אני מרגישה שאני באמת אפס, לא אני לא חושבת ככה, אני יודעת ובטוחה. אני לא כמו כל האנשים שהם אומרים לעצמם אני באמת אפס והם לא כאלה במציאות אבל אני כזו, אני אפס.

אני גם מרגיש ככה .

חשוב לעלות על זה מתי הכל התחיל.

אם את יכולה להצביע על משהו מסוים.

אגב. הרבה אנשים הרגישו ככה, והם יצאו מזה והם חיים חיים רגילים ושמחים לחלוטין.

יקרה, אני מבינה את התסכול הכאב והקושי ומצד שני נראה לי שאת מונה את כול הבעיות ושמה אותן כמו על לוח גדול בקדמת החזה שלך - אני לא ואני לא ואני לא ...ואין לי ואין לי ואין לי. ומכאן מתחושת חסר עצומה ותחושה של כישלון הנפש שלך מבקשת לישועה אבל לצאת מן המנהרה הזאת .....את רק רואה את האורך והחושך ומתכווצת חזרה. ומה אם , רק כניסוי תגידי לעצמך שאולי זאת הייתה התכנית האלוהית או אחרת שאני אהיה במצב הזה כמה שנים כדי שלא אחזור לשם לעולם. ובינתיים הדרך החוצה צריכה להתחיל בצעדים קטנים וחגיגה מתמדת של חווית הצלחה. אני יודעת שלא מתחשק לך לעשות כלום אבל מה אם תעשי לעצמך לוח משימות כול יום. בהתחלה זה יהיה ללכת לפיזיותראפיה ולעשות פעילות עם יתר הגוף. אחכ להתחיל לשמוע פודקאסטים  -אחד ביום שמדברים על העצמה. אחכ להתקשר לאדם אחד שאולי ניתן לפתח איתו קשר....את מכירה את עצמך.... אולי דווקא עכשיו שאת מוגבלת בהליכה זה הזמן לקבוע עם עו"ס של סל שיקום ולנסות לראות אם יש קורס שאת יכולה ללמוד כדי להתקדם לקראת עבודה? אולי יש קבוצת תמיכה של אנשים שדרכה תוכלי להכיר? ועוד ועוד. התחילי מצעדים קטנטנים - חגגי כול דבר שאת מצליחה ואפילו אם זה לקום ולצחצח שיניים. תוך זמן קצר כבר תוכלי לחוות מה את כן... תרגישי כוח... תרגשי שאת יכולה תהתקדם. מה דעתך? 

היי, אני מאוד מתחברת למה שכתבת. לגבי סל שיקום יש לי מתאמת טיפול ואנחנו עובדות על זה אבל זה עדיין קשה. אבל מצד שני אני מונעת מעצמי דברים בכדי לא להיכשל, מפחדת להתמודד עם דברים ואני עדיין מתמודדת עם המצב שלי שאני לא עוזרת לעצמי בכך שאני לא עושה כלום. 

לא רוצה להיות דוש (התגובה נכתבת באמת ממקום טוב ואכפתי, חסר רגישות כי אני אנטיפת,) אבל בכל זאת,

להיכנס לזוגיות כשאת לא במצב טוב עם עצמך זה מתכון לאסון

מניסיון

לא יודע מי את - לא מכיר אותך - לא יודע מה יש לך - ואולי זוגיות תעשה לך נפלא ותעזור לך - 

אבל אצלי, בכל זוגיות שהייתה לי, זה היה קטסטרופה כי מעולם לא טיפלתי בבעיות בצורה יסודית ומעולם לא השלמתי איתן

עד שבסוף הכל מתפוצץ, והצד השני בורח

ויכול להיות גם מצב שלא תיפרדו מבחינה מעשית אבל כן תיפרדו מבחינה קרבתית וזה אסון גדול יותר לנפש

בקיצור

קודם כל תעזרי לעצמך במה שזה לא יהיה,

כשתרגישי שאת יכולה לשלב בתוך זה עוד מישהו עם רצונות, צרכים וקשר שיכול, במקרה הטוב לתרום לך, ובמקרה הרע, לרסק אותך

רק אז תעזי לקחת את הסיכון

כמו שלא הולכים להמר בבורסה עם 10 אלף שקל -

כך אל תהמרי, לא על זוגיות, לא על עצמך וגם לא על מישהו אחר

בהצלחה

ולאט לאט, בסוף הכל מגיע. אם עכשיו זה לא הזמן, בסוף לכולם יש את הזמן שלהם