חוויתי דחיה ואכזבה

בדידות ומצב רוח רע

היו רגעים של מוות

היו אנשים אנשים שפגעו

אני נשארתי והם הלכו

מרגיש שכל חיי זה סבל אחד גדול

שאין חלון פתוח גם כשדלת נעולה

ואין עוזר וקריאה לעזרה לא שווה

אבל לפעמים יש לי אור שמאיר

שמאיר את חיי

מסדר את הדברים כמו שהם אמורים להיות

ופתאום אתה רואה שיש תקווה

כבר שכחתי את המילה

שיש אנשים שיש אהבה

זה לא כדי להתעלות אלא כדי להשתתף

אחד עושה אחר מרגיש השני פועל הראשון נהנה

יש שלווה

תודה

על הרגע הזה אני מודה

על הטבע הזה אני מודה

על הריח על השמש על החיוך

אני מאוהב בלי אפשרות להוריד הילוך

אני לא מפחד שהרגע יעבור

הרי הוא היה אף אחד לא יסתור

אני אזכור אותו בעומק ליבי

ואזכר כשיהיה רע בתוכי