פוסטים מורכבים וחודרים עמוק, וכשאתה מוסיף את שיר ה SUNO בכלל הקריאה הופכת לעוצמתית.

אין ספק שהכתיבה יוצאת דופן! יש לך יכולת נדירה לנסח מחשבות עמוקות בצורה כה ברורה ומדויקת, עם שילוב מרשים של עומק אינטלקטואלי ועוצמה רגשית.

בעיני, הטקסט מציף נושא קריטי, הדרך שבה תבניות חשיבה משפיעות על חיינו והאופן שבו החלטות, שלעתים נראות לנו שוליות או אוטומטיות, בעצם מעצבות את המציאות שלנו. החיבור שעשית בין אינרציה, קונספציות, ודפוסים פסיכולוגיים מציג הסתכלות חדה ונוקבת על האתגרים שכולנו מתמודדים איתם.

אני במיוחד מעריך את הדרך שבה אתה בונה את הרעיונות שלך, החל מתיאור הבעיה, דרך ההשלכות שלה ועד האפשרות לשינוי. המסר החזק שלך מציע הסתכלות לא רק על החלטות בודדות אלא על השורשים שמניעים אותן.

ושוב ושוב אתה גורם לנו לבחון את עצמנו מחדש וזאת מתנה נדירה!

נ.ב. כבר נגמרו לי המילים והמחמאות ואני מרגיש שאני חוזר על עצמי, אבל לא יכול שלא. תמשיך ואל תעצור!

האם ביום כיפור האחרון כתבת פוסט? לא הייתי חבר בפורום ומאוד מעניין אותי לקרוא, אם כתבת...

כיצד עבירות יכולות להפוך לזכויות?

זו שאלה ממש מתבקשת.

הרי האדם ביצע עבירה, יצר מציאות שלילית, כיצד היא הופכת לחיובית ברגע שהוא עשה תשובה?

.

כדי להבין את התשובה לכך חשוב להקדים מספר הקדמות קצרות.

.

יש שלושה סוגי עבירות.

.

1.         חטא. מלשון החטאה, להחטיא את המטרה.

החוטא חטא בשוגג, זאת אומרת בלי כוונה.

לדוגמה האדם לקח משהו שלא שלו, גנב בטעות.

.

2.         עוון. מלשון עיוות.

האדם פעל בניגוד לציווי האלוקי למרות שהוא ידע שאסור, אך הסיבה לכך היא תאוותו.

לדוגמה, הוא גנב בגלל תאוות הממון שלו למרות שידע שאסור לגנוב.

.

3.         פשע. מרד באלוקים.

כשאדם יודע שהמעשה אסור, אך מבצע אותו אפילו אם הוא לא נהנה ממנו, רק בגלל הרצון שלו למרוד באלוקים.

אם אלוקים אמר דבר אחד, הפושע יעשה ההיפך.

אין הרבה פושעים.

.

בכל עבירה יש שני חלקים.

המעשה הפיזי והכוונה הרוחנית.

אותו מעשה בדיוק, יכול להיעשות בשלושה רבדים של עבירה, חטא, עוון ופשע.

ומה שעושה את ההבדל ביניהם זו כוונת האדם.

.

במימד הפיזי, את מה שהיה בעבר אי אפשר לשנות.

הזמן נע בכיוון אחד, לעבר העתיד ואי אפשר לחזור לעבר.

הזמן נברא עם החומר, לפני בריאת החומר, לא היה קיים מימד הזמן.

ה"תשובה" שייכת למימד רוחני שנברא לפני החומר, לכן התשובה היא מעבר לזמן.

והיא מתאפשרת על ידי החיבור לחלק האלוקי באדם, הנשמה, החלק שלא כפוף לחומר ומגבלותיו.

.

התשובה בעצם היא שינוי הכוונה של המעשה.

ומכיוון שהיא שייכת למימד מעבר לזמן, היא מאפשרת לאדם לחזור אחורה בזמן, ולשנות את הכוונה שלו לגבי המעשה.

ולכן עבירה שהאדם עשה במזיד, הוא יכול לשנות את כוונתה לשוגג למשל.

.

החלק שהאדם נענש עליו הוא הכוונה לא המעשה.

לדוגמה, ילד קטן לא ייענש על כך שהכין לאביו פטל עם חומר ניקוי והביא לו לשתות אפילו אם אביו נהרג מכך.

הילד חשב שזה פטל ולא הבדיל בין בקבוק עם חומר מסוכן לבין פטל, כוונתו הייתה טובה, להכין משקה טעים לאבא שלו, אך המעשה היה שגוי וגרם לתוצאה שלילית.

.

לכן כשאדם עושה תשובה אמיתית, באמת מתחרט ומשנה את כוונתו השלילית במעשה, רובד הכוונה מתוקן ולכן הוא לא נענש על כך.

חשוב להדגיש, אלוקים הוא לא שופט בן אנוש שאפשר לשקר, אלוקים יודע את המחשבות והרצונות הנסתרים ביותר של האדם, ולכן רק שזה באמת כנה, ובאמת האדם תיקן את רובד הכוונה לגמרי, רק אז החטא מתוקן.

.

ישנם ארבעה שלבים לתשובה.

1.         עזיבת החטא. האדם מפסיק עם החטא עכשיו.

2.         חרטה. מתחרט על כך שעבר עבירה.

3.         וידוי, מתוודה בפיו לאלוקים על העבירה.

4.         קבלה לעתיד. מקבל עליו לא לחזור על העבירה שוב.

.

יש שני סוגי תשובה עיקריים.

1.         תשובה מיראה.

כאשר האדם מפחד מהעונש שיקבל על העבירה, הוא חוזר בתשובה.

התשובה הזאת הופכת עוונות לחטאים, זאת אומרת אם הוא עבר עבירה בכוונה תחילה בעקבות תאוותו, למשל חילל שבת והדליק אש כי רצה לעשן סיגריה.

אחרי שהוא עשה את תשובה מיראה, הוא משנה את הכוונה לשוגג, כאילו הוא הדליק אש בטעות.

2.         תשובה מאהבה.

בגלל שהאדם מתחבר לחלק הרוחני שלו, לנשמתו, הוא מבין שמה שבאמת הוא רוצה, זה להרגיש את השם.

שהנשמה שלו מתגעגעת לבוראה, והוא בעצם רוצה לחזור להרגיש שוב את השם, בדומה לילד שהתנתק מהוריו הרבה שנים ופתאום מתגעגע אליהם ומבין כמה הם חסרים לו, ולכן חוזר אליהם, בגלל שהוא אוהב אותם.

כאשר האדם עושה תשובה מאהבה, העוונות שלו הופכים לזכויות.

זאת אומרת לא רק שהחילול שבת לא נחשב כעבירה, אלא הוא יקבל על זה שכר כאילו שמר שבת.

.

וזה החלק שלא מובן, מילא האדם חטא, חזר בתשובה, ונמחק לו החטא.

אבל איך העבירה הופכת להיות מצווה?

.

וכדי להבין את זה, צריך להבין את הגדרת הטוב והרע.

הטוב - הוא מה שמקדם את האדם למטרתו.

והרע - הוא כל מה שמרחיק את האדם ממטרתו.

.

היהדות טוענת שיש לאדם מטרה אובייקטיבית שבשבילה הוא נברא.

והמטרה היא להידבק בהשם, זאת אומרת להרגיש את השם על ידי כך שהאדם יהפוך להיות דומה לגילויים של הבורא.

הבורא רק משפיע לנבראיו, ולכן האדם צריך להידמות לו כמיטב יכולתו.

ולכן התורה מלמדת את האדם להשפיע על ידי עשיית חסד, נתינת צדקה, עזרה לזולת וכו'.

.

אך לאדם יש בחירה חופשית והוא יכול לבחור בדרך אחרת, אך בכל מקרה הוא יגיע לאותו יעד.

ההבדל הוא בכמה סיבובים הוא יעשה לפני שהוא יגיע, זאת אומרת בכמה סבל ויסורים הוא יחווה וכמה זמן ייקח לו להגיע לתכלית הזאת.

.

לאחר שהאדם יגיע לתכליתו, וידבק בבורא, במקור החיים הנצחי – הוא יחיה לנצח.

ובגלל הדבקות במקור העונג הנצחי - הוא יהנה מעונג אינסופי באיכות וכמות.

האדם פתאום יבין, שכל המסע שעבר עליו, כל הסבל והיסורים שהוא התלונן עליהם, היו בעצם לטובתו, כדי להוביל אותו לתכלית הזאת.

ואז הוא יבין בחווייתו את הביטוי "הכל לטובה".

שבעצם אין רע בעולם, כי הכל מקדם את האדם לתכליתו, שהיא הטוב האינסופי.

.

ולכן במבט לאחור יתברר שגם העבירות היו כלי להגשמת הטוב.

זאת אומרת, גם מה שהיה נראה כרע, ברגע שהאדם תיקן את עצמו, את הרצון שלו ועשה תשובה, הוא הפך את הרע למכשיר לטוב.

זאת אומרת, דרך הרע הוא הגיע אל הטוב.

ולכן כפי שהגדרנו קודם, הטוב הוא מה שמקרב את האדם למטרתו.

אם בדיעבד, יתברר שגם העבירות של האדם קידמו אותו בסופו של דבר לתכליתו, הוא בעצם הפך אותן למצוות.

.

מצווה מלשון צוות. צוותא.

המצווה מחברת את הגוף לנשמה, את האדם לאלוקים.

ולכן כאשר העבירה, שבעבר הרחיקה את האדם מהבורא, אך האדם תיקן את הכוונה השלילית שהייתה בה ושינה אותה לחיובית, האדם בעצם הפך את העבירה לכלי, למכשיר להתקרב לבורא.

וכך העבירה של העבר הפכה להיות מצווה.

.

אני מקווה שזה מספיק מובן, ניסיתי לפשט רעיונות מאוד עמוקים לטקסט מאוד קצר ומתומצת, מקווה שהצלחתי:)

.

חתימה טובה לך ולכל עם ישראל.