מנהלי קהילה
מובילי קהילה
תיק בלתי נראה
לְכֹּל אָדָם - יֵשׁ תִּיק בִּלְתִּי נִרְאֶה,
בּוֹ נִמְצָאִים הַקְּשָׁיִים - שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה.
הַמַּרְאֶה שֶׁל הָאָדָם - מַטְעֶה,
וּבִגְלַל שֶׁהוּא מֵהַסְּבִיבָה יָרֵא,
הוּא אֶת הַקֹּשִׁי לֹא מַרְאֶה.
.
לְכֹּל אָדָם - יֵשׁ תִּיק נוֹסָף,
תִּיק שָׁקוּף - שֶׁלְּעֵינֵי כֹּל נֶחֱשַׂף.
לַמִּתְבּוֹנֵן - מְעַט כְּאֵב מִשָּׁם נִשְׁקָף,
אַךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ - עַד כַּמָּה בְּסֵבֶל הָאָדָם מֻקָּף.
.
מָה אִם הָיָה אֶפְשָׁר לְהַחְלִיף?
הַאִם אַתָּה הָיִיתָ - אֶת תִּיקְךָ מַחְלִיף?
הַאִם תִּיקוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי - בֶּאֱמֶת עָדִיף?
אוֹ שֶׁאַתָּה רַק חוֹשֵׁב - שֶׁזֶּה מָה שֶׁאַתָּה מַעֲדִיף?
.
מָה אִם הָיִיתָ מְגַלֶּה - שֶׁכֻּלָּם חֲסֵרִים?
כֶּסֶף, זוּגִיּוּת, הַשְׂכָּלָה - אוֹ חֲבֵרִים?
הַתִּיקִים שֶׁל הָאֲחֵרִים,
נִרְאִים טוֹבִים יוֹתֵר - כִּי הֵם זָרִים,
רַק בִּגְלַל שֶׁאַתֶּם לֹא מַסְפִּיק - מַכִּירִים.
אַךְ כַּאֲשֶׁר - מַעֲמִיקִים וְחוֹקְרִים,
מְגַלִּים שֶׁהָאֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה - מְבֻסָּס עַל שְׁקָרִים.
.
כִּי אִם הַקֹּשִׁי קָטָן יוֹתֵר - כָּךְ גַּם הַיְּכוֹלוֹת,
וְאָז הָאָדָם - לֹא יִשְׂמַח לְגַלּוֹת,
שֶׁאוֹמְנָם יָרַד הַמִּשְׁקָל - שֶׁל הַמִּשְׁקוֹלוֹת,
אַךְ גַּם הַיְּכֹלֶת לְהָרִים אוֹתָן - וְלַעֲלוֹת.
כָּךְ שֶׁתָּמִיד הַפְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת - בֵּין הַקְּשָׁיִים לַיְּכוֹלוֹת יִהְיוּ שְׁקוּלוֹת.
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי - תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו - מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סּוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי אִם הָאָדָם יַגִּיעַ לְתוֹבָנָה - שֶׁהָעוֹלָם הוּא מָכוֹן כֹּשֶׁר לַנְּשָׁמָה,
וְלֹא מָכוֹן אֹשֶׁר - לְנֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה.
הוּא יָבִין מָה הַיַּעַד - בְּכֹל מִלְחָמָה,
וְיִלָּחֵם בְּעוֹצְמָהּ שֶׁל מַעֲצָמָה?
מאצ'ה
עוד שיר מעורר מחשבה!
אמא שלי היתה אומרת שאם כולם היו מניחים בשורה תיקים עם הצרות שלהם, ואז היו אומרים לכולם לקחת איזה תיק שהם רוצים, אז כולם בסוף היו בוחרים שוב בתיק שלהם... כי את הקשיים שלנו אנחנו כבר מכירים, ויודעים איך להתמודד איתם פחות או יותר...
אבל אני תמיד הרגשתי קצת שונה... מאוד נגעה לליבי סצנה מהסרט "הכי טוב שיש" עם ג'ק ניקולסון. מכיר? שלושת הדמויות העיקריות יושבות במכונית וכל אחד בתורו מספר על הצרות שלו בחיים... ואז ג'ק ניקולסון אומר ש"מה שמעצבן באמת זה לא שיש לנו צרות, אלא שיש אנשים בעולם שמתהלכים להם בקלות בלי בעיות גדולות"... כלומר, הוא התרכז בחוסר הצדק. הדמויות האחרות לא מסכימות איתו, אבל אני מאוד הזדהתי איתו, כי בתור ילדה הרגשתי שקשה לי יותר מהחברים שלי, באופן די אובייקטיבי, וזה באמת הרגיז אותי והוסיף לקושי שלי... זה נשמע אנוכי, אבל ככה הרגשתי.
אז תמיד כן רציתי להחליף תיק. אבל מה שקרה אצלי זה שהיום כבר לא הייתי מחליפה אותו... למדתי שגם לאחרים יש בעיות, ולפעמים הן מתגלות אחרי הרבה שנים, ולפעמים הן גם מופיעות רק בגיל מבוגר יותר, ולא הייתי מתחלפת איתן... וגם רוב הבעיות לא ממשיכות לנצח, אלא משתנות עם השנים.
אני מאחלת לך שתמצא מישהו שתוכל לפתוח לידו גם את התיק הבלתי נראה שלך.
🍵 מאצ'ה
אינטרוספקטפובי
קודם כל - תודה רבה!
לא מכיר את הסרט אך בהחלט מסכים איתך.
והלוואי שכולנו נמצא את האדם שיעריך אותנו גם אחרי שנחשוף לפניו את ה"תיק הבלתי נראה".
אינטרוספקטפובי
גירסה מזרחית: