שלום רב,

לאחר ביצוע CTA לכליות עם הזרקת דיו (שנה מהצנתור), נרשם באבחון הרדיולוגי כי הסטנט והעורק הדיסטלי שמורים וכי האאורטה על כל חלקיה שמורה, גודל הכליות זהה ותקין 10 ס"מ. על אף זאת, בדיון בשלושה בתי חולים בצוות מורחב בכלי דם, שעבר בעצמם על ההדמיה, בשניים הוחלט שאין הצירות משמעותית שמחייבת התערבות חוזרת, ובאחד שיש רסטנוזיס עם היצירות מעל 50 אחוז אך לא יכולים לדעת כמה בדיוק!!!, ושם המליצו על התערבות חוזרת וקביעת תור לצנתור חוזר באנגיו. מבחינת ל.ד אני מאוזן תרופתית, וגם מדדי תפקודי הכליות בתחום בטווח העליון 1.2-1.4. אני בשנות החמישים לחיי, לא חסיד נתוחים,  ומתרחק מזה, וודאי מהתערבות מסוג זה עם רמת סיכון אפשרית לתסחיף כולסטרול ופגיעה מערכתית, כעולה ממחקרים בעולם.
השאלה: 

1. מנסיונך עם מקרים דומים בקליניקה, אם אני משאיר את המצב כמו שהו, מבלי להכנס להרפתקאה מיותרת שלא לצטרך, שכן אני מאוזן תרופתית, כמה שנים אוכל להמשיך ככה ללא החמרה וסתימה מוחלטת של העורק והאם סתימה מוחלטת מתישהו היא וודאית? 2. ובמידה, והעורק ייסתם סופית, ואשאר עם כליה אחת תקינה לחלוטין, האם בהכרח בבדיקת תפקודי כליות, הקריאטנין יחל לעלות ויצביע על אי ספיקת כליות כרונית ול.ד יחל לעלות על אף טיפול תרופתי, או שאין קשר בין הדברים, ובמצב זה אהיה מוגדר כאדם רגיל שחי עם כליה אחת כמו אדם שתרם כליה? 3. אם יש היצירות ולא בטוחים אם היא פחות או יותר מחמישים אחוז, וחלילה מעל 70 אחוז, האם לדעתך אוטראסאונד לבדיקת אחוז התרומה באחוזים בתפוקה יחסית של כל כליה בנפרד לא עשוייה לשפוך אור על אחוז ההיצירות? 

תודה