כואב הגרון. כבר מיום חמישי

חושבת על חיידקים. חושבת מה נגע במה . ואיך מנקים. איך מתנקים 

אני מתרחקת מבן זוגי. זה בסדר להגיד. אני לא מרגישה ש..? אני במקום הנכון? או שאני מתקרבת לעקרונות שלי. אוקי. אני מרגישה שאני מתרחקת ממה שחשוב לי בשביל להתאים את עצמי לחיות איתו.

אוקי. אז מה עושים עכשיו? 

בוא נניח את העובדה שהרגשתי ככה בעבר ועבר העבר.

אבל אולי עכשיו זה קצת שונה? כל מה שאני שומעת.. מחדד לי את זה? או שמא מרגיע לי את זה. כי זו מחשבה שמביאה איתה שאלות כמו האם אני נשארת. כי אני יכולה. זה הכי קל. אני יכולה להשאר ויהיה לי טוב יחסית ואלמד להכניס מהעקרונות שלי בחיים איתו. 

אני יכולה גם..? 

בוא נגיד המצב הקרוב הוא לזרום עם מה שיש וקורה. ואטפטף לאט ובזהירות את הרעיון? 

או ש.. טוב. יש מישהו שנכנס לי לראש. אני נהנת מזה וסובלת מזה אבל יותר נהנת. אבל זה לא טוב. זה דרמה. ובכלל. הוא דמות שאני ממציאה. אני מחברת את הנקודות שהן נתונים שהוא מספק לי, ויוצרת מזה ישות שמרגשת אותי. אם אכיר אותו בצורה כזו אז בטח אגלה שהוא לא. אבל באמת שלא כזה אכפת לי.?

רק הכרתי אותו לא מזמן. אני לא בטוחה מתי התחלתי לחשוב בצורה הזו. אבל לא יחסתי לזה יותר מידי חשיבות. גם עכשיו בעיקרון אני יכולה לא ליחס. זה פשוט נדבק. זה קרה לי בעבר. זה יכול להשאר פנטזיה ואולי יעלם. זה בסדר. הכל בסדר, זה רק סיפורים ודרמות כאלה שאני מביימת בראש. אני לא רוצה להיות אסירה. חוץ משל תודה. אסיר תודה זה מושג מוזר כשחושבים על זה.

יש כמה סימנים שמחדדים לי את הריחוק מהבן זוג. הוא לא מדרבן אותי עם המעשים שלו. הוא לא חושב עלי בעניינים של תיחזוק בסיסי. כמו אוכל. או דברים כאלה שבדרך כלל אני חושבת בזוג. והרבה פעמים הוא לא. 

כמובן שיש הרבה חיובי ומתוק וטוב. אחרת לא הינו בסיטואציה הזו בכלל. אבל אני רואה ומבינה שסיפרתי לעצמי סיפור מאוד מבוסס. רציתי תוצאה וקיבלתי. לא הכרתי וחשבתי ובדקתי אם מתאים. ישר רצתי. 

וזו לא דרך לקבל החלטות גדולות. אני לא רוצה דרמה אבל יש השלכות ואני יכולה להתמודד עם הזרקור המפוקפק. אני רק חוששת מהסיפור שהוא יספר לעצמו. אני רוצה שהוא יצא מזה בתחושה של הישג וכיף כי זו האמת. חינו ודאגנו אחד לשני שנים. אנחנו חברים טובים. אנחנו משעשעים אחד את השניה. הכרנו יחד חברים. 

זה גם לא שאני יכולה להחליט שאני הולכת על הבחור הזה פתאום אם אני מתפנה. זה לא כזה פשוט. גם אני לא יודעת מה הוא מרגיש. אולי אני סתם באשליות. הוא גם עם מישהי. מה אני מדברת שטויות