יותר מכל אני עסוקה בכאב בטן. לאחת שאיחלה לי שארגיש  יותר טוב שלחתי אי מייל בה פרטתי את המשימות שלפני, לשנייה שאני איתה מדברת בטלפון גם כתבתי. לאו דווקא מצפה לתשובה בשעות הקרובות. בגדול נופל עלי לשפר את תחושתי. מבינה שמילוי ציפיות של בעלי דווקא יעזור לשתינו. לצערי תחושות ״דווקא״ עוד חוגגים לי בראש. איכשהו בא לי במכוון להרגיש אותו כאילו מרצון שהוא יסבול לא פחות ממשאני סובלת. אפילו אם זה כן היה עוזר לי - צפוי שלא- זה לא הדבר הנכון לעשות. ברגעים שפויים, אני יודעת שאחרי ״לבחור בחיים״ הבא בתור הוא ״לעשות את הדבר הנכון״  אם אני כנה הדבר. ראשון ברשימה ההיא הוא לעשות סדר - לפחות לפנות את השולחן. יכול להתראות שיש עוד פעילויות שיעזרו למצוא את הכוח ויותר מכוח הנכונות לעשות את משדרוש - כביוכול לצאת מ״מקומי הנוח״ נכון לעכשיו להמשיך לשכב במיטה. דברים שיכולים לעזור לי הם להתקלח, לבדוק לי סוכר. לשתות ולאכול - אפילו אם אצטרך לבד לארגן לי שתייה ואוכל. בין לי בין לא יזיק אם אצליח לסלוח לעצמי על השטויות שעשיתי אתמול. לזכור שהיום יום חדש. תודה על ההקשבה. כל טוב לכם.