שלום קרן ותודה על השיתוף, זה נשמע באמת קשוח. אתחיל עם התשובה - קודם כל כן, צפוי שיפור. יכול להיות שזה קשור להחלטה שלך להפסיק בבת אחת לעשן אבל זה לא משנה כי זה כבר נעשה והגוף שלך כבר נקי מניקוטין. אולי יעזור אם אסביר את המורכבות של הגמילה: יש פה מרכיבים פיזיולוגיים ונפשיים שמשפיעים על ההרגשה שלך: המרכיב הפיזיולוגי קשור לשינויים במוח שנגרמים בגלל שימוש ממושך בניקוטין שמשבש את הפרשת הדופמין הטבעית במוח. החדשות הטובות הן שהמוח כן לומד בסוף לווסת מחדש את הפרשת הדופמין גם ללא ניקוטין. בכל אופן תמיד כדאי ללכת להיבדק ולוודא שאין ברקע בעייה נפשית אחרת שדורשת טיפול.

המרכיב הנפשי קשור להתלבטות שלך לגבי העישון - האם את מרגישה שויתרת על משהו מאוד חשוב ומשמעותי? זה כמובן משפיע על הרגשת הריקנות אם את מייחסת לסיגריה חשיבות מאוד גדולה בחייך כמקור להנאה ולרוגע. רוב המעשנים מתייחסים כך לסיגריות - מה שבאמת גורם לתחושת החמצה וויתור גדולים כאשר מפסיקים לעשן. 

אני רוצה לנסות להאיר עבורך את האפשרויות שיש לך. קודם כל אל תתבלבלי בין הרצון שלך להיגמל ובין הדחפים שדוחפים אותך לעשן. אין שום דחף לצערי שדוחף אנשים להיגמל - זאת בחירה. את בחרת בזה והיו לך כנראה סיבות ממש טובות כי את לא מעשנת כבר ארבעה חודשים למרות שקשה לך.

 אם את סובלת פיזיולוגית בגלל הפסקת העישון - זה עלול להיראות כמו סיבה לחזור לעשן, פיתרון קל להקל על הסבל. אבל האמת היא הפוכה - העישון מאריך את הסבל ומגביר אותו. כל סיגריה שמעשנים מגבירה ומחזקת את ההתמכרות לניקוטין וזה מבטיח שיעבוד ושיבוש לכל התקופה שבה מעשנים. במילים אחרות הסיגריה לא מקלה על הסבל של ההתמכרות, היא גורמת לו.

אם תצליחי לראות בסיגריה מקור לסבל במקום מענה לסבל - יוקל לך. במקום תחושת ויתור על משהו חשוב תרגישי תחושת שחרור משיעבוד.

זה נכון גם לגבי הפן הרגשי שקשור לעישון - אפשר להסתכל על הסיגריה כמקור להנאה ו/ או רוגע, אבל אפשר גם לראות שבגללה את לא נתת מספיק חשיבות למקורות הנאה אחרים ולא למדת אסטרטגיות אחרות להירגע, כמו שלומדים אנשים שלא מעשנים. שוב - הסיגריה היא מקור לסבל ושיבוש.

נכון, זה לוקח זמן להתרגל לחשוב אחרת ולהסתכל על הסיגריה מזוית שונה. את עשית קיצור דרך והפסקת בבת אחת, אבל זה לא ממש משנה כי את תהליך הפרידה צריך כל מעשן לעבור עם עצמו. אשים עוברים את הפרידה בדרכים שונות אבל בדרך כלל זה בסוף מתפרש על פני התקופה שלפני הגמילה וגם נמשך אחריה.

שמרתי את העידוד לסוף - כל הכבוד לך, נתת לעצמך מתנה גדולה. גם אם קשה לך לפרגן לעצמך כל מי שמסתכל מבחוץ על מה שעברת חייב לך חיבוק גדול והערכה גדולה על התהליך שאת עוברת. חשוב לי להדגיש שהקושי הוא זמני ובסוף תתרגלי נפשית וגם פיזית למצב החדש - שאת בחרת בו. כשתתרגלי יהיה לך הרבה יותר קל ולא תצטרכי להתאפק מול חברים מעשנים או בכל סיטואציה אחרת שבה היית רגילה לעשן.

אם את צריכה עוד תמיכה וטיפים מעודדת אותך לפנות למוקדים הטלפוניים או סדנאות לגמילה מעישון (בקופות החולים מכבי וכללית) ולבדוק במרפאה שלך היכן יש יועצים אישיים וסדנאות לגמילה מעישון (במאוחדת ולאומית). אפשר גם לפנות למוקד הלאומי לגמילה מעישון של משרד הבריאות 6800*.

בהצלחה, נשמח לשמוע ממך בהמשך את מוזמנת להמשיך לכתוב לנו כאן:)

אל תשברי.

מצבי דומה לשלך. אתמול חגגתי ארבעה חודשים בלי ואתמול בעקבות ריב קניתי קופסא.

היום עישנתי שלוש שאכטות ושברתי את הקופסא. חמש דקות אחרי כבר נברתי בפח אשפה אך למזלי לא מצאתי.

אני חמש שעות אחרי ובול אותם תסמינים כמו בהתחלה.

ההי מהסיגריה נמשך חמש דקוצ וממשלא היה שווה אצ זה