היי, אני כל כך מרגישה רע עם עצמי, בודדה בלי יכולת מוטיציה רצון להצליח אני תשושה..  אין לי מוטיבציה כמו להוציא רישיון נהיגה, ללמוד מקצוע, כי אני יודעת שאני לא טובה אני כבר כמה שנים נמצאת בדאון הזה וזה רק הולך ומידרדר עם הזמן.. אני לוקחת תרופות פסיכיאטריות מזה שנים מגיל 15 וכיום אני בת 22 וכל הזמן שינו לי את התרופות , עכשיו אני לוקחת פריזמה 60 מ״ג , ריקסלטי, וולבוטרין. אני מרגישה שזה לא עוזר לי ואני מתלבטת אם להפסיק אולי התרופות האלה גורמות לי לתגובות האלה אני באמת לא יודעת.. אני מרגישה חוסר אונים מרגישה שאני צריכה לרחם על עצמי כל הזמן, אני לא בטוב.. ולפעמים אני במיטה ובוכה היה לי פעמיים ניסיון אובדני והשני הצליח, כלומר: קפצתי מקןמה רביעית מהבניין שלי ושברתי את כל חלקי הגוף שלי לפני שנתיים כמעט.. וכיום נשאר לי לעשות עוד ניתוח אחרון בקרסול.. אני אחרי חצי שנה שניסיתי להתאבד הייתי בסדר, חשבתי מחשבות חיוביות אמרתי תודה לאל שאני קיימת ושה׳ הציל אותי, שוב פעם לאט לאט חזרתי לההתחלה. לא לומדת מטעויות מכל דבר.. אני לא רוצה לנסות להצליח כי נכשלתי המון פעמים בעבר, אני חסרת ביטחון לפעמים אני מרבישה שאני לא יפה, עשיתי ניתוח אף ושפתיים אבל עדיין לא מרגישה שלמה , קצת יותר טוב אהבתי את התוצאה אבל זה לא מספיק כפי שרציתי שבאמת יהיה. אני באמת כותבת ובוכה פשוט רע לי מאוד.. אני לא יודעת איך לצאת מהדיכאון ןמהלופ הזה.. אשמח אם תעזרו לי..