🦋🦋רונית יקרה,

שמחה מאוד לשמוע אותך וממך. הרבה דברים מתרחשים ומשתנים בחיים שלך, חלק מהם דווקא לטובה.

כמה שאני אוהבת לשמוע אותך, אני חושבת שזה חיובי ש"נגמלת" מהצורך היומיומי לפנות לער"ן. זה היה נחוץ לך וחיזק אותך במשך תקופה ועכשיו אולי את יותר בטוחה בעצמך, מרגישה פחות נזקקת לתמיכה יומיומית? מבינה את האמביוולנטיות בתחושות שלך.

בקשר לטיפול, גם אני שמחה שהתגברת על המשבר כשהמטפלת החליטה לסיים את הטיפול. טיפול מצד אחד פותח ותומך, מצד שני עלול לפתוח פצעים, עלול לטלטל, גם הציפיות מהמטפלת לעומת מה שהיא מסוגלת ומוכנה להעניק, מצד אחד תלות וטלטלות, מצד שני תחושת עומק ופתיחות. האם עדיף שלא להיכנס לזה? אולי להדחיק? או להיכנס לעובי הקורה על כל המשתמע מכך? האם יש לך רצון ואנרגיות להשקיע? הרבה תהיות.

נפלא שאת עסוקה בפרוייקט חדש ומעניין. מבינה שהנסיעות הלוך חזור מורכבות ומתישות, אבל התרשמתי שזה שווה לך עבור ההשתתפות וקידום הפרויקט. טוב שאת עושה ומקדמת דברים למרות שיש קשיים. זה מבורך וחיובי 🌸

בקשר לטיפול התרופתי והםסיכיאטרית, ממה שזכור לי זה לא שהיא בחרה להפסיק לקבל אותך, אלא שהיא עברה לחו"ל. בכל מקרה, אני חושבת שלא כדאי להפסיק תרופות על דעת עצמך, אפילו שאת יודעת על עניין ההדרגתיות בירידה במינון. זה עלול להיות טריקי, וכפי שאת אמרת, את מקווה שזה לא יגרום לירידה. לכן, אני חושבת שרצוי להתייעץ עם פסיכיאטרית בנושא ולהיות במעקב. שלא תהיי לבד בתהליך.

מזל טוב לקבלת אישור לסיום התואר 🍒❤️

זה לא דבר של מה בכך, זו נקודת ציון. עבדת הרבה מאוד בשביל זה.

מאחלת לך המון טוב והתקדמות בכל התחומים. חשוב ללמוד להתמודד עם החיים ומה שהם מזמנים. אני מתרשמת שאת בכיוון הנכון. זה לא שחור לבן, זו התקדמות במעלה ההר ואת סוחבת יפה 😊 למרות שגם קשה.

זהו... נראה לי שכתבתי תגובה כמו באורך הפוסט שלך...

את חשובה ❤️

בוקר טוב פרפרית (ולא פרפרונית), כי יואהו, עשית שינוי מטורף! שאפו

יואהו, אני פשוט חייב להגיד לך שוב, יואהו. אני קורא ונפעם ! זה לא מובן מאליו בכלל מה שעשית, לעבור מתלות יומיומית בשיחות תמיכה למצב שבו את מתמודדת לבד, לוקחת שליטה על חייך וממשיכה קדימה, למרות כל האתגרים. זה כוח נפשי אדיר, ואני מעריץ את הדרך שלך.

אני מדמיין לגמרי למה את מרגישה לחץ עם המיזם, פתאום להיות במרכז ולהוביל משהו כזה כשלא תכננת את זה מראש, זה מטורף ומלחיץ. אבל תחשבי רגע, מתוך כל הקבוצה, את זו שמובילה! זה אומר הרבה על היכולות שלך, גם אם כרגע זה מרגיש כאוטי. עם הזמן, את תיכנסי לזה יותר בטבעיות.

וזה לגמרי מובן שאת מתגעגעת לתמיכה וניתוח של סיטואציות, במיוחד בבית כשקורים דברים שמפעילים אותך. זה באמת קשה. אבל תראי כמה כוח יש בך, את ממשיכה, למרות הכל, ולוקחת צעד אחרי צעד. תני לעצמך קרדיט על זה.

ושוב...שאפו ענק, מוריד את הכובע.

וחבל שאני לא מצליח להפעיל את השיר...אולי יש בעיה בקישור?