להזכירך, עברתי צנתור של עורק כלייתי לפני יותר משנה, לצערי, כיום עם רסטונזיס בתוך הסטנט. 

מיום הצנתור ועד היום עשיתי כל מה שנתבקשתי, ועדיין אני נדרש להמשיך ליטול מדללי דם, אספירין ופלביקס, עם הרבה תופעות לוואי, בעיקר, שטפי דם. אמש, למשל חזרתי מהליכה ארוכה של 8 ק"מ, ושחזרתי הביתה ראיתי שטף דם בכף הרגל. 

שאלתי בעבר את המצנתר והוא הסביר לי שנטילת המדללים מונעים הדבקות של הטסיות, שיכולים לגרום לטרומבוזיס מסוכן, אך המדללים, כשלעצמם, הם לא הסיבה להיצירות חוזרת בעורק הכלייה, הפעם, לא בעורק עצמו, אלא בתוך הסטנט מפריש התרופה. 

ידוע, שמי שעבר צנתור בכלי דם כתוצאה מטרת עורקים, נדרש כטיפול מונע מפני טרומבוזיס ליטול מדללי דם.

אצלי, אף אחד לא יודע חהגיע ממה נסתם העורק, פלאק פיברוזיס או  טרומבוזיס שהתיישב עליו...אי כיום שום בדיקה בעצם שיכולה לאשש זאת, ולכן נותנים לך את כל הכדורים שקיימים כדי לכסות את כל האפשרויות...מדללים...סטטינים (למרות שאצלי הכולסטרול הרי היה מתחת ל 100 בבסיס, רוצים אותו 50), וכמובן ללחץ דם, שזה הכי ברור לי והגיוני מדוע עליי ליטול.

אז אני שואל, ריבונו של עולם, אם המדללים לא מנעו אצלי היצירות חוזרת, ועדיין יש לי היצירות חוזרת, וייתכן שהגוף שלי פשוט דחה את השתל ויצר צלקת פנימית בתוכו, אז למה אני צריך להמשיך ליטול את המדללים האלה? ומה כבר הכי גרוע שיכול לקרות לי אם לא אטול אותם בכלל אםבדיקות הקרישיות שישיתי סתה"ש יצאו כולם תקינות כולל di-dimer? 

או פשוט ארד למינון של כדור אחד פעם ביומיים?? 

אודה להתייחסות המלומדת והמנוסה בתחום.