שלום, ברוך הבא לקהילתנו ותודה על השיתוף. ראשית, מתנצלת על העיכוב בתשובה עקב המצב לא התפניתי לענות. אתה מתאר מעגל סגור של הניסיון להפסיק לעשן והצלחה לזמן מוגבל ואז חזרה לעישון. אני שומעת גם שמחה על כך שממש לא רצית לעשן, ומכאן גם אכזבה על כך שהרצון לעשן חזר.

אני רוצה להאיר חלקים בדבריך שאולי אתה פחות מדגיש ומקווה לעזור לראות את מה שאתה כותב מזווית שונה. קודם כל - כל הכבוד על כך שלא עישנת חודשיים. זה בכלל לא מובן מאליו, השלב הראשון של הגמילה הוא בדרך כלל הכי קשה לאנשים. אגב, לפי הסטטיסטיקה אם היית מפסיק לעוד חודש, הסיכון לחזור לעשן היה יורד עוד. פה בעצם מתחבאת תובנה חשובה מאוד לגבי הגמילה מעישון: כמו שאנשים מתרגלים לעשן, כך הם גם מתרגלים לגמילה. צריך להתאמן בזה ולהתמיד בזה כדי להחליש את החשק לעשן, ואת הרצון לעשן שמגיע איתו. במילים אחרות, ככל שתתרגל לא לעשן בשיגרה שלך, ותשנה את ההרגלים שלך - כל ההרגלים הישנים יילכו וייחלשו ולבסוף גם ייעלמו. למשל כדאי לתכנן ולשנות את השיגרה של איך אתה קם בבוקר, איפה אתה שותה קפה בלי סיגריה, איך אתה יוצא להפסקה בלי סיגריה, איך אתה נרגע כשאתה עצבני בלי לעשן סיגריה וכו'...

אנשים חוששים שהחשק לעשן יעלה ויעלה ויתגבר ככל שהם לא יעשנו. האמת היא הפוכה - כשמצליחים להתרגל לתפקד ולהתמודד בלי סיגריות- החשק נחלש ואיתו גם הרצון לעשן.

שים לב שקיים בך תמיד רצון להפסיק. רצון חופשי להיגמל ולהיות חופשי מעישון ומתלות בסיגריות. הרצון הזה הוא בחירה חופשית. רצון שלא מושפע מדחפים וחשקים. הוא מגיע מאמונה שהגמילה היא הפעולה הנכונה עבורך. לעומת זאת החשק לעשן מגיע כל הזמן, הוא אוטומטי. הוא לא בהכרח מייצג את הרצון שלך לעשן. הרבה פעמים אנשים סובלים מהחשק לעשן ונלחמים בו כדי לא לעשן. אל תיתן לחשק לעשן לבלבל אותך. אתה רוצה להפסיק לעשן, אחרת לא היית כותב לנו.

יש אנשים שההתמכרות הגופנית שלהם לניקוטין מאוד דומיננטית ויש כאלה שהתלות הרגשית שלהם בסיגריות מאוד גבוהה. נסה לפנות למוקדי הייעוץ הטלפונים של משרד הבריאות (6800*) או למוקדים של קופות החולים כדי לקבל ייעוץ מקצועי לגמילה מעישון. אפשר גם לפנות למרפאה שלך בקופת החולים ולבדוק מתי מתחילה בסביבה סדנה לגמילה מעישון. קופות החולים מציעות לפעמים גם שירותים בזום וייעוץ אישי.