בעזרת השם 

השנה תגלי 'לא רק את האור' והמקום הבטוח והנוח שמגיע לך.

אלא- תגלי בעצם. שלא הפסדת את הרכבת אל כל מה שהיה עד עכשיו רק הטיס אותך קדימה.

הלוואי.

קהלת פרק ג פסוק יא. גַּם אֶת-הָעֹלָם, נָתַן בְּלִבָּם--מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא-יִמְצָא הָאָדָם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה הָאֱלֹהִים, מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף.

הכוונה זהו האבסורד. שמצד אחד יש לנו בחירה ומצד שני אין לנו ידיעה מה הצפי. 

אבל זהו באמת המכוון בעולם שאין לנו באמת ענין לדעת מה הבורא עתיד לעשות עמנו .

כי אם להתמקד מה תפקידנו בעולם ועשות כמה שיותר טוב. [עיין שם כל הפרק כולה]

אגב. קהלת היא מגילה שקוראים כעת בסוכות .

חזקקק

ומעודד

סופסוף תשובה ממקדת.. 

אבל, מה תפקידנו?? ואיך לעשות טוב? 

בעולם מלא כאוס ובלבול

כבר לא יודעת מה נכון.. 

פסוק שלאחרי זה יב יָדַעְתִּי, כִּי אֵין טוֹב בָּם--כִּי אִם-לִשְׂמוֹחַ, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. 

 ואל תחשבו שבידי האדם הכל [אל תקחו אשמה].יג וְגַם כָּל-הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה, וְרָאָה טוֹב בְּכָל-עֲמָלוֹ--מַתַּת אֱלֹהִים, הִיא. 

 יד יָדַעְתִּי, כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם--עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף, וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ; 

וְכל זאת הָאֱלֹהִים עָשָׂה, שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו.

 הכוונה: כי אילו היה בידי האדם לעשות הכל הוא לא היה תלוי בידי השם ולא היה לה ההזדמנות להכיר בו.לכן ה' עשה שהאדם מוגבל ואינו יכול להוסיף ולגרוע ממזלו. אבל יכול להועיל תוך מרחב הבחירה שלו לעשות כל הזמן טוב. ולשמוח.[כפי שידו מגעת].

לעשות טוב זה לשמוח? 

על אף הג'ורה? 

לא יודעת.. לא נראה לי... 

אולי סוג של התמודדות דרך ניתוק ובריחה

או תמימות יתר... 

ההיפך. [ קהלת מדגיש הרבה. לדעת שמקרה החכם כמקרה הכסיל. לא לחשוב הכל מסודר ומובן ממש לא]

האמת שחיבים לעבור חלק ניכר מהמגילה כדי [להתחיל] להבין המהלך. [זה ארוך ועמוק]

אנסה להתמקד. בשאלה.

ברור. שאדם צריך לדעת באיזה ג'ורה הוא נמצא. [וכמובן גם מה שלא גו'רא.], 

ולדעת מה בדיוק יש לו ומה אין לו מה טוב לו ומה לא. 

אבל בכל מצב קיים יש מקום של לעשות משהו יותר טוב . ובזה ישמח. כוונתו יהיה מסופק מזה. שמח בחלקו.

לא שזה עבודה קלה. [ואל תחשבי שאני שמה במקום הזה] אבל הוא אומר שזה מה שנכון . להתמקד תמיד לעשות משהו טוב. ולהיות שמח במה שעשה.

קודם כל, מעודד לראות שיש מהלך הגיוני בחיים, גם ע"פ המקורות.. 

אבל, איך אפשר להתעלם  מתחושות אשם נוראיות? מהספקות? 

ואם ניסיתי לעשות טוב, וטעיתי?( קורה המון.. )

גם זה שם פרק ו. פסוק יב כִּי מִי-יוֹדֵעַ מַה-טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים, מִסְפַּר יְמֵי-חַיֵּי הֶבְלוֹ--וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל [כצל שלו. הכוונה שידע לפיו (לפי זה) מה לעשות]:  אֲשֶׁר מִי-יַגִּיד לָאָדָם, מַה-יִּהְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. 

ובהמשך פרק ז פסוק יד [שם הוא מסכם נושא זו.] בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה; גַּם אֶת-זֶה לְעֻמַּת-זֶה, עָשָׂה הָאֱלֹהִים,[ דע לך שכל מה שקורה בין טוב בין רע הכל עשה האלוקים לכן תגיב בהתאם לפעמים מרגיש יותר טוב ולפעמים לא] עַל-דִּבְרַת [ דבר- פירושו- ההנהגה, (היא כנראה מילה ארמית מובא כמה פעמים בתנ"ך) והכוונה כי כן הוא מנהג העולם ] שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו, מְאוּמָה.

לא תמיד יש תשובות למה קרה לי ככה ולמה אני מרגיש ככה. ואיך אני יכול לעשות כדי להרגיש יותר טוב.

והאשמה? והספקות?? 

ובעיקר, הפחד, זה גם עשה אלוקים?? 

זה חלק ממעשה הבריאה? 

אז מה אלוקים רוצה? שנעשה טוב, ונרגיש רע? 

בדיוק. ממש ככה.

היחס לרגש במובן משקל הצדק-לא נכון ,

הרגש לא תמיד צודקת ולא תמיד במרחב הבחירה. הרבה פעמים היא משקרת.

[כמובן . שמצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. אבל לא להתעלם מהכאב. אלא יחד עם זאת. קצת מורכב. אבל אפשרי.]