העולם בנוי מארבע ישויות עיקריות - אמת, אחר כך מקום, אחר כך חומר ואחר כך מודעות. כל ישות יותר מציאותית מהקודמת, כלומר יותר מהווה חלק מהמציאות. בין המקום והחומר מחברים זמן ואנרגיה. העולם בנוי כרצף אינסופי של רמות סיפור, כל אחת יותר מציאותית מזו שתחתיה ויותר דמיונית מזו שמעליה. למעשה העולם הוא רק נקודה אחת, שנבחרת לפי רמת המציאות. ככל שדבר יותר מורגש בתודעה, הוא יותר מציאותי. ככל שבדבר יש יותר מישות מציאותית יותר, הוא מציאותי יותר. ככל שהזמן עובר והופך דברים למציאותיים יותר, העולם גם שואף להפוך לדמיוני יותר כדי לשמור על איזון ושימור ולכן דברים מתרחקים. אם הייתה הפיכה למציאותי, תהיה יותר הפיכה אחרת לדמיוני. אחרי הרמה הכי דמיונית חוזרת להשתקף הרמה הכי מציאותית וכן הלאה. לפי זה אפשר לחשב ולחזות הרבה התנהגויות ותופעות, גם של אנשים. למשל אם פגשנו אדם שקשור אלינו דרך ישות מציאותית, סביר שאחר כך נפגוש אדם שקשור אלינו דרך ישות דמיונית.