היי לכולן ולכולם - זאת הזמנה חמימה ממני,

מתחילה בלספר קצת על עצמי:

אני בת 65 מחיפה. ובתוכי נעה מגיל 3 עד גיל 90 (תלוי מצב רוח(:

אני אשה נעימה בדרך כלל, כשאני בטוב אני אוהבת לשיר ולנגן, לשוחח שיחות עומק, להקשיב מכל הלב ולשתף ולהיות זו בשביל זו, לשחות בבריכה, לשכב על הדשא, ללכת לגינה הקהילתית, לטייל על חוף הים, לשחק משחקים שטותיים, לספר בדיחות דביליות (יש לי סטוק קטן) לבשל ביחד, לאכול ביחד, ללכת לסרט טוב בסינמטק, לשבת בבית קפה ועוד ועוד. אוהבת לעזור ולתמוך כשיש לי כוחות. קצת מתנדבת. עוסקת בתחום שהוא ממחוזות הרוח והרגש.

אני מתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת הרבה שנים, לוקחת אחריות, עובדת על עצמי ומטפלת בעצמי, הייתי כבר במצב לא רע עד המלחמה האחרונה ובמיוחד החודשים האחרונים שלקחו אותי לאחור. אין לי משפחה, אין לי קהילה שאני משתייכת אליה, יש לי כמה חברים טובים אבל זה לא מספיק, בטח לא בימים אלה, שאני מתמודדת עם התקפי חרדה ומלא רגעים קשים.

בחודשים האחרונים היה פה מאוד מאוד קשה (בחיפה) והטילים תפסו אותי בחוץ והיה גהינום בקיצור. (שעשה לי הרבה פלשבקים לעבר)

אני נאבקת עכשיו על להתאושש, ו...

זאת ההזמנה שלי:

אשמח מאוד להכיר אנשים מתקשרים, רגישים, אמפטיים, אכפתיים... אנשים שאולי קשה להם ורוצים להתרומם ביחד.. לקשרים של תמיכה הדדית, להכיר לאט לאט וליצור ביחדנס, אולי לקשר של אחד על אחד.. אולי להקים איזו קבוצת תמיכה קטנה של כמה אנשים (מיקום בארץ לא ממש עקרוני לי. אם זה יהיה מהאיזור שלי זה יהיה נפלא, אבל תמיד יש טלפון וזום, ואם זה לא בקצוות של הארץ תמיד יש רכבת ואפשר גם להיפגש). אנשים שרוצים לקבל ולתת.

הסיסמה שלי בימים אלה:

"שבור זה לא מקולקל".

~~~~~

אשמח לחזור באישי למי שיכתבו לי כאן בתגובות.

מקווה לשמוע מכןם, ומזמינה לכתוב לי.

להת,