שלום, 

תודה על השיתוף  - החוויה שלך משותפת למטופלים ומטופלות רבים. 

מצד אחד, למרות הסיכונים בשימוש ממושך בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו לוריבן), את נוטלת מינון נמוך ויציב שלא עלה עם הזמן. מאחר והמינון הזה עובד עבורך ללא תופעות לוואי משמעותיות במשך שנים רבות אין צורך דחוף לשנות אותו.

עם זאת, שימוש ממושך בתרופות מהסוג הזה, במיוחד בגיל מבוגר יותר, יכול להיות קשור לעלייה בסיכון לנפילות ולבעיות בריאותיות נוספות, כך שיש סיבה טובה להפסיק את הטיפול בהדרגה.

הפסקה של תרופות מהמשפחה הזו כרוכה בתופעות לוואי וקושי משמעותי, ובמקרים מסוימים אף בסיכונים בריאותיים, על כן יש לבצע כל הפחתה או הפסקה בליווי רפואי.

ככלל, במקרה של שימוש ארוך שנים בתרופות ממשפחה זו, אנו ממליצים על ירידה בקצב של כ-20% מהמינון ההתחלתי מדי שבועיים. באופן כזה, ניתן לבצע הפסקה הדרגתית לאורך כחדשיים וחצי וניתן לצפות כי תופעות גמילה כגון קושי בשינה, חרדה, עצבנות, כאבי ראש ורעד תהיינה קלות יותר באופן משמעותי. נקודה חשובה כאן היא שגם אם הצלחת להפחית לחצי כדור ולאחר מכן את מתקשה להמשיך בהפחתה - עדיין חלה התקדמות, הסיכונים הכרוכים בשימוש קבוע בתרופה פחתו וייתכן ובעתיד תוכלי להמשיך בהפחתה עד כדי הפסקה. 

בנוסף, לעתים אנחנו ממליצים על תרופות חלופיות לשינה שאינן ממכרות וכרוכות בסיכונים מופחתים לעומת משפחת הבנזודיאזפינים אליה משתייך הלוריבן. במקרים רבים תרופות שינה אלו יכולות לסייע במהלך ההפחתה ההדרגתית מבלי שיהיה צורך להמשיך וליטול אותן עם סיום התהליך. ישנם מחקרים אשר הראו כי מלטונין בשחרור מושהה מסייע בעת גמילה מבנזודיאזפינים (נמכר בישראל תחת השם סירקדין). בנוסף, לאחרונה הגיעו לישראל תרופות ממשפחת ה-DORA הפועלות על הקולטן לאורקסין ונחשבות בטוחות יותר לשימוש לעומת משפחת הבנזודיאזפינים.

על כן - כדאי לשקול יחד עם רופא/ת המשפחה הפחתה הדרגתית ואיטית מאוד תוך ליווי והעזרות במידת הצורך בתרופות שינה הנחשבות ליותר בטוחות. 

בהצלחה!