מנהלי קהילה



כתבתי את זה מתוך רצון להבין קצת יותר על עצמי
אני רוצה להרגיש
אני רוצה קשרים
אני רוצה לחיות את החיים
אבל מה לעשות שהעבר לא נותן
וכל מה שיש זה רעיל
והשאר מזמן כבר עזבו
הלב הפגוע מפחד
הוא חיייב לנתק כל רגש או זיכרון
כאב בדידות וכישלון
חלימה מגיעה
החרדה מתרבה
הימנעות מאנשים מגיעה
הגוף צועק שהוא כבר לא מסוגל
והתת מודע גמור ומרוסק
לא נותן לי גישה
מנסה להגן עלי בכל מצב
אבל הלחץ נשאר
וכופה עלי חייים של עבודה קשה
וכשהחרדה והלחץ המנוגדים נפגשים
לא נותנים לי לשרוד
ואז אני צועקת מחוסר אונים
חוסר יכולת לבחור
כי משניהם יכול להגיעה סכנה
ואני כל כך שבורה שהנפש לא יכולה
לכן אני מתמקדת במה שאני יצליח
בשביל להוכיח שאני ראויה להיות חלק מהמשפחה
ואז כשהכל נדחק
והכאב הפיזי צורח ליחס
אבל כשהנפש מנסה עוד הזדמנות
נפתחת ומרגישה
הכאב חזק מידי והאמת קשה
הצורך לא יתמלא
האהבה חיבור משפחה לא מגיעה
והנפש השבורה כבר לא מוצאת דרך להגן על עצמה חוץ מניתוק מוחלט ושימת האנושות בצד
טליה40
ולאחרונה אני כבר לא מסוגלת לתפקד יש לי כאבי ראש גרועים ואני לא מסוגלת להחזיק את הראש וכאבי בטן מהעיכול תעזרו לייייי
שלום31
מזדהה עם הכאב קשה מאוד לשמוע. אבל דעי ש-יום יגיע וחשכך יגיה.
לא תמיד יודעים איך ולא תמיד אפשר לתכנן אבל פתאום זה מגיע ללא שום צפי. אכן זה קורה..
אבל עוד יהיה לך טוב.