מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהקשה זה מספיק על מנת לתאר קושי

קשה זה מספיק על מנת לתאר קושי

13/03/25 21:23
5 תגובות

היי כולם , הייתי רוצה לפרוק מליבי המון כאב וחשה שאין מילים לתאר את הכאב העמוק הזה לפעמים הוא כלכך עמוק שהוא עלול לחדור לחשכה ולהפוך לחור . תחושות אשמה כאב ייאוש תסכול והמון פחד . מעצמי ..מאחרים..מהעתיד..מההווה..אני אשמה ? אלוואי והיה לצידי אדם כל הזמן שהיה פשוט איתי תמיד מבלי לגרום לי לפחד . ולהרגיש בטוחה ..אלוואי והאדם הזה היה אני אבל החשכה גרמה לי לעיוורון יותר מדי זמן בחושך ...גרם לי לאבד את הראייה לעולם ואם אני עיוורת ומביטה במראה אפילו את עצמי אינני יכולה לראות אז אני מקווה שמישהו יראה אותי בשבילי ולפעמים זה גורם לאחרים לראות אותי בתור אנוכית , עיוורת,נכה,חולה,חרדתית,לא קשובה ,אגואיסטית אבל האם זה נכון חברים? יש מצב שאני כזו ? אוליי זה אנוכי אפילו לומר את זה . אנוכי אפילו לחשוב שאוליי כן מגיע לי מישהו כזה ? אוליי גם זה אגואיסטי אוליי לא מגיע לי שום דבר אלוואי והייתי מרגישה אחרת אלוואי והייתי בן אדם אחר לגמרי חדש . אני זקוקה למישהו הצילו אני לא אצליח לישון אני לא מצליחה לישון


תגובות

היי יקרה, בעזרת השם תמצאי את זה שישלים אותך.

אך אולי יעזור לך לדעת שהיהדות מלמדת אותנו - שהשם תמיד איתנו.

לכן את אף פעם לא לבד.

פורים שמח ובעזרת השם הכל יתהפך לטובה.

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
15/03/25 12:23

שךום לך יקרה, הכאב שלך זועק מבין המילים. נשמע שהיית או חווית מערכת יחסים רעילה וקשה. נראה שאת מבקשת מישהו שיאהב אותך ללא תנאי, שיראה אותך, שייתן לך לנשום ויחזער אותך לעצמך. זאת בקשה לגיטימית, בריאה ונכונה אבל לפעמים החיים דורשים מאיתנו לעשות שינוי בעצמנו לפני שיש מישהו שיעטוף אותנו באופן שאת מבקשת. תארי לך שאינך היחידה שמבקשת את זה שאולי גם הסובבים אותך במידה זאת או אחרת מבקשים שיראו/יתחשבו/יתקפו את כאביהם ואת הקושי שלהם ולכן הם נעלבים כשאינך שם.... אני חושבת שאינך זאת שאת מתארת - כי אם היית כזאת היית מסרבת להקשיב/להאמין למה שאחרים אומרים לך. יחד עם זאת נשמע שכרגע את במצב "סחוט" כזה שאינו מאפשר לך לתת משהו מעצמך לאחרים ואולי זה הזמן להתנצל, לתווך לעולם את המצב שלך ולהסביר כי את נמצאת בקושי גדול ואוספת את כל מה שיש בך או אין בך כדי לצעוד... ובמקביל זה הזמן לפנות לטיפול, לחפש את המטפל/ ת שיעזרו לך למצוא את עצמך, להחלים מן הכאב ולהיות מסוגלת לנשןם. מה דעתך? 

EMPTY1
15/03/25 21:03

חד משמעית , ברור וכמובן גם אמרתי ושיתפתי שכרגע אני בתקופה פיזית ונפשית קשה לכן אין בי את המקום ומחפשת עכשיו טיפול ושיקום 

נעה15
לפני 7 ימים

היי לך,

תודה ששיתפת את הרגשות העמוקים שלך כאן בפורום. עצם הכתיבה יכולה לעיתים לשמש כפורקן למחשבות עמוקות ואני מקווה שזה מצליח אולי אפילו טיפה, להקל עלייך.
אני קוראת את המילים שלך ומרגישה את הכאב והתסכול שבהם. התיאור שלך של הרצון שיהיה לצידך מישהו שיהיה שם בשבילך תמיד, והתקווה שזה יהיה את עצמך, מראה על תובנה עמוקה וחשובה להמשך ההתפתחות שלך והחיזוק העצמי שלך. חשוב לי לומר לך שאת לא לבד בתחושות האלה, וזה בסדר גמור להרגיש כך ולבקש תמיכה. מתוך הדברים שכתבת, אני מבינה שהחשכה והלחץ שאת מתארת גורמים לך להרגיש נטולת תמיכה ובדידות. לפעמים, כשאנחנו נמצאים ברגעים קשים, זה יכול להרגיש כאילו אין מוצא ושאין מי שיכול להבין אותנו. אבל אני כאן כדי להזכיר לך שיש אנשים שיכולים ורוצים לעזור ולהיות לצידך, גם אם זה נראה לך כרגע בלתי אפשרי.

אשמח אם תוכלי לשתף קצת יותר על מה שעוזר לך להרגיש טוב יותר ברגעים שבהם את מרגישה טוב יותר. האם יש פעילויות מסוימות, אנשים או חוויות שמעניקים לך תחושת נחמה או הקלה?

אני כאן להמשיך לשמוע ולתמוך בך.

 

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
לפני 6 ימים

אני חושבת שזאת החלטה מצויינת - להתמקם עכשיו על מקום שיש בו טיפול ותהליך שיקומי. ממליצה לך לבדוק מקום (דרך הקופות בתנאים מסוימים) שנקרא "סוטריה.