*אזהרת טריגר*

שבועיים מטלטלים היו לי 

אתחיל מהסוף

השעה ארבע לפנות בוקר, אני שוכבת במיטה, אחרי שבאופן פתאומי חטפתי קלקול קיבה ורצתי לשירותים ופשוט התחלתי להקיא על עצמי בלי שליטה - על הגוף, על הפיג'מה הפרוותית, נעלי הבית, הרצפה, השטיח, הטלפון, מפזר החום, ארונות. בקיצור זה היה קטסטרופה. הרגשתי שאני עוד רגע מתעלפת ובקושי הצלחתי לפקוח את העיניים, כתבתי הודעות להורים וניסיתי להתקשר לאמא שלי ולא היה מענה. באותם רגעים הרגשתי שהאירוע שהיה לי ב2015 משתחזר ואני שוב נשארת לבד. אבל אבא שלי גם עובר מחר פרוצדורה בבית חולים (כמובן שצרות באות בצרורות) אז היה חצי ער והציץ בטלפון וראה ששלחתי הודעות. משם זה כבר היה מהר שההורים באו ואמא שלי עזרה לי להתנקות ולנקות את כל הבלאגן ולהתקלח וגררתי את עצמי למיטה בקושי. בדקתי אחרי זה בשעון מדידת דופק וראיתי שהייתי בדופק גבוה של מעל 100 בתחילת האירוע וכשהרגשתי שעומדת להתעלף הדופק צנח לי ל40. אולי התוכנה הרפואית שאומרת שיש לי מרווחים לא קבועים בקצב הלב זה באמת נכון.

בשבועיים האחרונים נפגשתי עם המטפלת לשתי פגישות סיום, למרות שבהתחלה לא רציתי. בפגישה הקודמת של שבוע שעבר אני פשוט שפכתי הכל, כל הפגישה. אמרתי לה בפנים את כל מה שאני מרגישה והיא פשוט ישבה ושתקה, הקשיבה. היא לא הספיקה להגיב והרגשתי שהפגישה מסתיימת בנימה רעה ויצאתי בתחושות כבדות אז אמרתי לה שאני אבוא לפגישה האחרונה (שהייתה ברביעי הזה) ושאני רוצה שזו תהיה פגישה חיובית הפעם. 

בהתחלה היא היתה קצת טעונה אבל הצלחתי "לשחרר" ובעיקר לתת לה מחמאות ולהגיד תודה ומסרתי מזל טוב כי יום לפני היה לה יום הולדת והיא גם זרקה כמה מילים ושאלתי אותה אם אי פעם אוכל שוב להיות מטופלת אצלה והיא אמרה שהיא לא יודעת. ובסוף כשבאתי לצאת ולראות אותה כנראה בפעם האחרונה בחיי אני עמדתי במפתן הדלת, הסתובבתי אליה ושאלתי אותה "אפשר חיבוק?". והיא הסכימה ונתנה לי חיבוק קצר. ויצאתי משם בדמעות וגם היא דמעה גם במהלך הפגישה וזה שוב שבר לי את הלב אבל קיבלתי את זה בצורה יותר טובה שלא סיימנו ברגל שמאל.

אני ממשיכה לחפש עבודה ובינתיים לא רוצים אותי בשום מקום, קשה לקבל כל כך הרבה סירובים ודחיות מכל עבר אבל אני משתדלת לא לוותר. אני גם רוצה לקנות לי טלפון חדש כי הנוכחי עושה לי המון תקלות וקורס וזה מציק לי להשתמש בו כמו שצריך.

חם לי וקר לי בו זמנית אחרי האירוע של מקודם ואני עדיין מתעוררת כל יום בהזעות הזויות וגם היתה לי מיגרנה איומה ואני לא מבינה מה לא בסדר איתי מרגישה כמו זקנה בת 80.

לא הייתי פה וקראתי שהיה אקשן כלשהו אבל מקווה שבפורום יהיה יותר רגוע כולנו משפחה וצריכים להיות אחד עבור השני לכולם מגיעה אהבה ומילה טובה