מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
  • מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
    מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
  •  לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
     לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
  • השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
    השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
  • טיפול תרופתי בהשמנה – מתי ולמי זה מתאים?
    טיפול תרופתי בהשמנה – מתי ולמי זה מתאים?
  • מישהו מטפל בך מה הקשר בין השמנה למחלות כלי דם?
    מישהו מטפל בך מה הקשר בין השמנה למחלות כלי דם?
  • אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
    אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
  • היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
    היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
  • הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
    הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
  • חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
    חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
  • תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
    תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
  • מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
    מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
  • הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
    הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
  • מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
    מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
  • פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
    פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה

#דלקות מפרקים ומחלות מעי דלקתיו

עוקבים (0)

תגובות

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
09/03/24 23:14

שלום לך יקר, ממליצה לך לפנות לרופא כדי לקבל מנו הוראות מדוייקות. לצערי, רפואה לא נמנית על תארי האקדמיים אולם ככול הידוע לי בד"כ מתחילים טיפול בסורבון 5 מ"ג שלוש פעמים ביום כפי שכתבת. במידה והרוקח מאשר חצייה של הכדור אינני רואה סיבה שלא ליטול אותו פעמיים ביום בזמנים שונים. שלושה חצאים יהיו 15 מ"ג וזה לא המינון עליו המליץ לך הרופא....

תגובות

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
02/09/21 12:28

יקר, כדאי אולי לנסות גם את הבדיקה הגנטית שמתאימה בין האדם לתרופה. היא איננה בסל הבריאות ומעט יקרה אבל כדאי לבחון גם את האופציה הזאת.

בנוסף, אתה כותב "מטפלים אחרים" וקשה לי להבין מתוך זה עד כמה נתת לעצמך להתמסר לטיפול רגשי. בדרך כלך המחקר מלמד אותנו שבמצבים כמו שאתה מתאר השילוב היעיל ביותר מבחינת תוצאות הוא של הטיפול הנפשי והטיפול התרופתי. מה דעתך?

01/12/19 17:20

עקב דיכאון וחרדות אני לוקח ציפרלקס אבל לא מצליח לעלות מ 0.5 ל 10. כל פעם שניסיתי חוויתי גהינום. הרופא אמר לי להישאר על חצי כדור. היתה הטבה גדולה בהתחלה אבל עכשיו חזר הדיכאון . החרדות לא. השאלה שלי היא האם כדאי לעבור לפריזמה שהבנתי שאם פחות תופעות לוואי ? ואיך עוברים? זה שהם מאותה משפחה אומר שהמעבר יהיה יותר קל? או שאולי אפשר להוסיף ל חצי הציפרלקס שאני לוקח כל יום חצי כדור אחר לחיזוק? מישהו ממליץ על סורבון? או אדרונקס? או לוסטרל?
הגוף שלי מסתבר מאוד רגיש לתרופות ומקבל את תופעות הלוואי קשה ככה שאני מנסה לברר בעזרתכם מה התרופות עם הכי פחות תופעות לוואי או לפחות כאלו שהם נסבלות וחולפות מהר? כל פעם שניסיתי לעלות את הציפרלקס חטפתי זרמים, חום בגוף, אי שקט מטורף, עירנות אינסופית..דברים שגם הקלונקס לא הצליח להשקיט . אני יודע שזה עניין אינדיבידואלי וכל אדם מגיב לתרופה אחרת אך בכל זאת אני מניח שיש תרופות שידועות שיש להם יותר תופעות לוואי מאחרות. הפסיכיאטרית שלי מתעקשת שאני חייב לעלות את המינון של הציפרלקס ויהי מה. לא מבין מה ההתעקשות אם הגוף שלי כל כך מתקשה לעכל אותו. היא טוענת שלעבור לכדור אחר זה להתחיל הכל מהתחלה
אשמח לתשובה מהירה כי המצב על הפנים וצריך להגיע להחלטה

תגובות

ד-ר-אילן-וולקוב
מומחה כמוני
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
03/12/19 10:31

שלום לך, יש כמה גישות למצב הזה, בחלק מהמקרים ממליצים לנסות ולצלוח את תקופת ההעלאה במינון למרות הקושי, מתוך הבנה שאחרי מספר ימים זה מסתדר, חלק מוסיפים כדור נוסף, ויש מצבים שמחליפים לתרופה אחרת. אין פה נכון או לא נכון חד משמעי, וכמו שכתבת בעצמך התגובה אינדיבידואלית. לכן, כדאי לשבת עם רופא שמכיר אותך, לשמוע יתרונות וחסרונות של כל גישה ולהחליט מה מבחינתך הסיכון הנסבל. רפואה שלמה

26/07/18 18:53

שלום
אני בת 29 הייתי מטופלת בויפאקס 75 8 שנים ואז הרגשתי שהשפעתו מתפוגגת עם הזמן.. העלתי ל150 וגם עדיין לא הרגשתי ממש טוב.. לפי הפסיכיאטר אני צריכה להרגיש "וואו" עם התרופה. החלטתי להיגמל ממני ולנסות תרופה אחרת. במשך יותר מחצי שנה בהנחיית הפסיכיאטר ניסיתי תרופות אחרות אם זה פרוזק, סימבלטה, סורבון וסרנדה. עם אף אחת מהן לא הרגשתי טוב יותר מאשר עם הויפאקס.. לאחר מאבק ממושך וייאוש החלטתי שאין לי כוח יותר לחפש את התרופה המתאימה ולחזור לויפאקס... חזרתי לפני בערך חודש ל 75.. אחרי שבועיים וחצי העלתי ל150 כי לא הרגשתי ככ טוב.. אני עם ה150 כבר 6 ימים ועדיין לא מרגישה טוב.. המצב רוח בסדר ואולי קצת בחילות שזה לגיטימי להסתגלות לתרופה, אבל לצערי יש לי גם כל הזמן קשיי נשימה שמלווים אותי רוב היום.. (עוד ממזמן האמת כמעט כבר שנה שלמה).. השאלה היא האם זה כי הגוף עדיין לא הסתגל? זה תופעות לוואי או חרדה שעדיין לא ממש מטופלת כי הכדור לא נקלט עדיין? אין לי תכוחות להפסיק שוב ויפאקס ולנסות משהו אחר... יש אולי תרופה (לא ממכרת כמו קסאנקס או לוריוון) שניתן לשלב באופן קבוע עם הויפאקס בכדי להגביר יעילות או להשפיע על דברים שאולי הויפאקס לא ממש משפיע עליהם? ( יש לציין כי בעבר עליתי ל225 וזה לא עשה לי טוב בכלל, לכן לא מעוניינת לעלות מעל 150).

*עושה ספורט 3 פעמים בשבוע
*הייתי בטיפול פסיכולוגי מעל שנה.
שוקלת nlp או הילינג... אם למישהו יש המלצות..

תודה לעונים.

תגובות

יולי11
08/08/18 17:33

אני רואה הרבה הרבה לוקחים לוסטרל.....

תגובות

ליב1
05/06/18 14:12

תודה רבה ד'ר ורשות.

רציתי לשאול לגבי וולבוטרין אם גם זה גורם לחוסר תיאבון וירידה במשקל?

תגובות

סימה-לבני
13/08/17 23:43

שלום רב,

 

בדקתי בשני מקורות, ולא מצאתי אזכור להשפעת הסורבון שמכיל Buspirone על בדיקות מעבדה/

גם לא מצאתי דיווח על סורבון וטסטוסטרון.

 

האם אולי אתה מוכן לשלוח לי את המקור שלך שמציג השפעה על בדיקות מעבדה של הורמונים?

 

תרגיש טוב,

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"

תגובות

אסנת.13
13/11/17 12:43

הי  סימה הפסקתי לפני חודשיים את השימוש ססימבלטה אחרי שמוש  כשנה בעקבות משבר שחלף, מרגישה מבחינה נפשית מעולה, רק שהגמילה קשה מאוד, חודשיים מרגישה לחץ בראש, זרמים בקרקפת ומעט דקירות, כמה זמן זה יכול להמשך?

תגובות

סימה-לבני
29/10/16 18:46

שלום רב,

סורבון מכילה Buspirone ונראה לי שהמידע שמספקת עליה ויקיפדיה הוא מתאים ביותר למי שרוצה להבין יותר על התרופה. ראה כאן.

למידע נוסף בעלון לצרכן שלה הקלק כאן.

אם יש לך שאלות ספציפיות, אתה מוזמן לרשום,

בברכה,
סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות"
 

28/02/16 23:29

בן 50 סובל מחרדה ודיכאון במשך 18 שנה, עובד כמנהל צוות בחברת ביטוח (חושש מאוד לאבד את מקום עבודתי) ניסיתי את כל הכדורים מסוג SSRI וSNRI לפני כשנה וחצי טופלתי במשך כ7 שנים במרוניל (עליות וירידות) עד שפשוט לא יכולתי לסבול יותר את האי שקט  הנפשי הפנימי. והסיבה שלא החלפתי אז את הכדור הוא בדיוק מהסיבה שאני עובר כרגע עם הכדורים שהחלפתי בשנה וחצי האחרונות.

סורבון,מירו,ציפרמיל,(התרופה היחידה שעזרה לי לפני 18 שנה) אך כרגע בשילוב זיפרקסה 5 מ"ג לא עזר.

כיום אני התחלתי עם 10 מ"ג ברנטיליקס ואמור להגיע עד 20 מ"ג ע"פ הנחיית הפרופסור הפסיכיאטר.

אני חסר תקווה ,סובל מאוד,חש תחושות  דיכאון,חרדה ואי שקט.מרגיש שהחיים שלי נהרסו,

אני נשוי עם ילדים, כלפי חוץ מי שלא יודע על הבעיה שלי חושב שאני חי באושר ועושר שכן אין לי בעיה בהיבט הכלכלי.

אנא עזרתכם ,מה עוד אפשר להציע ,ולא רוצה לחשוב על טיפולי חשמל.

אני פשוט מיואש מהחיים,נמצא כרגע בחופשת מחלה ארוכה ולא מסוגל לחזור לעבוד,פשוט לא מרוכז ולא מצליח לתת מענה לבעיות שמעלים בפניי.

לעזרתכם הדחופה אודה.

תגובות

שרון יקר. האם ניסית טיפולים פסיכולוגיים ואחרים. אנא ענה לנו על שאלה זו ונחפש כיוונים נוספים עבורך...

תגובות

דני-123
03/03/16 18:25

עים אפשר לקבל עים תרופה אני מקבל טסוטוטרון

24/12/12 23:02

שלום אני בן 20. כרגע בצבא. אני מקווה שהגעתי למקום הנכון.שמעתי על האתר ברדיו וחשבתי ששווה לנסות.
אני בחור שמח ואופטימי ולפני יותר משנתיים הייתה לי חברה ואחרי חצי שנה נפרדנו.הפרידה הייתה קטסטרופה עבורי.עברתי מאז עוד שתי פרידות אבל זה לא משתווה אפילו טיפה למה שהיה עם החברה הראשונה(שזה חשוב לציין שזאת הייתה האהבה הראשונה שלי).בתוך הקשר הייתה לי הרגשה קשה של חוסר ביטחון.פחדתי שמה שאני אגיד יוכל להרוס הכל.לא אמרתי את מה שעל ליבי והייתי מדחיק תחושות בקשר אליה רק כדי שזה לא יסתיים.וזה הסתיים מן הסתם. בתוך הקשר כבר הייתי שרוי במצב של חרדה. לא הצלחתי לישון כמו שצריך ולאכול בכלל היה לי קשה. הורדתי כמה ק"ג במשקל.לאכול הייתה כמו משימה בשבילי שהייתי צריך לעבור.לאחר הפרידה הרגשתי תחושה של ניתוק.מעצמי,מהסביבה.כאילו אני חיי בבועה שאי אפשר לחדור אותה.ואני כמובן לא יכול להתגבר עליה.הייתה במצב קטסטרופלי.הרגשתי שאני לא אני.נכנסתי עוד יותר ללחץ.חיפשתי עזרה וכולם אמרו שזה יעבור לי.שזה בגלל הפרידה.אף אחד לא ייחס לזה חשיבות. חודשיים לאחר הפרידה התגייסתי לצבא ושם מצד אחד המצוקה אפילו החמירה בגלל הטירונות והקושי שם,ומצד שני הצלחתי קצת להשתחרר מהמצוקה כי עשיתי דברים אחרים ולא שקעתי בעצמי ובמחשבות.
הגעתי בסופו של דבר לטיפול אצל הפסיכולוגית בבסיס.דיברנו,זה הקל עלי.אחר כך הפנו אותי לפסיכיאטר ובסוף קיבלתי תרופות נגד חרדה ודיכאון.והאמת שאני לוקח אותם עד עכשיו.והמצב שלי יחסית טוב(עברו שנתיים מאז שהתחלתי לקחת את התרופות-רסיטל וסורבון).אני מטופל אצל פסיכולוג פעם בשבוע וגם ניסיתי היפנוזה.אני חושב שההיפנוזה עזרה אבל לא בצורה משמעותית.
לפי מה שהבנתי יש לי הפרעה דסאוסיאטיבית. אני חייב שרוב החיים שלי בתקופה האחרונה לא מלווה בתחושת מסכנות בגלל תחושת הניתוק.אני מצליח לתפקד וזה לא מנצח אותי.אבל השאלה מתי ואיך אני סוף סוף אצליח לנצח את התחושה הזאת? מתי אוכל להרגיש נורמלי? אף אחד לא יודע.שאלתי כל פסיכולוג ופסיכיאטר שהגעתי אליהם.לאף אחד אין תשובה.יש כיוון אחר?מה אפשר לעשות?

תגובות

מעולה. אני חושבת, שאתה בדרך הנכונה. בטוחה.

אני מאמינה, שמה שקרה לך לעולם לא יחזור על עצמו מאחר ואתה במקום אחר לחלוטין....וכשגם אתה תאמין בזה מעטפת ההגנה תחלש.

אורית

23/12/12 20:11


שלום למומחים ולחבריי לצרה .....



אני בת 35 נשואה +1 . עובדת . לפני כ 7 שנים הבחינו אצלי חרדות . הדיכאון לא איחר להגיע . לקיתי בדיכאון קליני קשה עם מחשבות אובדניות אך ללא ניסיונות אובדניות . בדרך פלא שלא ניתן להסביר יצאתי מהדיכאון ללא תרופות ( פחדתי מהתרופה וההתמכרות ובעיקר הסטיגמה ) . לפני כ5 שנים החלו החרדות שוב להגיע, ושוב הדיכאון . הפעם כבר נכנעתי ולקחתי את עצמי בידיים והלכתי לרופא משפחה אשר רשם לי תרופה נוגדת דיכאון . מכאן הכל התגלגל די שיגרתי : החלפתי המון תרופות בגלל תופעות לוואי ובסופו של דבר הכרתי את סימבלטה . עם סימבלטה התופעות נעלמו כמעט לחלוטין אך איתה נעלם גם החשק המיני והחיים נהיו די רובוטיים ( שלא לדבר על זעת לילה מטורפת ) . לפני מס ימים הגעתי לפסיכיאטר כדי להחליף את התרופה וקיבלתי סורבון וולבוטרין . פשוט גהינום !!!!!הראש הפסיק לעבוד , אני מרגישה כאילו שתיתי בקבוק וודקה . מסוממת לחלוטין , היום עזבתי את העבודה באמצע היום מרוב שלא הצלחתי אפילו לדבר בהגיון . תחושת העירפול בה והולכת . השאלה האם המצב הזה נורמלי כשמחליפים תרופה . האם יש משהו לעשות על מנת להקל על התופעות הללו ? האם לחזור חזרה לסימבלטה ? נא עזרתכם בבקשה .


תגובות

unhp
24/12/12 17:00

היי אורית , מה שלומך ? 

תודה רבה על תשובתך :-) 

אני אכן מכירה את התופעות של גמילה מהכדור . עברתי מספר פעמים גמילה של הפסקה על דעת עצמי וכמעט הגעתי לאישפוז .

השאלה שלי היא קצת אחרת . הפעם אני חווה דברים חדשים כגון אובדן זיכרון , תחושה של בלבול ואי שקט . הרגשה שהשרירים שלי עשויים מצמר גפן וכו . ההרגשה כמובן סוביקטיבית אך הפעם מרגיש לי ממש ממש רע . האם התופעות הללו הם בעקבות לקיחת סורבון עם וולבוטרין או התופעות הם כתוצאה מגמילה ? אשמח לתשובתך בהקדם כי אני די מיואשת . 

תודה מראש 

17/04/12 20:32

שלום לכולם!
אני בן 26 בריא עובד לומד לתואר שנה שלישית ויש לי בת זוג כבר שנה וקצת
הסיפור הוא שיש לי אבא שעבר תאונת עבודה והוא חולה נפשי ומטופל עם כדורים כמו סורבון וציפרלקס ועוד כמה שאיני יודע את השמות במשך השנה האחרונה אני מרגיש נורא מדוכדך מהמצב הכללי בחיי ואני מרגיש ששום דבר לא מתקדם לי וזה משפיע לי על הרבה דברים בחיים.
מה שהכי מפריע לי זה שאני לא מצליח להראות יותר מדי רגש לבת זוגתי אני לא מצליח לחוש את האהבה שיש ביננו והיא הכי טובה שבעולם רק נראה לי שאני חסום רגשית ובגלל זה אני לא מצליח
ביררתי לגבי טיפול פסיכולוגי והעניין יקר לי כרגע למרות שאין לבריאות מחיר אבל זה משהו שאין לי כרגע אפשרות
רציתי לדעת על עצות או פתרונות שממליצים כדי להקל עלי כי אני מרגיש שאני מפסיד הרבה בכל המצב הזה.
חשוב לציין שאין לי נטיות דכאוניות או אובדניות סתם תחושת דכדוך וחוסר מוטיבציה.
משהו נוסף שרציתי להוסיף זה עניין המשקל. אני לא שמן אני מלא ולא מזמן ירדתי במשקל ונראתי ממש טוב והכל היה בסדר אבל בתקופה האחרונה ירדה המוטיבציה ושוב עליתי במשקל קצת וזה גם גורם לי לבאסה.
בבקשה אנשים אני משווע לפתרון.

תגובות

הי אסף. מה קורה איתך?, לא שמעתי ממך מאז הפעם הקודמת שבירת אותנו. האם הכל בסדר?

05/01/12 19:03

טופלתי זמן רב בכל חברי ה SSRI, SNRI ואמיטירפטלין וחבריו מהדור הישן + סורבון, הכל ללא תגובה נכרת, חוץ מירידה בחשק מיני ועלייה במשקל. ואז קראתי על התרופה הנ"ל שמוכרת יותר טוב להפקסת עישון בשם זיבן. ביקשתי מהרופא שלי מספר פעמים לנסות את זה והוא סירב בטענה שהיא לא ממש מוכרת בארץ לדיכאון, גורמת לחרדה, פרכוסים וממילא לא ממש יעילה לדכאון. ואז יום אחד לפני שנה וחצי החלטתי בנחישות לכופף לו את היד ולא רק שיטתי עבדה אלא גם אחרי כחודש הרגשתי הרבה יותר טוב לעומת מה שהרגשתי מכל התרופות הקודמות. וגם הפקסתי לעשן, ירדתי במשקל והחשק המיני חזר ובגדול.

מעניין למה רופאים בישראל לא רושמים תרופה זו יותר אלא מעדיפים ללכת על ציפרלקס, פרוזק, אפקסור שהן התרופות התרנדיות??? גם רופאים רבים בבי"ח שפגשתי בט"נ קרדיואולוגי לפני כמה חודשים בהקשר אחר שאלו "מה זה?" על ולבוטרין (זיבן הם כן הכירו).

אני ממליץ על זה למי שלא הצליח עם תרופות אחרות לדכאון, וזה במינון הגבוה של 300 מ"ג ליום.

תגובות

אין לי מילים. חוץ מלאמר שאתה צודק. נתקלתי בתופעה בדיוק עם התרופה הזאת.
הבעיה היא, שחלקם של הרופאים פועלים על פי שבלונה ואין להם כוח או אנרגיה או זמן או רצון (מלא את המשבצת לפי איך שאתה מרגיש)להתעניין במשהו שחורג את הידע הקיים הקונקרטי שלהם.
זייבן או וולוווטרין, נועד במקור למניעת עישון, כך שלא ששים לתת זאת למטרה אחרת (ככה רופאים מתנהלים). בנוסף, הם פוחדים מהתופעה של הפרכוסים.
מאחר והם אינם חייבים להתמצא ןלהכיר את התרופה, כנוגדת דיכאון אלא רק כמפסיקה עישון אין להם נסיון בה והם חוששים (ובצדק)
לתת תרופה שהם אינם מיומנים בהכרת תופעות הלוואי שלה ובהתמודדות איתה.
מקרדיולוגים להכיר תרופה נוגדת דיכאון זו ממש הגזמה.
אין מה לעשות, כמטופלים אנחנו חייבים לעמוד על שלנו, להתעקש לברר ולהילחם.
בשביל זה אגב הקימו את "כמוני" כדי שנוכל ללמוד זה מנסיון של זה ולהיעזר גם במומחים חיצוניים.
אורית