור הניתוח, אחוז דומה מבני הגיל המבוגר הלוקים בשלבקת חוגרת יפתחו תסמונת כאב בתר-הרפטית.

הכאב העצבי עשוי במקרים רבות להיות עצמוני, קבוע או התקפי ובעל אופי "שורף", "הבזקי " או "מושך". חולים רבים סובלים מכאב המושרה על ידי גירוי שאינו מכאיב (אלודיניה) או על העצמה ניכרת של הכאב בתגובה לגירוי מכאיב (היפראלגאזיה). במקביל עלולים להתווסף ליקויי תחושה כמו רדימות או רחישויות (פרסטזיות), כל זאת בשילובים שונים הגורמים לכך שההסתמנות הקלינית עשויה להיות רבגונית. כך לדוגמה עשוי חולה עם פגיעה חבלתית בעצב להתלונן על רדימות והבזקי כאב (אנסטזיה דולורוזה) בטריטוריית העצב הפגוע, ואילו חולה אחר עם פגיעה דומה יתלונן על אלודיניה ורחישויות. יש לציין עוד כי לעתים מופיע הכאב העצבי כסימן ראשון למחלה שעתידה להתפתח (לדוגמה נויראליה לפני הופעת התפרחת האופיינית לשלבקת חודרת) ואילו במקרים אחרים יתפתח הכאב רק ימים או אף שבועות לאחר פגיעה מוכחת בעצב. מאפיין קליני נוסף הראוי לציון הוא נטיית הכאב העצבי לא לחלוף עם הזמן ולא להגיב או להגיב חלקית בלבד לטיפול במשככי כאב. לא אחת פוגע הכאב באופן משמעותי ביותר בכושר תפקודם ובאיכות חייהם של הסובלים ממנו.


מנגנוני הפגיעה בעצב
לא ניתן לפרט במסגרת זו את מלוא מגוון המנגנונים המוצעים כאחראיים להתפתחות הכאב העצבי. עם זאת ניתן בקצרה לומר כי בפגיעות בעצב היקפי מתפתחת גריות יתר (היפראקסיטביליות) שלו, המושרית על ידי פעילות אקטופית באתר הפגיעה בעצב ובגנגליון השורש האחורי. נראה כי לתעלות נתרן סידן ואחרות קיים חלק מרכזי בהתהוותה של גריות היתר ההיקפית. בנוסף, מתפתחת גריות יתר של תאי עצב תחושתיים בחוט השדרה, וייתכן שגם באתרים גבוהים יותר במערת העצבים המרכזית, המושרית על ידי גלוטמאט וכנראה שגם נוירוטרסמיטורים נוספים. ייתכן כי גם ליקויים בפעילות מערכת שיכוך הכאב המוחית האנדוגנית תורמים להתפתחות הכאב העצבי, אם כי מנגנונים אלה טרם הובהרו די צרכם.
טיפול אל- תרופתי סיסתמי
 
1. גישות ישראליות לא תרופתיות, קונסרבטיביות ובטוחות שיכולות לתת תקווה ולטפל בנזק שבעצב ולהאט את קצב המחלה.
 
 
אולטרא סאונד בעל עוצמה ותדירות נמוכים הראה בכמה מחקרים פוטנציאל של חידוש עצב פגוע והקלה בכאב. אולטרא סאונד בעל עוצמה ותדירות נמוכים הוא מאוד שונה ואפילו לא ניתן להשוואה למכשירי האולטראסאונש שהשתמשו בהם רופאים ופיזיותרפיסטים בישראל בעבר. ד"ר אדהאן , בהשתמשות בטכנולוגיה ישראלית חדשה, הוא הראשון בעולם שמשתמש בסגולות הפיזיקליות של  גלים אקוסטיים על פני השטח- surface acoustic waves על מנת לשלוח אולטרא סאונד בעל עוצמה ותדירות נמוכים לחלק הפצוע של העצב הטריגמינלי במצב של TN.
בשימוש בשיטה זו הייתה לד"ר אדהאן 73% הצלחה בקרב 30 מקרים של חולים בשלב המתקדם של המחלה שדיווחו על יעילות של הטיפול. העבודה הקלינית פורצת הדרך של ד"ראדהאן עם הטכנולוגיה הזו שיש לה אישור זמין של מנהל המזון והתרופות האמריקני, האיחוד האירופי וAmar , זיכתה אותו בהכרה של האיגוד הישראלי לרפואה פיזיקלית ושיקום ובשיתוף פעולה עם המחלקה הנוירוכירורגיה של אוניברסיטת הארוורד, ראש מחלקת המחקר של המכון הנוירוכירורגי במוניטראול והמחלקה לשיקום כאב של הקולג' לרפואה בניו-יורק.
 
היתרונות הגדולים של הגישה הטיפולית החדשה והמסעירה הזו על פני שיטות קיימות אחרות-
1.       השיטה מאפשרת הפחתה במינוני תרופות ועם הזמן, אף יכולה לגרום להורדת הכאב ללא שימוש בכדורים כלל.
2.       אין תופעות לוואי מערכתיות ידועות על המוח, הכבד, העצמות או מח העצמות- שלא כמו חלק מהכדורים שנלקחים לטיפול   נוירלגיה.
3.       השיטה בעצם מאפשרת ריפוי של העצב במוצאו וזאת דרך הפוטנציאל של האולטרא סאונד בעל עוצמה נמוכה לשקם את המערכת העצבית ( זהו הנושא של המחקר כיום על גישה טיפולית זו.)
4.       השיטה לא מערבת חשיפה לקרינה מסוכנת.
5.       השיטה לא מערבת ניתוח מוח מסוכן.
 
לפרטים נוספים על שיטות החדשות האלו נא להקליק כאן.
יו"ר המרכז לשיקום כאב
ב"ח חיים שיבא (תל השומר)
 
 
2. טיפול בכאב נוירופאטי בעזרת תכשירים למריחה חיצונית על העור :
אחד האתגרים הגדולים  העומדים בפני תעשיית התרופות זה לפתח תכשירים  מיוחדים  שניתן ליישם אותם על העור ושיצליחו לשכך כאב בכלל וכאב נוירופאטי כרוני כמו Trigeminal Neuralgia  נוירלגיה טריגמינלית בפרט .הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמתן מקומי של תרופה דרך העור יחסוך מהמטופל תופעות לוואי האופייניות לתרופות הנלקחות דרך הפה ועוברות פירוק  בכבד .
בנוסף  עי' מתן מרוכז של החומר הפעיל דרך העור ניתן להגיע לריכוזים גבוהים שלו באזור הנדרש בשכבות העליונות של העור –ריכוז שנתקשה מאוד להגיע איליו במתן  דרך הפה  עקב מגבלות תופעות הלוואי של החומר הפעיל .
במידה ותוכנית הטיפול משלבת מתן דרך הפה ומריחה חיצונית, באופן תיאורטי ניתן יהיה  לאורך זמן לרדת במינון דרך הפה   ובצורה כזו להימנע יותר מתופעות לוואי .
האתגר להחדיר תרופות דרך העוראיננו פשוט לחלוטין .
המחסום העיקרי היא שכבת העור העליונה  המהווה מחסום יעיל ביותר המגן על  גופנו מחדירת חומרים זרים לא רצויים .
על מנת לנסות ולחדור שכבה זו יש להתחשב בכללים הבאים :
1)ככל שהחומר הפעיל יהיה שומני יותר כך יהיה לו  קל יותר לחדור את העור  .
2)החומר הפעיל חייב להיות במצב מולקולרי על מנת לחדור, כלומר גודל החלקיקים חייב להיות קטן מאוד- הרבה  מתחת למיליונית  המטר!
3)ככל שהחומר הפעיל יהיה עם פחות מטען חשמלי כך החדירות שלו תגבר .
5)יש צורך לשלב בנשא  של החומר הפעיל המיושם על העור חומרים מיוחדים המאיצים חדירה  וגורמים לשינוי זמני בשכבת העור העליונה .
כמעט ולא קיימות  היום בעולם תרופות לשימוש חיצוני שיכולות לשמש לטיפול יעיל בכאב נוירופאטי נוירלגיה טריגמינלית .
התכשירים המסחריים העיקריים  שנבדקו ונמצאים בשימוש בעולם למטרה זו  הן מדבקות הלידוקאין  בריכוז 5% שלא רשומות בישראל (לידודרם ) ,EMLA  תערובת של Prilocaine 2.5%+ Lidocaine 2.5%   בקרם  ומשחת  Capsaicin  (Zostrix  ).
ההשפעה של שלושת  תכשירים אלו על כאב נוירופאטי נוירלגיה טריגמינלית כרוני מאוד מוגבלת .
רוב הפעילות המשמעותית המתבצעת היום בתחום ספציפי זה  נעשית בעזרת תרופות הנרקחות בבתי מרקחת  המומחים ברקיחת תכשירים מיוחדים אלו .
רוקחים שעברו הכשרה מיוחדת בתחום רקיחת תכשירים לטיפול בכאב, יודעים לרקוח ג'לים וקרמים מיוחדים שמסוגלים להכיל חומרים פעילים חזקים  לטיפול בכאב נוירופאטי נוירלגיה טריגמינלית כרוני ומסוגלים להחדיר חומרים אלו דרך העור להשפעה מקומית.
לצורך רקיחה יעילה של תכשירים חיצוניים אלה על הרוקח להשתמש בציוד מיוחד
ולנקוט בשיטות רקיחה מיוחדות על מנת שתהליך החדירה של החומרים הפעילים דרך העור תתאפשר .
דוגמאות לחומרים פעילים  שמשתמשים  במתן עורי לטיפול בכאב נוירופאטי נוירלגיה טריגמינלית כרוני :
Ketamine,Lidocaine,Gabapentine,Carbamazepin,Clonidine,Methadone,
   Ketoprofen,Amitriptyline, Dextromethorpan    ועוד.....
משתמשים ברוב החומרים הללו גם דרך הפה ולפעמים גם בהזרקה  לטיפול בכאב נוירופאטי .
לאחרונה  התפרסמו עבודות שונות על שימוש ב- Ketamine  לבד או בשילוב  עם
Amitriptyline  לטיפול בכאבים נוירופאטיים כרוניים  ובעבודות אלו הגיעו למסקנה
שלג'ל  של  Ketamine 10% יעילות מוכחת סטטיסטית   להורדת Allodynia –סוג של כאב ,במטופלים עם  CRPS    ומצאו אותו יעיל באופן מובהק סטטיסטית  לעומת אינבו .
כמות העבודות המבוקרות שבוצעו בתחום זה קטנה מאוד ורוב המידע מבוסס  על אנקדוטות ותיאורי מקרים   .
אתגר נוסף הקיים בתחום זה הוא השימוש בטכנולוגיית ה- Phonophoresis  על מנת להאיץ חדירת המולקולות מיתוך הנשא המיושם על העור לשכבות העמוקות של העור ויתכן לעזור להגיע בקלות וביעילות רבה יותר לאזור העצב הפגוע .
Phonophoresis היא טכנולוגיה המשתמשת בגלי  אולטרסאונד (קול ) בתדירות
0.75-3.0 MHz   על מנת להאיץ חדירת מולקולות דרך העור.
טכנולוגיה זו יכולה להרחיב את  טווח המולקולות  המסוגלות לחדור את העור ובצורה זו לשפר את יעילותם של החומרים הפעילים בשיכוך הכאב הנוירופאטי נוירלגיה טריגמינלית הכרוני
 
העבודה של ד"ר חיים-משה אדהאן עם פונופוריסס בעזרת טכנולוגית הפיינטשילד מצביע על פריצה דרך בתחום המאשר יעילות הרבה יותר גבוה בטיפולי טופיקליים .
ד"ר אדהאן זמין לבצע הטיפולים האלו בשיתוף הרוקח הראשי מר אייל צור.
 
 
איל צור
רוקח אחראי
ומנהל סופר-פארם
גבעת  סביון
03-5353713
 
 

טיפול תרופתי
שלוש קבוצות תרופות מהוות את אבני היסוד בטיפול בכאב העצבי והן התרופות נוגדות הדיכאון, נוגדות הפרכוס והאופיואידים.

קבוצת התרופות נוגדות הדיכאון כוללת מספר תת קבוצות: תרופות בעלות המבנה הטרי-ציקלי נחקרו רבות ונמצאו יעילות בהפחתת סוגי כאב עצבי רבים, ללא קשר להשפעתן על דיכאון. מנגנון פעולתן המשוער הוא הפעלת מערכות שיכוך בכאב מוחיות אנדוגנית באמצעות מניעת ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין בסינאפסות מוחיות. ייתכן כי לתרופה מנגנון שיכוך כאב נוסף באמצעות ייצוב ממברנות עצביות. התרופות מתת קבוצה זאת אינן סלקטיביות ומשפיעות על נוירוטרנסמיטורים מוחיים נוספים. "נציג" הקבוצה הוא האלטרול (
Amitriptyline), הניתן במינון התחלתי בן 25-10 מ"ג. העלאת המינון חייבת להיות הדרגתית כדי להפחית תופעות לוואי. חלק מן החולים מדווח על הקלת כאב במינוני ביניים (50-75 מ"ג), אם כי לעתים יש צורך להגיע ל150-100- מ"ג ליממה ואף יותר במנה אחת בערב. תופעות הלוואי רבות וכוללות אפקטים של יובש בפה, עצירות, ישנוניות יתר, סחרחורת ועוד. יש להימנע משימוש בתרופה אצל חולים הסובלים מגלאוקומה מסוג זווית חדה, הגדלת הערמונית, הפרעות במערכת ההולכה בלב ולאחר אוטם חד בשריר הלב. תרופות נוספות מקבוצה זאת הן דפרקסן (Desipramine ), אנפרניל (Chlomipramine ) ואחרות.

תת הקבוצה השנייה פועלת באופן סלקטיבי להעלאת מינון הסרוטונין במוח ומכונה
SSRI.
תרופות אלו בטוחות יותר בשימוש בהשוואה לטרי-ציקליות, אולם יעילותן כמשככי כאב עצבי ירודה בהתאם. מבין תרופות אלו ניתן לציין את הסרוקסאט/ פאקסט (
Paroxetine) הניתן במנה אחת בת 40-20 מ"ג מאחר שנמצא יעיל בהפחתת נוירופטיה סוכרתית כואבת במחקר בודד.

הקבוצה השלישית, המכונה
SNRI, חוסמת ספיגת נוראדרנלין וסרוטונין באופן סלקטיבי. אחת מן התרופות, הסימבלטה (Duloxetine), נרשמה בארץ ואף הוכנסה בימים אלה לסל התרופות לאחר שנמצאה כבעלת יעילות גבוהה בהפחתת כאב עצבי סוכרתי. המינון הוא 60-30 מ"ג במנה אחת בערב.
תרופות נוגדות כפיון: הנוירונטין (
Gabapentine ) נמצא יעיל בשיכוך כאב עצבי מסוגים שונים במספר רב של מחקרים. בחלק ממדינות המערב נחשב הנוירונטין לתרופת הבחירה לשיכוך כאב עצבי בשל היעילות הגבוהה ומיעוט יחסי של תופעות לוואי. מינון הנוירונטין נע בין 900 ל-3,600 מ"ג ליממה, בשלוש מנות מחולקות. העלאת המינון מתבצעת בתוך ימים. עיקר תופעות הלוואי הן סחרחורת, עייפות, טשטוש ובצקות היקפיות. הליריקה (Pregabalin ) היא תרופה חדשה שנבדקה ונמצאה יעילה ובטוחה במספר גדול של חולים עם נוירופטיה סוכרתית או בתר-הרפטית. המינון הוא 600-300 מ"ג ליממה בשתי מנות מחולקות. גם כאן התאמת המינון מתבצעת בתוך פרק זמן קצר. תופעות הלוואי דומות לאלו של הנוירונטין. שתי התרופות האחרונות הוכנסו לסל התרופות בימים אלה.

הטגרטול (
Carbamazepine ) יעיל במיוחד להפחתת התקפי נויראלגיה טריגמינלית, וייתכן שגם בכאבים עצביים נוספים. המינון ההתחלתי הוא 100 מ"ג פעמיים ביום ויש להעלות את המינון בהדרגה בשל ריבוי תופעות הלוואי. המינון המומלץ הוא זה שמביא להקלת כאב ללא תופעות לוואי בלתי נסבלות וללא קשר לרמת התרופה בפלסמה. תופעות הלוואי רבות וכוללות הפרעות בשיווי המשקל, ישנוניות, תפרחת על פני העור, הפרעות בתפקודי הכבד, היפונתרפמיה, דיכוי מח העצם ועוד. יש לפיכך צורך לערוך בדיקת אלקטרוליטים, תפקודי כבד וספירת דם לפני תחילת הטיפול ולאחת למספר חודשים בהמשך.

הלמיקטל (
Lamotrigine ) היא תרופה נוגדת פרכוס נוספת אשר נמצאה יעילה במספר סוגי כאב עצבי דוגמת נויראלגיה טריגמינלית, נוירופטיה סוכרתית, כאב סכיאטי ועוד. המינון האפקטיבי הוא 400-200 מ"ג בשתי מנות מחולקות, אולם יש להעלות את מינון התרופה בהדרגה, פעם בשבוע, החל מ25- מ"ג ליום, כדי למנוע תופעות לוואי ובמיוחד תפרחת העלולה להתפתח לתגובת סטיבנס-ג'ונסון.

אופיואידים - קבוצה זאת מהווה את קבוצת התרופות בעלות פוטנציאל שיכוך הכאב המרבי העומד לרשותנו. יעילותן בהפחתת כאב עצבי הוכחה במספר מחקרים קליניים. בשנים האחרונות גובר השימוש באופיואידים להקלת כאב כרוני שאינו ממקור ממאיר וזאת על סמך ניסיון מצטבר המראה כי הסיכון להתמכרות נמוך ביותר. כיום מצויים בשימוש תכשירים בשחרור מושהה המאפשר השפעה ארוכת טווח (כמו אוקסיקודון, מורפין ופנטניל) ומיעוט יחסי של תופעות לוואי. למרות זאת, התרופות האופיואידיות אינן נחשבות לתרופות "קו ראשון" לטיפול בכאב עצבי ומומלץ להוסיפן במידה שטיפול בתרופות מן הקבוצות האחרות שהוזכרו לא נמצא יעיל דיו.

תרופות נוספות כוללות מתן תוך ורידי של לידוקאין עד 5 מ"ג לק"ג משקל גוף במהלך כשעה ותחת ניטור (בדרך כלל במסגרת מרפאות כאב). הטיפול עשוי להפחית כאב עצבי למשך ימים ואף שבועות. דרך הגשה חדשה של הלידוקאין היא באמצעות מדבקות (
Lidoderm 5% ) המוצמדות לעור פעם עד פעמיים ביממה למשך 12 שעות ועשויות להפחית כאב ורגישות יתר אצל חולים עם כאב עצבי ממוקם היטב. למרבה הצער, המדבקה אינה משווקת בישראל.

השימוש בחוסמי קולטני גלוטמאט דוגמת קטאמין או אמנטדין נמצא יעיל כטיפול בכאב עצבי במתן תוך ורידי. עם זאת מתן פומי או באמצעות משחות של תכשירים אלה לתקופות ממושכות מביא להפחתת כאב מתונה הרבה יותר.
טיפולים פולשניים
גירוי חוט השדרה (spinal cord stimulation) - הטיפול מבוסס על החדרת אלקטרודות לתעלת עמוד השדרה, דרכן מועבר גירוי חשמלי אל חוט השדרה במגמה לחסום הולכת הכאב אל המוח. החדרת האלקטרודות דרך העור ללא צורך בניתוח פתוח הופכת את הפעולה לפשוטה ומדויקת במחיר של תחלואה נמוכה יחסית. ההשתלה נעשית בשני שלבים: בשלב ראשון מוחדרת אלקטרודה זמנית לתקופת ניסיון בת 14-7 יום, ובמידה שמושגת הקלת כאב משמעותית (50-30 אחוז) מתבצעת בשלב השני השתלת קוצב פנימי קבוע. הטיפול ניתן אך ורק לחולים בהם לא ניתן להשיג הקלת כאב בדרכים פשוטות יותר. יעילות השיטה נבדקה במספר עבודות רב ולכן ההתוויות לביצועה ברורות. הטיפול אינו נחשב לנסיוני והוא מצוי מספר שנים בסל הבריאות בארץ.

חסימות עצב והתערבויות כירורגיות - מבוצעות באורח בררני ובהתוויות ברורות. ניתן לבצע חסימת עצב אבחונית שנועדה לסייע לאבחון המקור או הגורם לכאב. חסימה מסוג זה מתבצעת לרוב על ידי חומרי אלחוש מקומי. דוגמה לכך הנה חסימת עצב סימפטטי עשויה לקבוע שיעור מעורבות המערכת הסימפטטית בכאב עצבי נתון ולהוות בסיס להחלטה על ביצוע סימפטקטומיה כירורגית. חסימת עצב טיפולית מבוצעת על ידי חומרי אלחוש מקומי קצרי השפעה, או במקרים אחרים תוך שימוש בחומרים ליטיים כמו אלכוהול או פנול הגורמים להרס העצב ולהקלת כאב לתקופות ממושכות (לדוגמה: הרס הגנגליון הטריגמינלי להקלת נויראלגיה טריגמינלית העמידה לטיפול פרמקולוגי). כיום, מתבצעות חסימות עצב גם באמצעות גלי רדיו אשר יתרונם בכך שהם פוגעים באופן סלקטיבי בסיבי העצב מוליכי הכאב, תוך צמצום הפגיעה בפונקציות עצביות אחרות. במקרים מסוימים מבוצעים ניתוחים לשחרור הידבקויות, התקת עצב, ניתוקו או הרחקת נוירומה, שגם הם עשויים להקל או אף להבריא כאב.

מתן אופיאידים לנוזל חוט השדרה - השתלת משאבות מורפין היא אמצעי נוסף לשיכוך כאב מכל סוג וכאב עצבי בפרט, אשר תוצע רק לחולים בהם כל האמצעים שנמנו עד כה לא הועילו. הטיפול מבוסס על החדרת מינונים נמוכים ביותר של אופיואידים, חומרי אלחוש מקומי ותרופות נוספות ישירות אל החלל התת עכבישי. השתלת המשאבה היא פעולה כירורגית לכל דבר. מילוי המשאבה מתבצע אחת למספר שבועות תוך התאמת סוג התרופות ומינונן. יצוין שגם טיפול זה כלול בסל הטיפולים בארץ.
 
ד"ר אילון איזנברג, היחידה לשיכוך כאב, המרכז הרפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה
יו"ר המרכז לשיקום כאב
ב"ח חיים שיבא (תל השומר)
 
 
 
 
 
 
 
 

תגובות

viki1
13/11/14 22:22

אני סובלת מניורופתיה אוטואימןנית כאשר מערכת החיסון תוקפת את הגוף במקום לשמור עליו
3 שנים בבירור...רופאים לא מוצאים מה הסיבה
ידיים ניפגעו מוטורית ותחושתית
מטופלת על ידי פרופסור שטיינר מבילנסון
נעשו כל הבדיקות כולל בדיקת דם שנישלחה לחוץ לארץ לשלול גידול סמוי.
טופלתי בפלסמה פרייסיס
ועדיין הרופאים לא יודעים מה גרם לפגיעה.
מטופלת בקנאביס לכאבים
לא לוקחת כבר שנה סימבלטה וליריקה מאחר ובעתיד הכבד יכול להפגע