מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
  • מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
    מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
  •  לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
     לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
  • השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
    השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
  • טיפול תרופתי בהשמנה – מתי ולמי זה מתאים?
    טיפול תרופתי בהשמנה – מתי ולמי זה מתאים?
  • מישהו מטפל בך מה הקשר בין השמנה למחלות כלי דם?
    מישהו מטפל בך מה הקשר בין השמנה למחלות כלי דם?
  • אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
    אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
  • היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
    היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
  • הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
    הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
  • חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
    חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
  • תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
    תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
  • מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
    מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
  • הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
    הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
  • מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
    מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
  • פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
    פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה

#חיסון שני לקורונה

עוקבים (0)

אני בת 17, ובמשך כמה שנים התמודדתי עם הפרעות אכילה. עשיתי המון ריצות והקפדתי לא לאכול יותר מ500 קלוריות ביום (אחרי שחיסרתי את הקלוריות ששרפתי בפעילות), או אפילו 400 בתקופות מסויימות. תוך חודש המחזור שלי נפסק, אבל הירידה במשקל היתה מאוד איטית - בערך קילו בחודש. אחרי קצת יותר מחצי שנה הורדתי 7 ק"ג והגעתי למשקל היעד שלי (שנחשב תת משקל די רציני), אבל כנראה שקצב חילוף החומרים שלי ממש ירד, כי כל פעם שאכלתי יותר מ800 קלוריות ביום עליתי במשקל. אחרי כמה זמן הבנתי שעשיתי טעות. התחלתי לאכול יותר ולעשות הרבה אימוני כח, ועליתי בערך 5 ק"ג, חלק גדול מזה במסת השריר. בשנה האחרונה ניסיתי לחזור לאכול יותר אבל כל פעם שאני אוכלת יותר מ800 קלוריות ביום (אחרי שאני מחסרת את הקלוריות שנשרפות בפעילות הגופנית) אני מתחילה ממש להשמין. אני שוקלת כל שאני מכניסה לפה, והשעון שלי מאוד מאוד מדוייק, ככה שאני יודעת בדיוק כמה קלוריות אני שורפת כל יום, ואין סיכוי שאני עוברת את ה800. יש דרך להעלות בחזרה את קצב חילוף החומרים?

תגובות

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
23/09/23 12:02

הי שירה, אני מצטרפת לתגובה של נעמה פה. כל עוד האכילה שלך לא מאוזנת ותקינה, חילוף החומרים לא יוכל להשתפר. זה לא משהו שאת יכולה לנהל לבד, נשמע שאת רגילה להתעסק באכילה, בחישובים שונים, אבל זו לא הדרך. אני מאד ממליצה שתפני לטיפול דיאטני אצל דיאטנית שמומחית להפרעות אכילה ותתחילי תהליך מסודר של שיקום האכילה. סביר להניח שבמובנים מסוימים זה ידרוש ממך לפעול באופן שונה (ואולי אפילו הפוך) מהאינטואיציה שלך והדרך בה את רגילה לחשוב ולפעול, וזה גם לרוב תהליכים שלוקחים זמן, אבל זה בהחלט אפשרי, בייחוד בגילך המאד צעיר. 

תגובות

CS
05/11/22 21:12

המלחמה לא קלה זה ברור

יהיו ימים קשים יהיו קשיו פחות 

אך כל פעם שאת רוצה לוותר, תחשבי על אותו יום, שתגיעי לערב, ותקלטי שבכלל לא אכפת לך מה אכלת וכמה, שנהנת מכל ארוחה ותרגישי הקלה, תרגישי ניצחון 

תחשבי על היום הזה ועד אז תקציבי לעצמך יעדים קטנים, כל פעם שאת לא הולכת לשירותים זה עוד נצחון קטן 

אני מאמינה בך ומקווה שתצליחי!❤️

תגובות

חן-123
31/10/22 13:43

כל כך כל כך מזדהה

הכאב הוא צורם, 

גם אניי בימים קשים, ומודה כי מצאתי את הפורום הזה כנחמה

כל מה שיכולה להגיד בלבד זה שמביעה הזדהות ענקית

זה את המשפט הקלאסי של "תני לזה להיות"

לרגשות, לתחושות,  למחשבות

המחשבה על השומן, זוהי רק מחשבה

מה שאני מנסה ללמד את עצמי בימים אלו זה שהחיים הם דינמיים

יום אחד אוכל ככה וביום השני אוכל ככה

יודעת שזה קשה, 

כי אצלנו זה לא דינאמי כי אצלנו אין את האיזון

צריך לחתור למצוא את האיזון במעגל הסבל האינסופי הזה

תמצאי את הכוחות שבך להשיג את האיזון הזה , לאט לאט, צעד צעד

תזכרי שאת לוחמת

אל תהיי אחת שמוותרת

ומי כמוני יודעת על מעגל הכאב האינסופי

אך מנסה לנחם את עצמי בעוד משפט קלאסי " מין המשבר אל הצמיחה"

אלוהים או אותה ייישות ששם למעלה  לא נותן אתגרים למי שלא יכול להתמודד איתם 

אחרי שנעבור את זה שום דבר לא יפגע בנו יותר...

 

מיועד ל bts

07/12/21 23:45

בבקשה התייחסות לחרדות שעולות מפה: אני מרגישה שאני משתגעת. זה קשה, כל כך קשה... רק אוכל בראש שלי וזה לא עוזב, לא מניח, לא נותן לי רוגע ושלוות נפש. כל הזמן בפעולות מנע שלא יהיה בולמוס שיהרוס לי את החיים .הייתי שמנה מאוד מאוד כל חיי וכנראה שזו הייתה הפרעת אכילה בולמוסית עם אכילה ריגשית ולא ידעתי מזה, פשוט לא הייתה לי מודעות. עשיתי דיאטת כסאח שמהר מאוד התגלגלה לכל כלל הפרעות האכילה חוץ מצומות והקאות, פשוט עשיתי הכל כדי לכסח כל גרם שומן בגוף עד כדי איבוד הווסת ותת משקל תוך פחות משנתיים. הלכתי לדיאטן בתחום הפרעות האכילה וסיכמנו על תפריט התחלתי שהוא רק המנעות ממוצרי דיאט... אני גם בטיפול פסיכולוגי, שיתפתי את כל הסביבה שלי ושפכתי בפניהם הכל.. זה גומר אותי, ההמנעות מהבינג׳ים, החרדה מלהיות שוב רעבה... עליתי במשקל ואני רועדת מפחד לאבד את הכל בשביל לופ אכילה שיגמור אותי סופית עם החרדות וההתקפי בכי אחר כך.. אני לא אעמוד בזה.. בא לי לברוח מהבית, מפחדת שאפקשש באמצע הלילה ואכנע לאוכל שוב והפעם אין משלשלים שיעזרו או ספורט או ספירה מסיבית כי הגוף שלי לא יכול יותר...לא יכולה להתרכז בכלום, אני מרגישה שאיבדתי את זה ומפחדת כל כך שדפקתי את הגוף שלי חזק ואני רק אשמין מעכשיו ואגיע שוב להיות שמנה ואומללה כפי שהייתי... זה קשה... אני מרגישה שהשגתי מכרה זהב ואני לא נהנית ממנו, כל החיים חלמתי להיות רזה מאוד ועכשיו אני מפחדת שזה ילך ממני, אני לא נהנית יותר מכלום, רק נמנעת ומרגישה בעונש שלא נגמר... מבקשת לדעת אם זה נגמר מתישהו ואם מישהי עברה משהו דומה ולא השמינה כל כך הרבה בתקופה שניסתה להחזיר את המחזור או להחלים, זה גומר אותי העיסוק הזה באכילה ובמשקל.. אם מישהי חוותה משהו דומה, בבקשה תני עצות איך לעבור את זה בשלום, כי בסהכ אני בחורה שמתפקדת באופן נורמטיבי עד שהחרדות משתלטות ולאחרונה זה קורה לי המון, כל רגע ורגע בחודשים האחרונים...

תגובות

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
21/12/21 21:49

הי יקרה, הפחדים והחרדות שאת מתארת הם משותפים להרבה בנות שמתמודדות עם הפרעות אכילה. ה״מכרה זהב״ הזה מתעתע, אי אפשר ליהנות ממנו, כי אי אפשר ליהנות משום דבר כשהגוף מורעב או לא מאוזן. חרדות רק מתעצמות ככל שיורדים במשקל, הכפייתיות מתגברת וכך גם הדיכאון. האכילה והעליה במשקל, עם כמה שכרגע זה מעורר חרדה, הם צעד משמעותי לכיוון האפשרות להרגיש אחרת. צריך להמשיך ולאכול, על פי הנחיות הדיאטן ועם תמיכת הטיפול, לצד כל התחושות הקשות. יש גם אפשרות להיעזר בטיפול תרופתי נוגד חרדה, כך שבמידה ולא היית, כדאי לפנות להערכה פסיכיאטרית ולשקול את האפשרות הזאת. 

תגובות

satchitananda
15/07/21 13:52

היי מצאתי לך כמה אפשרויות.. מצרף את הקישורים כאן. http://www.nofit.org/Default.asp?sType=2&PageId=9619 https://www.vila-balance.co.il/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%95/ https://www.izun.org.il/home.htm נדמה לי שצריך לשאול אותם אם הם מטפלים בשתי הבעיות במקביל.

תגובות

שיר252
08/04/21 3:04

היי, יש לי חברה שפגשתי באחד האישפוזים שלי בבית חולים אחר. שעברה לפני חמישה חודשים בערך להדסה, היא מספרת שהחוויה שלה משם רגועה ומקבלת, היא הגיעה לשם האמת במצב מאוד קשה והצליחה להעלות במשקל ולהשתקם. היא מספרת לי שהטיפול שהיא מקבלת שם עזר ועוזר לה בשיקום הגוף ובעיקר מבחינה נפשית. אם יש לך עוד שאלות את בכייף יכולה לשאול, אני יכולה להעביר לחברה שלי מקווה שהיא תוכל לעזור.

09/01/21 18:14

תגובות

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
20/01/21 22:48

הי יקרה, אפשר להבין את התסכול והיאוש שלך לאחר ניסיונות רבים שלדברייך כשלו. עם זאת, אני מאמינה ששום ניסיון הוא לא זהה לקודמו, ותמיד יש סיכוי ואפשרות שמשהו לאט לאט ישתנה. לכל הזדמנות כזו שאת נותנת את מגיעה בגיל אחר, בתקופה אחרת, עם ניסיון שונה, לאנשי טיפול שונים... זה קשה להמשיך ולנסות כשאין אופק ברור, אבל אני מאמינה שבדיעבד יהיה אפשר לראות איך ההתמודדויות השונות התחברו לתהליך מתמשך. אני מקווה שלא תוותרי... המון בהצלחה!

תגובות

rlaptn
08/04/20 18:04

הייתי בטוחה שאת בטיפול (דיאטני+פסיכולוגי) ואוכלת לפי תפריט מותאם... קיצוץ בסיבים דווקא לא יפתור בעיה של עצירות. כשיגמר כל המצב המוזר הזה, חשוב שתפני לקבלת טיפול. רופאה כללית לא מבינה בהפרעות אכילה וחבל שלא תקבלי את העזרה שאת צריכה. חג שמח והרבה בריאות :)

תגובות

הי אנונימית, מטבוליזם שנפגע בגלל צמצום אכילה וירידה במשל יכול להיות משוקם רק בתנאי שיש אכילה מספקת ועליה במשקל. נראה לי שאת זה הבנת :) אין לדעת מראש כמה צריך לעלות במשקל כדי שזה יקרה, אבל הגבלה מראש תגביל גם את הסיכוי שזה יקרה. בהצלחה שיהיה ושנה טובה :smile:

20/04/19 11:43

שלום לחברי הקהילה, שמי אורלי ואני סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, במסגרת עבודת הסמינריון שלי אני חוקרת את השפעת הרשתות החברתיות כמקור לתמיכה ייעוץ והכוונה לאנשים הסובלים מהפרעת אכילה. אקדים ואומר שנושא הפרעת האכילה קרוב מאוד לליבי ולכן בחרתי בנושא ספציפי זה. אני מאמינה שרשת חברתית כמו אתר "כמוני", וקבוצות בפייסבוק יכולות להוות עמוד תווך ומקור תמיכה מרכזי גם ברגעי שפל וגם ברגעי ההצלחה. קראתי קצת את הפוסטים שמועלים כאן מידי יום ואני מתחברת לגמרי למשמעויות הרבות של כל מילה שנכתבת כאן. על מנת להמשיך במחקר שלי אצטרך לראיין 2 חברי\ ות פעילים בקהילה באתר "כמוני" הראיון יכול להתבצע בצורה אנונימית לחלוטין ללא שמות ואפילו ללא שיח טלפוני או פגישה, ניתן גם בהתכתבות במייל או בכל דרך אחרת שתבחרו לנכון. אשמח מאוד לשיתוף הפעולה שלכם,
מי שירצה להשתתף יכול להגיב לי כאן או לשלוח לי הודעה למייל orlybenami92@gmail.com
תודה, אורלי בן עמי

תגובות