תודה אלון על הטקסט החכם והאופטימי הזה!

מאחלת שכל החטופים יחזרו במהרה ונוכל לשקם את מה שנהרס, לבנות את החיים שלנו ולצמוח 💛🌻

כמה תקוות תלינו בשנה הזאת...

בינתיים, החגים עברו, עברנו לשעון חורף, וחזרנו לשגרה המדכאת עם עוד ועוד "הותר לפרסום"...

עד מתי?????

אני לא חושב שיש בכלל דרך להתמודד עם האכזבה הזאת...

בשעות הכי קשות, כשהיה נראה שאנחנו טובעים במים העמוקים ונופלים לתהום השחור ושלא מצפה לנו שום דבר טוב, נאחזנו בכח בקרש ההצלה ושביב התקווה שנקרא "שנה טובה" השנה הבאה תהיה טובה יותר.... ועכשיו, אנה אנו באים? לאן נלך? לאן נבוא? עבר אביב כלה קיץ ועדיין לא נושענו... מה נאמר ומה נדבר...

כנראה שמי שברא אותנו ושם אותנו בהתמודדות הזאת, גם נתן לנו את הכלים להתמודד....

הלוואי ונדע ימים טובים יותר....

לצערי המילים שלך מחזירים אותי אל השואה. איכשהו זה שרצח עם ״התחבא״ בתוך מלחמת עולם עזר לנו. למרות שלא השקיעו מדינות אחרות מאמץ רציני להציל יהודים לפחות נלחמו בנאצים ואיכשהו גם מלחמה נגדנו בסוף הסתיים. אני לא רואה מי יקום ״לעזור״ לנו עכשיו.